המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותבת כווייתית: הקיצוניות של אנשי הדת - הסיבה להידרדרות המוסרית בעולם האסלאמי
18/10/2022


כותבת כווייתית: הקיצוניות של אנשי הדת - הסיבה להידרדרות המוסרית בעולם האסלאמי

 

סועאד פהד אל-מועג'ל, מרצה לשעבר באוניברסיטת כוויית, פרסמה ב-22.8.22 בטורה ביומון הכווייתי אל-קבס, מאמר שבו טענה כי בעשורים האחרונים חלה הידרדרות מוסרית וערכית בחברות האסלאמיות. לדבריה, הסיבה לכך איננה דת האסלאם המבוססת על ערכי המוסר, אלא אנשי הדת המוסלמים הקיצונים, אשר מצד אחד מטיפים לדבוק בעקרונות המוסר, אך מנגד הם הראשונים להפר אותם בהטפותיהם ובפסיקותיהם המעודדות אלימות ושנאת האחר. אל-מועג'ל הדגישה כי ההטפה של אנשי הדת המלווה בהפחדת בני האדם מפני עונש אלוהי אינה יעילה ביצירת חברה עם רמת מוסר וסדר גבוהה, וכי דווקא ביסוס החוק האזרחי וערכי הדמוקרטיה והחירות הם שיבטיחו זאת, והביאה כהוכחה לכך את מדינות אירופה.

 

סועאד פהד אל-מעג'ל[1]

 

 

להלן קטעים מן המאמר הנ"ל:

 

"מסופר על [הרפורמיסט המצרי הנודע] השיח' מוחמד עבדה, כי כשחזר למצרים מוועידת פריז בשנת 1881, הוא טבע את אמירתו המפורסמת: 'הגעתי למערב ומצאתי אסלאם, אך לא מצאתי מוסלמים; וכששבתי למזרח, מצאתי מוסלמים אך לא מצאתי אסלאם'. אמירה זו שיקפה את המציאות באותה עת, אך היא משקפת עשרת מונים את המציאות כיום וברוב ארצות המוסלמים יש... שחיתות והידרדרות מוסרית, ערכית והתנהגותית. דבר זה גורם לנו לתהות האם ישנו קשר סיבתי בין הגברת ההטפה, ההדרכה הדתית והכוונת ההמון כפי שאכן קרה וניכר בארבעת העשורים האחרונים, לבין הפגמים במוסר, בערכים ובהתנהגות בציבור שאנו חווים כיום.

 

בעת שמוחמד עבדה טבע את אמירתו זו, ארצותינו לא היו במצב הגרוע שאנו עדים לו כיום. אין ספק שהוא אמר מה שאמר לאחר שהבחין מקרוב בכך שהתנהגותם של העמים שאינם מוסלמים נשלטת בידי ערכי מוסר גבוהים כמו אמת, יושר, סדר, ניקיון, נאמנות, בקיאות בעבודה וכדומה.

 

אין זה הוגן להאשים אמונה כלשהי בהיותה הסיבה להידרדרות מוסרית, ובאשר לדברים שאמר מוחמד עבדה, הרי שהתוכחה בהם לחלוטין איננה מכוונת נגד האסלאם כאמונה המבוססת ביסודה על המוסר... אלא היא נגד המוסלמים ו[נגד] התנהגותם של רובם, החוטאת לדת לעקרונותיה ולתנאיה.  

 

דור שלם מתמודד כיום עם משוואה מסובכת שקשה להבינה. במסגדים בכל מדינות האסלאם נערכות תפילות האוסרות פריצות ו[מעשים] מגונים, ומעל בימות הדרשנים יש קריאות לדבוק במוסר, בערכים ובסובלנות. יחד עם זאת, השחיתות וההטרדות המיניות פושות [בחברה המוסלמית], ומבימות הדרשנים האסלאמיים ומהמסגדים של האסלאמיסטים מגיעות אלינו זעקות 'אללה אכבר' של הארגונים הקיצוניים, [כאות שמחה] על מעשי שחיטה, טבח ופיגועים נגד מי שהם מכנים 'כופרים'.

 

הדור הזה היום ניצב על פרשת דרכים מול שני סוגים שונים של אסלאם, והוא עד לכך שמרבית המטיפים אשר קוראים לדבוק בעקרונות האסלאם הם הראשונים להפר אותם. הללו מטיפים למוסר, לסובלנות ולאחווה, אך [בו בזמן] דוגלים ברעיון המאשים אחרים בכפירה שהוא רחוק ביותר מן העקרונות הנעלים שאליהם קראו האסלאם וכל הדתות המונותיאיסטיות.

 

הבעיה במוסר בעולם האסלאמי היא שהוא נותר שבוי בידי פסיקות ההלכה והיקשים [הלכתיים] של חכמי ההלכה המוסלמים, ללא קשר לאורח חייהם או התנהגותם. המחשבה שכמה מן השיח'ים וחכמי ההלכה חסינים [מפני שגיאות] מגבילה את השכל באופן שאנו עדים לו מדי יום בדרך התנהגותם של חלק מהמוסלמים ברוב ארצותינו הערביות והאסלאמיות. השכל נעלם וכבלי הנאמנות העיוורת שלא יוצרת מוסר ולא רפורמה ניצחו. ההוכחה לכך היא ההידרדרות המפחידה בעקרונות, במוסר, בערכי העבודה, בסובלנות ובמשמעת בעולמנו הערבי והאסלאמי.

 

חכמי ההלכה למדו וחקרו את מקורות המוסר. הם היו חלוקים בדעותיהם בנושאים מסוימים אך הסכימו לגבי אחרים, אך בסופו של דבר, [חכמי ההלכה] האלה עשויים להסכים על כך שמערכת המוסר מתפתחת בכל החברות המתקדמות באמצעות חוזה חברתי אשר בראשו ניצבים החוקים והתקנות – בייחוד [ערכי] הדמוקרטיה והחירות. אלה מצמיחים תחושת אחריות ומכאן גם קשר מודע לחוקים ולתקנות שמבטיחים שלום, ביטחון, סובלנות ויציבות לכל שכבות החברה.

 

כבר הוכח כי הפחד מפני עונש אלוהי לא מרתיע את רוב בני האדם, וההוכחה לכך היא שבחברות האסלאמיות שבהן החוקים האזרחיים הם שוליים ולא מיושמים, לעומת הטפת המוסר [הדתית] והאינדוקטרינציה, פושים כל סוגי השחיתות, השוחד והאלימות, חציה של הגבולות וחוסר יושר בעבודה. אם אותם אלו שמפרים את החוקים היו עוברים לחברות שפועלות על פי חוקים אזרחיים נוקשים, הם היו דבקים בהם משום שהעונש כאן הוא ישיר ומיידי. מסיבה זו הערבים באירופה עומדים [בסבלנות] בתורים, מכבדים את חוקי התנועה, משליכים את האשפה רק במקום המיועד לה ומבצעים את עבודותיהם בכנות וביושר.

 

רבים מן הפילוסופים סבורים כי ההיגיון והשכלתנות ניצבים בראש הגורמים המרכזיים שעיצבו את יסוד המוסר בקרב בני האדם. לנו [הערבים] חסר לבטח הרבה מן ההיגיון ועוד יותר הרבה מן השכלתנות".[2]

 

 

 

 



[2] אל-קבס (כווית), 22.8.2022