כללי

הומופוביה בקטר: ביטול אירוע של להקה שסולנה הומוסקסואל

וכתבה נגד ספר ילדים "שמקדם הומוסקסואליות"

 

הקדמה

לאחרונה, נרשמו כמה גילויי הומופוביה בקטר, בה הומוסקסואליות אסורה על פי חוק.[1]  בתחילת פברואר ביטלה השלוחה הקטרית של אוניברסיטת נורת' ווסטרן האמריקנית כינוס, שנועד ל-4.2.20 בקמפוס בדוחה, בהשתתפות להקת הרוק הלבנונית 'משרוע לילא', שסולנה הומוסקסואל וכמה משיריה עוסקים גם בנושאים מיניים, לרבות נטיות חד מיניות.[2] לביטול האירוע קדם קמפיין בטוויטר נגד קיומו, שכלל ציוצים של אזרחים קטרים רבים שטענו כי הלהקה, הצפויה להשתתף באירוע, מייצגת ערכים המנוגדים לערכיה של קטר, ולכן יש לבטלו. על פי כמה דיווחים בתקשורת הקטרית, המוסד הקטרי לחינוך, למדעים ולפיתוח החברה (Qatar Foundation) - האחראי על האוניברסיטאות הזרות במדינה שבראשו עומדת השיח'ה מוזה, אמו של אמיר קטר, השיח' תמים בן חמד אאל ת'אני – התערב על מנת להביא לביטול האירוע.

 

לצד גילויי התמיכה בקטר על ביטול הכנס בו היתה אמורה להשתתף להקת משרוע לילא, היו כמה אתרים וגולשים ערביים, שמתחו ביקורת ברשתות החברתיות נגד קטר וטענו כי התנהלותה של קטר צבועה וסותרת את התחייבותה בפני התאחדות הכדורגל העולמית (פיפ"א) לכבד הומוסקסואלים במסגרת משחקי גביע העולם שקטר צפויה לארח ב-2022.

 

גילוי נוסף של הומופוביה במדינה הופיע בכתבה שפרסם היומון הקטרי אל-שרק ב-21.1.20, אודות ספר ילדים, שהוצג ביריד הספרים הבינ"ל בדוחה, אשר לטענת העיתון, מקדם נטייה חד מינית. בכתבה, שכללה ביטויים חריפים נגד ההומוסקסואליות, נטען כי הספר מקדם בצורה מוסווית "פשע מוסרי" וכי קיימת תוכנית להפיץ את "התופעה החולנית" הפושה במערב, בקרב החברה הערבית.

 

כתבה זו מצטרפת למאמר שפרסם ביולי 2019 העיתונאי הקטרי, אחמד אל-מוהנדי, ביומון אל-שרק שקרא להיאבק בכל דרך בתופעת ההומוסקסואליות, שלדבריו מתפשטת בקטר ומהווה "סטייה מוסרית".

 

דוח זה יסקור את גילויי ההומופוביה שאירעו לאחרונה בקטר:

 

קמפיין קטרי בטוויטר מביא לביטול אירוע בהשתתפות להקה לבנונית שסולנה הומוסקסואל

ב-4.2 תוכנן להתקיים במוזיאון לענייני תקשורת השייך לקמפוס האוניברסיטה האמריקנית נורת' ווסטרן בדוחה כינוס בנושא מהפכות התקשורת במזרח התיכון, בהשתתפות להקת הרוק הלבנונית, משרוע לילא, שסולנה הומוסקסואל מוצהר וכמה משיריה עוסקים בנטיות חד מיניות. בהזמנה נכתב כי הלהקה צפויה לדבר בכנס על היצירה שלה, על מקורות ההשראה שלה וכן על מילות השירים שלה, העוסקים בחירויות אזרחיות וחופש הביטוי.[3]

 

ההזמנה להרצאה של משרוע לילא[4]

ההזמנה לאירוע בחשבון הפייסבוק של מוזיאון התקשורת השייך לקמפוס בדוחה[5]

 

ואולם, בעקבות פרסום האירוע התנהל בקטר קמפיין בטוויטר, שקרא לביטולו בשל השתתפות הלהקה, המייצגת ערכים המנוגדים לערכיה של קטר. בהאשטאג "#מתנגדים להרצאה של משרוע לילא", הביעו קטרים רבים את מורת רוחם מקיומו של האירוע.

 

פעיל הרשת הקטרי, פהד בוזוויר, קרא לצייץ באנגלית נגד האירוע ולתייג את אוניברסיטת נורת' ווסטרן "כדי להעביר את קולה של החברה הקטרית ואת המסר, לפיו יש לכבד את הערכים, העקרונות, המנהגים והמסורות של קטר." הוא הוסיף: "הבאנו אותם [את אוניברסיטת נורת' ווסטרן לקטר] כדי להעביר מדעים וידע ולא כדי לפגוע בעקרונותינו".[6]

 

חברת הפרלמנט הקטרית, הינד אל-מפתאח, נענתה לקריאתו וצייצה: "אוניברסיטה יקרה, אנו מוקירים מאוד את העובדה שאת מספקת חינוך ברמה גבוהה, הבונה את ההון האנושי שלנו בתחומים שונים, אך זכרי שדתנו ותרבותנו הן קו אדום. נקודה."[7] גם העיתונאית הקטרית, אימאן אל-כעבי, כתבה ברוח זו: "איננו גזענים ואיננו ריאקציונרים. תמצית העניין היא: קטר היא קו אדום".[8]

 

הציוץ של חברת הפרלמנט, הינד אל-מפתאח[9]

​הסופר הקטרי, מוחסן פהד אל-האג'רי, שיתף כותרות מהתקשורת הערבית, המבליטות את הקשר של להקת משרוע לילא לקהילת הלהט"ב והביע את דאגתו לדור הצעיר, בכותבו: "איפה החינוך, הערכים והמוסר?! האם הגענו לרמה כזו של הידרדרות מוסרית באמתלה של חינוך, חירות, הידברות ודיון עם סוטים ופרוצות במסווה של חינוך בקריית החינוך?! האם [הזמרת] שאקירה[10] והמטונפים האלה [קרי, חברי להקת משרוע לילא], הם שילמדו את בניכם ובנותיכם וינהלו עימם דו-שיח?! לאיזו תוצאות אתם מצפים [בתסריט כזה]?!"[11]

 

הציוץ של הסופר הקטרי, מוחסן פהד אל-האג'רי:[12]

 

פעיל הרשת הקטרי, פהד בוזוויר, כתב ב-31.1.20 בטוויטר כי הוא יצר קשר בעניין האירוע עם המוסד הקטרי לחינוך, מדעים ופיתוח החברה, האחראי על פעילות האוניברסיטאות הזרות במדינה, שהוקם בשנת 1995 אמיר קטר הקודם, השיח' חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, ובראשו עומדת אשתו השיח'ה מוזה, ואמו של האמיר הנוכחי תמים. הוא הוסיף  כי הובהר לו שהמוסד "יצר קשר עם אוניברסיטת נורת' ווסטרן המארגנת את האירוע כדי לבטלו" וכי "האירוע מנוגד למסר של מוסד קטר, המתמקד בכיבוד המנהגים והמסורות של החברה הקטרית האותנטית ולחוקי המדינה."[13] גם בכמה דיווחים בתקשורת הקטרית, כמו למשל ביומון הממסדי אל-שרק ובאתר רשת אל-ג'זירה, נטען כי מוסד קטר התערב כדי להביא לביטול האירוע.[14]

 

ואכן, בעקבות הלחץ הציבורי הודיעה השלוחה הקטרית של אוניברסיטת נורת' ווסטרן האמריקנית על ביטול האירוע בקמפוס בדוחה והעברתו לקמפוס בארה"ב. בהודעה נכתב: "... הלהקה, שנודעה בתמיכתה בשוויון זכויות, מהווה קול בינלאומי חשוב בנושאי זכויות האדם, זכויות להט"ב ופוליטיקה. לאחר שדנו בביקור המתוכנן עם חברי הלהקה, האוניברסיטה ו'משרוע לילה' הסכימו יחד להעביר את האירוע לקמפוס הבית שלנו באוונסטון... [שם] אנו מקווים שהאירוע יאפשר דיון רחב יותר על הרעיונות שעומדים בבסיס היצירה האמנותית והמוסיקלית של הלהקה, ועל נושאי חירויות האזרח וחופש הביטוי, אשר לא תמיד נתונים לדיון פתוח בכל חלקי העולם."[15]  

הממונה על ההסברה באוניברסיטה, ג'ון יאטס, אמר ההחלטה התקבלה בשל כמה סיבות, ובהן גם "חששות הנוגעים לשלום הלהקה".[16] יצוין כי בעקבות ביטול הכינוס הוסרה גם ההזמנה לאירוע מאתר האוניברסיטה.

 

ההודעה על ביטול האירוע:

 

בקטר בירכו על הביטול. העיתונאי חסן חמוד צייץ: "[האירוע] בוטל הודות לקולות האנשים המכובדים של המולדת הזו. [להקת משרוע לילא], אתם עתידים לשוב ולהתאכזב כל אימת שתנסו לפגוע בערכי המוסר של החברה שלנו משום שהסחורה הנפסדת שלכם איננה קבילה. תודה לכל השפויים ואין נחמה לסוטים."[17]

 

גם פעיל הרשת, פהד בוזויר, שיתף את ההודעה על ביטול האירוע בדוחה וכתב: "רוב תודות לכל הכותבים שהיו חומה בצורה נגד הפעילות הבלתי מקובלת הזו בארצנו האהובה קטר." [18]

ביקורת ערבית על צביעותה של קטר: מה יקרה במונדיאל?

בעקבות ביטול האירוע הועלו בעיתונות הערבית ובקרב גולשים ערביים ברשתות החברתיות תהיות לגבי יכולתה של קטר לארח את משחקי גביע העולם בכדורגל, שצפויים להתקיים בה בשנת 2022, נוכח יחסה לקהילת הלהט"ב.[19] הללו הצביעו על הצביעות והסתירה בין ביטול הכנס בנוכחות להקת משרוע לילא לבין הצהרותיה של קטר בתקשורת והתחייבותה בפני התאחדות הכדורגל הבינ"ל (פיפ"א) לכבד את זכויות האדם במסגרת משחקי גביע העולם. הם הזכירו את דבריו של יו"ר הוועדה הקטרית המארגנת את גביע העולם ב-2022, נאצר אל-ח'אטר, בראיון ל CNN ב-18.11.19 כי המונדיאל בקטר יקדם בברכה כל אדם, תוך כיבוד כל המינים, הגזעים, האזרחויות, הנטיות המיניות והדתות.[20] בנוסף הם הזכירו כי ב-21.1.20 פרסמו קטר ופיפ"א אסטרטגיה משותפת בעניין גביע העולם, האוסרת בין היתר אפליה מכל סוג נגד מדינה, אדם או קבוצת אנשים על בסיס גזע, צבע עור, מין, נטייה מינית, מוגבלות, שפה, דת וכיו"ב.[21] כך למשל, כתב איש התקשורת מהאמירויות, חוסיין רשיד אל-חמאדי: "הומוסקסואלים יורשו להשתתף במונדיאל 2022 בקטר והיא [תיאלץ] להשעות את החוק להפללת הומוסקסואליות על אפה ועל חמתה. אתמול קטר מנעה [קיומה] של הרצאה של 'משרוע לילא' בטענה שאחד מחבריה הומוסקסואל. ברור שהסתירה והתעייה השתלטו על כל תחומי החיים במדינונת קטר."[22]

 

הציוץ של חוסיין רשיד אל-חמאדי[23]:

 

יומון קטרי ממסדי יוצא נגד ספר ילדים המציג הורות חד מינית: "פשע מוסרי" ו"תופעה חולנית"

ביטוי נוסף של הומופוביה בקטר היה בכתבה שפרסם היומון הקטרי אל-שרק ב-21.1.20, אשר מתחה ביקורת חריפה על ספר ילדים, שהוצג ביריד הספרים הבינ"ל בדוחה, ומקדם לטענת העיתון הומוסקסואליות. הספר, שנקרא 'השונות', יצא לאור בבית ההוצאה abc-publishers, שנמצא בירדן ומתמחה בתרגום ספרי ילדים מערבית ולערבית.[24] בכתבה, שכינתה את ההומוסקסואלים "חולים" ואת הנטייה החד מינית  - "פשע מוסרי" ו"תופעה חולנית", נטען כי הספר, עוסק לכאורה בשוני בין תרבויות, אך בפועל הוא מקדם בצורה עקיפה ומוסווית את "התופעה החולנית" הפושה במערב, בקרב החברה הערבית, באמצעות התמונות והצבעים שהוא מציג.

 

כך נכתב בכתבה: "הורה אחד הזדעק אתמול במהלך ביקורו במשרדי עיתון אל-שרק, כשהוא נושא בידיו ספר ..., אותו קנה לאחרונה ביריד הספרים הבינ"ל ה-30 בדוחה עבור ילדיו. [לדבריו], ברגע שדפדף [בספר] הבחין כי הוא מכיל תמונות, סיפורים וסמלים המתייחסים לתופעה המסוכנת ביותר למוסר הציבורי בחברות שמרניות – תופעת ההומוסקסואליות, הפושה בחלק מהחברות המערביות. האב דרש להדק את הפיקוח על ספרי הילדים וקרא להעניש כל מי שמעז לפגוע במוחם של ילדים [ובכך גם להשפיע לרעה] על התנהגותם.

 

הספר נקרא 'השונות' והוא מתורגם מאנגלית, מה שמעיד על כך שבחירתו בידי בית הוצאה לאור ערבי, הידוע בתחום הדפסת ספרי לימוד ועזרים לימודיים, לא היתה תמימה. הספר עוסק לכאורה בשוני בין תרבויות, המתבטא בין היתר במאכלים, בלבוש, באורח החיים, וכן בשוני בתוך אותה חברה וכיו"ב, אך המשמעות הנסתרת [של הטקסט] שלו היא קידום פשע מוסרי - ההומוסקסואליות באמצעות שימוש בתמונות וצבעים מסוימים. כמה מהתמונות הללו מציגות ילד, שחי עם שתי נשים, ששבות ומופיעות ביותר מסצנה אחת בסיפור, לרבות בתמונה התלויה על אחד מקירות הבית, או תמונה של ילד שישן בין שתי הנשים, יושב ביניהן ואוכל ממתקים.בחלק אחר של הספר תחת הכותרת 'ההורים' מופיע ילד עם שני גברים רוכבים על אופניים בתנוחה מעוררת תמיהה וגינוי, כחלק מהתופעה החולנית המערבית הזרה לחברות הערביות שלנו.

 

הכתבה ביומון אל-שרק[25]:

 

בית ההוצאה לאור מצא בספר זה אמצעי להפצת תופעה זו בקרב בני נוער באופן מתוחכם ושיטתי, תוך שימוש בתמונה שובת לב, שתופסת שטח גדול בעמודיו, למול מספר מילים מועט שמתייחסות לפשע ולא שוללות אותו. הסכנה הטמונה בתמונה שהוזכרה לעיל היא שהתמונה עלולה לכוון את החשיבה של הילד, בפרט בגילאי 6-10, לתהות: מדוע שני הגברים רוכבים על האופניים יחד עם הילד באופן הזה בעוד שאני רוכב על אופניים באופן שונה? זאת, כדי שלאחר מכן ינסה [הילד] לחקות את אותה תנוחה, שהופיעה בתמונה וייתכן שאחיו והילדים המשחקים עמו יחקוהו.

 

בעמוד אחר של הספר נראים ילדים בגילאי 2-10 כשהם מציירים בצבעי הקשת את דגל ההומוסקסואלים [קרי, דגל הגאווה] – שהרי צבעים מושכים אלה הפכו לסמל של החולים הללו... [ההומוסקסואליות היא] מגמה מערבית מובהקת, שהמציאו לה [ביטוי] אומנותי [מושך] כדי לחדור ללב החברה הערבית ולעשות שמות בצעירים ובצעירות שלה. נראה, כי מאחורי הפרסום החינוכי המעוות הזה, יש תוכנית להעביר את התופעה החולנית הזרה לחברה [שלנו] ולהפיצה [בה] באמצעות שפה וצבעים, כך שהספר יהפוך מהחבר הטוב ביותר לפצצה מתקתקת בתוך המשפחה והסביבה החינוכית.

 

ההורה, שמצא בעיתון אל-שרק את האמצעי להתמודד עם פרסומים בזויים כאלה, הבין את הסכנה [הטמונה בספר] שנפל לידיו ושאת מחירו שילם מבלי ששם לב לתוכנו הרעיל. [הוא גם הבין] ששתיקה בעניינו, או התעלמות ממנו ותו לא, עלולים להרוס את כל מה שנבנה לאורך השנים ואף לעוות את המציאות. זו התעצבה בדמיון הקולקטיבי בדבר השונות במובנה החיובי, הרווח בחברות הערביות והמוסלמיות, ששואבות את ערכיהן ועקרונותיהן מהאסלאם – חוקתם של כל המוסלמים ברחבי העולם."[26]

 

עיתונאי קטרי: ההומוסקסואליות היא "סטיה מוסרית", עלינו להיאבק בה בכל האמצעים

ב-15.7.19, פרסם היומון הקטרי אל-שרק מאמר הומופובי נוסף, מאת העיתונאי אחמד אל-מוהנדי, תחת הכותרת: "[הגברים] המתאמצים להיראות כמו נשים", שבו התריע מפני התרחבות תופעות ההומוסקסואליות והטרנסג'נדריות בחברה הקטרית, אותן כינה "סטיות מוסריות" וקרא למגרן. הוא כתב: "... יש לעקוב אחר בנינו במידה רבה ולוודא מיהם חבריהם ובמקרה שמבחינים בכך ש[חבריהם] לובשים בגדים צמודים, לנתק את הקשר [שלו עמם] בעודו באיבו... בנוסף, לאסור עליהם לקבל מתנות או כסף מאיש, שכן דמותם של [אנשים] יכולה להשתנות ומסכות של אנשים שאנו חושבים שהם מלאכים יכולות ליפול והם הופכים בַּאחת לשטנים ולמוצצי דם.

 

כמו כן, תפקידו של בית הספר להחמיר עמם ולא לנהוג בסלחנות עם אף תלמיד שיש ולו ספק לגביו [בהקשר זה], אלא לנהל אחריו מעקב ואם הוכח שהוא 'הומוסקסואל', לא להסתפק בלהציע לו [לפנות ל]עובד סוציאלי, אלא להעבירו לפסיכולוג ולהציע לו מדריך דתי ולבסוף לנקוט כלפיו צעדי הרתעה שיהוו לקח לאחרים.

 

אחר כך בא תורם של הגורמים הנוגעים בדבר - כמו הביטחון המסכל והגורמים הקשורים למאבק במחלה הזו - לפשוט על מקומות המסתור שלהם, גם אם מדובר ברכוש פרטי, ולא חשוב של מי, שכן טובת הכלל קודמת לטובת הפרט. אני מקווה שהמודעות הדתית לתופעה זו תופץ ושאור הזרקורים ותשומת הלב של התקשורת יופנו אליה..."[27]