כללי

גל מאמרים בעיתונות המפרצית בגנות ההומוסקסואליות: סטיה שהמערב מנסה להפיץ בקרבנו; יש להכין תוכנית לאומית למיגור התופעה

 

מאת ב. צ'רניצקי

בחצי השנה האחרונה התפרסמו בעיתונות הערבית בכלל ובעיתונות המפרצית בפרט מאמרים רבים בגנות ההומוסקסואליות והלהט"ב, שהציגו את התופעה כסטייה המאיימת על שלום החברה[1], והאשימו את המערב ובמיוחד את ארה"ב בניסיון לתת הכשר לתופעה בחברות הערביות והמוסלמיות השמרניות.[2] כמה מאמרים כללו איומים כי המשך התנהלות זו מצד ארה"ב בנושא הלהט"ב יגרום לערבים להמירה  בבעלות ברית אחרות ורמזו על האפשרות להתקרב לסין ולרוסיה המתנגדות אף הן להומוסקסואליות.

 

יצוין כי נושא ההומוסקסואליות מתעורר מעת לעת בעולם הערבי ומעורר תגובות סוערות בעיתונות הערבית.[3] גל המאמרים הנוכחי שיצא נגד הלהט"ב התרחש בתגובה לכמה אירועים:

 

1. המונדיאל שיתקיים בנובמבר בקטר וחששו של המערב מיחסם של השלטונות הקטרים לאנשי הקהילה הלהט"בית הצפויה להגיע אליה, שכן ההומוסקסואליות אסורה על פי חוק בקטר.[4]

2. התבטאויות של ספורטאים מוסלמים בגנות ההומוסקסואליות או סירובם להשתתף בקמפיינים למען זכויות הלהט"ב, וביקורת עליהם במערב. כך למשל, מוחמד אבו תריכה, כדורגלן מצרי לשעבר המשמש כפרשן בערוץ הספורט הקטרי beIN SPORTS, טען כי ההומוסקסואליות מנוגדת לטבע האדם ולערכי האסלאם.[5] כמו כן, הכדורגלן המוסלמי אדריסה גאנה גיי המשחק בקבוצת פריס סן ז'רמן, סירב ללבוש חולצה עם סמל הלהט"ב לרגל היום הבינלאומי נגד הומופוביה, החל ב-17 למאי שצוין על ידי הליגה הצרפתית.

3. דיון באו"ם על הגדלת מעורבותו של הארגון בביסוס הדמוקרטיה בעולם ובכלל זה הדרישה לבטל חוקים המפלים לרעה אזרחים על רקע נטיייתם המינית או זהות מגדרית.[6]

4. הפצת סרטים בכיכובן של דמויות מקהילת הלהט"ב, כמו הסרט "ד"ר סטריינג' 2- במימדי הטירוף" של חברת מארוול. סרט זה נפסל להקרנה במדינות במפרץ.

5. פרוץ מגפת אבעבועות הקוף שנטען כי מקורה בהדבקה במסיבות של קהילת הלהט"ב.

6. ציון חודש הגאווה בארה"ב ביוני, הכולל הבעת תמיכה בקהילת הלהט"ב מצד ראשי הממשל. כך, מזכיר המדינה, אנתוני בלינקן צייץ בשבח קהילת הלהט"ב[7] וכמוהו עשו שגרירויות ארה"ב בעולם, כולל במדינות ערב, ובהן בכווית. האחרונה הגיבה בהגשת מזכר מחאה לממלא מקום השגריר, ג'יימס הולצניידר, בטענה כי זו הפרה של אמנת וינה (1961), המורה לנציגים הדיפלומטים לכבד את חוקי המדינה המארחת.[8] גם הפרלמנט הערב, הגוף המחוקק של הליגה הערבית, מחה בפני ארה"ב וקרא לה לכבד את "ייחודה של התרבות הקיימת בחברות הערביות."[9]

 

דוח זה יציג תרגום של קטעים ממאמרים בעיתונות המפרצית בגנות ההומוסקסואליות ונגד הניסיונות של המערב לכפותה על החברות המוסלמיות, תוך קריאה לחברות להגן על הצעירים מפניה.   

קריקטורה ביומון קטרי: מקיאים את דגל הלהט"ב[10]

עיתונאי סעודי: ארה"ב מאבדת את בעלות בריתה בשל ניסיונה לכפות את ערכי השמאל

העיתונאי הסעודי מוחמד אל-סאעד טען כי מאז פיגועי ה-11 בספטמבר, שינתה ארה"ב את מדיניותה הפוליטית, הצבאית והחברתית, ונעשתה מזוהה עם ערכי השמאל, הכוללים תמיכה בהומוסקסואליות, באופן שעלול לגרום לבעלות בריתה השמרניות להמירה בבעלת ברית אחרת. כך כתב: "בתוקפנות המשולשת על מצרים [קרי מבצע קדש] ב-1956... אילצה ארה"ב את שלוש המדינות – ישראל, צרפת ובריטניה - לסגת מפורט סעיד המצרית וגם התנגדה לכל פגיעה בריבונות המצרית, כולל בתעלת סואץ... ב-1981 האמריקאים מילאו תפקיד אחר בתמיכה באפגנים המוסלמים נגד הכובש הסובייטי ושחררו את ארצם לבסוף... [אנו זוכרים גם] את מאמציה הצבאיים והמדיניים [של ארה"ב] בבוסניה והרצגובינה ואת תקיפת מטוסיה נגד הצבא הסרבי, שגרמו להפסיק את השמדת המוסלמים הבוסנים...

 

[אך] לאחר 2001 [ה-11 בספטמבר] ארה"ב נעשתה פראית, שבויה בכעסה ובאינטרסים הצרים שלה. אדרבא, היא הפכה להיות מזוהה לגמרי עם האידיאולוגיה של השמאל הקיצוני אשר הגיעה עד לכדי הצדקת הערכים ההומוסקסואלים וכפייתם על העולם. היא סבורה כי יש להנחיל ערכים אלה ולהפליל ולהוקיע את מתנגדיהם. התמורה הדרמטית הזו בהתנהלותה ... שהיתה מאוזנת והגיונית במידה מסויימת, גרמה לוושינגטון לוותר על בעלות בריתה, לתקוף את הדתות והערכים, לכפות את רעיונותיה השמאלנים ולתת דרור לפראיותה במחלוקות שלה עם כל מדינה שהיא...

 

התנהגותה הפראית ועוינותה לממשלות בעלות ברית ולחברות שמרניות, תוביל לגל גדול של עוינות כלפיה שהיא לא תעמוד בו. מיליארד מוסלמים, למשל, יסרבו להפוך את חברותיהם ואת רחובותיהם לחממה עבור הומוסקסואלים... ותחפשנה בעלות ברית אחרות שתוכלנה לבטוח בהן.

 

התפרקות האיחוד הסובייטי עדיין חרוטה בזיכרון וכך גם נפילתם של הגרמנים הנאצים. וושינגטון, עמה והאינטרסים שלהם ישלמו מחיר כבד ביותר כפי ששילמו אימפריות קודמות שהפכו להיות רק שמות בהיסטוריה לאחר ששלטו ונכחדו.... כיום, אחדים מייחלים להסתלקותה של אמריקה, מחר רבים ייחלו לכך ומחרתיים כולם יתנגדו לה. [או אז ארה"ב] תתחרט על שזרעה את זרע הכליון בתוכה..."[11]

מוחמד אל-סאעד[12]

 

כותבת בחריינית: הגנה על הזהות היא מטרה נעלה; גם סין ורוסיה נגד הומוסקסואליות

הכותבת הבחריינית סוסן אל-שאער רמזה על התקרבות אפשרית של מדינות ערב לרוסיה ולסין עקב התנגדותן להומוסקסואליות לעומת התמיכה המערבית בקהילת הלהט"ב, זאת בעקבות עלייתו לאקרנים של הסרט "ד"ר סטריינג' 2" בו מככבת דמות מהקהילה. כך כתבה: "סין מנעה [בשטחה] את הקרנת הסרט 'ד"ר סטריינג' 2' ... משום שהיא מתנגדת להטפה ההומוסקסואלית ומייחסת יותר חשיבות לערכים הסינים, למנהגים ולמסורת ואף להיבטים הפוליטיים, מאשר לרווחים הכלכליים שהיתה מפיקה ממכירת כרטיסים [לסרט]. בכך הפסידה חברת ההפקה הקולנועית, מארוול, את אחד משווקיה הגדולים...  גם סעודיה, כווית וקטר הודיעו כי לא יקרינו את הסרט ... הסיבה [לאיסור הקרנתו] היא הופעתה של דמות הומוסקסואלית בו, והניסיון לגרום לחברה להכילה ולהתרגל אליה. עוצמת המלחמה בין הערכים והעקרונות שלנו לבין הערכים הסוטים נובעת מכך שהאחרונים נתמכים בידי ממשלות, ונוכח קיומן של ממשלות ליברליות שמאלניות קיצוניות במערב ההומוסקסואליות נהנית כעת מתור הזהב שלה.  

 

קהילת ההומוסקסואלים צברה כוח פוליטי רב במערב וכולם מנסים לרכוש את אהדתה כדי לזכות בקולותיה בבחירות... השפעתה של קהילה זו חלחלה לאמצעי התקשורת, לקולנוע, לספורט, למוסדות אזרחיים ולארגוני זכויות אדם. כל אלה משרתים את ההומוסקסואלים ומתחנפים אליהם משום שהם הוכיחו את כוח השפעתם והחלו לאיים על מי שמתנגד להם בחיסול שאיפותיו ועתידו המקצועי...

איננו היחידים הניצבים מול המתקפה הקשה הזו. גם סין ורוסיה וחברות רבות בתוך החברות המערביות עצמן מתנגדות לפריצות הזו. מדינות רבות החלו להתנגד בגלוי לניסיונות לכפות עליהן את ההומוסקסואליות, כאילו מדובר בעניין נורמלי שעלינו לקבלו וכל אימת שאתה סוגר את הדלת בפניו הוא מנסה להיכנס דרך החלון.

 

לסיכום, עלינו להאמין שיציאה נגד מלחמה [מערבית] זו אינה פיגור, כפי שהם רוצים שנחשוב בטעות. הגאווה בערכים אינה ריאקציה ומלחמה למען הגנה על הזהות שלנו היא מטרה נעלה. הסינים אינם היחידים אשר מתהדרים בערכיהם, בזהותם ובמוצאם. שייכותם. אנו הערבים והמוסלמים גם כן גאים בזהותנו. למדו את ילדיכם להתגאות בה ולומר 'לא' בקול רם לניסיונות להחדיר אליה [ערכים זרים]."[13]

 קמפיין בחרייני נגד הלהט"ב: הדבקות בחוק של אללה מגנה מפני הרעיונות הסוטים[14]

כותב בחרייני: אין לתת הכשר לסטייה זו

הכותב הבחרייני פייצל אל-שיח' גינה במאמרו ביומון הבחרייני אל-וטן ב- 7.12.21 את ההכשר שניתן להומוסקסואליות בסדרות טלוויזיה ובסרטים וקרא להגן על החברות מפני "סטייה זו". כך כתב: "הבעיה איננה נעוצה בעצם קיומה של ההומוסקסואליות כתופעה וכהתנהגות שנפוצה בקרב כמה קבוצות, אלא במתן ההכשר לסטייה זו והצגתה כ'תרבות', 'חירות' או 'התפתחות רעיונית' של מי שמקבלה ורואה בה דבר נורמלי...

 

היום רוב הסדרות הזרות המפורסמות משלבות בתסריטיהן דמויות הומוסקסואליות משני המינים וכמעט שאין סרט או סדרה שאין בהם ולוּ סצנה קצרצרה שמציגה הומוסקסואלים. משמעות הדבר היא שהמטרה היא לראות בהתנהגות אנושית בלתי נורמלית זו דבר נורמלי ביותר ואף התנהגות חברתית מושרשת שמי

שנרתע וסולד ממנה הוא ה'נחשל' ו'הלא מתורבת' והוא זה שניצב 'נגד החירויות וזכויות האדם' ...

 

חובתנו היום היא להגן על החברות שלנו ועל בנינו מפני הניסיונות לשתול [בהן] את הרעיון הזה המקדם התנהגות בלתי נורמלית, המנוגדת לטבע האנושי. אל תכנו זאת מחלה, מצב פסיכולוגי או כל דבר אחר – זוהי התנהגות סוטה ותו לא. מי שמקדמה או מקל בה ראש, לא מבין את גודל חומרתה, אלא אם חלילה יגלה כי אחד מבניו נפל [טרף] בין ציפורניה. לכן, כיום גוברות הקריאות בחברות שלנו להיאבק ברעיונות המערביים הרעילים הללו ולהתנגד לכל לחצים ולכל ניסיונות להחדרתם...

 

על רקע הדיבורים החוזרים ונשנים [לפיהם יש] לגלות סובלנות כלפי [תופעה] זו במהלך המונדיאל הבא, שיתקיים במדינה מפרצית, ערבית ומוסלמית [קטר], אני קורא לא לזלזל בעניינים הנוגעים לדתנו, למסורותינו ולמוסכמותינו. אם המערב מעוניין להשתתף בפעילות בינלאומית שמתקיימת במדינה ערבית, עליו לשמור על מוסכמותינו ועל המוסר של דתנו. על המארחים הקטרים לדחות את כל הלחצים ולא להיענות להם..."[15]

 

בחלוף יומיים פרסם אל-שיח' מאמר נוסף שבו ציטט תגובה מן התגובות הרבות שקיבל לדבריו, מכותב אשר ביקשו להעביר את דבריו לגורמים הרלוונטיים: "ראשית, [אני ממליץ] למשרד החינוך לאסור ביטויים הומוסקסואליים בבתי הספר לבנים ולבנות ולזמן את האפוטרופוס של התלמיד או התלמידה בעת הצורך. יש לפקח גם על האוניברסיטאות ובפרט על האוניברסיטאות הפרטיות כדי למנוע כל פעילות התומכת בהומוסקסואלים... יש להזהיר את התלמידים אשר מבצעים פעילויות אלה בקמפוס [שלימודיהם] ייפסקו והם יגורשו מהאוניברסיטה. שנית, [אני ממליץ] למשרד המסחר והתיירות, למנוע הופעות של זמרים, אומנים או של כל אדם המוכר כמי שמפגין בפומבי את ההומוסקסואליות ומקדמה. שלישית, [אני ממליץ] למשרד החוץ לאסור כניסתו לארץ של כל ארגון שידוע כי הוא מקדם הומוסקסואליות, גם אם הוא פועל בחסות האו"ם. רביעית, [אני ממליץ] למשרד הפנים לנקוט צעדים נגד קיום טקסים או כינוסים של הומוסקסואלים, ובפרט במועדונים אחדים של קהילות זרות [בממלכה]".[16]

 

פייצל אל-שיח'[17]

 

כותבים כווייתים: המערב דורש שנקבל את הלהט"ב בעודו פוגע באוכלוסיות אחרות

על רקע חודש הגאווה המצוין ביוני בארה"ב, פרסמו שגרירויות אמריקאיות בעולם ציוצי תמיכה בקהילת הלהט"ב, וכך גם בכווית. בתגובה, זימן משרד החוץ הכוויתי את ממלא מקום השגריר האמריקאי, ג'יימס הולצניידר בטענה כי ציוץ התמיכה בלהט"ב הוא עבירה על החוק בכווית.[18] 

 

כותבים כווייתים גם  גינו את התמיכה האמריקאית בקהילת הלהט"ב, וטענו כי ארה"ב מנסה להכשיר את ההומוסקסואלית בקרב הערבים והמוסלמים. איש התקשורת הכווייתי, וליד אבראהים אל-אחמד, כתב במאמרו ביומון אל-ראי: "אמריקה רוצה ללמד ולחנך אותנו ולהנחיל לנו עקרונות שהיא מכנה באופן שקרי זכויות אדם. זאת כדי להרחיקנו [לכאורה] מגזענות, בעודה פועלת בעצמה בניגוד ל[עקרונות] אלה [כך למשל] כאשר המשטרה שלה הרגה את ג'ורג' פלויד [במאי 2020] בשל היותו שחור.

 

ארה"ב סובלת מהגזענות הקשה ביותר ומשנאה נגד שחורים, מוסלמים ומיעוטים אתניים, אותה ליבה הנשיא הגזעני ביותר שהיה לה, [קרי,] דונלד טראמפ שעלה לשלטון ב-2016. כעת הם [האמריקאים] רוצים להעביר אלינו, הערבים והמוסלמים, את התרבות ההומוסקסואלית, באמצעות חוקים ופרסומות מזוהמות, החודרות לבתינו, לשווקים ולרשתות החברתיות כדי שבעתיד היא תהפוך לדבר מקובל. תודה על כך שהמדיניות הכוויתית לא שתקה על הפגיעה בחוקי המדינה והדת המוסלמית האוסרת על הסטייה המינית שמהשלכותיה סובלת כיום אירופה: התפשטות הסרטן, האיידס, ההרפס, העגבת, מומים מולדים, מגפות הקשורות לקיבה, וסמים..."[19]

 

היומון אל-ראי הכוויתי פרסם מאמר נוסף בנושא מאת העיתונאי וליד אל-ג'אסם שכתב: "שיווק הלהט"ב אינו בלעדי לאמריקאים. גם אירופה [אחראית] לכך. כאילו שהעולם המתורבת שכח את כל הבעיות של האנושות ונשאר לו [לטפל] רק במשבר הרגשות של קהילת הלהט"ב שרוצים להתפאר במעשה מביש... אנו עדיין מתפלאים על הלהיטות המערבית לשווק את המעשים האלה... יש להם 'עקרונות'  [מנחים] לגבי היחס לקהילת הלהט"ב כדי לא להביכה כמו ה[מדיניות של] 'אל תשאל אל תספר'[20]... אלא שהם [במערב] לא מכבדים את אותם עקרונות שהם קודחים במוחותינו מידי יום, בשווקם את [הלהט"ב] בייפוי מעשיהם ובדרישתם שנקבלם ונפארם..." [21]

ציוץ התמיכה בקהילת הלהט"ב מטעם השגרירות האמריקאית בכווית[22]

מעל לדגל הגאווה צוטטו דברי הנשיא ביידן על זכותם של כל בני האדם לחיות בכבוד וללא פחד וללא קשר למי שהם אוהבים

עיתונאית קטרית: מוטב לקרוא לאבעבועות הקוף אבעבועות ההומוסקסואלים

העיתונאית הקטרית, אבתסאם אאל סעד תהתה לפשר התמיכה בהומוסקסואליות בעקבות הביקורת שספג בצרפת ובמערב שחקן הכדורגל אדריסה גיי שסירב ללבוש את חולצת קבוצתו עם סמל הגאווה ובעקבות מגפת אבעבועות הקוף, אשר נטען כי התפשטה בעקבות מסיבות המוניות של אוכלוסיית הלהט"ב. כך כתבה: "ביום בו השלכנו את המסכות והתחלנו לנשום ללא קושי... הופיע שֵד של מגפה חדשה שנקראת אבעבועות הקוף... מומחים אירופיים מסרו כי המקרים שהיו תחת מעקב הם של הומוסקסואלים המפרים את הטבע האנושי ואת ערכי שלוש הדתות המונותאיסטיות הרואות בסטייה המינית על כל צורותיה פשע...

 

אני תמהה על השיח הנרחב אודות מה שמכונה 'הומוסקסואליות', שלה יש תומכים וחברים הנוקטים את מעשיה המבישים, זאת במיוחד עקב התקרית עם השחקן המוסלמי של פריז סן ז'רמן, אדריסה גאנה גיי, שסירב ללבוש את החולצה המביעה תמיכה בזכויות ההומוסקסואלים. בעקבות זאת, ועדת האתיקה של התאחדות הכדורגל הצרפתית - ואל תשאלוני מדוע היא נקראה בשם זה שהוצא מהקשרו - זימנה את השחקן ושאלה אותו מדוע לא השתתף יחד עם עמיתיו השחקנים באקט של תמיכה בזכויות ההומוסקסואלים בצרפת ומחוצה לה. בהמשך העולם החל בקמפיין הזדהות חסר תקדים בעולם הכדורגל עם השחקן שבחר לקיים את מצוות הדת שבה הוא מאמין או את מה שהוא משוכנע בו כאדם ישר...

נראה שמתנהל כיום שיווק אגרסיבי של קבוצה זו וזכויותיה לחיים שווים וטבעיים, על אף שמעשיה אינם נורמליים ולא טבעיים ולכן היא הסיבה העיקרית ל[הפצת] אבעבועות הקוף שאולי מוטב לקרוא לה אבעבועות ההומוסקסואלים, אם אכן נכונות הידיעות המגיעות ממדינות המקור [של מחלה זו]..."[23]

 

איש תקשורת מרוקאי: חירות מוחלטת משמעותה כאוס מוחלט

ד"ר טארק ליסאוי, איש תקשורת ואקדמיה המרוקאי שיבח במאמר שפרסם ביומון המקוון ראי אל-יום, את השחקן המוסלמי אדריסה גיי מקבוצת פריז סן ז'רמן שסירב ללבוש חולצה בצבעי הלהט"ב והזהיר כי תמיכה בלהט"ב מנוגדת לציוויו של האל ואסור שחירות של אדם אחד תפגע בחירות אחרת. כך כתב: "יש היפוך באיזונים ובסטנדרטים עד כדי כך שהטבע האנושי הפכו לפשע. ראינו את המתקפה נגד השחקן הסנגלי המוסלמי אדריסה גיי, אשר דבק בטבע האנושי שלו עוד לפני שדבק בדתו, וסירב לתמוך בהומוסקסואלים וללבוש חולצה עם צבעי הדגל הלהט"בי. בכך [הדהד] את דבריו של לוט שאמר לבני עמו: 'איך אתם מעזים לעשות תועבה לעיני כל? מדוע אתם מתאווים לגברים במקום לנשים? אתם בורים.'[24] בתגובה [לסירובו של גיי ללבוש את החולצה], הוא זומן לבירור בקבוצתו [כך במקור] [שנהגה כמי שמהדהדת] את דברי העם ללוט: 'הוציאו את משפחת לוט מעירכם כי הם אנשים המתפארים בטהרתם.'[25]  

  

הפרדוקס הוא ש[שחקן] מרוקאי מוסלמי פופולרי במרוקו [ככל הנראה הכוונה לאשרף חכימי] לבש את 'החולצה הטמאה' ובכך הסכים במשתמע, להיות בצד שמכעיס את אללה, בעוד חברו לקבוצה אדריסה גיי סירב להשתתף בכך ולו בשתיקה. גם אם [השחקן המרוקאי] מתנגד לפשע זה [ההומוסקסואליות] הרי שלבישת חולצה המעודדת את הפצת התרבות הסוטה, חמורה מכל מילה ...

 

נושא החירות באופן כללי הוא עניין יחסי. אין חירות מוחלטת לגמרי זולת החירות של האדם לגבי עצמו, וגם חירות זו כבולה בציווים של אללה... משמעותה של חירות מוחלטת, היא כאוס מוחלט. לחירות מוכרחים להיות גבולות שאותם היא לא חוצה. עליה להיעצר במקום שבו מתחילה חירותו של אדם אחר ... כל עוד מדובר על חירות, מדוע מונעים אותה ממי שלא רוצה ללבוש את 'החולצה הטמאה'? מועדון [פריז סן ז'רמן] היה צריך לכבד את חירותו [של גיי] ולאפשר לו לשחק מבלי להתייחס ל[עמדתו בנושא] ההומוסקסואלים."[26]

 

קריקטורה מציגה את שחקן הכדורגל אדריסה גיי בועט את דגל הגאווה לפח[27]

 

כותב סעודי: יש לגייס את הרשתות החברתיות להגנה על ילדינו מפני ההומוסקסואליות
בנדר אל-שהרי, בעל טור ביומון הסעודי, אל-וטן מחה במאמרו על התמיכה המערבית בלהט"ב, באמצעות חוקים ובאירועי ספורט דוגמת הקמפיין של הליגה האנגלית. מחשש שתמיכה זו תתפשט גם למדינות ערב הוא קרא לרתום למאבק בהומוסקסואליות את כל הגורמים בחברה, כולל הידוענים ברשתות החברתיות, שלהם השפעה על הדור הצעיר: "מה נעשה אם נופתע לגלות שיש מי שקורא [לנו] לעגן בחוק את זכויות [ההומוסקסואלים] במדינותינו הערביות והאסלאמיות? יהיו אולי כאלה שישללו [תרחיש] כזה, ויראו בו סוג של הגזמה, אך הניסיון לימדנו שהרבה מהתרחישים שנשללו בעבר, הפכו למציאות בחיינו, ושבעידן הגלובליזציה ומהפיכת [ערוצי] הלווין אין דבר שהוא בלתי אפשרי. לפיכך, עלינו להקדים ולהתנגד להם, ולא להמתין עד שיבוא אסון כדי להתחיל לפעול אחריו, מפני שמטבע הדברים, פעולה תהיה אפקטיבית יותר מתגובה לפעולה. הכרחי להגביר את העיסוק בנושא זה, כדי שהפעולה תהיה בכמה מישורים ולא להסתפק בחקיקה שמענישה את החוטאים. עלינו להגביר את ההגנה על הצעירים והילדים מגיל צעיר מפני הסכנה [הטמונה] בהתנהגות לא טבעית מעין זו. ההגנה צריכה להתבצע בדרכים מושכות, שיעוררו עניין בקרב קהל היעד, הרחק מההטפות הישירות ומהשיטות המסורתיות, שלא מתאימות לצעירים. יש לרתום את כל הגורמים בחברה לטובת משימה זו, החל מהמשפחה ומבית הספר וכלה במוסדות הדתיים, התקשורתיים והתרבותיים."[28]

עיתונאי סעודי: כוחות הרשע מפיצים את ההומוסקסואליות בשיטות של גבלס

במאמרו ביומון הסעודי עוכאט' מה-19.12 כתב יוסוף בן טראד אל-סעדון, על רקע הלגיטימציה ללהט"ב במערב בתקשורת ובכלל, כי "כוחות הרשע" מנסים להפיץ את ההומוסקסואליות במדינות ערב בהתאם לאסטרטגיה של שר התעמולה הנאצי, גבלס, לפיה  כשחוזרים על השקר שוב ושוב, הוא הופך לאמת. לכן, קרא אל-סעדון לגבש אסטרטגיה לאומית כדי להתמודד מול ההומוסקסואליות.

כך כתב:  "השקר הגדול הוא אחד מאמצעי התעמולה שהמציא יוזף גבלס, [שר] התעמולה הנאצי של היטלר, אשר מבוסס על הטענה כי 'יש לחזור על השקר פעמים רבות עד אשר הוא יהפוך לאמת...' כוחות הרשע ניצלו נקודת תורפה אנושית זו כדי להפיץ את הניוון המוסרי [כגון] אתיאיזם, הומוסקסואליות ושימוש בסמים. לשם כך, הם גיבשו את האסטרטגיה שלהם בהתאם לרעיון של השקר הגדול. אסטרטגיה זו כוללת גם  קידום תעמולה לטובת ההומוסקסואליות אותה גיבשו שני האמריקאים מרשל קירק ...[29]

לפי [האסטרטגיה של  קירק ומדסן], ניתן לשנות חברה הגונה ולגרום לה לקבל את [העובדה ש]הניוון המוסרי וההומוסקסואליות הפכו חלק ממנה באמצעות יישום קמפיינים תעמולתיים שיכללו [כמה] צעדים:

1. ביטול [תחושת] הרגישות והסלידה מפני ההומוסקסואליות כך שישררו יחסים נורמליים ושוויון בין ה[אנשים] ההגונים לבין הניוון המוסרי, זאת באמצעות שיח אינטנסיבי אודות הניוון המוסרי [קרי הומוסקסואליות] ובאמצעות הופעת הומוסקסואלים במקומות ציבוריים, בפעילויות תרבות ואומנות ובתחרויות ספורט...

2. שטיפת מוח והצגת המנוונים מוסרית כמו ההומוסקסואלים, כקורבנות...

3. תיקון התקנות והחוקים כך שיכללו תכנים לטובת הניוון המוסרי, באמצעות ביטול הענישה על ניוון מוסרי והומוסקסואליות. בהמשך ביטול מוחלט של החוקים האוסרים על ניוון זה וחקיקת חוקים שיתירו ... נישואי הומוסקסואלים ומתן הגנה משפטית מפני הצקות ופגיעה מצד אחרים... לאחר מכן, שינוי תוכניות הלימוד כך שיכללו את [ערכי] הסובלנות וזכות הבחירה של הפרט ולבסוף, כפיית חוקים בנושא המשפחה, אשר יאסרו על התערבות ההורים בבחירותיהם האישיות של בניהם ובנותיהם.    

 

המושחתים הללו הצליחו לממש באופן מלא את כל שלבי האסטרטגיה שלהם באמריקה ובמדינות האיחוד האירופי...העולם הערבי שלנו לא מנותק מהשיטפון הזה. חלק טבע בו וחלק עדיין [מצליח] לראות את קצות רגליו....לפיכך, הכרחי שנבטח בעצמנו, שנתעלם מנביחתם של [האנשים] המגמתיים ושנפעל ברצינות כדי להגן על [אזרחי] מדינותינו מפני הבעיות של הנחיתות המוסרית. הדבר ייעשה באמצעות:

 

1. גיבוש אסטרטגיה לאומית כוללת למאבק כולל בכוחות הניוון המוסרי ועמידה איתנה נגד הפעולות ההרסניות שלהם, תוך חיזוק התפקיד החינוכי של המשפחה ועמודי התווך שלה.

2. ביסוס האמונה והדבקות בדת ובערכים ובתרבות הלאומיים. [פיתוח] המודעות לסכנות של הניוון המוסרי באמצעות תוכניות ייעודיות [שתיושמנה] במסגדים, בחינוך ובתקשורת וכן בחינה והערכה מחדש של כל מה שמפורסם בערוצי התקשורת השונים.

3. גיוס מומחים בעלי תחושת פטריוטיות וחשיבה אסטרטגית במיוחד בתחומי החינוך, התקשורת, התיירות, הספורט, הצעירים, התרבות והעניינים החברתיים.

 4. לא לבטוח בתוכניות של חברות הייעוץ הזרות. על מנגנוני הביטחון הלאומיים לבודקן ולוודא שהן לא כוללות מגמות מתועבות, חבויות או גלויות, של ניוון מוסרי..."[30]

 

גם הכותב סעודי נוסף, עבד אל-והאב אל-פאיז העלה במאמרו מה- ב8.6.2022 כמה רעיונות לגיבוש אסטרטגיה כוללת כדי למנוע קבלת תרבות הלהט"ב במדינות ערב. זאת בתגובה, לציוצו של מזכיר המדינה בלינקן בשבח קהילת הלהט"ב. כך כתב אל-פאיז: "יש להתעמת עם המערב הזה התומך בהתלהבות בזכויות הלהט"ב ונמצא בעיצומה של הפיכה גדולה ביותר במושגי [היסוד] אין להקל ראש בכך. לפני שלושה עשורים נחשבה ההומוסקסואליות להתנהגות המוגדרת כפשע וקוטלגה כמחלת נפש. מצער עבור האנושות, שאחת הזירות שאליה חדרו ארגונים התומכים ב[קהילת] הלהט"ב ומאמצים אותה  ורשמו בה הצלחה היא האו"ם... המאמצים הנמרצים הללו במערב, מצד ממשלות ואזרחים, מחייבים את הליגה הערבית ואת הארגונים האזוריים לתאם את מאמצי הממשלות החברות ולהניע את החברה האזרחית במדינות ערב לפעול נגד המאמצים [המערביים] הללו. ניתן לפעול בתחומים הבאים:

 

ראשית, להקים מועצה בליגה [הערבית] שתתמחה במאבק בלהט"ב ותתאם את המאמצים הערביים האזרחיים והממשלתיים.

שנית, להניע את האוניברסיטות ואת מכוני המחקר במדינות ערב לערוך מחקרים אודות השפעת תנועות ליברליות שיצאו מכלל שליטה, על מרכיבי החברות הערביות ובפרט על המשפחה, שכן התפוררות החברות מתחילה מפירוק המשפחה...

שלישית, להטיל הגבלות ולהציב תנאים לחברות בינלאומיות הפועלות במדינות ערב כדי למנוע מהן להתערב [בענייניהן] ולקרוא לשינוי חוקי העבודה והסחר, בו מצדדים [גם] תומכי הלהט"ב ...[31]

רביעית, להאיץ בממשלות הערביות להקים אגודות אזרחיות ומדעיות בכל מדינות ערב המתמחות בהנצחת הערכים, המוסר והמנהגים הנובעים מיחודיותן של החברות הערביות ויסודותיהן היציבים.

חמישית, לתאם את מאמציהן ותוכניותיהן של המוסדות והארגונים של החברה האזרחית ואלו הציבוריים עם אלה של מוסדות דומים בעולם המוסלמי ועם הארגונים הפועלים באמריקה ובאירופה, כמו גם בגוש רוסיה ובמזרח אסיה שממשלותיו והחברות המקומיות בו נוקטות עמדות נוקשות נגד הזרמים הליברלים המערבים הקיצוניים. 

שישית, לפרסם דוחות תקשורתיים שיעקבו אחר אמצעי התקשורת וסוכנויות החדשות הבינלאומיות אשר מגנות על זכויות הלהט"ב, כדי להבהיר לחברות הערביות את תפקידיהן הנסתרים... יעדים גדולים מחייבים אסטרטגיה ברורה ובריתות חזקות. זוהי אומנות הפוליטיקה."[32]

​