יום לאחר פרסום התמונות בעיתונות התורכית בהן נראים חיילי צה"ל מדממים באוניה מרמרה, פרסם בעל הטור הכוויתי, נביל אל-פדל, ב-7 ביוני 2010 מאמר ביומון הכוויתי אל-וטן, בו הוא טוען כי התמונות מוכיחות שהחיילים הותקפו בכוונה תחילה ושהתוקפים לא היו פעילי שלום, אלא אזרחים שאומנו בפגיעה בחיילים

דיווחים נוספים מהתקשורת הערבית על פעילי המשט, בתוכם ציטוטים מדבריהם: חברי המשלחת הכוויתית סיפרו כי כתבו צוואות טרם יציאתם בראיון לערוץ הכוויתי אל-ראי, בו נטלו חלק  ממשתתפי המשט, אמר צאלח אל-ג'ראללה: "הכנתי את הצוואה שלי בעל פה וכתבתיה טרם יציאתי. המשתתפים הכוויתים הסכימו שיש לכתוב את הצוואה לפני ההשתתפות בשיירה"

ב-27 וב-28 בפברואר 2010 הופיעה במועדון של אגודת בוגרי האוניברסיטה של כווית להקה כוויתית אשר לצד שירים בערבית, אנגלית, ספרדית ויפנית, ביצעה גם את השיר העברי "הבה נגילה". הביצועים זכו לתשואות בהופעה הראשונה, ואולם בהופעה השנייה נמהלו התשואות בוויכוחים בתוך הקהל ובינו לבין הלהקה

במאמר המשך למאמרו "תיקן ציוני", משווה בעל הטור הכוויתי פח'רי האשם אל-סיד רג'ב את הציונים ליתושים מוצצי דם וטוען כי הציונים הורגים חפים מפשע תוך שימוש באמצעי לחימה אסורים, כי הם שולטים בפוליטיקה של מדינות העולם וכי יש להם רשת ריגול והעברת ידיעות עולמית

מדינות
המפרץ לא הסתירו חששותיהן מן האפשרות של עימות צבאי עם איראן ופעלו בשני כיוונים עיקריים. מחד, הן שאפו לחזק את שתה"פ ביניהן, הכריזו על הקמת כוחות ימיים משותפים ועל חיזוק כוחות השריון המשותפים. מאידך, הן עסקו בפעילות דיפלומטית מול איראן, התואמת את המדיניות המערבי

ב-8 במרץ 2010 פרסם העיתונאי הכוויתי ד"ר עצאם עבד אל-לטיף אל-פוליג' מאמר בעיתון הכוויתי אל-וטן, בו הוא משתמש בסיפור משפטו של הנאצי אדולף אייכמן, כדי ללמד על כפיות הטובה של היהודים, ועל האלימות כדרך הטובה ביותר לנהוג עמם.

פתווא של משרד ההקדשים בכווית, קבעה כי "חובה על אישה מוסלמית, כאשר היא מופיעה מול גברים זרים, להקפיד בהתאם לדרישת השריעה לעטות רעלה המסתירה את כל גופה, פרט לפנים ולכפות הידיים..." הפתווא עוררה זעם רב מאחר והוצאה ע"י גוף ממשלתי והיא מנוגדת לסעיפי החוקה בנושא חירויות הפרט

בחודש אוגוסט פרסמה בעלת הטור הכוויתית, דלע אל-מופתי, מאמר הדן בנעשה ברחוב הלונדוני Edgware Road המוכר כ"רחוב הערבים" בלונדון, בשל האוכלוסייה הערבית המוסלמית הגדולה המתגוררת בו. במאמר מגנה הכותבת את ההפקרות המוסרית של התושבים הערבים שהשתלטו על הרחוב ובמראה הקודר והזעוף של המטיפים לאסלאם והמתרימים עבורו ברחוב, דברים הפוגעים בשמו הטוב

במאמר ביומון הכוויתי "אל-קבס" מתח העיתונאי הליברלי והפרשן הפוליטי אחמד אל-צראף ביקורת על רדיפת הנוצרים במדינות המזה"ת ועל הצרת צעדיהם במדינות ערב, עד כי הם נאלצים לעזוב את מולדתם ולהגר למדינות המערב, דבר שהוא בבחינת "טיהור אתני". אל-צראף קרא למדינות ערב לנהוג בלא מוסלמים החיים בהן כפי שהמוסלמים מצפים ממדינות המערב לנהוג במיעוט המוסלמי בקרבם

בראיון שהעניק ב-11.4.2009 העיתונאי הליברלי והפרשן הפוליטי הכוויתי אחמד אל-צראף, לשבועון הכוויתי "אל-שאהד", הוא מותח ביקורת על נושאים שונים בחיי המדינה והחברה, כגון: הפרת החוק, חוסר ממלכתיות, אפליה עדתית ודתית, טרור רעיוני של אנשי הדת, צביעות חברתית והזלזול באישה

שני מאמרים העוסקים ביחסם של המוסלמים באירופה למערב יצאו נגד המוסלמים החיים באירופה ונהנים מהחירויות ומהשירותים המוענקים להם שם. במקום להעריך זאת ובמקום להוות גשר בין המזרח למערב הם הובילו, ביודעין, לסגירות, לניכור ולבסוף גם לטרור ג'יהאדיסטי נגד המערב

ב-26 במאי 2008 פורסם באתר הליברלי middleeasttransparent.com, מאמרו של הליברל הכוויתי ח'ליל עלי חידר, התוקף את תרבות המלחמה בעולם הערבי והמוסלמי ואת הסיסמאות התומכות בה: איננו רוצים במלחמה, איננו רוצים בלחימה, איננו רוצים במוות ובהרס, איננו רוצים [לקחת חלק] בעולם המתפוצץ רווי הדם, הו אנשי המלחמה, הג'יהאד וההתנגדות. איננו רוצים בעולם זה המתפוצץ רווי הדם

חבר הפרלמנט הכוויתי, ד"ר וליד אל-טבטבאי, המשתייך לגוש האסלאמי בפרלמנט, פרסם ביומון הכוויתי "אל-וטן" איגרת לאוסאמה בן-לאדן, בה הוא מייעץ לו כיצד להימנע מטעויות במלחמת הג'יהאד של ארגון אל-קאעדה, תוך הבעת הערכה לפועלם של לוחמי הג'יהאד

לאחרונה הודיע הממשל האמריקאי כי הוא מתכוון לחתום על עסקות נשק בשווי 20 מיליארד דולר עם מדינות המפרץ ובראשן סעודיה, במסגרת מדיניותה של ארה"ב שנועדה להתמודד עם מדיניותה האזורית של איראן. בעיתונות במדינות המפרץ נטען כי עסקות הנשק הן בזבוז כספים על התחמשות שאינה נחוצה, וכי העסקות משרתות את האמריקאים, את מדינות המפרץ

במסגרת תיקונים בחוק העבודה במגזר הציבורי, נתקבל לאחרונה בפרלמנט הכוויתי חוק האוסר על נשים לעבוד בין השעות שמונה בערב לשבע בבוקר, להוציא את העובדות במגזר הרפואי. אישור החוק גרר מחאות חריפות מצד פעילים פוליטיים וחברתיים ומצד חברי פרלמנט. הם קראו לשליט כווית לבטל את החוק המפלה לרעה נשים, ומנוגד לחוקה הכוויתית ולאמנות זכויות האדם

לאחרונה התעוררה סערה בפרלמנט הכוויתי בעקבות סירובה של שרת החינוך הכוויתית, ד"ר נוריה אל-צביח, לעטות רעלה במהלך ישיבות הפרלמנט, למורת רוחם של חברי פרלמנט מהזרם האסלאמי. בעיתונות הכוויתית התפרסמו מאמרים רבים התומכים בעמדתה של אל-צביח בטענה כי לאף אחד אין זכות לכפות על השרה את אופן לבושה

לאחרונה גובר העיסוק בעיתונות הערבית באפשרות של מתקפה אמריקאית נגד איראן. במסגרת זו מתפרסמים דיווחים, תחקירים ומאמרים המדברים על "ודאיותה" של המתקפה וסוקרים את התוכניות והצעדים המקדימים לקראת העימות העתידי. במקביל יש השוללים אפשרות זו ואף מצביעים על הסיבות לכך

היומון הכוויתי "אל-קבס" דיווח לאחרונה כי משרד החינוך הכוויתי מתכוון להשמיט מתכנית הלימודים של תלמידי התיכון בנושא זכויות האדם את סעיף 18 בהצהרה הבינ"ל לזכויות האדם, הקובע כי  "כל אדם זכאי לחופש דת ובתוך כך, החופש לשנות את דתו ואמונתו." בתגובה, טען האינטלקטואל הכוויתי הליברלי, ד"ר אחמד אל-בגדאדי, במאמרים ביומון  "אל-סיאסה", כי הצעד הוא "אסון וטרגדיה חינוכיים"

בימים האחרונים מאיימת האופוזיציה הלבנונית בראשות חזבאללה להסלים את המאבק בצורת מחאה אלימה שתכלול בין היתר חסימת צמתים ראשיים עד כדי "שיתוק החיים בלבנון". עורך היומון הלבנוני "אל-אח'באר", המקורב לחזבאללה, דיווח ב-5 בינואר 2007, כי  ביום שני הקרוב [ה-8 בינואר 2007] יחל "השלב השני באינתיפאדה של האופוזיציה"

במאמר שכתב חבר הפרלמנט הכוויתי, האסלאמיסט ד"ר וליד אל-טבטבאאי, ביומון הכוויתי "אל-וטן", הוא סיפר על שיחה שערך עמו מוסלמי תאילנדי שביקש לבדוק האם הג'יהאד בתאילנד הוא לגיטימי. "... מוסלמי תאילנדי שאל אותי אודות קבוצות של מוסלמים בדרום תאילנד, הלוחמות למען עצמאות אזור פטאני שעל גבול מלזיה. הוא שאל לדעתי לגבי הג'יהאד שם..."

חאמד אל-חמוד, בעל טור ואיש עסקים כוויתי, פרסם מאמר ביומון הלונדוני "אל-חיאת" בו קרא למדינות המפרץ ובראשן סעודיה וכווית להעניק סיוע כלכלי לעיראק שיתרום לשיפור מצבה הביטחוני

הפרלמנט הכוויתי [מועצת האומה] אישר ב- 16.5.2005 הצעת חוק מטעם הממשלה המאפשרת לנשים להשתתף בבחירות הן כבוחרות והן כמועמדות. לקבלת הצעת הממשלה לתיקון חוק הבחירות נדרשו שלוש הצבעות: בהצבעה הראשונה ב- 15.2.2005 אושרה הצעת החוק, בהצבעה השנייה ב- 2.5.2005 היא נפלה, ורשק בשלישית, ב- 16.5.2005, היא עברה סופית

בעקבות אירועי הטרור בכווית התגבר הדיון הציבורי במדינה זו בשאלת אופיין הקיצוני של תוכניות הלימוד, כשבמוקד דיון זה עמדה שאלת הלגיטימיות של לימוד נושא הג'יהאד ומידת תרומתו של לימוד נושא זה למחשבה הקיצונית ולהטפה לה

היומון הכוויתי אל-סיאסה פרסם מאמר פרי עטו של מחמד יוסף אל-מליפי תחת הכותרת "רוחות שטניות ומסמכים אמריקאיים".במאמרו ציטט אל-מליפי זיוף אנטישמי נאצי מ- 1935 הידוע בכינויו "מסמך פרנקלין" ובו, כביכול, התבטא המדינאי האמריקאי בנג'מין פרנקלין נגד העם היהודי

אחמד אל-בר'דאדי, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת כווית, פירסם ביומון הכוויתי "אל-סיאסה" כמה מאמרים בגנות המחשבה הדתית ובשבח החילוניות. במאמרו מה-14 בנובמבר 2004, שכותרתו "החילוניות והחיים", הוא טען כי רק חברה המשוחררת מן הדת יכולה להתקדם ולהתפתח, תוך שהוא מדגים כיצד המחשבה הדתית האסלאמית מונעת את קידמה ופיתוח ...

העיתונאי ד"ר סעד בן-טפלה, לשעבר שר התקשורת הכוויתי התראיין לטלוויזיה הירדנית ב- 8.6.2004 ואמר: אין זה נכון לומר שהאלימות היא תוצאה של הכיבוש. אחרי שהכיבוש הצרפתי יצא מאלג'יריה, נטבחו בה 100,000 אלג'יראים בידי אלג'יראים אחרים, בשם האסלאם, שזה יותר אפילו יותר ממה שישראל יכולה היתה לטבוח במהלך תקופת האינתיפאדה ...

במאמר ביומון הכוויתי "אל-סיאסה" קורא בעל הטור אחמד אל-בע'דאדי לעולם הערבי להכיר בישראל: ..."כל מדינות ערב מכירות בישראל דה יורה או דה פאקטו וכולן סבורות כי העתיד צופן בחובו הכרה בישראל ... אנו עומדים בפני מציאות חדשה המתגלמת בהכרה בישראל מרצון או מאונס ואף אחד אינו יכול להציע חלופה..."

לאחרונה התפטר מחמוד עבאס "אבו מאזן" מתפקידו כראש הממשלה הפלסטינית על רקע המשבר החריף בתנועת הפת"ח. אבו מאזן טען כי גורמים ישראלים, בינלאומיים ובעיקר פנים פלסטינים הם שגרמו להתפטרותו. במכתב ההתפטרות שהגיש ליו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, כתב: נעשו פעולות בכוונה תחילה כדי להכשיל את הממשלה הזו בכל האמצעים

העורך הראשי של היומון הכוויתי, "אל-סיאסה", אחמד אל-ג'אראללה, כתב כמה מאמרים התוקפים את המשטר הסורי, על רקע עמדותיו ביחס למלחמה בעיראק: "... החשש הוא שהמושגים של הבעת' בסוריה יובילו לאותן עמדות עיראקיות ... אנו מתפללים לאללה שהסוף יהיה טוב. איננו רוצים לראות את אנשי המשטר הסורי ... מנופפים בחרבות נוצצות כנגד העובדות הבינלאומיות..."

התגובות לנפילת בגדאד בעיתונות הערבית בלונדון תאמו את המגמות המדיניות האידיאולוגיות שהעיתונים השונים מייצגים.  עורך היומון הסעודי-לונדוני, אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, בעל העמדות הליברליות, כתב: "סדאם חוסיין לא נפל אתמול; התמוטטו השקרים הגדולים שליוו אותו, נפלו המוחות שהתעקשו לזייף את עובדות ההווה וההיסטוריה ..."

לאחרונה, דווח בתקשורת בארה"ב על רגשות אנטי-אמריקאים בקרב הציבור והאליטה בכווית, בעקבות סקר שערך היומון הכוויתי "אל-ראי אל-עאם" על פיו 74% מהכוויתים סבורים שבן לאדן הוא "גיבור". תשומת לב מעטה בלבד ניתנה לבעלי טורים בעיתונים כוויתים מובילים הקוראים לארה"ב שלא להסס ולתקוף את משטרו של סדאם חוסיין

תוכנית האירוח "הכיוון הנגדי" של הערוץ הקטרי, "אל-ג'זירה" עסקה לאחרונה בשאלה "האם בן לאדן פוגע באסלאם או משרת אותו?". בתוכנית התארחו אסאמה ספר, עיתונאי כוייתי המתנגד לבן לאדן ועבדאללה בן מתרוכ אל-הדאל, מטיף במיניסטריון לעניינים אסלאמיים, שתמך בו חד משמעית ואף תקף בחריפות את יהודי ארה"ב