כללי

עורך יומון כווייתי: יש להעמיד לדין את הנהגת חמאס בשל  החורבן והמוות שהביאה על עזה ב-7 באוקטובר

אחמד אל-ג'אראללה, עורך היומון הכוויתי אל-סיאסה, פרסם ב-26.11.23 מאמר בו יצא בחריפות נגד הנהגת חמאס, אשר לדבריו הובילה את עזה ותושביה לטרגדיה ולאפס הישגים כתוצאה ממתקפת הטרור שלה ב-7 באוקטובר, וקרא להביאה לדין על כך.

 

אל-ג'אראללה טען כי היום ומזה 75 שנים העם הפלסטיני הוא קורבן של הצביעות הערבית, של ניצחונות מדומים שמנהיגי ההתנגדות מייחסים לעצמם, ושל גורמים אופורטוניסטים המנסים להפיק תועלת מהדם הפלסטיני. הוא הדגיש כי הפסקת האש הנוכחית בעזה משקפת תבוסה וכניעה של חמאס, גם אם מנהיגי התנועה מציגים זאת כניצחון, ולעג לכוחות ציר ההתנגדות בראשות איראן, שהרבו להתרברב כי בעימות הבא עם ישראל יאוחדו הזירות, אך ברגע האמת כולם התחבאו מחשש לגורלם.

 

אל-ג'אראללה תהה האם "ההרפתקה" אליה יצאה חמאס ב-7 באוקטובר מצדיקה את מותם של כל כך הרבה פלסטינים, את עקירתם מבתיהם ואת ההרס של רצועת עזה, וקרא להביא את הנהגת חמאס לבית דין כלל ערבי, "שכן, לא יתכן שמישהו, יהא אשר יהא, יוביל מיליוני אנשים לטבח, בשם אג'נדה מפוקפקת".

 

המאמר בעמוד השער של אל-סיאסה[1]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו של אל-ג'אראללה:

 

"יש לדבר גלויות בסוגיה גורלית כדוגמת זו שחווים עזה, תושביה וכל העם הפלסטיני. מזה 75 שנה העם הפלסטיני הוא קורבן של צביעות ערבית, חנופה וניצחונות מדומים, אשר מנוצלים ע"י ארגוני [ההתנגדות השונים] כדי לחזק את נוכחותם הפוליטית, וע"י המנהיגים [שלהם] כדי לצבור עוד כספים ולחיות חיי תענוגות, בעוד מיליוני אנשים קורסים תחת העוני ובמחנות הפליטים, ללא זכויות טבעיות מינימליות.

 

'הפסקת האש ההומניטרית' שעליה הוכרז אינה אלא ניסיון  לחשוף את האמת לגבי מה שביצעה 'חמאס' ב-7/10, ואת ההרג, וההרס הרב והנורא [בעזה]. לאחר 50 יום של הרג וחורבן, חמאס נכנעה לתנאים הישראלים, דבר שמהווה תבוסה גדולה עבורה. לכן, אנו מקווים שאסמאעיל הניה, ח'אלד משעל וכל חבורתם [מהנהגת חמאס], לא ייצאו אלינו כדי להכריז שמה שקרה הוא ניצחון אלוהי, או כדי לחזור לאחר זמן מה על אמירתו של [מזכ"ל חזבאללה חסן] נצראללה לאחר מלחמת 2006, חורבן לבנון ונפילתם של מאות קורבנות לבנונים: 'לו ידעתי שחטיפתם של שני החיילים הישראלים תמיט עלינו את כל ההרג וההרס הזה, לא היינו עושים זאת'.[2]  

כיום כל דיבור שמשמיעים מנהיגי חמאס בנוגע להישגים הוא חסר משמעות וחסר כל חשיבות בפוליטיקה, במיוחד לאחר שהניה יצא בהופעה האלגנטית הרגילה שלו, כדי להגיד [דברים] שמשמעותם היא: עודנו מושכים בחוטים והפסקת האש היא ניצחון לעם הפלסטיני. לכן אנו אומרים לו בכנות: אתה המובס, והערבים מובסים אף הם, שכן הם לא הצליחו להכניס משאית סיוע אחת [לעזה], ללא הסכמה של תל אביב ומבלי [שנערך בה] בידוק.

קיווינו שהרציונליות תשרור בעולם הערבי, שיהיה שם חזון, כך שלא יאפשרו לכל האופורטוניסטים לנצל את הדם הפלסטיני. כאשר הגיע רגע האמת, כולם [קרי, כל האופורטוניסטים] הסתתרו במחבואם. איראן, אשר הציגה עצמה במשך ארבעה עשורים כמי שנושאת את הדגל של שחרור פלסטין ומסגד אל-אקצא – למרות שבמשך כל השנים הללו היא לא ירתה כדור אחד [לעבר ישראל] – נכנעה בשבעה באוקטובר לאיומי האמריקאים והישראלים. כך גם חזבאללה, שנהג בפעם הזו ברציונליות, מאחר שמנהיגיו הבינו כי הגל הזה גדול מכפי יכולתם [לרכב עליו] ובמקום להתפאר ב[סיסמת] 'אחדות הזירות', שסיבכה את הפלסטינים במתקפה זו [מלכתחילה], הם ניצלו את המערכה כדי להגביר את כוחם הפוליטי בלבנון.

החות'ים, שניסו להרחיב את הטרור שלהם באמצעות תקיפות למראית עין [נגד ישראל], נפלו בפח שהם טמנו לעצמם, בעוד המליציות העיראקיות [הנאמנות לאיראן] ביצעו הרפתקאות שטהראן מנצלת אותן כעת ב[מסגרת] מגעיה עם וושינגטון, כדי להשיג מיליארדי דולרים נוספים. באשר לסוריה, הרי שהיא נהגה ברציונליות, משום שאין ביכולתה לעמוד בעימות מול ארה"ב וישראל. 

 

האם ההרפתקה הזו שביצעו גדודי אל-קסאם [הזרוע הצבאית של חמאס] מבלי להיוועץ באיש, ראויה שימותו בגללה 15 אלף [עזתיים] חפים מפשע, מתוכם 7,000 ילדים, ו-5,000 נשים, שכ-60% מרצועת עזה תיחרב ושכמיליון וחצי מתושבי צפון עזה יהגרו לדרומה?...

 

מה התועלת מהפשע [הזה]? יתכן שיהיה מי שיאמר שהסוגייה הפלסטינית חזרה אל קדמת הבמה בזירה הבינ"ל ושדעת הקהל העולמית הפכה תומכת יותר בסוגיה זו, אך האם די בכך[?] האין זה נכון שהדבר היחיד שמעסיק את הבוחרים האמריקאים, הבריטים, הצרפתים, הגרמנים וזולתם בעולם הוא ענייניהם הפנימיים [והצורך] לשפר את חייהם, ואין להם עניין במתרחש במדינות אחרות?

במשך 50 יום [שחלפו מתחילת המלחמה בעזה] הסתתרו ח'אלד משעל ומנהיגי חמאס. יתרה מכך, כל המנהיגים של מה שמכונה 'ציר ההתנגדות' הסתתרו, מפני שחשו כי צווארם מאוים, וניסו להפיק תועלת מהדם הפלסטיני שניגר ברחובות עזה, זאת בשעה שהפופולריות של הימין הקיצוני הישראלי גדלה, והתגברו המתקפות החמושות נגד הפלסטינים בגדה המערבית. בנוסף, הישראלים דורשים [כעת] ביתר תוקף לחסל לא רק את חמאס, אלא גם את הכוחות שתומכים בה. משמעות הדבר היא ש[המצב] לאחר הפסקת האש, לא ידמה למצב שקדם לה, ושהטרגדיה תהיה חמורה יותר. האם הניה, משעל, [יחיא] סינוואר, [מוחמד] דף, וכל מי שנמנה איתם מבינים זאת?

אם יש חזון ריאלי ערבי, אז מי שביצעו את ההרפתקה הזו צריכים להישפט בבית דין ערבי  שיורכב [מנציגי] כל המדינות. שכן, לא יתכן שמישהו, יהא אשר יהא, יוביל מיליוני אנשים לטבח, בשם אג'נדה מפוקפקת. פעם אחת הערבים צריכים לפעול כאיש אחד... שכן, מה שאירע בעזה גדול הרבה יותר מכל השיקולים הצרים. האם הערבים יבינו זאת?"[3]