המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות סותרות בעולם הערבי לגילויי נורמליזציה עם ישראל במדינות המפרץ
8/11/2018


תגובות סותרות בעולם הערבי לגילויי נורמליזציה עם ישראל במדינות המפרץ

 

לאחרונה התקיימו בשלוש מדינות במפרץ הערבי שלושה אירועים ששיקפו נורמליזציה עם ישראל. ב-26.10 ביקר בעומאן ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בלוויית ראש המוסד, ביקור שסוקר בהרחבה בתקשורת העומאנית. שר החוץ העומאני יוסף בן עלוי הצהיר בכמה הזדמנויות שישראל היא מדינה במזרח התיכון ויש לקבלה ככזו; ב-25.10 הגיעה לאבו דאבי מירי רגב שרת התרבות והספורט הישראלית והצטרפה למשלחת ישראל לגראנד סלאם בג'ודו, לאחר שמארגני התחרות אפשרו לראשונה לספורטאים ישראלים להתחרות עם סמלי המדינה. המנון ישראל אף הושמע פעמיים לאחר ששני ספורטאים ישראלים זכו במדליית זהב. במהלך שהותה במדינה, ביקרה רגב במסגד שיח' זייד, שנקרא על שם מייסד איחוד האמירויות הערביות. קודם לכן הגיעה לקטר משלחת מתעמלים ישראלית להשתתף באליפות העולם בהתעמלות מכשירים, תחת דגל ישראל.

 

ביקור רה"מ בעומאן התקיים כמה ימים לאחר ביקור יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בעומאן.  שה"ח העומאני הצהיר כי מטרת הביקור היתה להציג בפני הישראלים רעיונות שיסייעו בחידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים, אך הדגיש כי אין בכוונת ארצו לשמש כמתווך – תפקיד השמור לארה"ב. לאחר ביקור נתניהו בעומאן, שלחו העומאנים כמה מסרים לעבאס בנוגע לביקור. ב-28.10 הגיע לראמאללה סאלם בן חביב אל-עמירי, שליחו של הסולטאן קאבוס וב-31.10 נפגש עבאס עם שה"ח העומאני בן עלוי שהעביר לו "מסר ישיר" מהסולטאן. היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון דיווח כי עומאן רוצה למלא תפקיד חשוב ביישוב המחלוקות בין הפלסטינים לאמריקאים ובין הפלסטינים לישראלים.[1]

 

בנוסף, היו הערכות כי הביקור עסק גם בנושא האיראני. כך, היומון העומאני 'עומאן' דיווח כי שני הצדדים דנו בהנעת תהליך השלום וגם ב"כמה נושאים בעלי עניין משותף ובנושאים שמשרתים את הביטחון והיציבות באזור",[2] ייתכן כרמיזה לדיונים בנושא האיראני. 

ביקור רה"מ התקיים במקביל לכינוס המושב ה-14 של פסגת הביטחון הלאומי במנאמה, בירת בחרין, שהתמקד במאבק בטרור ובאיום האיראני.[3] ג'ואד כרימי קדוסי, חבר פרלמנט איראני, טען כי בידיו מידע על מו"מ חשאי בין מומחים ממשרד החוץ האיראני לעמיתים אמריקאים בעומאן. משרד החוץ האיראני הכחיש זאת.[4]

 

אירועים אלה, ובמיוחד ביקור ראש ממשלת ישראל בעומאן, עוררו תגובות רבות בעולם הערבי, רובן הופיע במאמרים ובקריקטורות בעיתונות הערבית, בעוד התבטאויות של מנהיגים ערביים היו נדירות. עד כה התבטאו שה"ח הסעודי, עאדל אל-ג'וביר, ושה"ח הבחריני, ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה. במסיבת עיתונאים משותפת לשניים בשולי ועידת מנאמה מתח שה"ח אל-ג'וביר ביקורת זהירה על המהלך העומאני ואמר כי לארצו אין קשרים עם ישראל ו"אנו סבורים שאין נורמליזציה ללא תהליך שלום והחזרת הזכות הפלסטינית." הוא הדגיש כי המפתח לנורמליזציה עם ישראל הוא התקדמות בתהליך השלום המבוסס על היוזמה הערבית.[5] בניגוד אליו, התייחס עמיתו הבחרייני, בחיוב למהלך העומאני ואמר: "איננו מטילים ספק בתבונת הסולטאן קאבוס, הוא מנסה לפעול למען השלום ובעזרתו לפתור את הסכסוך בין הישראלים והפלסטינים..."[6] דובר משרד החוץ האיראני בהראם קאסמי, אמר שמדינות אסלאמיות לא צריכות לאפשר לישות הציונית לפעול כדי לעורר בעיות חדשות באזור, למרות הלחץ האמריקאי.[7] אסמאעיל הניה ראש הלשכה המדינית של חמאס, הדגיש כי ארגונו ימשיך בהתנגדות החמושה כדי למחוק את ישראל מהמפה.

 

בעיתונות הערבית, לצד כמה מאמרים ששיבחו את עמדת עומאן, רוב בעלי הטורים – גם במדינות שלפי דיווחים מקיימות מגעים עם ישראל -  יצאו בתקיפות נגד כל גילויי הנורמליזציה האחרונים עימה, מה שיכול ללמד שהעמדה הרווחת  עדיין מתקשה לקבל נורמליזציה עם ישראל ורואה בכך קו אדום.

התומכים במהלך העומאני קיבלו את גרסת עומאן כי המהלך נועד לשרת את האינטרס הפלסטיני לקדם את תהליך השלום עם ישראל ולהוביל להקמת מדינה פלסטינית. טענה נוספת שהועלתה, היתה שישראל הוכיחה עצמה כגורם יעיל נגד התפשטותה של איראן באזור.

 

מנגד, גרסו המתנגדים כי זהו מהלך המנוגד ליוזמה הערבית לשלום מ-2002 המתנה נורמליזציה בסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני; שהוא פוגע באינטרסים הפלסטינים ומהווה כניעה לרצון ארה"ב לכפות את "עסקת המאה", בניגוד מוחלט לרצון העמים הערביים. בנוסף, הוטל ספק ביכולתה של סולטאנות עומאן לסייע במקום שגורמים גדולים ממנה כשלו.

 

מסמך זה יסקור את התגובות בתקשורת הערבית לביקורי המשלחות הישראליות במדינות המפרץ:

 

עומאן – סיקור תקשורתי נרחב ואוהד 

בניגוד למדינות ערביות אחרות המקיימות מגעים עם ישראל אך מבכרות לשמור על חשאיותם, עומאן מפרסמת את דבר מגעיה עם ישראל. לאחר שנים של מגעים בלתי רשמיים, התקיים בשנת 1994, לאחר החתימה על הסכם אוסלו, ביקור רשמי של ר"מ ישראל יצחק רבין. ב-1995 ביקר בישראל שר החוץ העומאני ושתי המדינות אף חתמו ב-1996 על הסכם המאשר פתיחת נציגויות מסחריות. היחסים נעכרו בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה ב-2000, אך התחממו עם השנים, כשבשנת 2016 שלחה עומאן נציג רשמי להלווית נשיא המדינה, שמעון פרס.

גם את דבר ביקורו של נתניהו בעומאן ב-26.10.18 לא הסתירה עומאן. שר החוץ, יוסף בן עלוי, אמר בכמה הזדמנויות, כי ישראל היא מדינה במזרח התיכון ויש להכיר בה ככזו ואין איסור להיפגש עם ראש הממשלה שלה. לדבריו, ארצו מעלה רעיונות כדי לקרב בין הפלסטינים והישראלים, אך לא מתווכת ביניהם.[8]

הביקור זכה לסיקור נרחב ואוהד בעיתוני עומאן בדומה לביקור יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס כמה ימים קודם לכן. העיתונים הממסדיים הקדישו את העמודים הראשיים לסיקור הביקור ומאמרים רבים נכתבו בזכותו.

 

היומון עומאן הקדיש לביקור נתניהו את שני העמודים הפותחים בגיליונו ב-27.10

 


יומונים עומאנים: השלום בין ישראל לפלסטינים - צורך אסטרטגי; התיווך האמריקאי הכרחי

המאמרים ביומונים העומאנים הדגישו את התפקיד שמילאה ארצם בהצלחה לאורך השנים בקירוב עמדותיהם של גורמים ניצים בשל הקפדתה לשמור על ניטרליות. במאמר המערכת של היומון עומאן מה-26.10.18 נכתב: "ודאי שלשני הביקורים [יו"ר הרש"פ, מחמוד] עבאס ושל [ר"מ ישראל, בנימין] נתניהו במסקט תהיינה השלכות בתקופה הקרובה, לכל הפחות בהכשרת [התנאים] לחידוש הדיאלוג והמו"מ בין הפלסטינים לישראל למען השגת שלום צודק, בר קיימא וכולל, שיאפשר הקמה של מדינה פלסטינית במסגרת פתרון שתי המדינות והחלטות האו"ם. השלום הצודק והכולל והשגת ביטחון הדדי בין הפלסטינים לישראל, הפך לצורך אסטרטגי למען השלום והיציבות באזור חיוני זה ולמען ייחסך מהעמים ומהדורות הבאים [של תושבי האזור] סבל נוסף. מסקט היוותה תמיד שער לשלום ולקירוב בין האחים ובין האחים לידידים. הסולטנות, אינה פועלת למען אינטרסים אישיים, אלא מתוך היענות לצרכי הצדדים הרלוונטיים. היא חפצה רק לתת לעמי האזור הזדמנות אמיתית לסיים את המלחמות ואת העימותים ביניהם.."[9]

 

עורך היומון העומאני אל-רא'יה, חאתם אל-טאא'י, הדגיש במאמרו, כי מדיניות החוץ של ארצו מתבססת על עמדות לאומיות יציבות ומאוזנות ומאופיינת בשקיפות מוחלטת ובאי התערבות בענייני הפנים של אחרים ואינה כופה את עמדתה עליהם. לדבריו ארצו "נהנית מהאמון של כל הצדדים ביודעם שהיא מעולם לא היתה צד בסכסוך כלשהו ולא ביקשה להשיג השגים או לערוך עסקאות." אלטאא'י חזר על דברי שה"ח כי תפקיד התיווך שמור לארה"ב וכתב: "העלאת רעיונות מצד עומאן בנוגע לתהליך השלום באזור נובע ממדיניותה המאוזנת של עומאן כלפי העולם כולו. [עומאן אינה מעוניינת] להיות מתווכת במסגרת הסכמים כאלה ואחרים, או [במסגרת] מה שמכונה 'עסקת המאה'. מדובר ברעיונות למען השלום ולמען העם הפלסטיני האח... ברעיונות התומכים בתפקיד האמריקאי, אשר על [ארה"ב] לשוב ולמלאו בכוח. אין חלופה לארה"ב במילוי ... תפקיד זה, כפי שאין חלופה לשלום הכולל והצודק..."[10]

 

כולם רצים לעומאן כדי לעשות שלום [11]



תגובות פלסטיניות: מתנגדים לנורמליזיציה; דעות חלוקות בנוגע לתפקיד העומאני

כאמור, ביקור נתניהו בעומאן התקיים כמה ימים לאחר ביקור יו"ר הרש"פ ולדברי שה"ח העומאני נועד לסייע בחידוש תהליך השלום. לאחר ביקור נתניהו, הגיעו לראמאללה שליח הסולטאן, סאלם בן חביב אל-עמירי וכמה ימים לאחר מכן הגיע גם שה"ח, ככל הנראה על מנת לדווח למחמוד עבאס על תוצאות ביקור נתניהו ולקבל את תמיכתו במאמציה לקרב בין הצדדים.

מהצהרות בכירים באש"פ וממאמרים בעיתונות הפלסטינית עולה כי הפלסטינים מתנגדים לכל גילויי נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, מחשש שהדבר יפגע בעמדתם במו"מ מול ישראל. אשר לתיווך העומאני, נראה כי הדעות על כך חלוקות כשהדעה הרווחת מתנגדת לכך.

 

הדיווחים בעיתונות הפלסטינית על ביקורי השליחים העומאנים בראמאללה התאפיינו בקצרה. בנוגע לביקור אל-עמירי פורסם כי עבאס בירך את השליח על ביקורו "בארצו השנייה פלסטין", ושיבח את "התמיכה הרבה של עומאן בעם הפלסטיני ובעניין הצודק שלו."[12] בנוגע לביקור שה"ח העומאני, נכתב רק שהוא נפגש עם עבאס והעביר לו איגרת "מאחיו [סולטאן קאבוס] בנוגע לביקור ראש ממשלת ישראל בעומאן."[13]

 

אש"פ: על כל מדינות ערב להפסיק את הנורמליזציה עם ישראל

בכירים באש"פ ובפת"ח גינו את כל ביטויי הנורמליזציה עם ישראל והיו אף כאלה שמתחו ביקורת על התפקיד שנטלה על עצמה עומאן לתווך בין הצדדים. בהודעת הסיכום של המועצה המרכזית של אש"פ שהתכנסה ב-28-29.10 בראשות עבאס נכתב כי המועצה "דבקה ביוזמת השלום הערבית כפי שאושרה ב-2002 בפסגה הערבית בבירות והיא מתנגדת לשינויה בצורה כלשהי. היא דורשת מכל מדינות ערב להפסיק את כל צורות הנורמליזציה עם שלטון הכיבוש (ישראל) עד ישומה המלא של יוזמת השלום הערבית."[14]


חבר הוועד המרכזי של פת"ח מוחמד אשתיה, הזהיר כי הנורמליזציה מבטלת למעשה את היוזמה הערבית: "החלה תקופת הנורמליזציה הגלויה​ והסתיימה היוזמה הערבית. מכלול הערכים והעמדות הפוליטיות והחברתיות של הערבים התפרק."[15]

הסגן השני של יו"ר המועצה המחוקקת  וחבר המועצה המרכזית של אש"פ, חסן ח'רישה, יצא נגד ניסיונותיה של עומאן לדחוף את הרש"פ למו"מ עם ישראל. לדבריו, "הערבים צועדים במהירות חסרת תקדים לעבר הנורמליזציה עם ישראל, משום שהמנהיגים הערבים פוחדים [לאבד] את כסאותיהם ויודעים כי היחסים עם הכיבוש הם השער לזכיה באהבת האמריקאים...​ עומאן רוצה לשפר את תדמיתה של ארה"ב[בעיני הפלסטינים] על מנת ​לדחוף את הנשיא מחמוד עבאס לשוב למו"מ עם ישראל."[16]

 

עיתונאי פלסטיני: כיצד יכולה עומאן לסייע בסכסוך הערבי-ישראלי אם גדולות ממנה כשלו?

בעיתונות הפלסטינית התפרסמו מאמרים בגנות ביטויי הנורמליזציה. מופק מטר, חבר במועצה המהפכנית של פת"ח ובעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה פרסם ב-28.10.2018 מאמר בו מתח ביקורת חריפה על מדינות ערב המנרמלות את יחסיהן עם ישראל וטען כי זו הפרה של היוזמה הערבית לשלום.[17]

 

טלאל עוכל, בעל טור ביומון אל-איאם, מתח ביקורת גם על יוזמת עומאן וכתב: "זכותו של נתניהו לחגוג את ההישג הזה [של ביקורו בעומאן]... נתניהו דיבר מעת לעת בשביעות רצון על פריצות דרך שהושגו ועל כינון מגעים ויחסים [של ישראל] עם מדינות [ערביות] ובכירים ערביים רבים. היו מי  שהתייחסו לטענות האלה כשקר, שראש ממשלת הכיבוש מצטיין בו, והנה הוא מוכיח את מהימנותו... נתניהו דבק בעמדה, לפיה יש להתחיל ב[יישום] היוזמה [הערבית] מסעיפה האחרון, שהוא נורמליזציה [של המדינות] הערביות והמוסלמיות [עם ישראל] לפני שיושלם תהליך השלום. הערבים התנגדו לכך, אלא שרצף התפתחות האירועים במשך 16 שנה [מאז התקבלה יוזמת השלום הערבית ב-2002] מראה כי חזונו של נתניהו הפך להיות חלק עיקרי של 'עסקת המאה', שאימצה ארה"ב, וכי מדינות ערביות רבות החלו להיענות למשוואה הזו... לביקורו של נתניהו במסקט בעיתוי זה חשיבות רבה מאחר שהוא מנפץ את תקרת הזכוכית וסולל את הדרך בפני ניצחונות דומים [במדינות ערביות נוספות]... המדינה הראשונה המועמדת ללכת בדרכה של עומאן היא בחרין, ששר החוץ שלה בירך על יוזמת הסולטן קאבוס להיפגש עם נתניהו ושיבחה...

 

[בניסיון] להסביר את הביקורים של הנשיא מחמוד עבאס וראש ממשלת הכיבוש [בעומאן], יש הטוענים כי עומאן מנסה לתווך ולהסיר כמה מכשולים הניצבים בדרכו של תהליך השלום... אולם, מבלי להמעיט בחשיבותה של עומאן ובתפקידה, אני תוהה איזה סיוע היא יכולה להעניק להסרת המכשולים הנוגעים לעניין מסובך הנקרא תהליך השלום ו'עסקת המאה'[?]. אם מעצמות וגושים בינ"ל לא מסוגלים, ואף עומדים חסרי אונים מול הברית האמריקנית-ישראלית ו'עסקת המאה'... מה עומאן כבר יכולה לעשות[?]. מה גם שקבלת נתניהו בברכה [על ידי עומאן] טומנת בחובה מסר של אזהרה ולחץ כלפי הפלסטינים. המסר הוא שגם אם הפלסטינים לא יצטרפו לשיירה של 'עסקת המאה', הערבים לא יתמהמהו וישתלבו בה וכי על הפלסטינים להקל על הערבים את ההתמודדות עם נושא האיום האיראני, שמקבל עדיפות, שאם לא כן – עליהם לשאת בתוצאות ולא להאשים אף אחד זולת את עצמם."[18]

 

מאמר ביומון הרש"פ: הפלסטינים מברכים על התפקיד העומאני

לעומת זאת, יומון הרשות אל-חיאת אל-ג'דידה פרסם לאחר ביקור שה"ח העומאני מאמר של סולטאן אל-חטאב, כותב ירדני, בשבח תפקיד עומאן. במאמר נכתב: "עומאן אינה צריכה היום להצדיק את עמדותיה, יוזמותיה והמאמצים שהיא משקיעה. היא מאמינה במסר שלה, המתקבל בברכה ע"י הפלסטינים. ההנהגה הלגיטימית הפלסטינית קיבלה את פניו של שליח הסולטאן והדיפלומט העומאני שעה שלמרבה הצער גורמים פלסטינים וכן ערבים ואזוריים מכפישים אותה. גורמים אלה רוצים לברוח מחובתם ומתפקידם בנוגע לעניין הפלסטיני וטעו מאוד כשהציעו חלופה להנהגה הפלסטינית[19]...

הפלסטינים מקבלים את התפקיד העומאני בבברכה ומתוך מודעות מאחר שהוא מבוסס על רצון כן ומתוך אהבה לאחים ורצון בשלום לאזור ולכל העמים."[20]


חמאס: ממשיכים בהתנגדות החמושה; נורמליזציה מעודדת את ישראל להמשיך לפגוע בנו

כצפוי, גם בחמאס מתחו ביקורת על גילויי הנורמליזציה במדינות המפרץ.

אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס אמר במהלך השתתפותו בלווית שלושה פלסטינים שנהרגו על הגדר: "אני שולח מסר זועם  לכל אלה המנרמלים [את קשריהם עם ישראל], שמקבלים את פניהם [של נציגי] הכיבוש – שרי הכיבוש ונבחרות הספורט הישראליות – ההיסטוריה שלנו תיכתב בדם ובמות קדושים. לאויב הזה לא יהיה מקום על המפה וכל ניסיונות הנורמליזציה לא ישנו את המציאות."[21] 

 

בהודעת תנועת חמאס מה-27.10 נכתב כי התנועה "דוחה את כל צורות הנורמליזציה עם הכיבוש הישראלי בכל הדרגים, מאחר ויש לכך השלכות חמורות על העם הפלסטיני, על זכויותיו ההיסטוריות באדמתו ובמולדתו, ועל אחדות האומה הערבית והאסלאמית ולכידותה ועל עמיה המתנגדים למדיניות זו... כמו כן, חמאס רואה בנורמליזציה [מתן] גיבוי ועידוד לאויב הציוני לבצע פשעים והפרות נוספות נגד העם הפלסטיני, ו[נעיצת] פגיון בגבו ובעניינו [הלאומי] הצודק.


תנועת החמאס מגנה את הביקורים והפגישות שמקיימים פוליטיקאים או ספורטאים ישראלים בכמה ממדינות ערב: בקטר ובאמירויות, וכן מגנה בתוקף את הפגישה [עם] ראש הפושעים הציוני נתניהו בעומאן, מאחר ויש לה השלכות חמורות על עמנו הפלסטיני ועל ענייננו [הלאומי] הצודק. היא מדגישה בפני אחינו במדינות אלה את ההכרח לתמוך בעם הפלסטיני, לגבות ולחזק את עמידתו האיתנה ולהמשיך את מדיניות החרם והבידוד על הישות הציונית, המהווה איום על פלסטין ועל האזור כולו." [22]

 

מאמרים והתבטאויות בעד המהלך העומאני

עיתונאים סעודים: העמדה העומאנית אמיצה, גם אם היא עומדת בסתירה ליוזמת השלום  

בעיתונות הערבית פורסמו כמה מאמרים בשבח המהלך העומאני. בעיתונות הסעודית הלא ממסדית הופיעו שני מאמרים בשבח עומאן והתנהלותה הגלויה. עקל אל-עקל, בעל טור ביומון הסעודי אל-חיאת היוצא לאור בדובאי, כתב כי לאורך השנים נקטה עמדות אמיצות, גם אם לא תמיד תאמו את עמדת שאר מדינות ערב, אך בסופו של דבר הוכחו כנכונות – כמו הסכם השלום בין מצרים לישראל והמשבר הסורי. על ביקור נתניהו בעומאן, כתב: "עלינו להכיר בכך שהעמדה העומאנית אמיצה מאחר שהיא פרסמה את דבר הביקור ופועלת למען האינטרסים הלאומיים שלה וייתכן שבסופו של דבר ישרת הביקור את האינטרסים הערביים, ובמיוחד הפלסטינים. נכון, יש יוזמה ערבית לשלום הכוללת תנאים שאישרו מדינות ערב וייתכן שביקור זה יניע אותה. אשר לאלה הטוענים שמדינות המפרץ הן שער לנורמליזציה – מדינות המפרץ הן מי שהכי פחות זקוקות לנורמליזציה עם ישראל. אך הנסיבות האזוריות והבינלאומיות משתנות ויש צורך במדיניות ריאלית שתוביל למוצא פוליטי. אני משוכנע שמדינות המפרץ לא יסכימו ולא יקבלו פתרון לנושא הפלסטיני שלא יהיה מקובל על בעלי הנושא עצמם [קרי, הפלסטינים]..."[23] 

 

סלמאן אל-דוסרי, לשעבר עורך היומון אל-שרק אל-אוסט כתב: "... יש מי שסבור שיש לנקוט צעדים כדי להפשיר את הקיפאון בנושא זה [תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים], כפי שעשתה סולטאנות עומאן, גם אם מדובר בקפיצה למגעים ישירים עם הצד הישראלי, בניגוד למה שסוכם ביוזמה הערבית. זו דעה וגם אם אנו חולקים עליה, זו לא הפעם הראשונה שמדינות ערב פועלות בניגוד להסכמים שנחתמו במסדרונות הליגה הערבית. בנוגע לקבלת הפנים העומאנית לראש ממשלת ישראל, גם אם יש הסתייגויות רבות מכך, על פי ההדלפות, מהלכיה של עומאן התקיימו בתיאום עם הרשות הפלסטינית. מסקט גם מכריזה על כך בגלוי  ובפה מלא. [מהלכים אלה] נעשו במטרה להתקדם לעבר הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. מטרה שעומאן סבורה ששווה את הסיכון ואת המגעים הנפרדים עם הדרג הרשמי הישראלי הגבוה ביותר."

 

אל-דוסרי מתח בדבריו ביקורת על קטר, בציינו כי בניגוד לעומאן היא נוהגת בצביעות, ומקיימת את מגעיה אם ישראל בסתר וכתב: למרות שאני סבור שכל המהלכים האלה צריכים להתבצע במסגרת יוזמת השלום הערבית ולא בצורה נפרדת, אבל העומאנים נוקטים צעדים ונושאים [באחריות] לתוצאותיהם ומכריזים על כך בריש גלי. הם לא מתנהגים בצביעות, לא מתחנפים ולא בוגדים. ובעיקר, יש להם את האומץ להכריז על מה שהם סבורים שנכון [לעשות]..."[24] 

 

אינטלקטואל סעודי על ביקור נתניהו בעומאן: הכרזה על הקמת מחנה שלום

עבד אל-חמיד אל-חכים, אינטלקטואל סעודי הידוע בתמיכתו בישראל, שניהל עד לאחרונה את מרכז המזרח התיכון למחקרים אסטרטגיים ומשפטיים בג'דה, ואף ביקר בישראל ב-2016,[25] כתב בחשבון הטוויטר שלו כי ביקור נתניהו בעומאן "[הוא] התחלה אמיתית לקראת השגת שלום בין ישראל למדינות המתונות; הכרזה על הקמת מחנה שלום ככוח שינהל את ענייני האזור [ולקראת] יצירת מזרח תיכון חדש; והתמודדות עם סכנת התכנית האיראנית והתורכית... הביקור הזה הוא מסר [לפיו]: 'תהליך השלום מגיע, ואין נחמה לאויבי השלום'."[26]

 


 

עורך יומון כוויתי:  סולטאן עומאן מניח את ההסדר על מסלול הפיתרון לעניין הפלסטיני

אחמד אל-ג'אראללה, עורך היומון הכוויתי אל-סיאסה, בירך במאמרו על מאמצי שליט עומאן לקדם פיתרון לנושא הפלסטיני, זאת בעת שמנהיגים ערבים אחרים ניצלו את העניין הפלסטיני לתועלתם האישית:

"במשך שבעים שנה הערבים לא האזינו לקול ההיגיון. הם לא הבינו שהם לא יצליחו לשחרר את האדמה ולהשליך את היהודים לים או להחזירם למקומות מוצאם באמצעות להט, שירים וסיסמאות וגם לא באמצעות טרור ועוינות נגד העולם, אשר מבין טוב יותר את שפת האינטרסים מאשר את שפת הרגשות. לכן, כל הניסיונות [לפתרון העניין הפלסטיני] נכזבו משום שחרב ההאשמה בבגידה היתה מונפת מעל צווארם של בעלי התבונה באומה הזו [שרצו לפתרו].

 

כאשר  סולטאן עומאן, קאבוס בן סעיד, מקבל את פני ר"מ ישראל, בנימין נתניהו, לאחר שנפגש עם הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס, הוא מניח את ההסדר על מסלול הפתרון שכבר דובר עליו רבות, אך לא נעשו שום צעדים מעשיים למענו, אלא רק ניסיונות מעוררי סלידה לנצל יותר את הדם הפלסטיני.." [27]  

 

עיתונאי סעודי בכיר: לישראל תפקיד חשוב בביטחון האזור: היא בלמה את האיומים האיראנים

עבד אל-רחמן אל-ראשד, לשעבר עורך היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט, היוצא לאור בלונדון ומנכ"ל אל-ערביה, העריך במאמרו כי תם העידן בו אסור היה לנהל קשרים עם ישראל, בשל תרומתה למיגור הסכנה האיראנית באזור באמצעות התערבותה במלחמה בסוריה, אליה נגררה בשל מעורבות איראן. כך כתב: "התגובות הקרירות בציבור ובתקשורת הערבית על הודעת עומאן, כי ראש ממשלת ישראל התקבל בבירה מסקט, מלמדות עד כמה השתנה האזור. הפעילות הישראלית חרגה ממפגשים מדיניים אל תחומים כמו כלכלה וספורט ומתרחשת בכמה ממדינות ערב. האם זה סופו של הקשר האסור [עימה]? אני סבור שכן...התרבות הערבית המתנגדת לקשר ולנורמליזציה [עם ישראל] נטועה עמוק ועודה חיה, אך מה שחדש הוא שהיא אינה משמשת עוד כמניע למדיניות ממשלות ערב שהיו משתמשות בה זו כנגד זו.

 

היטיבה לעשות סולטנות עומאן כשהתנהלה בבהירות ובגילוי לב. מאחר שהיא אינה צד בסכסוכים האזוריים, אף אחת מן הממשלות הללו לא הפנתה נגדה את הארטילריה התקשורתית שלה, חרף ההודעה על הביקור שכלל בנוסף לנתניהו  גם כמה שרים [ישראלים]..."

אל-ראשד הדגיש את תפקידה של ישראל במאבק בהתפשטות איראן במזרח התיכון: "לישראל  תפקיד חשוב מאוד בפגיעה בהשפעה האיראנית המתעצמת בסוריה. היא [אף] מילאה תפקידים שמדינות ערב המתנגדות [לנורמליזציה עימה] לא הצליחו למלא. בכך הושג איזון צבאי באזור וישראל הפכה חשובה מבחינת הביטחון האזורי לאחר שנחשבה לתפוח מורעל שהכל חוששים לגעת בו...

אפילו אלו שמתנגדים לישראל בשל הנושא הפלסטיני, מצאו עצמם נאלצים לברך על כניסת חיל האוויר הישראלי [למלחמה] אשר שינה את המצב בסוריה באופן ניכר ובלם את האיומים האיראנים על האזור... ללא התערבותה [במלחמה בסוריה], לא היה ניתן למנוע את התפשטותם של משמרות המהפכה ... על גבה של הנוכחות הצבאית והמדינית הרוסית..."[28]

 

מאמרים בעיתונות הערבית: נורמליזציה עם ישראל היא בגידה

כאמור, לצד תגובות תמיכה בנורמליזציה עם ישראל, רב המאמרים שפורסמו הערבית מתחו ביקורת חריפה על גילויי הנורמליזציה ועל מאמצי התיווך של עומאן. הביקורת נמתחה, כצפוי, מצד מדינות המתנגדות לקשרים עם ישראל, אך חלק מהמאמרים פורסמו גם במדינות, כמו ירדן, שלהן קשרים רשמיים עם ישראל, וגם במדינות מפרציות שעל פי דיווחים שונים מנהלות יחסים עם ישראל.  

 

כותב כוויתי: מטרת היהודים בנורמליזציה היא להשתלט על מדינות ערב ולהביא לקיצן

ד"ר חמוד אל-חטאב פרסם מאמר בעל מוטיבים אנטישימיים ביומון הכוויתי אל-סיאסה, בו טען כי כפי שבעבר סוחרים יהודים רוששו את הסוחרים הכוויתים, כך כעת הם מנסים להשתלט על המדינות שמנרמלות יחסיהן עימם במטרה לחסלן: "... היום יש להם [ליהודים] שישים אלף תחבולות ותכסיסים שבהם הם נוקטים כדי להשתלט לאט לאט על המדינות שמנהלות עימם קשרי גומלין, וזאת מבלי שאיש יחוש שמוצצים את דמו. כך הם נהגו עם המדינות שחתמו עימם על הסכמים ונרמלו איתן יחסים. הם רוששו אותן... והכניעו אותן, למרות שהכלכלה שלהן היתה בצמיחה...

 

המאמצים הציונים [לקדם] נורמליזציה עם הערבים... הם עניין חמור יותר מהפעולות [של היהודים] לרושש את המדינות האלה. קצרה היריעה מלהרחיב על כך, אך הדבר החשוב הוא [שיעדם בנורמליזציה הוא] להביא קץ לקיומן של המדינות והישויות [הערביות]. שכן, האמונה היהודית גורסת שבני האדם נבראו רק כדי לשמש עבדים של היהודים... אמיר כווית המנוח, שיח' ג'אבר אל-אחמד אל-ג'אבר אל-צבאח, אמר באחד הימים: 'גם אם כל המדינות ינרמלו יחסיהן עם הישות הציונית, כווית לא תנרמל את יחסיה עימם בשום אופן'. כבוד האמיר, רחמי אללה עליך... כווית היא מדינה חזקה יותר [היום] בעמדותיה בזכותך."[29]

 

כותב בחריני: נורמליזיציה עם ישראל היא בגידה באומה ובדת

אבראהים אל-שיח', בעל טור ביומון הבחריני אח'באר אל-ח'ליג' כתב: "[גם] הפסימיים ביותר לגבי [מידת הרצון] בארצות המפרץ שלנו להשביע את רצון הדוד סם ולערוך איתו עסקאות, לא ציפו שמדינה מפרצית תסכים שהרוצח הציוני הפושע 'המצחיניהו'[30] יטמא את אדמתנו ואף תתגאה בכך שהבכירים בעומאן לוחצים את ידו ואת יד אשתו. זאת שעה שטיליו מאירים את שמי עזה ומפציצים את אזרחיה הנצורים ...

בחרין החלה בכך עם ביקורים של משלחות מסחר, ספורט ותרבות. והנה היום ישנן משלחת התעמלות מכשירים בקטר, משלחת נוספת לג'ודו באיחוד האמירויות הערביות  ונראה כי הרע ביותר עוד לפנינו...

רוב העמים האסלאמיים והערביים מהאוקיינוס ועד למפרץ מתנגדים לנורמליזציה. כפי שהבחרינים התנגדו ויצאו עם הסיסמה 'בחרינים נגד הנורמליזציה', הקטרים התנגדו ויצאו עם הסיסמה 'קטרים נגד הנורמלזיציה', והעומאנים התנגדו ויצאו עם הסיסמה 'עומאנים נגד הנורמליזציה'. וכך עושים [כל] העמים החיים שיודעים את כיוון המצפן שלהם ומי הרוצחים והפולשים שהם אויבם ואויב אומתם....

הנורמליזציה היא פשע נגד האומה... היא בגידה באומה הזו ופשע נגד קיומה וגבולותיה. המשטרים שמבצעים נורמליזציה... בוגדים באומתם, בעמיהם ובדתם ובדמם של עשרות אלפי שהידים...

לאורך ההיסטוריה, האליטות הפוליטיות והחברתיות על מגוון דעותיהן והאידיאולוגיות שלהן, היו מבצר חסין בעמדותיהן בנוגע לנושא הפלסטיני. אך היכן האליטות האלו היום? רבים נפלו בזה אחר זה לאורך הדרך, רבים בגדו בנושא [הפלסטיני], מהם גם למרבה הצער פלסטינים.

לכל זה אין כל משקל. לאדמה הקדושה יש גברים המגנים עליה בחייהם, הם אינם מושפעים ממי שזנח אותם, ואינם נרתעים מהעריצים בני האנוש ומעסקאות המאה של השטנים."[31]

 

עיתונאי ירדני: יש לבודד את ישראל ולא לפתוח לה דלתות

חמאדה פראענה, עיתונאי ירדני ממוצא פלסטיני, כתב בטורו ביומון הירדני אל-דוסתור: "לאויב הישראלי, בנוסף על עוצמתו ועליונותו, יש השקפה מדינית ודתית קיצונית החותרת לבלוע את כל שטח פלסטין, מלבד רצועת עזה ... היחסים עם נתניהו ועם צוותו משרתים את האינטרס שלו [בלבד]... הכוונות הטובות [שהפגינו] כמה גורמים ערביים כלפי האויב הישראלי, לא יסיטו אותו מיהירותו ומקיצוניותו ולא יסתמו את פה התנין [שלו], שדורש עוד ועוד, במיוחד נוכח המדיניות האמריקאית, שמוביל הנשיא טראמפ עם צוותו הציוני, שתומך לחלוטין במדיניות ההתפשטות הקולוניאליסטית הישראלית. על האחים הערביים לנצל את כוונותיהם הטובות לטובת תמיכה בעמדה הפלסטינית, שזקוקה למנופים שיגנו על תושבי ירושלים ועל עמידתם האיתנה ויסירו את המצור מעל רצועת עזה ...העמדה הפלסטינית זקוקה גם לכיתור האויב הישראלי ולבידודו ולא לפתיחת דלתות בפניו [שיאפשרו] לו לחדור לשורות הערבים ולהפריד ביניהם..."[32]

 

הנורמליזציה מסייעת לישראל בכיתור הפלסטינים[33]


 

יומון קטרי: עומאן העניקה לנתניהו פרס בזמן שהפלסטינים נתונים למתקפה קשה

למרות שקטר עצמה מארחת משלחת ספורטאים ישראלית תחת דגל ישראל, תקף מאמר המערכת של היומון הקטרי אל-קדס אל-ערבי היוצא לאור בלונדון את עומאן ומדינות מפרציות נוספות, בראשן סעודיה, עמן קטר שרויה במשבר,[34] על תפקידן בקידום עסקת המאה. במאמר נכתב: "...ביקורו של נתניהו התרחש בזמן שהפלסטינים נתונים לאסון גדול המתבטא במתקפה מתואמת וחסרת תקדים מצד ממשל הנשיא האמריקאי טראמפ, ו[שלוש הרשויות] של המדינה העברית: הממשלה, הפרלמנט ו[מערכת] המשפט. מתקפה זו זוכה גם  גיבוי ערבי נרחב לו שותפות מדינות ערביות בעלות משקל: סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחרין. חלק מהתוצאות החמורות של [מתקפה] זו הן ההכרזה של וושינגטון על ירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות אליה, ההודעה על [אישור] חוק הלאום הגזעני, הידוק המצור המדיני והכלכלי על הרש"פ, המצור והפלת האימה - על צורותיה השונות - על עזה והפסקת התמיכה האמריקאית באונר"א כהכנה לחיסולה. כל זה הביא גם להחרפת הסכסוך הפלסטיני הפנימי.

מהו אפוא הגורם הפוליטי החשוב ביותר שגרם לעומאן להזמין את ראש ממשלת ישראל נתניהו לבקר בה ומהו פשר העיתוי המוזר הזה? ידוע כמובן שהסולטנות מנסה להרחיק עצמה מהצירים האזוריים [המתכתשים] בעולם הערבי ובמזרח התיכון [ושהיא] רוצה להדגיש כי יש לה דרך מיוחדת, לא קונבנציונלית. אולי זה מה שיכול להסביר את תפקידה כמתווכת בין האיראנים לערבים... אך לא די ברצונה של עומאן להרחיק עצמה מ[החלוקה] לצירים [בעולם הערבי ובאזור], להצדקת הפרס הגדול הזה לנתניהו ולמדינתו הגזענית."[35]

 

אתר חזבאללה: הערבים, שמנרמלים יחסיהם עם ישראל, מתכופפים בפני המערב, נגד רצון עמיהם

במאמר שפורסם באתר אל-עהד של חזבאללה, נכתב: "בביקורו הפומבי במדינה ערבית [ר"מ ישראל] בנימין נתניהו נתן סטירה מצלצלת לערבים. למרבה הצער, מי שלא חש בסטירה הזו הם הערבים שמנרמלים [יחסיהם עם ישראל] באופן חסר כבוד. הם התרגלו [לכך] שראשיהם נמצאים תחת ידי הציונים והאמריקאים מגניהם והם נהנים להתכופף בפני האדון המערבי, בלא קשר לטיבו ואזרחותו.

 

מי שנפשו הזדעזעה מהסטירה הזו הוא האזרח הערבי הפשוט... שייחל למנהיגים שיפעלו למען שחרור פלסטין, לצבאות שיצוידו לקראת גירוש הציונים הגוזלים ולנשק מתקדם שיעשה בו שימוש לשחרור [מסגד] אל-אקצא העצוב. אך, [האזרח הפשוט] מופתע לראות אנשים שמתיימרים להיות מנהיגים, ששיא גאוותם הוא בלחיצת היד לפושע בנימין נתניהו, שמאבקם החשוב ביותר הוא למען פתיחת את דלתות מדינות ערב בפני משלחות הספורט הציוניות ושחלומם הגדול ביותר הוא יישום 'עסקת המאה' שתהפוך את הישות הציונית לאדון באזורנו, עם ריבונות שאין עליה מחלוקת, ושליטה שאף אחד לא נלחם בה...

 

אך, חרף המצב האפל והמבחיל הזה, עדיין נותר אור במזרח, ויש עדיין כמה [גורמים] שהאויב  [הישראלי] חרד מהם... מדובר ב[גורמים של] התנגדות, עקשנים, המסרבים להיכנע ומתנגדים לנורמליזציה ולתבוסה, ויילחמו עד לשחרור כל האדמה מידי האויב ועושי דברו..."[36]

 

ישראל הממשיכה לפגוע בפלסטינים, מחובקת בידי הערבים[37]


 

כותב ביומון סורי: תבונת מנהיגי המפרץ מבוססת על בגידה בפלסטין, בערביות ובתומכי ההתנגדות

רפעת אל-בדוי, בעל טור ביומון הסורי אל-וטן המקורב למשטר, כתב כי בעוד ישראל שופכת את דם הפלסטינים, מדינות המפרץ פותחות לרווחה את שעריהן בפני משלחות ישראליות. לטענתו ביקורו של ר"מ ישראל בעומאן נועד "להקים בסיס צבאי ישראלי חשאי ... באזור ט'פאר בעומאן, שם נמצא הבסיס הצבאי הגדול ביותר של בריטניה במזה"ת, במטרה לרגל אחר איראן הקרובה ולהגן על מיצרי הורמוז, דרכם עוברים 48% מהנפט העולמי..."

הוא הוסיף: "מדינות המפרץ פועלות בצורה חסרת רסן ליישום עסקת המאה ולהיפטר מהנושא הפלסטיני. הן חשפו את ערוותן ... באמצעות נורמליזציה עם האויב הישראלי וסיוע לו... ובחרו לקפוץ מאוניית הזכות הערבית לסירת הגזל הישראלית בהנהגת ארה"ב... ישראל שבפעם הראשונה בהיסטוריה שלה מאוימת, הבינה שהמשך קיומה נמצא בסכנה אמיתית ואין לה יכולת לנהל שום מלחמה כדי להרחיב את גבולותיה, במיוחד לאור הצלחתה של סוריה לסכל את כל התוכניות הישראליות לפגוע בדבקות ובכוח של הצבא הערבי הסורי והניסיונות לחלק את שטח סוריה. נראה כי נוכח ההכרזה הקרובה על ניצחון סוריה והתחזקות ציר ההתנגדות באיחוד החזיתות המשתרעות מהגולן ועד ראש הנקרה בלבנון ועד עזה בפלסטין, בתמיכה סורית איראנית ישירה, ישראל מצאה עצמה מול משוואה חדשה ומסובכת....

 

בשל  מצב זה בחרה ישראל לפנות לתוכנית ב' כדי להפחית את הפסדיה והחליטה לבקש את עזרת ערביי המפרץ... ולהכריז על היחסים איתם. סולטני ואמירי ערביי המפרץ פתחו את שערי ארמונותיהם לשונא הערבים ורוצח הפלסטינים נתניהו והעניקו לו קבלת פנים שהולמת את תבונתם המבוססת על בגידה בפלסטין ובערביות ובכל מי שמחזיק בעקרון ההתנגדות לכיבוש הישראלי, כך שהישות הציונית תהפוך למדינה טבעית במזה"ת החדש תחת הגנת משטרי המפרץ...."[38]

 

הערבים נוטשים את הפלסטינים ורצים לעבר ישראל[39]


עורך היומון המקוון ראי אל-יום: העם הערבי יתנגד לנורמליזציה עם ישראל

עבד אל-בארי עטואן, עורך היומון המקוון ראי אל-יום הידוע בתמיכתו במשטרים בסוריה ובאיראן, טען כי גילויי הנורמליזציה של מדינות במפרץ עם ישראל הם הכנה לכפיית עסקת המאה, שתקבור את העניין הפלסטיני בכלל ואת זכות השיבה בפרט. כך כתב: "זוהי מתקפת נורמליזציה מתואמת, בלחצים אמריקאים, ללא כל קשר לשלום הפלסטיני-ישראלי אלא לשלום 'ללא תמורה' בין ישראל לממשלות ערב, כהכנה לכפיית מה שנותר מסעיפי עסקת המאה שמשמעותה - ניצול הקריסה הרשמית הערבית כדי לחסל את הסוגיה הפלסטינית, לסיים את הסכסוך הערבי-ישראלי ולהכיר בישראל כמדינה מזרח תיכונית 'אחות'.

ייתכן כי זהו הפרק החשוב ביותר בתוכנית מחושבת המסבירה את הסיבות שהובילו להחרבת עיראק, לאחר מכן סוריה, לוב ותימן ולהרעבתה של מצרים. שכן, בלי הרס מוקדם של מדינות אלה, בעילות רבות ושקריות, תוכנית זו לא הייתה עוברת ובלתי אפשרי שהיינו עדים להשלכותיה ...[בהיבט של] נורמליזציה...

 

אין יוזמת שלום ש[תצדיק את העובדה] ששלוש המדינות: סולטנות עומאן, קטר ואיחוד האמירויות, פועלות  לתמוך בה על ידי קבלת משלחות ישראליות. כמו כן העקרונות שממשלות מדינות אלה הכריזו כי הן מתעקשות עליהם, כמו סיוע למקופח [קרי: לפלסטינים], הגנה על המקומות הקדושים והשבת הזכויות לבעליהן, אינם מכובדים...  ביקור זה הוא רק הקדמה לביקורים פומביים נוספים, לפתיחת שגרירויות, חילופי  אינטרסים ותיאום ביטחוני כולל, ייתכן שנגד הפלסטינים ונגד כל מי שמתייצב בציר ההתנגדות ומאמץ את תרבותה...

מצער [לראות] את האחים או חלקם, בייחוד באזור המפרץ הערבי, חשים לעבר נתניהו וממשלתו, הפשיסטית והגזענית ביותר בהיסטוריה של האזור, בעודה נאבקת בדחייה בינ"ל בשל פשעי המלחמה שלה. לדעתי העם הערבי, [ובייחוד] במדינות המפרץ, לא יקבל כלל את הנורמליזציה הזו ויתנגד לה..."[40]




[1] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 1.11.2018

[2] עומאן (עומאן), 27.10.2018

[3] https://elaph.com, 26.10.2018

[4] www.farsnews.com, 28.10.2018

[5] אל-חיאת (דובאי), 28.10.2018

[6] אל-איאם (בחרין), 28.10.2018

[7] arabic.sputniknews.com, 26.10.2018

[9] עומאן (עומאן), 26.10.2018

[10] אל-רא'יה (עומאן), 27.10.2018

[11] אל-וטן (עומאן), 27.10.2018

[12] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 29.10.2018

[13] http://www.wafa.ps, 31.10.2018

[14] http://www.wafa.ps, 29.10.2018

[15] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 27.10.2018

[16] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 27.10.2018

[18] אל-איאם (רש"פ), 29.10.2018

[20] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 1.11.2018

[22] https://hamas.ps, 26.10.2018

[23] אל-חיאת (דובאי), 30.10.2018

[24]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 28.10.2018

[25] אודות ציוציו של אל-חכים התומכים בישראל, ראו דוח ממרי

[26] twitter.com/hakeem970, 27.10.2018.

[27] אל-סיאסה (כווית), 27.10.2018

[28] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 28.10.2018

[29] אל-סיאסה (כווית), 27.10.2018

[30] משחק מילים על שמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתן בערבית – מצחין.

[31] אח'באר אל-ח'ליג' (בחרין), 28.10.2018

[32] אל-דוסתור (ירדן), 29.10.2018

[33] אל-ר'ד (ירדן), 31.10.2018

[35] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 27.10.2018

[37] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 28.10.2018

[38] אל-וטן (סוריה), 29.10.2018

[40] www.rayalyoum.com, 27.10.2018