כללי

כותבים ערבים: הסיקור התקשורתי במערב של פלישת רוסיה לאוקראינה נגוע בצביעות ובגזענות; כשמדובר היה במלחמות במזה"ת ובפליטים מהמזה"ת – מדינות המערב שתקו

 

הסיקור התקשורתי המערבי של הפלישה הרוסית לאוקראינה עורר ביקורת חריפה בעיתונות הערבית שטענה כי המערב פועל בצביעות ונוקט במוסר כפול ביחסו למלחמות ולזכויות אדם. כותבים רבים בעיתונות הערבית תהו היכן היתה התגייסותו של המערב – המזדעק כולו כיום נגד פגיעתה של רוסיה במדינה ריבונית ובאזרחים – כאשר ארה"ב ומדינות המערב עצמן פלשו לעיראק, ללוב ולסוריה. הללו גם מיהרו להשוות בין הזדהות המערב כלפי הפליטים האוקראינים לבין הניכור שהפגין כלפי הפליטים הערבים שהגיעו אליו בשנים האחרונות לאחר שנמלטו ממלחמות בארצותיהם.

 

הכותבים גם זעמו במאמריהם על הסיקור התקשורתי של כלי התקשורת במערב, שלדבריהם היה נגוע בגזענות. הללו ציטטו עיתונאים מערביים שטענו כי תחושת הצער שהם חווים למראה הפליטים מאוקראינה היא כה רבה רק משום שהפליטים דומים להם במראה החיצוני, קרי בעלי שיער בלונדיני ועיניים כחולות. לטענת העיתונאים הערבים, ביטויי הגזענות הבוטים והגלויים, שניכרו בלא מעט אמצעי תקשורת מוכרים, ואפילו בערוץ אל-ג'זירה באנגלית, מעידים על היחס המתנשא של אנשי המערב כלפי הערבים ועל חוסר אנושיותם.[1]

 

ביקורת חריפה במיוחד הופנתה למערב מצד בכירים באופוזיציה הסורית. הללו האשימו את המערב בצביעות ובמוסר כפול וטענו כי הוא מתגייס כולו למען אוקראינה ומטיל סנקציות חריפות על רוסיה אך אינו נוקף אצבע כאשר רוסיה מבצעת את אותם פשעים על אדמת סוריה. לדבריהם, הדבר מעיד על כך שהדם הסורי זול יותר בעיני המערב מהדם האוקראיני. הם הביעו תקווה שהמערב יבין כעת כי עליו לעקור את הנוכחות הרוסית גם מסוריה.

 

אירופה מקבלת פליטים בהתאם לצבע עורם[2]

 

דוח זה יציג את הטענות בעיתונות הערבית לגזענות ומוסר כפול מצד המערב.

 

1. הסיקור התקשורתי של כלי התקשורת במערב חשף את גזענותם

כותבת כוויתית: התקשורת במערב הפגינה גזענות לטובת הפליטים הבלונדיניים ובעלי העיניים הכחולות

העיתונאית הכוויתית סעדיה מופרח, הציגה במאמר שכותרתו "גזענות בעיניים כחולות", כמה מקרים של גזענות שבלטו בסיקור התקשורתי של המלחמה מצד כלי תקשורת מערביים. היא כתבה: "הגזענות שהפגינו כלי תקשורת מערביים בולטים בסיקור אירועי הפלישה הרוסית לאוקראינה נעשתה בצורה ברורה וגלויה, שהפתיעה רבים מהעוקבים אחר התקשורת [המערבית] הזו ואחר המלחמה הזו... כתבים רבים נפלו במלכודת הגזענות הזו, המוטה לטובת בעלי השיער הבלונדיני והעיניים הכחולות, בהתאם לקריטריונים של המראה האירופאי הטהור. רובם המשיך עם הסיקור [הגזעני] הזה, בעוד חלקם התנצל לאחר מכן, בניסיון להכיל את זעם הציבור. במהלך חמישה ימי מלחמה בלבד, נרשמו דוגמאות מובהקות ורבות מאוד [של סיקור גזעני] בכלי תקשורת [מערביים] בולטים.

 

כך לדוגמה, בעודו מדבר על הפחד, הבהלה והאומללות במקלטים הצפופים שהאוקראינים נאלצו לשהות בהם, אמר כתב CBS, צ'ארלי ד'אגטה [Charlie D’Agata], כשהוא על סף בכי: 'אנחנו מדברים על מדינה אירופאית תרבותית, לא על עיראק או אפגניסטן'.[3] ב-BBC ראינו אדם [הכוונה לסגן התובע הכללי של אוקראינה לשעבר, David Sakvarelidze], שאמר באותה השפה ועם אותו רגש, כי מה שמתרחש מעורר [בו] סערת רגשות, שכן האנשים שנהרגים מהטילים הרוסיים של פוטין הם אירופאים בעלי עיניים כחולות ושיער בלונדיני.[4]

 

תיאור העיניים הכחולות והשיער הבלונדיני חזר על עצמו [שוב ושוב בדיווחים] כסימן ההיכר של מי שלא מגיע להם להימצא בעיצומה של מלחמה, משום שהם אירופאים הדומים בתווי פניהם לאותם כתבים ולבני משפחותיהם ולידידיהם באירופה ובארה"ב. את הדברים השמיע במפורש אחד מכתבי העיתון הבריטי 'הטלגרף' [Daniel Hannan], שאמר: 'מה שגורם לנו לחוש הלם כזה [הוא העובדה] שמדובר באוקראינה האירופאית, ובעם אירופאי שאנשיו רואים נטפליקס ויש להם חשבונות אינסטגרם'.[5] כך הופיעו בזו אחר זו [ההתבטאויות] שחשפו גזענות סמויה שלא ניתן [יותר] להסתירה..."[6]

 

הסטנדרט הכפול של התקשורת המערבית בנוגע לפליטים[7]

 

עיתונאי קטרי: סיקור המלחמה חשף את היחס הגזעני של המערב כלפינו; דמנו הוא כמים בעיניהם

העיתונאי הקטרי ג'אבר מוחמד אל-מרי, יצא גם הוא במאמרו ביומון הקטרי אל-שרק, נגד אופן סיקור המלחמה באוקראינה על ידי כלי תקשורת מערביים, ובפרט יחסם לפליטים האוקראינים, וטען כי סיקור זה חשף את יחסם המתנשא והגזעני של אנשי המערב כלפי אנשי המזרח. הוא כתב: "...אם אתה מוסלמי, [יליד] המזרח התיכון או אפריקה, ואתה תוהה מדוע ברחבי העולם מתייחסים לדמנו שנשפך כאילו היה מים... אז את התשובה לשאלותיך, בין אם שאלת ובין אם לא, תוכל למצוא באמצעות מעקב אחר הסיקור [התקשורתי] וההתבטאויות [בעיתונות] על הפלישה של רוסיה לאוקראינה...

 

מגיש בערוץ אל-ג'זירה באנגלית [Peter Dobbie] הגיב למראה אוקראינים שנדחקים כדי לעלות רכבת כדי לברוח מהמלחמה באמרו: 'מה שמעורר הזדהות הוא לראות כיצד הם לבושים. אלה לא אנשים שמנסים לברוח מארצותיהם במזרח התיכון או באפריקה, אלא הם נראים כמו כל משפחה אירופאית'.[8] זה מה שחשוב בעיניהם [בעיני העיתונאים] באמת – שהם אירופאים! כתבת ערוץ NBC האמריקאי [Kelly Cobiella] דיברה על הפליטים האוקראינים שחוצים את הגבול לפולין באמרה: 'אלה לא פליטים מסוריה, אלה פליטים מאוקראינה השכנה. בכנות גמורה – אלה נוצרים, הם לבנים, והם דומים לתושבי פולין'...[9] בדרג הפוליטי, אמר ראש ממשלת בולגריה [Kiril Petkov]: הפליטים האוקראינים הם לא הפליטים שהתרגלנו אליהם. לכן נקבלם בברכה. אלה אירופאים אינטליגנטים ומשכילים. אין להם עבר לא ברור וחשש שהם היו טרוריסטים.[10]

 

כל העמדות והתגובות האלה הן [התגובות] הטבעיות [שלהם]... כך הם רואים את הערבים, את המוסלמים, את [כל תושבי] המזה"ת, את האפריקאים ואת האסייתיים – מהעדות, הדתות והמוצאים השונים. אין מקום בליבם לאנושיות או לחמלה. כאלה הן האליטות שלהם באירופה – בפוליטיקה, בתקשורת, וברמת הרחוב. הם מסתכלים עלינו במבט גזעני ומתנשא..."[11]

"אירופה נוקטת בגזענות וסלקטיביות בקבלת הפליטים הבורחים מאוקראינה"[12]

2. המערב נוקט בסטנדרט כפול: דואג לקורבנות פשעי רוסיה, אך מתעלם מהקורבנות שלו

עיתונאי מצרי: המערב סבור כי המושג "אנושיות" חל רק עליו וכי על עמי המזה"ת נגזר לחיות בעליבות

העיתונאי המצרי חוסיין אל-זנאתי טען במאמרו, ביומון המצרי אל-אהראם, כי ההתגייסות המיידית של העולם המערבי נגד רוסיה על רקע המלחמה באוקראינה, למול התעלמותו ממלחמות ומסכסוכים במזה"ת, מעידה על סטנדרט כפול ביחס למושג "אנושיות". הוא כתב: "המלחמה שמתנהלת בין רוסיה לאוקראינה חידדה את [מודעותנו ל]השקפת המערב כלפי האנושות – במיוחד ביחס לערבים – והדגישה את עקרון הסטנדרט הכפול שלו. בית המשפט הפלילי הבינלאומי פתח מיד בחקירת פשעי מלחמה רוסיים והאו"ם גינה את המתקפה הרוסית... משמעות הצעדים האלה היא התנגדות עקרונית לתקיפת אזרחים בלתי חמושים.

 

אך השאלה שעולה באופן טבעי היא... היכן היה המערב הזה כשארה"ב פלשה לעיראק? היכן היה כשהמערב פלש לסוריה? היכן היה כשקרעו את קרביה של לוב[?] ועוד לפני כן כאשר ישראל כבשה את האדמות הערביות והמשיכה מעת לעת את תוקפנותה נגד חפים מפשע בפלסטין, בלבנון ובסוריה?! היכן הייתה האנושיות המוגזמת [הזו] כאשר מיליונים מקרב העמים הערביים, מוסלמים ונוצרים, הפכו לפליטים ועקורים?!

 

האנושיות מן הזן הזה מלאה בגזענות ובחמדנות והיא מחלקת את האנושות לשני חלקים: החלק הראשון הוא אדון האנושות והחלק השני הוא משרתה; על הראשון נגזר לחיות בכבוד ובאצילות, ועל השני נגזר לחיות בעליבות ובהשפלה; לראשון יש זכות להגן על קיומו, על הווייתו ועל [זכותו] לחיות ברווחה, ועל השני לספק [לראשון] את מה שדרוש לו להשגת רווחתו זו, אפילו אם הדבר יהיה במחיר חייו, דמו ואדמתו! תגובות המערב נגד רוסיה בשל מלחמתה באוקראינה הוכיחו כי [מבחינת המערב, המושג] אנושיות נוצר רק עבור עמיו, בעוד שאנושיותם של עמינו חסרה..."[13]

 

אירופה מקבלת בברכה פליטים מאוקראינה, אבל לא מסוריה[14]

 

כותב עיראקי: המערב שכח את אחריותו למותם וגירושם של מיליונים ממדינות ערב אליהן פלש

גם הכותב והמשורר העיראקי פארוק יוסף, טען בטורו ביומון אל-ערב, היוצא לאור בלונדון, כי המערב נוקט בסטנדרט כפול כאשר היום הוא דואג לפליטים מאוקראינה ורואה בהם קורבנות של פוטין, אך התעלם ממיליוני פליטים והרוגים ממדינות ערב שלהם הוא אחראי בשל פלישתו אליהן. הוא כתב: "מלחמה איננה שעת כושר להתפארות בשיח גזעני. קורבנותיהם של [כל] המלחמות שווים מבחינת הרגש האנושי... אפליה בין קורבן אחד לאחר היא דבר מגונה... 'הם לא סורים, הם אוקראינים'; 'זאת אוקראינה, לא עיראק' – שני משפטים מבישים שפוצעים את המצפון. האם בכלל יש דבר כזה שנקרא מצפון לנוכח ההתנשאות הלא מוצדקת הזו שלא ניתן להסבירה[?] מה ההבדל בין שני בני אדם שהיו נתונים לאותו עושק? או שמא עושק שפוגע באדם אחד אינו דומה לעושק שפגע באדם אחר[?] כמובן כעת אנו יכולים להבין מדוע [אנשי המערב] אפשרו לפולשים האמריקאים לנהוג ברשעות כלפי העיראקים. אנו יכולים כעת להבין מדוע [הם] אפשרו לתורכיה לסחור בסורים – היא הרכיבה מחלקם צבא בתוך סוריה, מאחרים הקימה צבא של שכירי חרב בלוב, ובאשר לרוב [הפליטים] הסורים – היא סחטה את אירופה באמצעותם והעמיסה אותה על האוניות שלה [ושלחה אותן לאירופה], כך שרבים מהם מתו...

 

לאחר כעשרים שנה, העולם [המערבי] שכח את העיראקים ונותר בזיכרון רק סדאם חוסיין, המפלצת שהשיבה [לתודעה] את תמונתו של היטלר... האירופאים שכחו את עצמם [קרי, את מעשיהם], איבדו את שכלם ולא שמו לב לכך שהם אלה שתרמו להרס עיראק וסוריה ולהגירת תושביהן... מיליוני בני אדם הפכו לשום דבר. בני אדם עזבו את בתיהם ומעולם לא שבו אליהם. הם נחשבו [בעיני המערב] בני אדם מיותרים. איש לא ראה בהם קורבנות, ואם כן – אז כקורבנות של השליטים [הערבים, ולא של המערב]. תמיד יש תמונות של סדאם חוסיין ושל בשאר אל-אסד, אבל אין זכר לארה"ב ולא לארגוני הטרור שהיא נתנה להם חסות...

 

לעומת זאת האוקראינים הם אנשים יקרים מפני שארה"ב ובעלות בריתה במערב לא גירשו אותם מבתיהם. פוטין הוא שגירשם... מבחינת המערב, האפליה בין קורבן לקורבן היא דרך חשיבה פוליטית [לגיטימית]. העיראקים והסורים הם אינם קורבנות [מבחינתו], שכן הוא [קרי, המערב] זה שהרס את ארצותיהם והפך אותם לפליטים, [מבחינתו] הם נחותים מכדי שהוא יסתכל עליהם מנקודת מבט של אחריות מוסרית, ויראה בהם בני אדם שיש להשיב להם את חייהם הקודמים. [מנגד, מבחינת המערב] האוקראינים הם אורחים מכובדים שכל אחד מהם ישוב בקרוב לביתו ולפיכך יש להתייחס אליהם בהתחנחנות עד שתסתיים המלחמה..."[15]

 

3. בכירים באופוזיציה הסורית: העולם שתק כשרוסיה ביצעה בסוריה את אותם פשעים

הפער בין תגובת העולם המערבי לפלישה הרוסית לאוקראינה לבין תגובתו להתערבות של רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה, עורר תגובות חריפות בקרב פעילים באופוזיציה הסורית, שטענו כי מדובר באפליה וצביעות וכי המערב צריך היה להגיב באופן זהה בשני המקרים.

פעיל זכויות אדם סורי: הדם הסורי זול יותר בעיני המערב

כך למשל, מנהל הרשת הסורית לזכויות אדם, פדל עבד אל-ר'ני, אמר לאתר האופוזיציה www.syria.tv: "המערב נוהג במוסר כפול כי אוקראינה מעניינת אותו הרבה יותר מסוריה... האינטרסים הפוליטיים של מדינות המערב קודמים לזכויות אדם ולחוק הבינלאומי... הטלת הסנקציות של המערב על רוסיה בשל פלישתה לאוקראינה היא דבר נורמלי שנקבע בחוק הבינ"ל... [אך] הדבר הזה לא קרה בסוריה. המערב לא הטיל שום סנקציה על רוסיה בשל הפשעים שהיא ביצעה ועודנה מבצעת בסוריה, וזה מראה שהדם הסורי זול למרבה הצער... על המערב לפעול בסוריה בדומה לפעילותו באוקראינה וחייבת להיות הגנה על האזרחים הסורים מפני ההתנהגות הברברית של רוסיה והפצצותיה, שמחקו ערים סוריות בשלמותן..."[16]

 

בכיר באופוזיציה הסורית: המערב שותק על רצח העם שמתבצע בסוריה אך מגן על אוקראינה

אנס אל-עבדה, יו"ר הרשות העליונה למשא ומתן שמייצגת את האופוזיציה הסורית בתהליך המדיני הפנים-סורי, אמר באותה הרוח לסוכנות הידיעות התורכית אנאדול: "בסוריה מתבצע טבח נגד עם שלם לעיני העולם ותוך קשירת קשר בינלאומית, בעוד שהעולם המערבי כולו מנסה להגן על אוקראינה ועל עמה... אנחנו בעד הגנה על האוקראינים מפני נשקו של הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין, אך אנו נגד המוסר הכפול הבוטה והגלוי של מדינות המערב... אין לשתוק על הרג בני אדם, לא משנה מהי האזרחות של הקורבן או אמונתו... זה לא סוד שהעמדה האמריקאית והמערבית בנושא האוקראיני חזקה הרבה יותר מעמדותיהם בנושא הסורי וזה מעיד על חוסר איזון באסטרטגיה של אותן מדינות שהפגינו נרפות במקרה הסורי..."[17]

 

בכיר באופוזיציה הסורית: ראוי להביס את פוטין בסוריה תחילה

חבר הרשות העליונה למו"מ, יחיא אל-ערידי, טען במאמרו שהתפרסם באתר www.syria.tv, כי ההתגייסות העולמית נגד פשעי המלחמה של רוסיה צריכה לחול גם על סוריה, ולא רק על אוקראינה. הוא כתב: "לפתע פתאום ובבת אחת, המערכת הבינלאומית, שהיא די צבועה, פתחה את כל הרשומות [המתעדות] את [הפעולות] המכוערות ואת הפשעים של רוסיה, וזאת בשל פעולתה [הצבאית] באוקראינה. בכדור הארץ שוררת אווירה מתוחה ומפחידה יותר מזו ששררה  בתקופות שקדמו לפרוץ שתי מלחמות העולם, שעיצבו [בו] הכל מחדש. [אווירת] ההתגייסות המפתיעה הזו נגד רוסיה, הקונצנזוס הבינלאומי הכמעט מוחלט על בידודה [המדיני], חניקתה [הכלכלית] והבלטת מידת המסוכנות וה'היטלריזם' שלה, עוד עלולים להביא להחלטה להוציאה מהפלנטה הזו...

 

כל [הפעולות] המכוערות והפשעים המובהקים הללו של רוסיה בוצעו במשך שנים ובגלוי, נגד סוריה ועמה. אותה מערכת בינלאומית הייתה עדה לתוצאותיהם הרות האסון, שעה שהבכירים הרוסים התפארו בכך שהם ניסו מאות סוגים של נשק על אנשי סוריה ואימנו אלפי לוחמים ומומחים רוסים על גופה. [ואולם אז], הסורים, לא חשו בהתגייסות עולמית כזו [נגד רוסיה]. כאילו שאותה מערכת בינלאומית הייתה בחופשה. יתרה מזו, גורמי כוח בעלי השפעה ייעצו לסורים לפנות עם עניינם לרוסים...

 

שתיקה חשודה השתררה [אז] בעולם הזה, כשפוטין השתמש בתירוץ לפיו אין להחליף משטרים בכוח ואין לפגוע בעצמאותה, שלמותה [הטריטוריאלית] וריבונותה של אף מדינה, כדי [להבטיח] שאיש לא יתקרב למשטר העריצות הנפשע [של בשאר אסד], שרצח את עמו, גירש אותו ואף הפעיל נגדו נשק כימי. והנה, אותו פוטין עושה [כעת] באוקראינה את מה שהוא אסר לעשות במקרה הסורי, בניגוד לתירוץ בו השתמש במקרה הסורי – הוא מפר את שלמותה [הטריטוריאלית], עצמאותה וריבונותה של אוקראינה, ורוצה להדיח את משטרה שנבחר [באופן דמוקרטי], בשונה ממשטר העריצות של אסד. אלא שאותה שתיקה חשודה במקרה הסורי, הפכה לזעקה עולמית במקרה האוקראיני...

 

העולם יכול היה להימנע מלהגיע לרמה כזו של צביעות ושפלות – של שליחת הסורים [לדבר עם] הרוסים, בטענה כי ידם היא על העליונה בסוריה... אנחנו רואים עכשיו התגייסות של כל מערך [הכוחות] החזקים [בעולם], שמציג כל תמונה מכוערת של [פעילות] רוסיה וטוען כי כיבוד זכויות האדם וחירותו הם ערכים עליונים, וכי הריבונות והעצמאות של מדינות הן עניינים מקודשים! אנחנו מקווים כי 'ההתעוררות הבינלאומית' הזו תהיה לא רק כלפי אוקראינה, אלא גם כלפי סוריה... לסיום, אם המערכת הבינלאומית רוצה לשים קץ לשאיפותיו החולניות של פוטין ולהביסו דווקא באוקראינה, אין מנוס אלא להביסו תחילה בסוריה ולעקרו משם."[18]