תקיפת הקונסוליה האמריקאית בבנגאזי והשגרירות האמריקאית בקהיר בלילה שבין ה-11 ל-12 בספטמבר 2012 והתפשטות המחאות האלימות למדינות רבות במזה"ת הציתו בעיתונות הערבית ביקורת חסרת תקדים על החברה הערבית והמוסלמית ועל אופן התמודדותה עם משבר זה

מזכ"ל האו"ם לשעבר, קופי אנאן, שמונה ע"י האו"ם והליע"ר לשליח לנושא הסורי, התפטר בתחילת יולי 2012 מתפקידו, לאחר שתכנית השלום שגיבש נכשלה. שליחותו לוותה בהאשמות מצד האופוזיציה הסורית וגורמים ערביים כי הוא משת"פ עם אסד, רוסיה ואיראן

תנועת האחים המוסלמים, על שלוחותיה במדינות ערב, קיבלה בשמחה גדולה את ניצחון איש התנועה, ד"ר מוחמד מורסי, בבחירות לנשיאות במצרים. ואולם, בקרב חלק ממדינות המפרץ, ובעיקר בסעודיה ובאיחוד האמירויות, אשר להן מחלוקות ופוליטיות עם האח"ס, עורר הניצחון דאגה רבה

איש הדת ד"ר צלאח אל-ח'אלדי כתב מאמר באתר האח"ס בירדן, שבו הוא העריך כי חייה של ישראל קצרים. לדבריו, ישראל היא "מורסות נגועות ומצחינות בגוף האנושות בתקופתנו ואין הצדקה להמשך קיומה"

אסעד אל-עזוני, כותב ירדני ממוצא פלסטיני, פרסם ב-27 במרץ 2011 מאמר באתר הפלסטיני הפועל מעזה, בו טען כי התלמוד הוא מקור השנאה של היהודים לנצרות ולנוצרים

במאמר שפרסם מבקר הטלוויזיה והבמאי הירדני עאמר ר'ראיבה באתר סוכנות הידיעות הירדנית "עמון", הוא תוקף את ערוץ הטלוויזיה הסעודי המשדר מאיחוד האמירויות, MBC2, על כך שהוא מציג סרטים האוהדים את היהודים ומכירים בשואה הנאצית נגדם

מאמר מערכת של היומון הירדני אל-דוסתור טען כי "רוצחי הנביאים, הנאצים החדשים" תוקפים ומטמאים את ירושלים וכי מדינות ערב והאסלאם מתעלמות מכך בשל האביב הערבי ושאר האירועים באזור. היומון הוסיף כי "האויב הציוני" מייהד את ירושלים ומתכנן להרוס את מסגד אל-אקצא כדי להקים את "בית המקדש השקרי"

לאחרונה הולכות ומתגברות הידיעות בתקשורת הערבית והמערבית על מעורבותם של אל-קאעדה והג'יהאד העולמי בלחימה נגד המשטר בסוריה. יש להתייחס בספקנות לידיעות הללו,  אך ברור כי הן למשטר הסורי והן לתנועת הג'יהאד העולמי, יש אינטרס תעמולתי בהבלטתם. המשטר הסורי חותר להציג את ההתקוממות נגדו כמערכה טרוריסטית נגד סוריה ותו לא

לאחרונה החריפו אנשי אופוזיציה ירדניים את ביקורתם על המלך עד כדי טענות לחוסר לגיטימיות שלו, קריאות לסילוק "הכובש" ואיומים בפיצוץ או במהפכה מזוינת קרובה. האופוזיציונר אחמד עוידי אל-עבאדי - חבר הפרלמנט הירדני בעבר וראש "התנועה הלאומית של ירדן" כיום – אף קרא לשחרר את ירדן מהכיבוש ההאשמי ולכונן בה רפובליקה

גל ההפגנות המתקיימות בירדן מאז ינואר 2011 ומאורגנות ע"י התנועה האסלאמית, תנועות עממיות, תנועות צעירים והשבטים הירדניים הדורשים לבצע רפורמות במדינה, התאפיין בעלייה הדרגתית ברף הדרישות. מובילי המחאה בירדן הם התנועה האסלאמית המנהיגה את האופוזיציה הפוליטית ו"התנועה העממית", הכוללת תנועות וארגונים רבים שקמו לאחרונה

בחודשים האחרונים יש מגעים בין ירדן לבין תנועת החמאס, אשר צפויים להביא לחידוש היחסים הרשמיים בין הצדדים לאחר כ-12 שנות נתק. מה שמביא להתקרבות הנוכחית בין חמאס לירדן הוא הטלטלה העוברת על האזור: חמאס מחפשת מפלט מסוריה – מקום משכנה של לשכתה המדינית ואילו ירדן מנסה להדוף את גל המהפכות המאיים גם עליה

אסעד אל-עזוני, בעל טור ביומון הירדני אל-ערב אל-יום, טען במאמרו, כי היהודים אשמים בכל המלחמות, השחיתויות והמזימות בעולם וכי הם משמרים את גחלת המלחמה, כדי להמשיך ליהנות מסיועו של העולם. לדבריו, תמיכת המערב ביהודים נועדה למנוע את שובם אליו, מחשש שישחיתו אותו, כפי שעשו בעבר.

לאחרונה ניכרת הסלמה בהתבטאויות של בכירים ירדנים ובראשם המלך עבדאללה השני נגד ישראל, עד כדי איומים להשתמש באופציה צבאית נגדה. מה שעורר את ההסלמה הזו היו התבטאויות שנשמעו בישראל לאחרונה, בדבר היותה של ירדן המדינה הפלסטינית החלופית.

לאחרונה מדווחת העיתונות הערבית על התקררות היחסים בין ירדן לרשות הפלסטינית. הרקע לכך הוא התנגדותה של ירדן לכוונת הרש"פ לפנות לאו"ם, כדי לקבל הכרה במדינת פלסטין בגבולות 1967. עמדת הירדנים היא שיש להקים מדינה פלסטינית עצמאית, אך רק באמצעות משא ומתן עם ישראל

הפריצה לשגרירות ישראל בקהיר גרמה לאחים המוסלמים בירדן לדרוש לסגור גם את השגרירות הישראלית בעמאן. בכיר האח"ס בירדן אף איים על השליטים לבל יפעלו נגד רצון העמים הערביים המתנגדים לקשרים עם ישראל. השלטונות הירדנים חוששים מפני תסריט דומה בארצם

לפני כחודש פתחה ממשלת ישראל בטקס רשמי את אתר "קאסר אל-יהוד"  שנמצא על  גדות נהר הירדן ממזרח ליריחו, המוכר כמקום שבו הוטבל ישו על ידי יוחנן המטביל. בתגובה לפתיחת האתר, טענה ממשלת ירדן כי אתר הטבילה של ישו נמצא בגדה המזרחית של נהר הירדן, קרי, בשטחה, וכי הוותיקן מכיר בכך

מאז ינואר 2011 מתקיימות בירדן בכל יום שישי תהלוכות, הפגנות ושביתות שבת בדרישה לרפורמות פוליטיות במדינה. הגוף העיקרי שמארגן ומוביל את המחאה היא התנועה האסלאמית. שותפים אחרים הם ארגוני שמאל, איגודים מקצועיים וארגוני נוער. מדי פעם נשמעו גם קריאות לכונן בירדן "מונרכיה חוקתית", שמשמעותה צמצום ניכר של סמכויות המלך 

כניסת כוחות הצבא הסעודיים והמפרציים לבחריין במחצית מרץ 2011, כדי לבלום את ההתקוממות העממית-השיעית, שנתמכה ע"י איראן, היא אירוע מכונן בעימות הסוני-שיעי, המעצב מחדש את הגבולות בין השיעים לסונים. לתבוסתה של איראן במשבר יש השלכות מרחיקות לכת על עיצובם מחדש של יחסי הכוחות באזור

בתגובה להודעתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה, כי ארה"ב תוציא את כל חייליה מאפגניסטן עד סוף 2014, פרסם מנכ"ל רשות השידור הירדנית, צאלח אל-קאלב, מאמר בו הזהיר כי נסיגה כזו תהייה הרסנית עבור אפגניסטן, תביא להתגברות האלימות והאסונות שם ותהפוך את אפגניסטן לפצצה מתקתקת

מאמר המערכת של היומון הירדני "אל-דוסתור", שפורסם ביום השנה ה-44 למלחמת 1967, טען כי לאחר  ארבעה עשורים מתחזקת עוד יותר העובדה שהסכסוך עם ישראל הוא סכסוך קיומי ולא טריטוריאלי. המאמר קרא לאומה הערבית לאחד כוחות כדי להתמודד עם פרויקט ההשמדה הציוני המאיים עליה

לאחרונה חלה הסלמה בעימות בין מדינות המפרץ לאיראן, שהגיעה לשיאה כאשר מדינות המפרץ טענו כי איראן עומדת מאחורי הפגנות של השיעים בבחריין שדרשו להפיל את השלטון הבחריני וכי היא מעודדת את הפגנות השיעים בסעודיה. השיא היה כאשר ב-14.3.11 החליטו מדינות המפרץ לשגר אלפי חיילים לבחריין כדי לסייע לה בדיכוי המפגינים השיעים

ראש ממשלת ירדן, מערוף אל-בח'ית, הצהיר ב- 3.5.2011 כי ירדן לא תסכים להקמת מדינה פלסטינית מבלי שתובטח זכות השיבה, היא  תפעל כדי להכשיל כל "מזימה" או ניסיון של ישראל להסיר את העניין הפלסטיני מסדר היום ולא תרשה שיעשו ויתורים שיהיו על חשבון האינטרסים העליוניים שלה

במאמר שכותרתו "ישראל ללא ספק בת חלוף", שפרסם ביומון הקטרי אל-שרק, בתאריך 17.5.11, ולמחרת, בגרסה שונה במקצת, ביומון הירדני אל-ראי, טען בעל הטור הפלסטיני, סמיר אל-חג'אוי, עיתונאי ומפיק בערוץ אל-ג'זירה – כי לישראל אין ברירה אלא להיעלם, מאחר והמשטרים המגנים על ישות מלאכותית זאת נופלים בזה אחר זה

התגובות בעולם הערבי לתהלוכות לעבר הגבול עם ישראל שהתקיימו ביום הנכבה ה-63 נעו בין תמיכה גורפת לפקפוק בתועלת שיש בתהלוכות. בכירים ובעלי טורים בסוריה, ברשות הפלסטינית, בחמאס ובירדן תמכו בתהלוכות וטענו כי המסר העיקרי שלהן הוא שלא יהיה ויתור על זכות השיבה

הביקורת הבינ"ל על אופן הטיפול במהומות על ידי משטרו של אסד, נשמעה גם מצד גורמים במחנה ההתנגדות, דוגמת ערוץ אל-ג'זירה וכלי תקשורת אחרים בקטר. ביקורת השמיעו גם גורמים באיראן, שבעצמה מפעילה שיטות דומות. גם היומון אל-קדס אל-ערבי שעורכו, עבד אל-בארי עטואן, תומך בעקביות בהתנגדות, פרסם מאמרים רבים בגנות משטרו של אסד

בתגובה לדיווחים לפיהם הנשיא אובמה, צפוי להציג בקרוב תכנית חדשה לפתרון הסכסוך הישראלי- פלסטיני, הכוללת הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67 וויתור על זכות השיבה, פרסם ד"ר פהד אל-פאנכ, לשעבר יו"ר מועצת המנהלים של היומון הירדני אל-ראי, מאמר בו טען כי על הרש"פ לקבל תכנית זו ולהבין שיישום זכות השיבה אינו דבר ריאלי

חוסני עאיש, בעל טור ביומון הממסדי הירדני אל-ראי פרסם מאמר שכותרתו "[ישראל] ירשה את הנאציזם והתעלתה מעליו" בו טען כי ישראל העתיקה את חוקיה ומעשיה מהנאציזם ותקף את המערב התומך בה.

התגברות בפעילות המחאה של הזרם הסלפי-ג'יהאדי בירדן אשר מתבטאת בהפגנות שבועיות שמקיים הזרם בערים שונות בירדן, כולל מקומות מרכזיים ביותר בבירה עמאן. בהפגנות אלה קוראים בכירי הסלפיה-ג'יהאדיה לשחרור אסיריהם מבתי הכלא, לחידוש הח'ליפות האסלאמית ולהחלת השריעה במדינה ואף תוקפים את ממשלת ירדן

ב-24.3.2011, למחרת הפיגוע בסמוך לבנייני האומה בירושלים ושיגור טילי הגראד מרצועת עזה לעבר ישראל, האשים מאמר המערכת של היומון הירדני הממסדי אל-דוסתור, את ישראל בחידוש האלימות הפלסטינית כלפיה וטען כי ישראל ממשיכה בתוקפנותה כלפי העם הפלסטיני ובסיכול תהליך השלום ולכן "האלימות מולידה אלימות"

ניכרת עלייה בפעילות המחאה של הזרם הסלפי-ג'יהאדי בירדן שהחל לארגן הפגנות במקומות מרכזיים בבירה עמאן. המפגינים, פעילי הזרם הסלפי-ג'יהאדי,  דורשים לשחרר את אסיריהם מבתי הכלא ולהחיל את השריעה במדינה ובצעד תקדימי בירדן, הם מניפים את דגלי המדינה האסלאמית בעיראק

ההידרדרות החמורה וההסלמה שחלו בימים האחרונים בלוב בעימותים בין מתנגדי משטרו של אל-קד'אפי מחד וכוחות הביטחון והצבא הלוביים מנגד, ואשר גבו מאות הרוגים ופצועים, עוררו תגובות חריפות ביותר מצד מדינות ערב שמיהרו להתנער מאל-קד'אפי ולגנות את משטרו. מועצת הליגה הערבית אף החליטה (22.2.11) להשעות את השתתפותה של לוב מישיבות הליגה וכל מוסדותיה ומזכ"ל הליגה הערבית, עמר מוסא דרש לעצור לאלתר את האלימות בלוב

על רקע האירועים במצרים בעלי טורים סעודים וירדנים המשיכו לבקר את מדיניות החוץ של ארה"ב  כלפי מצרים והמזה"ת. הם טענו כי מצרים איבדה את מעמדה באזור משום שנגררה אחר מדיניות החוץ האמריקאית, המסייעת להחלשת מדינות האזור באופן המשרת את האינטרס האיראני

האירועים האחרונים במדינות ערב - המהפך בתוניסיה, ההפגנות הסוערות במדינות ערב נוספות ובעיקר במצרים, בירדן ובתימן והפלת ממשלתו של סעד אל-חרירי בלבנון – זוכים לתגובות ופרשנויות שונות בכלי התקשורת הערביים.  עיתונאים סעודים מטילים את האחריות לאירועים על איראן; באיראן  רואים באירועים אלה ניצחון של ציר ההתנגדות

בכל המדינות, למעט בלוב, נשמעה תמיכה בהפיכה בתוניסיה הן מצד הדרגים הפוליטיים והן מצד החוגים הדתיים. השאלה שהעסיקה חלק מן הכותבים היתה: האם ייתכנו אירועים דומים גם מדינות אחרות. סוריה וירדן מיהרו לנקוט בצעדים שהביא להקלת מצבה הכלכלי של אוכלוסייתן מחשש לאירועים דומים בשטחן

 בנאום שנשא יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, בביקורו באמירויות, הוא אמר כי הגיע עם אולמרט להסכמה בנושאי הגבולות והביטחון: "הגענו להסכמה שהבסיס לתהליך השלום הוא חזרה לגבולות 67' עם אפשרות לשינויי גבול מסוימים ובלבד ששטח הגדמ"ע ישוב להיות כפי שהיה. יתכן שאנו מדווחים על כך לראשונה ..."

במאמר שפרסם ב-24 בספטמבר 2010 ביומון הקטרי אל-ערב, קרא בעל הטור, סיד אחמד אל-ח'דר, לעשות צדק היסטורי עם הנשיא הקודם של ארה"ב, ג'ורג' בוש הבן, בהסבירו כי פתיחותו של הנשיא אובמה כלפי מדינות ציר ההתנגדות - פגעה במשטרים הערביים המתונים ובאינטרסים של ארה"ב באזור

ירי הטילים מסיני אל אילת ועקבה ב-2.8.2010 עורר מחדש את זעמה של מצרים על איראן ועל  תנועת חמאס. בעיתונות המצרית נטען כי ירי הטילים משטח מצרים, ע"י חמאס או ארגונים אחרים הפועלים בשיתוף עימה, מהווה פגיעה בריבונותה של מצרים וחציית קו אדום

דיווחים נוספים מהתקשורת הערבית על פעילי המשט, בתוכם ציטוטים מדבריהם: חברי המשלחת הכוויתית סיפרו כי כתבו צוואות טרם יציאתם בראיון לערוץ הכוויתי אל-ראי, בו נטלו חלק  ממשתתפי המשט, אמר צאלח אל-ג'ראללה: "הכנתי את הצוואה שלי בעל פה וכתבתיה טרם יציאתי. המשתתפים הכוויתים הסכימו שיש לכתוב את הצוואה לפני ההשתתפות בשיירה"

מידע מהתקשורת הערבית על כמה ממשתתפי המשט לעזה חושף שרבים מהם משתייכים לתנועת האחים המוסלמים. מטעם ועדת המעקב של ערביי ישראל נשלחו ארבעה חברים ביניהם את השיח' ראיד צלאח, אשר בהתבטאויותיו תומך צלאח בתנועת החמאס ויוצא נגד הלגיטימציה של הרשות הפלסטינית

בביקורו בירדן (11-12.3.2010) נפגש סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם פעילים בארגוני חברה אזרחית ירדניים. שגרירות ארה"ב מסרה שהפגישה עסקה בהכנות לבחירות הקרבות לפרלמנט הירדני וברפורמות בממלכה.  התקשורת הירדנית הלא-ממסדית טענה כי הפגישה מהווה התערבות בענייני הפנים של הממלכה וקיומה נוגד את עמדת הממשלה

באוגוסט 2009 פרסם העיתונאי השוודי דונאלד בוסטרום בעיתון "אפטון בלאדט" כתבת תחקיר המאשימה את חיילי צה"ל בחטיפת פלסטינים ורציחתם במטרה לגנוב את איבריהם ולסחור בהם. הכתבה עוררה תגובות ברחבי העולם וברש"פ, ורה"מ הפלסטיני, סלאם פיאד, אף הורה להקים ועדה חקירה בנושא

ב-25.6.2009, בראיון ליומון הירדני "אל-דוסתור", גילה סאיב עריקאת, ראש מחלקת המו"מ ברש"פ, כי הממשלה הקודמת בראשות אהוד אולמרט הציעה ליו"ר הרש"פ,  מחמוד עבאס, 100% מן השטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1967 באמצעות חילופי שטחים, ואמר כי אל לפלסטינים להיחפז בקבלת ההצעה מאחר וישראל ממילא  נסוגה מעמדותיה עד שהסכימה לוותר על 100% מן השטח

בתקציר: תגובה איראנית לדברי ביידן: נפעל בעצמה * הפצת יומון באמירויות הוקפאה לעשרים יום * יומון לבנוני: נצראללה ביקר בסוריה בחשאי * חמאס הכחישה כי פעלה כדי לפגוע ברש"פ בגדמ"ע * קדומי מאיים לכנס ועידה מקבילה לוועידת פת"ח בבית לחם * כווית: לא הסכמנו למעבר מטוסים ישראלים בשטחנו

במאמר שפרסם לאחרונה באתר האינטרנט אילאף,מותח הסופר והעיתונאי הליברל, ד"ר שאכר אל-נאבולסי, ביקורת חאריפה על הציבור בארצות ערב המתנגד לנורמליזציה עם ישראל ועל הנזק הפוליטי שהדבר גורם גם לעולם הערבי

ככל שמתקרב מועד ההכרעה העיראקית בדבר חתימה על ההסכם הביטחוני-אסטרטגי ארוך הטווח בין עיראק לבין ארה"ב, כך גוברת התערבותם של גורמים דתיים פנימיים וחיצוניים, בעיקר שיעים, בניסיון להשפיע על השלטון העיראקי שלא לחתום על ההסכם. הדבר בא לידי ביטוי בפתוות מטעם פוסקי הלכה בכירים, המגנות את ההסכם וקוראות לעיראקים להצביע נגדו.

 על רקע מתיחות גואה בין קופטים למוסלמים במצרים, שהתפרצה בעקבות מקרה רצח של ארבעה קופטים באלכסנדריה והתנגשויות בין קופטים למוסלמים במצרים עלית, פרסם צאלח אל-קלאב, שר ההסברה הירדני לשעבר, מאמר בוו קריאה לדו-קיום עם הקהילות הנוצריות במזרח התיכון.

לאחר הפיצוץ במטה האו"ם בבגדאד, שהביא בין היתר למותו של שליח האו"ם סרג'יו דה-מלו, מיהרו אישים סורים, ביניהם הנשיא אסד, שר החוץ אל-שרע והנציג באו"ם פייצל אל-מקדאד, לגנות את הפיגוע בחריפות. בחלוף מספר ימים החלה התקשורת הסורית לפזר רמזים לעבר הגורם העומד, לדעת סוריה, מאחורי הפיגוע: ישראל

במאמר שהתפרסם ביומון הירדני אל-דסתור (ב-3.10.2003) מותח בעל הטור עריב אל-רנתאוי ביקורת על האהדה והעידוד בעולם הערבי לפיגועי ההתאבדות המתקיימים בעיראק ובישראל:"לאחר הפלסטינים הגיע תורם של העיראקים. הערבים, שבעבר קראו להמשך המהפכה עד לפלסטיני האחרון, מוצאים כיום בעיראק מאגר שהידים ענקי והם גועים במלוא גרונם: התנגדות עד לעיראקי האחרון..."

נאום ראש ממשלת מלזיה, מחאתיר מוחמד, בוועידת ארגון המדינות האסלאמיות (7.10.2003)  זכה לגינויים במערב בשל אמירות אנטישמיות. בעולם הערבי, מרבית המגיבים חיזקו את טענות מחאתיר אך היו מאמרי ביקורת עליו. כמה מהכותבים קבלו על התגובות הרפות כלפי התבטאויות אנטי אסלאמיות של  גורמים  אמריקאים למול המתקפה על מחאתיר מוחמד

התגובות לנפילת בגדאד בעיתונות הערבית בלונדון תאמו את המגמות המדיניות האידיאולוגיות שהעיתונים השונים מייצגים.  עורך היומון הסעודי-לונדוני, אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, בעל העמדות הליברליות, כתב: "סדאם חוסיין לא נפל אתמול; התמוטטו השקרים הגדולים שליוו אותו, נפלו המוחות שהתעקשו לזייף את עובדות ההווה וההיסטוריה ..."

ראיון שהעניקה היועצת לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב, קונדוליסה רייס, ל'פייננשל טיימס', עורר זעם בתקשורת הערבית. בראיון אמרה רייס כי ארה"ב רוצה להביא דמוקרטיה וחירות לעולם האסלאמי. בתגובה, פתחו עיתונים במצרים ובסוריה במתקפה אישית חריפה על רייס, תוך התמקדות במוצאה האפרו-אמריקאי

שלושת העיתונים הרשמיים בסוריה יצאו במתקפה חריפה נגד ירדן ונגד עיתונאים ירדניים אשר מתחו ביקורת על בשאר אסד בעיתון הירדני אל-ערב אל-יום, כולל טענות כי הוא  תומך בכיבוש האמריקאי בעיראק. העיתון הסורי אל-אקתצאדיה כתב: "מי שתוקף את עמדת סוריה הם מי שחתמו על הסכמי ואדי ערבה והסכמי אוסלו, וחיפו על נוכחות כוחות ארה"ב על אדמת המדינונת ירדן

במהלך החודשים האחרונים קיימה התאחדות הרופאים הערבים כמה כינוסים בהם הביעו החברים בה את תמיכתם בפיגועי התאבדות, קראו לשחרור פלסטין מן הים [התיכון] עד הנהר [הירדן], לניתוק הקשרים הדיפלומטים עם ישראל וארה"ב להחרמת סחורות אמריקאיות ואף לפגיעה באינטרסים אמריקאים

מנהיגי האיגודים המקצועיים בירדן ערכו מסע בן 8 ימים לעיראק, סוריה, ולבנון תחת הכותרת "מסע האחדות הערבית", אליהם נלווה בסאם אל-בדארין מהיומון אל-קדס אל-ערבי.. יו"ר 'הועדה לתמיכה בעיראק' בהתאחדות המהנדסים הערביים, ריאד אבו הזים, סיכם את המסע באומרו: אני מבין כעת מדוע אין אחדות ערבית וספק אם ניתן להגשימה עם המנהיגים שפגשה המשלחת

עורך אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד: מי שתובעים מירדן וממצרים לנתק את היחסים עם ישראל, לא שקלו זאת היטב. ניתוק היחסים יביא לכך שהסכם השלום עם ישראל יהיה בטל ומבוטל וכל מה שנובע מהסכם זה יהיה נתון לסכנת ביטול, כמו שיחרור סיני, ששטחו כפול משטח פלסטין, בארות הנפט המהוות את מקור ההכנסה השני בחשיבותו עבור מצרים, תעלת סואץ המהווה מקור השפעה והכנסה מצרי, בנוסף לסיוע האמריקאי הנאמד בשני מיליארד דולר בשנה

לאחר ההודעה על נכונותו לוותר על הנשק להשמדה המונית שברשותו יצא שליט לוב, מעמר אל-קד'אפי, בקריאה לסוריה, איראן וצפון קוריאה ללכת בעקבותיו בכדי "לשמור על עמיהן [מפני] טרגדיה". התגובות בעולם הערבי היו מעורבות. חלק בירכו על הצעד, חלק ראו בו כניעה

בעקבות הפיגועים בעמאן פורסמו בעיתונות הערבית מאמרי ביקורת נגד הצידוקים הפוליטיים הניתנים לטרור, צידוקים המונעים את הטיפול בבעיה זו. המאמרים שללו קיומה של זיקה בין הפיגועים לבין הבעיה הפלסטינית או המלחמה בעיראק. כמו כן, נמתחה ביקורת על אמצעי התקשורת הערביים המעבירים מסרים מעוותים לציבור הערבי המובילים להצדקת הטרור

פיגועי ה-9 בנובמבר 2005 ברבת עמון גררו אחריהם שורה של תגובות מצד ארגון אל-קאעדה בעיראק. זאת, כנראה, עקב הביקורת על הפגיעה באזרחים מוסלמים במסיבת חתונה. בתוך כך, פורסמו 3 גילויי דעת מטעם הארגון בעיראק: תחילה נטילת ון אחריות לפיגועים, אח"כ הבהרת הסיבות לבחירת יעדיהם, ולבסוף פרטים על הפעולה ומבצעיה

ב-18 בפברואר 2008 הגיש התובע הכללי הלבנוני, השופט סעיד מירזא, דו"ח על תוצאות החקירה שהוא ניהל  אודות הפיגוע שהתרחש בעיירה הנוצרית עין עלק בלבנון, בפברואר 2007.  תוצאות החקירה הצביעו על ארגון "פתח אל-אסלאם" כמי שעומד מאחורי הפיגוע, אך  רומז גם על קיום קשר בין הארגון לבין המשטר הסורי

ב-16.7.2005, בעקבות איומים של גורמים אסלאמיסטים על חייו, הודיע החוקר והסופר המצרי הליברלי, סייד אל-קימני, הכותב בשבועון רוז אל-יוסף, כי הוא נענה לדרישת המאיימים ופורש מכתיבה ומהופעה בתקשורת. בהמשך, קיבל אל-קימני מסר נוסף מארגון "הג'יהאד" המצרי, המודיע לו כי ניצל מגורל דומה לזה של עוזר עורך  "אל-אהראם", רדא הלאל, שעקבותיו נעלמו באוגוסט 2003

עימות תקשורתי בין העיתונות הסורית לירדנית ביחס להחלטת האו"ם 1559 הקוראת לנסיגת סוריה מלבנון: היומון הממסדי הסורי "תשרין"  (12.3.05) תקף את מדיניות ירדן לגבי החלטה 1559 בכלל, ואת דברי שר החוץ הירדני האני אל-מולקי, כי על סוריה ליישם החלטה זו.  מאמר ביומון הירדני הממסדי "אל-ראי" טען כי ביומון תישרין עדיין חיים בימי הביניים ולא ערים לתמורות המתחוללות

הנאום המסורתי על מצב האומה שנשא הנשיא ג'ורג' בוש, ב-3 בפברואר 2005 עורר ביקורת חריפה בתקשורת הערבית. האשמת איראן וסוריה בתמיכה בטרור נתפסה בעיני כמה בעלי טורים "כהכרזת מלחמה" נוספת במזה"ת. בעלי טורים אחרים הטילו ספק בכנות קריאתו של בוש למדינות המזה"ת בכלל ולסעודיה ומצרים בפרט, לחולל רפורמות ודמוקרטיזציה בתוכ

חאזם אל-אמין, פרסם בומון הלונדוני "אל-חיאת"  ב-14-16 בדצמבר 2004 תחקיר בן 3 חלקים על תנועת הג'יהאד הסלפית בירדן ובאל-זרקאא בפרט - עיר הולדתו של מנהיג אל-קאעדה בעיראק, אבו מוצעב אל-זרקאוי. בחלקו הראשון של התחקיר סקר אל-אמין את רשמיו מפגישתו עם לוחמי ג'יהאד מאל-זרקאא; החלק השני עסק בתשתית של תנועת הג'יהאד הסלפית בירדן בכלל ובאל-זרקאא בפרט

לקראת הבחירות העומדות להתקיים בעיראק ב-30 בינואר 2005 הולכים וגוברים החששות בעיראק ובמדינות השכנות כי איראן מנסה להשתלט על המערכת הפוליטית העיראקית ולהרחיב את השפעתה באזור. בראיון שהעניק ל"וושינגטון פוסט" הזהיר עבדאללה מלך ירדן מפני ניסיון איראני להקים "חצי סהר שיעי" שיתפרש מאיראן, דרך עיראק וסוריה ועד לבנון, ויפר את מאזן הכוחות בין הסונה לשיעה

במאמר שפרסמה הפמיניסטית המצרייה הידועה, ד"ר נואל אל-סעדאוי, בשבועון המצרי "אוקטובר", היא מצביעה על כך שחוק העונשין המצרי מפלה נשים לרעה ומציגה מספר דוגמאות מתחום דיני האישות, תוך קריאה לתיקון חוקי העונשין בתחום זה

סגן נשיא סוריה, פארוק אל-שרע, נאם ב-11.12.2007 בכנס "החזית הלאומית הפרוגרסיבית"  בדמשק וטען כי  מעמד תומכי סוריה בלבנון חזק משהיה כאשר היו בה כוחות סורים;  שסוריה סיכלה  בוועידת אנאפוליס את הניסיון "לחלק את הערבים למתונים ולקיצונים". וכי משפחת המלוכה הסעודית מתנגדת לחלוקת עיראק, מחשש שזה יביא לחלוקת האזור, וליציאת בארות הנפט משליטת סעודיה

ב-28.2.2008 פרסם היומון הירדני אל-דוסתור תדרוך שנתן מחמוד עבאס וסיכם את דבריו בנושאים שונים. עיקרם:  מתנגדים להכרה מדינה יהודית;  נגד המאבק המזוין אך בעתיד יתכן שעמדה זו תשתנה; ירושלים היא סוגיה ערבית-מוסלמית וכל  מדינות הערביות והמוסלמיות צריכות להיות מעודכנות לגמרי לגביה; עבאס התייחס גם לנושא הפליטים וליחסים עם החמאס

יו"ר הפרלמנט הירדני, עבד אל-האדי אל-מג'אלי, אמר במהלך פגישה עם עיתונאים כוויתים כי למעורבות האיראנית בעיראק אין כל קשר לדת או לעימות השיעי-סוני. לדבריו, מעורבות זו נובעת ממניעים לאומיים והיא חלק מן הסכסוך ההיסטורי בין הערבים לבין הפרסים

ראש איגוד הרופאים הירדנים לשעבר, ד"ר טארק טהבוב, כתב ב"אל-קדס אל-ערבי:"מה שדחף אותי לכתוב את המאמר הזה הוא הראיון שנערך עם קונדוליסה רייס, היועצת האמריקאית לביטחון לאומי, ברשת CNN. בדברה על מצב הנשים באפגניסטן, היא עסקה במצבן של הנשים במדינות האסלאמיות, וכיצד אמריקה לא יכולה להסכים להשפלתן, רק שהיא שכחה כי הדוגמה החיה להשפלת נשים לאחרונה היא הילרי קלינטון שבעלה ביזה אותה והשפילה

במאמר שכותרתו "ציר טהראן-דמשק: חילוקי דעות טקטיים או ראשיתה של התפרקות?", טוען צאלח אל-קלאב, שר התקשורת לשעבר בממשלת ירדן וכיום בעל טור ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", כי ההתרחקות ביחסי איראן-סוריה תהפוך לניתוק היחסים ואף לאיבה קשה, אם השתיים לא ימצאו נוסחת פשרה בין סדרי העדיפויות השונים שלהן

פרשת הצ'ק שהחזיר ראש עיריית ניו יורק, רודולף ג'וליאני, לנסיך הסעודי, אל-וליד בן טלאל, הסעירה בעלי טורים בסעודיה ובעולם הערבי. מחמוד בן עבד אל-ע'ני צבאע', בעל טור ב'אל-ריאץ'' הסעודי, למשל, כתב תחת הכותרת "הצ'ק של אל-וליד, המושל ההומוסקסואל, ומלחמת הפרופגאנדה". ג'ורג' חדאד, בעל טור ירדני, כתב כי "הם [האמריקאים] חבורה של אנשים שמתאפיינים בהעדר ערכים

ב- 16.1.2003 הורה התובע הכללי של בית המשפט לביטחון המדינה בירדן, מחמוד עבידאת על סגירת השבועון הירדני העצמאי, "אל-הלאל" עד להודעה חדשה עקב מאמר שפורסם בעיתון תחת שם העט "בלקאסם אחמד" ולעצור את העורכים וכות המאמר ל-15 ימים.  המאמר פורסם בגיליון האחרון של ודן ביחסיו האינטימיים של הנביא מחמד עם אשתו האהובה עאישה ויתר נשותיו

עימות אלים פרץ לפני יומיים בין שני חברי פרלמנט ירדנים, ובמהלכו נשך חבר הפרלמנט, אחמד עוידי עבאדי, את אוזנו של עמיתו, מנצור מראד, וקטע חלק ממנה. עבאדי, שהינו במוצאו בדואי, ידוע בשנאתו לפלסטינים החיים בממלכה. חבר הפרלמנט מראד, הוא צ'רקסי שהשתלב בעבר באש"ף ואף השתתף בחטיפת מטוס אל-על באתונה

במאמר בשם "האחריות על ההזדמנויות האבודות" אשר פורסם ביומון הירדני "אל-ראי" שב בעל הטור, ד"ר פהד אל-פאנכ, למתוח ביקורת על ערפאת ומדיניותו: הצד הפלסטיני החמיץ הזדמנות נדירה שאולי לא תשוב. כעת הוא החל לתבוע, ללא הועיל, לחזור לשולחן המו"מ על יסוד הצעותיהם של קלינטון וברק שאותן ערפאת דחה בזמנו

ערפאת בפסגת עמאן: אנו רוצים הרבה  מהפסגה, זוהי תקוותנו וזכותנו. אנו אומרים זאת מאחר וממשלת ישראל וצבאה אינם חוששים להפר את כל ההסכמים וההתחייבויות ומנסים לראות מה תהיה התגובה הערבית והבינלאומית כלפי התנהגותם הברברית נגד עמנו וכלפי עמדתם המדינית המתנכרת לעקרונות ולכללים של תהליך השלום

בנאומו בפסגת עמאן מתח בשאר אל-אסד ביקורת על הגישה הערבית המבחינה בין אישים וממשלות בישראל לבין הרחוב הישראלי בכללותו. הוא הביע תמיכה באינתיפאדה, קרא להידוק הקשרים בין סוריה לפלסטינים, הציע לחדש את החרם הערבי על ישראל ולהקים בית דין בינלאומי שישפוט את "פושעי המלחמה הישראליים"

ר' פהד אל-פאנכ, הכותב ביומון הירדני  אל-ראי, ממשיך למתוח ביקורת נוקשותה של ההנהגה הפלסטינית במו"מ עם ישראל. במאמר שכותרתו "הכל או לא כלום", כותב דר' פאנ: "הכל או לא כלום" הפך לאחד מעקרונות היסוד של המדיניות הפלסטינית. בכל פעם הייתה התעקשות [פלסטינית] על הכל, מבלי שהיו להם אמצעים לכפות דבר כלשהו, והתוצאה היא אחת: לא כלום!"

ד"ר פהד אל-פאנכ, פרשן בכיר ביומון הירדני  אל-ראי, פרסם מאמר בו הוא קורא להפסקת האינתיפאדה. מאמר, שכותרתו "האינתיפאדה ודברים שהגיע זמנם להיאמר", יכול ללמד על החששות הירדניים מפני השלכותיה האפשריות של האינתיפאדה על ירדן

כותבים ערבים מגגיבים להופעת "ההיסטוריונים החדשים" בישראל. בין היתר נטען כי הופעתם נובעת מקיומה של היסטוריה [ישראלית] רשמית, ישנה ומסולפת שיצרה המערכת הישראלית וכי הצורך בהיסטוריונים ישראלים חדשים הוכתב על ידי קיומה של היסטוריה שאיננה עומדת בפני ביקורת רצינית.