לצד מאמרי גינוי לעסקת המאה של הנשיא טראמפ, התפרסמו בעיתונות הערבית גם מאמרים שמתחו ביקורת על העמדה הפלסטינית הרשמית, המתנגדת לתוכנית וקראו לפלסטינים שלא לדחותה על הסף ובכך להחמיץ עוד הזדמנות לפתרון סוגייתם. לדברי הכותבים, השקעת כל מרצם של הפלגים הפלסטינים במאבקים פנימיים, גרמה לירידת קרנו של העניין הפלסטיני בעולם הערבי וסללה את הדרך לעסקת המאה ...

כיפאח מחמוד כרים, סופר וחוקר כורדי שכיהן כיועץ בלשכת נשיא כורדיסטאן העיראקית לשעבר, מסעוד ברזאני, פרסם מאמר באתר הסעודי הליברלי elaph שבו שיבח, את הלוחמים הכורדים, שבסיוע הקואליציה בראשות ארה"ב, מוטטו את מעוזו האחרון של דאעש בסוריה, אך הזהיר שבלא טיהור המוחות מזרע רעיוניותיו הקיצוניים של דאעש והפרדת הדת מן הפוליטיקה, הארגון והמיתוס שנוצר סביבו יוסיפו להתקיים

ב-8.4.19 התכנסו בריאד בכירים מארה"ב, סעודיה, ירדן ומכמה ממדינות המפרץ, לדיון ביוזמת ארה"ב להקים את הארגון המכונה "נאט"ו הערבי", כדי להתמודד עם השפעתה הגוברת של איראן באזור. מצרים נעדרה מן המפגש ולפי סו"י רויטרס החליטה שלא לחבור ליוזמה. דיווח זה התקבל בברכה בקרב כותבים מצריים שטענו כי בכך סיכלה מצרים תכנית לסבכה במלחמה עם איראן   

ב-19.3.2019 נדון בכווית העיתונאי הרופרמיסטי הכוויתי עבדאללה אל-הדלק, לשלוש שנות מאסר, בטענה שפגע ברגשות השיעים ו"שילהב את המחלוקת בין קבוצות החברה השונות", קרי בין סונים לשיעים. אל-הדלק הורשע בשל שני ציוצים בטוויטר שלו באוגוסט 2018 בהם טען כי האמאם עלי בן אבי טאלב, שנחשב בקרב השיעים ליורשו הלגיטימי של הנביא מוחמד ובניו, היו "הסיבה למחלוקת ולפיצול בין המוסלמים"

היומון הכוויתי אל-ג'רידה דיווח ב-23.1.19, כי קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס במשה"מ האיראניים, ביקר ב-18.1.19 בעיירה בדרום סוריה בקרבת הגבול עם ישראל, ובכך הפר את ההסכם בין ישראל, רוסיה וארה"ב על הרחקת הכוחות האיראניים לפחות 40 ק"מ מהגבול. לדברי היומון,  ביקור זה הצית את העימות בין ישראל לאיראן ב-20.1.19, כאשר ישראל תקפה מטרות בסוריה והאיראנים הנגיבו בירי טיל אל אתר החרמון

בעקבות מותו  של נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש האב ב-30.11.18, פרסם העיתונאי הסעודי עבד אל-רחמן אל-ראשד (לשעבר עורך היומון אל- שרק אל-אוסט ומנכ"ל ערוץ אל-ערביה) מאמר שבו שיבח את בוש על יכולתו לקרוא נכונה את ההיסטוריה והעלה על נס את החלטתו לצאת למלחמת המפרץ הראשונה שגנזה את חלומו של סדאם חוסיין להֹפוך את כווית למחוז עיראקי

העיתונאי הכוויתי הליברלי, אחמד אל-צראף, בעל טור ביומון הכוויתי אל-קבס, פרסם מאמר תחת הכותרת "הנוצרי אצלנו והמוסלמי אצלם" בו קרא לנהוג בפתיחות מול בני המיעוטים במדינות ערב וללמוד ממדינות כמו סנגל ואתיופיה, שבהן כיהנו בני מיעוט כנשיא וכראש ממשלה וממדינות אירופה הנוצריות בהן מוסלמים רבים מאיישים תפקידים ממסדיים בכירים

ביקורו בעומאן של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בלוויית ראש המוסד; ביקורה של שרת התרבות והספורט הישראלית מירי רגב באבו דאבי, עם נבחרת הג'ודו של ישראל; והשתתפות משלחת מתעמלים מישראל בתחרות בקטר, עוררו תגובות רבות בעיתונות הערבית. לצד כמה מאמרים בזכות הנורמליציה עם ישראל, רוב הכותבים יצאו נגדה וטענו כי היא פוגעת בעניין הפלסטיני

בניגוד לביקורת שהטיחו בסעודיה אמצעי תקשורת במערב ובמדינות ערב המתנגדות לה, בראשן קטר, לאחר הירצחו של העיתונאי הסעודי מתנגד המשטר, ג'מאל ח'אשוקג'י בקונסוליה הסעודית בתורכיה, התייצבו בעלות בריתה הערביות של סעודיה, וכן ארגונים וגופים ערביים, לצדה. תמיכה זו הובעה בהודעות רשמיות מתוזמנות ובמאמרים בעיתונות הממסדית הן לפני ההודאה הסעודית במותו של ח'אשוקג'י והן אחריה

דבריו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בעצרת האו"ם, ב-27.9.18, על הימצאות אתרי טילים של חזבאללה באזור ביירות,  זכו להבעות אמון ותמיכה בקרב אינטלקטואלים במפרץ, שפקפקו באמינות ההכחשות שיצאו מלבנון. עורך היומון הכוויתי אל-סיאסה, אחמד אל-ג'אראללה, אף קרא לנתניהו לתקוף את אתרי הטילים של חזבאללה וטען כי עמי האזור עוד יריעו לו ויודו לו על כך

בסאם אל-שטי, בעל טור ביומון הכווייתי אל-אנבאא' ומרצה באוניברסיטת כווית, פרסם מאמר אנטישמי שבו ציטט שלל פסוקים מן הקוראן, המוכיחים לדבריו, כי היהודים הם רמאים, מושחתים, עלובים, תוקפנים, קנאים רוצחי הנביאים ואחראים לכל השחיתות וההפקרות בעולם. אל-שטי טען כי על המוסלמי להישמר מפני תכונות אלה של היהודים

העיתונות הפלסטינית הגיבה להטלת הווטו האמריקאי על הצעת כווית לגינוי ישראל במועצת הביטחון, במאמרים חריפים נגד ארה"ב והאשמתה בעוינות לפלסטינים, בעידוד הטרור ובניצול כוחה כדי לקדם את האינטרסים שלה ושל ישראל. על הנשיא טראמפ נכתב, כי הוא "מניף את חרב הטרור על העולם" ואף "הגירסה השניה של היטלר"

העיתונאי הכוויתי, עבדאללה אל-הדלק, פרסם ב- 31.3.2018, ביומון הכוויתי הממסדי "אל-וטן", מאמר בו יצא נגד "תהלוכת השיבה הגדולה" וטען כי דפוס פעולה זה מוביל לכאוס ואינו מקובל כלל על האסלאם. הוא האשים את תנועת חמאס ה"טרוריסטית ובעלת הברית של איראן", כדבריו, בשימוש בילדים ובנשים כבמגן אנושי והזהיר כי התהלוכות עלולות להוביל להסלמה ולשימוש בכוח מצד צה"ל, בלא להניב תועלת לפלסטינים

במאמר שפורסם ב-3.11.17 ביומון אל-קדס אל-ערבי היוצא לאור בלונדון, השוותה אבתהאל אל-ח'טיב, עיתונאית כווייתית ופרופסור לשפה ולספרות אנגלית באוניברסיטת כווית, בין חופש הביטוי בחברות מערביות, שבהן הוא מקודש ומושרש לבין חופש הביטוי בחברות הערביות במזרח התיכון שבהן הוא איננו מיושם, בשל היותן כבולות באידיאולוגיות דתיות חשוכות

גל ההפגנות באיראן אשר פרץ ב-27.12.2017 והתפשט בכל רחבי המדינה, זוכה להתעניינות רבה במדינות המפרץ - סעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות - הרואות באיראן אויבת ראשונה במעלה שלהן, ומאשימות אותה בהתערבות בענייניהן ובהסתת האוכלוסייה השיעית בשטחן נגד משטריהן ובניהול מרחוק של פעילות הלחימה בתימן נגדן.

כלי התקשורת בסעודיה ובקטר דיווחו באופן שונה על שיחת הטלפון שהתקיימה בין אמיר קטר ויורש העצר הסעודי. בחינת ההבדלים בין הדיווחים על תוכן שיחת הטלפון בשתי המדינות, שופכת אור על מחלוקות עקרוניות העומדות בבסיסו של הסכסוך הפנים מפרצי, ומעלה תהיות אודות מידת נכונותם של הצדדים להתעלות מעל מחלוקות אלה, לשם יישובו הענייני והמהיר של הסכסוך המתמשך

הפיגועים שמבצעים ארגוני טרור כדוגמת דאעש ואל-קאעידה במדינות ערב ובעולם כולו בשם האסלאם מעוררים שוב ושוב את הדיון בנוגע לחלקן של תכניות הלימוד בעולם הערבי בעיצוב תודעתם של הצעירים שמצטרפים לארגונים אלה. ואכן, לקראת שנת הלימודים 2016-17  ניתן היה לראות ניצנים של ניסיון ממשי בכמה מדינות לבצע שינויים מהותיים יותר בתכניות הלימוד

סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות, ובחרין, המחרימות את קטר מזה כחודש בשל טענות לתמיכתה בטרור ובאיראן, מנהלות במקביל למאבקן בקטרגם מערכה דיפלומטית בעולם, בעיקר בקרב מדינות המערב ובראשן ארה"ב, הנחשבת לבעלת בריתן, על מנת לשכנען בצדקת דרכן. אולם נראה כי עד כה ללא הצלחה. מתחילת המשבר, נקטו מדינות המערב עמדה מסויגת כלפי דרישות המדינות המחרימות מקטר

במאמר שכותרתו "השיעים של כוויית, איראן אינה המקלט הבטוח", קרא הכותב הכוויתי השיעי ח'ליל עלי חידר לשיעים החיים במדינות ערב לצאת בגלוי נגד מדיניותה של איראן ובכך גם לחסוך מעצמם שנאה ועוינות מצד האוכלוסיות הסוניות בארצותיהם. לדבריו, "השיעים שילמו מחיר יקר בשמם הטוב, בביטחונם, בשלומם ובעתיד ילדיהם, בשל שתיקתם הארוכה" על המדיניות האיראנית

לאחרונה פורסמו בעיתונות הערבית מאמרים בשבח מנהיגותן של נשים, כגון הילרי קלינטון ואנגלה מרקל, בהם הובעה תקווה כי גם נשים במדינות ערב תגענה למשרות הרמות ביותר. נשיאת האיחוד הלאומי של האישה התונסיאית, ראדיה אל-ג'רבי, אמרה ליומון הלונדוני אל-קדס אל-ערבי כי הגיע הזמן שאישה תוניסאית תכהן כנשיאת המדינה

טארק בדאר, כותב ממוצא כוויתי ומפיק סרטים בחברת Nawras Media, פרסם מאמר בו מתח ביקורת על הדרשנים המטיפים נגד יהודים במסגדים, ומפריזים בדיבורים  על רשעותם ושפלותם, אך בה בעת מתעלמים לדבריו,  ממעשיהם של המוסלמים העריצים לכל אורך ההיסטוריה, כדוגמת המנהיגים הערבים או אנשי המדינה האיסלאמית

בשבוע האחרון השמיעו בכירים במפרץ האשמות חריפות נגד השיח' יוסף אל-קרדאוי, ראש האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, המשמש כמנהיג רוחני בולט בתנועת האחים המוסלמים (להלן, האח"ס), על שהתיר בעבר בפסקי הלכה שונים פיגועי התאבדות. האשמות אלו הופנו אליו בעקבות סדרת פיגועי ההתאבדות שהתרחשו בסעודיה ב-3-4.7.16, וכללו קריאה לבוא חשבון עם אל-קרדאוי

איש התקשורת הכוויתי יוסף עבד אל-כרים אל-זנכוי, פרסם ב- 9.4.16  מאמר ביומון הכוויתי אל-סיאסה, בו קרא לכלל מדינות הערביות והמוסלמיות להכיר פומבית ולאלתר במדינת ישראל ולהפסיק לכנותה "הישות הציונית" או "הכיבוש הישראלי".  לדבריו, מוטב להן ללמוד ממדינות כקטר ועומאן הנוקטות קו ריאליסטי כלפי מדינת ישראל ומקיימות עמה קשרים גלויים

העיתונאי הכוויתי הליברלי, אחמד אל-צראף, הכותב ביומון הכוויתי אל-קבס, יצא במאמר שפרסם נגד הנוהג של אימאמים להמטיר קללות על היהודים והנוצרים, בדרשותיהם וקרא למוסלמים להכיר בעליונותם של היהודים והנוצרים עליהם בתחומים רבים ולהניח להם. אל-צראף פרסם לאחרונה  בו הציג  את יתרונותיה של ישראל על פני הערבים וקרא ללמוד ממנה

חברי פרלמנט בבחריין ובכווית פנו לממשלותיהם ולקהילה הבינ"ל בקריאה להכיר במחוז אל-אהואז שבאיראן כ"מדינה ערבית כבושה", ולהגיש סיוע למיעוט הערבי האהואזי במאבקו להשגת עצמאות. אל-אהואז הוא שמו הערבי של מחוז חוזיסתאן - הסמוך לגבול איראן-עיראק - שלו חשיבות רבה, בשל מיקומו על קו התפר בין איראן לעולם הערבי ובשל משאבי האנרגיה העצומים שבו

העיתונאית הסעודית הליברלית נאדין אל-בודיר, החיה בקטר, פרסמה ביומון הכוויתי אל-ראי מאמר בו היא מצדיקה את אמצעי הזהירות הננקטים במערב כלפי המוסלמים וההגבלות על כניסתם לארצותיו, תוך שהיא תוהה כיצד היו המוסלמים נוהגים לו נוצרים היו מפוצצים עצמם בקרבם, או כופים עליהם את אמונותיהם

אחמד אל-צראף, הכותב ביומון הכוויתי אל-קבס, מנה במאמר שפרסם, את יתרונותיה של ישראל על פני הערבים בשורה רבה של תחומים - בתחום הדמוקרטיה, בתחום הצבאי, בתחום המדעי, בתחום זכויות האדם וחופש הפולחן ובתחום הכלכלי –  וקרא להם לברר עם עצמם מהן הסיבות לליונותה עליהם במקום לראות בה אויב מדיני-דתי, מבלי לדעת עליה דבר

בעקבות פרסום דו"ח סבא"א בינואר 2016,  שקבע כי איראן עמדה בכל ההתחייבויות שלה בהתאם להסכם הגרעין, הוסרו מעליהן הסנקציות הקשורות לגרעין, והופשרו נכסים איראניים בשווי של כמאה מיליארדי דולרים. בתגובה לכך,  התפרסמו בתקשורת המפרצית מאמרים רבים בהם נטען כי כספים אלו יאפשרו לאיראן תמשיך לממן את ארגוני הטרור בעולם ולבחוש במדינות השכנות

ד"ר אבתהאל אל-ח'טיב, מרצה באוניברסיטת כווית, סופרת, בעלת טור ביומון הכוויתי אל-ג'רידה ואקטיביסטית ליברלית חילונית,  פרסמה ב- 30.11.2015 מאמר בו קראה לבטל כליל את שיעורי הדת בבתיה"ס. לדבריה, למדינה אין זכות לכפות על תלמידים מרקעים שונים שיעורי דת של זרם מסוים, ולכן יש לקיים את שיעורי הדת במסגרות בלתי פורמליות

יום לאחר פרסום התמונות בעיתונות התורכית בהן נראים חיילי צה"ל מדממים באוניה מרמרה, פרסם בעל הטור הכוויתי, נביל אל-פדל, ב-7 ביוני 2010 מאמר ביומון הכוויתי אל-וטן, בו הוא טוען כי התמונות מוכיחות שהחיילים הותקפו בכוונה תחילה ושהתוקפים לא היו פעילי שלום, אלא אזרחים שאומנו בפגיעה בחיילים

דיווחים נוספים מהתקשורת הערבית על פעילי המשט, בתוכם ציטוטים מדבריהם: חברי המשלחת הכוויתית סיפרו כי כתבו צוואות טרם יציאתם בראיון לערוץ הכוויתי אל-ראי, בו נטלו חלק  ממשתתפי המשט, אמר צאלח אל-ג'ראללה: "הכנתי את הצוואה שלי בעל פה וכתבתיה טרם יציאתי. המשתתפים הכוויתים הסכימו שיש לכתוב את הצוואה לפני ההשתתפות בשיירה"

ב-27 וב-28 בפברואר 2010 הופיעה במועדון של אגודת בוגרי האוניברסיטה של כווית להקה כוויתית אשר לצד שירים בערבית, אנגלית, ספרדית ויפנית, ביצעה גם את השיר העברי "הבה נגילה". הביצועים זכו לתשואות בהופעה הראשונה, ואולם בהופעה השנייה נמהלו התשואות בוויכוחים בתוך הקהל ובינו לבין הלהקה

במאמר המשך למאמרו "תיקן ציוני", משווה בעל הטור הכוויתי פח'רי האשם אל-סיד רג'ב את הציונים ליתושים מוצצי דם וטוען כי הציונים הורגים חפים מפשע תוך שימוש באמצעי לחימה אסורים, כי הם שולטים בפוליטיקה של מדינות העולם וכי יש להם רשת ריגול והעברת ידיעות עולמית

מדינות
המפרץ לא הסתירו חששותיהן מן האפשרות של עימות צבאי עם איראן ופעלו בשני כיוונים עיקריים. מחד, הן שאפו לחזק את שתה"פ ביניהן, הכריזו על הקמת כוחות ימיים משותפים ועל חיזוק כוחות השריון המשותפים. מאידך, הן עסקו בפעילות דיפלומטית מול איראן, התואמת את המדיניות המערבי

ב-8 במרץ 2010 פרסם העיתונאי הכוויתי ד"ר עצאם עבד אל-לטיף אל-פוליג' מאמר בעיתון הכוויתי אל-וטן, בו הוא משתמש בסיפור משפטו של הנאצי אדולף אייכמן, כדי ללמד על כפיות הטובה של היהודים, ועל האלימות כדרך הטובה ביותר לנהוג עמם.

פתווא של משרד ההקדשים בכווית, קבעה כי "חובה על אישה מוסלמית, כאשר היא מופיעה מול גברים זרים, להקפיד בהתאם לדרישת השריעה לעטות רעלה המסתירה את כל גופה, פרט לפנים ולכפות הידיים..." הפתווא עוררה זעם רב מאחר והוצאה ע"י גוף ממשלתי והיא מנוגדת לסעיפי החוקה בנושא חירויות הפרט

בחודש אוגוסט פרסמה בעלת הטור הכוויתית, דלע אל-מופתי, מאמר הדן בנעשה ברחוב הלונדוני Edgware Road המוכר כ"רחוב הערבים" בלונדון, בשל האוכלוסייה הערבית המוסלמית הגדולה המתגוררת בו. במאמר מגנה הכותבת את ההפקרות המוסרית של התושבים הערבים שהשתלטו על הרחוב ובמראה הקודר והזעוף של המטיפים לאסלאם והמתרימים עבורו ברחוב, דברים הפוגעים בשמו הטוב

במאמר ביומון הכוויתי "אל-קבס" מתח העיתונאי הליברלי והפרשן הפוליטי אחמד אל-צראף ביקורת על רדיפת הנוצרים במדינות המזה"ת ועל הצרת צעדיהם במדינות ערב, עד כי הם נאלצים לעזוב את מולדתם ולהגר למדינות המערב, דבר שהוא בבחינת "טיהור אתני". אל-צראף קרא למדינות ערב לנהוג בלא מוסלמים החיים בהן כפי שהמוסלמים מצפים ממדינות המערב לנהוג במיעוט המוסלמי בקרבם

בראיון שהעניק ב-11.4.2009 העיתונאי הליברלי והפרשן הפוליטי הכוויתי אחמד אל-צראף, לשבועון הכוויתי "אל-שאהד", הוא מותח ביקורת על נושאים שונים בחיי המדינה והחברה, כגון: הפרת החוק, חוסר ממלכתיות, אפליה עדתית ודתית, טרור רעיוני של אנשי הדת, צביעות חברתית והזלזול באישה

שני מאמרים העוסקים ביחסם של המוסלמים באירופה למערב יצאו נגד המוסלמים החיים באירופה ונהנים מהחירויות ומהשירותים המוענקים להם שם. במקום להעריך זאת ובמקום להוות גשר בין המזרח למערב הם הובילו, ביודעין, לסגירות, לניכור ולבסוף גם לטרור ג'יהאדיסטי נגד המערב