המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מתן חסות רשמית לירדן על המקומות הקדושים בירושלים
1/7/2013

 

הסכם בין ירדן לרש"פ: מתן חסות רשמית לירדן על המקומות הקדושים בירושלים

 

מאת כ. יעקב *

 

הקדמה

ב-31 במרס 2013 נחתם במפתיע הסכם בין הרש"פ לירדן, המעגן בכתב את החסות הירדנית על המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים. היומון אל-קדס אל-ערבי דיווח כי ההסכם נחתם בחשאיות מוחלטת בנוכחות המלך עבדאללה השני, יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס ושרי ההקדשים של ירדן ושל הרש"פ.[1]

 

בהסכם נכתב כי "המלך עבדאללה השני בתוארו, האפוטרופוס ושומר המקומות הקדושים בירושלים יעשה כל מאמץ אפשרי לתת חסות למקומות הקדושים בירושלים ולשמור עליהם ובייחוד על מסגד אל-אקצא... ולייצג את האינטרסים שלהם". עוד נכתב בהסכם כי המלך עבדאללה אחראי לוודא שהמקומות הקדושים יכובדו, להבטיח חופש תנועה למוסלמים שם, לדאוג לתחזוק מקומות אלה ולייצג את האינטרסים שלהם בזירה הבינ"ל. [2]

למעשה האפוטרופסות על המקומות הקדושים בירושלים הייתה נתונה בידי השושלת ההאשמית בירדן כבר מאז 1924. גם אחרי מלחמת ששת הימים, שבה נכבש החלק המזרחי של ירושלים, המשיכה ירדן למלא תפקיד דתי במקומות הקדושים בירושלים באמצעות הווקף במזרח ירושלים בניהול ירדני. אמנם בשנת 1988 התנתקה ירדן מהגדמ"ע באמצעות "ניתוק הזיקה", אך ניתוק זה לא חל על המקומות הקדושים בירושלים. בשנת 1994 התחזקה החסות הזאת בהצהרת הממלכה הירדנית המדגישה את תפקידה ההיסטורי במקומות הקדושים בירושלים וכן בהסכם השלום בין ישראל לירדן שבו הכירה ישראל במעמד המיוחד של ירדן בירושלים.  

 

לפיכך הסכם זה אינו משנה את המצב הקיים בשטח מזה עשרות שנים, שלפיו הווקף הירדני מנהל את ענייני המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים בתיאום עם ישראל. עם זאת ההסכם מחזק את מעמדה של ירדן במקומות הקדושים באופן העשוי להגביל את חופש הפעולה של ישראל בירושלים.

 

בחודש יוני 2013 חשף ראש ממשל החמאס בעזה, אסמאעיל הניה, כי נשיא מצרים מחמד מורסי מתכוון לקיים בקהיר ועידה בין-לאומית למען ירושלים. לדברי הניה, נושא ירושלים תפס מקום חשוב בשיחות שהתקיימו במהלך החודש בין נציגי חמאס לבין מורסי בקהיר וכן בשיחות בין ראשי חמאס לבין ראש ממשלת תורכיה ארדואן. האתר הליברלי www.elaph.com    העריך כי מורסי יוזם את כינוס הוועידה בתגובה להסכם בין הרש"פ לירדן ובמטרה לעקוף אותו וכי צעד זה עלול להביא להרעה ביחסי מצרים- ירדן.[3]

 

היות שאין בהסכם זה שינוי של ממש במציאות הקיימת עלתה השאלה מה היו המניעים לחתימתו.

סקירה זו תעסוק במניעים לחתימה על ההסכם כפי שהציגו אותם  בכירים, פרשנים ועיתונאים פלסטינים וירדנים ובהם: הרצון להגביר את התיאום הירדני-פלסטיני כדי להציל את ירושלים מ"ייהוד העיר ומהבנייה בהתנחלויות שבה"; עקיפת גורמים שונים כגון קטר,חמאס והתנועה האסלאמית בישראל המנסים לשמש חלופה לירדן ולרש"פ; הכנות לקונפדרציה בין ירדן לרש"פ וכוונת ארה"ב לחזק את תפקידה של ירדן במו"מ עתידי בין ישראל לרש"פ.

 

המלך עבדאללה ועבאס חותמים על ההסכם[4]

 

הגנה על ירושלים

ירדן והרש"פ הסבירו את נחיצות ההסכם בצורך לאחד את המאמצים נגד פעולותיה של ישראל "לייהוד ירושלים".[5] שר ההקדשים ברש"פ, מחמוד אל-הבאש, טען כי ההסכם הוא דתי בלבד ואין בו היבטים פוליטיים והוא נועד לאשר מציאות שקיימת כבר שנים ולתת כיסוי משפטי לשיתוף פעולה של שני הצדדים בהגנה על ירושלים, באמצעות המוסדות הבין-לאומיים. שר התקשורת וההסברה הירדני לשעבר, סמיח אל-מעאיטה, טען כי ההסכם נועד לצמצם את ייהוד ירושלים.[6]

 

בשבועון אל-ביאדר אל-סיאסי המקורב לפת"ח נכתב: "לירדן יש כוח, יכולת והשפעה בזירה הבינ"ל והערבית לעצור כל מתקפה על מסגד אל-אקצא, בעת שקצרה ידה של הרש"פ להגן על ירושלים והמקומות הקדושים בה."[7]

 

עקיפת גורמים המנסים לשמש חלופה לרש"פ ולירדן בירושלים

יש הגורסים כי ההסכם נועד לאותת לגורמים המנסים לגזול מירדן את החסות על המקומות הקדושים כי ירדן היא האחראית הבלעדית לניהולם. אמנם לא צוין במפורש מי הם הגורמים הללו אך אפשר להניח שמדובר בקטר, בחמאס ובתנועה האסלאמית בישראל. קטר הגבירה בעת האחרונה את מעורבותה בתמיכה בעניין הפלסטיני ובייחוד בירושלים. בוועידת הפסגה בקטר שהתקיימה במרס 2013 קראה קטר להקים קרן בסך מיליארד דולר לסייע לפלסטינים במזרח ירושלים. אמיר קטר הציע תרומה בסך 250 מיליון דולר.[8]. גם החמאס והתנועה האסלאמית פעילות בנושא ירושלים.  התנועה האסלאמית אימצה את הסיסמה "אל-אקצא בסכנה" המשמשת כותרת לפעילויותיה, כגון העצרת שקיימה בספטמבר 2012 באום אל-פחם".[9] תנועת החמאס קראה בכנס תמיכה באל-אקצא לתת יד חופשית לאנשי ההתנגדות להגן על מסגד אל-אקצא ובהזדמנות אחרת קראה התנועה לגיוס כללי להצלת המסגד.[10]

 

 בעל טור ביומון הירדני הממסדי אל-ראי, סלטאן אל-חטאב טען כי המלך עבדאללה ירש מאביו את החסות על המקומות הקדושים, הקצה להם כספים וחיקה את אביו חוסיין בתרומה מכספו לשיקום כיפת הסלע וציפויה בזהב. אל-חטאב כתב: "גורמים ערביים שאינם מבינים את משמעויות החסות [הירדנית על המקומות הקדושים בירושלים], מנסים למשוך את הקלף הלגיטימי הזה מידי ההאשמים... יש ניסיונות לדחוק את ירדן מתפקידה הדתי, הפוליטי והלגיטימי ומחובתה ההומניטארית, הלאומית והפן-ערבית וליצור חלל, בתירוץ שצריך להחזיר את ירושלים לבעליה הפלסטינים."[11]

 

מאמר בשבועון אל-ביאדר אל-סיאסי טען כי "[ההסכם] סוגר את הדלת בפני כל מחלוקת או תחרות בנוגע לגורם שינהל את ענייני הווקף והמקומות הקדושים בירושלים באמצעות קביעת סמכות אחת מוגדרתהממלכה הירדנית ההאשמית המיוצגת ע"י מנהיגה המלך עבדאללה השני... קבוצות ומוסדות לא יוכלו להשתלט על מסגד אל-אקצא, או לנהוג בו כרצונם ולא יוכלו לפרוס עליו את חסותם... כל מאמץ ערבי לתמוך בעיר הקדושה ייעשה אך ורק בתיאום עם ירדן ועם הפלסטינים ולא בדרכים עוקפות. כך יימנע מכל גורם לנצל את התמיכה בירושלים להשגת הון פוליטי או ניסיון להגביר את השפעתו בירושלים."[12]

 

צעד מכין לקונפדרציה או לפדרציה בין ירדן לרש"פ

אישים, פרשנים ובעלי טורים העלו השערות אחרות לגבי המניעים לחתימה עליו, כגון הכשרת הקרקע לקונפדרציה בין ירדן לרש"פ: עורך היומון אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן סבור כי ההסכם הוא צעד חשוב ומכין לפדרציה בין הגדמ"ע לירדן."[13]

 

בתגובה הדגישו אישים ברש"פ כי נושא הקונפדרציה איננו על הפרק כרגע, אך לא הכול דחו על הסף את האפשרות לממשו בעתיד. חבר הוועד המרכזי של פת"ח, עבאס זכי, טען כי ההסכם נבע מהצורך למנוע מישראל "לייהד את ירושלים ולרוקנה מתושביה" וכי "עדיין מוקדם לדון בקונפדרציה לנוכח עמדה ירדנית רשמית ונחרצת שקודם כל יש להקים מדינה פלסטינית עצמאית." בכיר אחר ברש"פ, נביל אבו רדינה, דחה קשר בין ההסכם לכינון קונפדרציה בין ירדן לפלסטינים, וכך עשה גם שר התקשורת הירדני, מוחמד אל-מומני.[14]

 

כוונת ארה"ב לחזק את מעמדה של ירדן בתהליך המדיני

הערכה אחרת בנוגע לסיבת החתימה על ההסכם קשורה לביקורו של הנשיא אובמה בישראל וברש"פ שהתקיים כשבוע לפני החתימה על ההסכם ולניסיונות לחדש את המו"מ במזה"ת. אבראהים אברש, מרצה באוניברסיטת אל-אזהר ושר ברש"פ לשעבר, אמר כי הסעיף בהסכם הקובע כי "המלך יעקוב אחר האינטרסים של המקומות הקדושים בזירה הבין-לאומית", מעניק לירדן תפקיד חשוב במו"מ עתידי ומקל על הנשיא עבאס בפעולתו בנושא ירושלים.[15]

 

גם בעל טור באתר פלסטין המקורב לחמאס, ג'מאל אבו רידה, סבור כי האישור המחודש לחסות הירדנית על המקומות הקדושים בעיתוי הנוכחי קשור לביקורו של הנשיא אובמה. לדבריו, מתן חסות ירדנית למסגד אל-אקצא, היא מחווה של רצון טוב מצד ארה"ב כלפי ירדן, רצון לחזקה על רקע האביב הערבי והסכנות האורבות לה ומהלך שנועד לאפשר את חידוש המו"מ עם ישראל ללא תנאים מוקדמים. עדות להערכתו זו הוא רואה ב"שתיקתה של ישראל לנוכח ההסכם אף שירושלים ובייחוד מסגד אל-אקצא נמצאים בשליטה ישראלית ... נראה שבהסכם יש ויתורים חשובים שעשתה ישראל לרש"פ באחד העניינים השנויים ביותר במחלוקת ביניהן ... אך בפועל הוא משרת את ישראל יותר מהרש"פ היות שהוא מציגה שוב כמדינה דמוקרטית המכבדת את הרגשות הדתיים של המוסלמים והוא עשוי להחליש את הביקורת כלפיה."[16]

   

נספחנוסח ההסכם

"הסכם בין הוד מעלתו המלך עבדאללה השני בן חוסיין האפוטרופוס של המקומות הקדושים בירושלים ומשרתם וכבוד היו"ר מחמוד עבאס נשיא מדינת פלסטין ויו"ר אש"פ והרש"פ...

 

הקדמה

נקודות  המוצא:

 

א. קיים קשר אמיץ בין כל בני האומה הערבית והאסלאמית.

ב. לירושלים מעמד מיוחד באסלאם בהיותה קדושה ומבורכת. המקומות הקדושים בירושלים קשורים היום ותמיד למוסלמים בכל המדינות ובכל התקופות. תצוין חשיבות ירושלים לבני הדתות האחרות. למסגד אל-אקצא חשיבות דתית עליונה עבור כל המוסלמים. הוא שוכן על שטח של 144 דונמים שבו נמצאים המסגד הדרומי, מסגד כיפת הסלע וכל המסגדים, המבנים, הגדרות וחצרותיו וכל דבר השייך לו מעל ומתחת לאדמה, ההקדשים שניצבים מעליו או סמוך לו.הוא נקרא אל-חרם אל-קדסי אל-שריף.

ג. משנת 1924 תפקידו של המלך אל-שריף אל-חוסיין בן עלי להגן על המקומות הקדושים בירושלים, להעניק להם חסות ולשקמם. תפקיד זה נמשך ברציפות [והיה] בבעלות הממלכה הירדנית ההאשמית מאז שושלתו של אל-שריף אל-חוסיין בן עלי עד היום, וזאת בשבועת האמונים שמתוקפה הוענקה לשריף אל-חוסיין בן עלי אפוטרופסות על המקומות הקדושים והיא אושרה בשבועת האמונים שנשבעו תושבי ירושלים ופלסטין ב-11 במרס 1924 ע"י תושבי ירושלים ופלסטין. אפוטרופסות זו על המקומות הקדושים בירושלים הועברה למלך עבדאללה השני בן חוסיין ובכלל זה הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית הירושלמית הכפופה לחוק הירדני מספר 27 לשנת 1958

ד. האפוטרופסות הזאת של מלך ירדן על המקומות הקדושים בירושלים, שעדיין נמשכת, מחזקת את יכולתו להגן על המקומות הקדושים לאסלאם ולתחזק את מסגד אל-אקצא.

ה. אש"פ הוא הנציג הלגיטימי והחוקי היחיד של העם הפלסטיני.

ו. זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית תמומש בהקמת מדינת פלסטין הכוללת את שטחו של מסגד אל-אקצא המבורך.

ז. ההצהרה הרשמית שפרסם מלך ירדן  חוסיין בן טלאל, אפוטרופוס המקומות הקדושים בירושלים, ב-31 ביולי 1988 עסקה בניתוק ההקשר בין הגדמ"ע לירדן למעט המקומות הקדושים.   

ח. נוסח ההצהרה הרשמית שפרסמה ממשלת ירדן ב-28 ביוני 1994 בקשר לתפקידה בירושלים, שב והדגיש את מעמדה האיתן של ירדן ותפקידה ההיסטורי הבלעדי על המקומות הקדושים, כדי לכונן מחויבויות משפטיות והדגשת ההכרה במרכזים משפטיים שפורטו לפני שני הצדדים המכובדים בהסכם הזה. לפיכך, החליטו הצדדים הנ"ל כך:    

 

הסעיף הראשון

ההקדמה להסכם הזה היא חלק בלתי נפרד ממנו...

 

הסעיף שני

א. המלך עבדאללה השני, בתוארו, אפוטרופוס ושומר המקומות הקדושים  בירושלים, יעשה כל מאמץ אפשרי לתת חסות למקומות הקדושים בירושלים, ולשמור עליהם ובייחוד מסגד אל-אקצא... ולייצג את האינטרסים שלהם בנושאים הבאים:

 

1. לוודא שהמקומות הקדושים יכובדו.

2. להבטיח לכל המוסלמים חופש תנועה מהמקומות הקדושים ואליהם ולאפשר להם להתפלל בהם, דבר שעולה בקנה אחד עם חופש הפולחן.

3. לנהל את המקומות הקדושים ואת אחזקתם למען המטרות האלה: כיבוד מעמדם וחשיבותם של המקומות הקדושים ושמירה עליהם; הדגשת הזהות האסלאמית ושמירה על אופיים המקודש של המקומות הקדושים; כיבוד חשיבותם ההיסטורית,  התרבותית והאדריכלית של המקומות הקדושים וישותם הפיזית  ושמירה על כל אלה.

4. לעקוב אחר האינטרסים של המקומות הקדושים והנושאים הקשורים אליהם בפורומים בין-לאומיים ואצל הארגונים בין-לאומיים המומחים וזאת באמצעים המשפטיים האפשריים.

5. לפקח על ממסד הווקף ורכושו ולנהל אותו לפי החוק הירדני.

 

ב. כאפוטרופוס ושומר המקומות הקדושים בירושלים ימשיך מלך ירדן להשקיע מאמץ לביצוע המשימות שהוזכרו...

ג. אש"פ והרש"פ מכירים בתפקידו של מלך ירדן  המפורט לעיל והם מחויבים לכבדו

 

הסעיף שלישי

 לממשלת מדינת פלסטין בהיותה המממשת את זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית יש ריבונות על כל שטחיה כולל ירושלים.

מלך ירדן ויו"ר הרש"פ יתאמו ויתייעצו בנושא המקומות הקדושים לפי הצורך.

הסכם זה נערך בערבית ונחתם בעמאן ב- 31 במרס 2013."

 

 

* כ. יעקב חוקר את הזירה הפלסטינית במכון ממרי 



[1] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 9.5.2013

יצוין כי אנשי הרש"פ והפת"ח לא הרבו להתייחס להסכם. על רקע זה בלטה במיוחד תגובתו הקשה של ראש המודיעין הכללי הפלסטיני לשעבר, תופיק אל-טיראוי, שמתח ביקורת חריפה על ההסכם באמרו: "מכרנו את ירושלים."  www.amad.ps , 29.5.2013

[2]ו www.amad.ps , 31.3.2013, ראה נספח

[3]ו www.elaph.com , 23.6.2013,  www.alquds-online.org , 22.6.2013

[4] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 3.4.2013

[5] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 3.4.2013

[6]ו www.ammonnews.net , 7.4.2013

[7] אל-ביאדר אל-סיאסי, (ירושלים), 27.4.2013

[8] אל-ראיה (קטר), 12.3.2013

[9] וwww.panet.co.il , 21.9.2012

[10] ו www.paldf.net, 4.6.2013

[11] ו www.alrai.com , 3.4.2013

[12] אל-ביאדר אל-סיאסי, ירושלים, 27.4.2013

[13] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 2.4.2013

[14] אל-ר'ד (ירדן), 2.4.2013

[16]ו www.felesteen.ps , 2.4.2013

תגיות