יו"ר התאחדות הסופרים בסוריה ומזכ"ל התאחדות הסופרים הערבים, ד"ר עלי עקלה ערסאן,  בריאיון לשבועון הישראלי כל אל ערב: "הטרוריסט הנאצי [שרון] הוא זה אשר ביצע את הטבח של סברא ושאתילא, של קיביה ואת [שאר] מעשי הטבח. לקרוא לפלסטינים 'טרוריסטים' ... זה זלזול במוסר, בחוקים ובהסכמות [הבינלאומיות]. סוריה מארחת לוחמים אצילי נפש ולא טרוריסטים..."

משלחת המשכילים העיראקים שיצאה לכנס ועידת "ההתאחדות הכללית של הסופרים הערבים" בדצמבר 2003 באלג'יר, לא הורשתה להשתתף בישיבותיה. ראש המשלחת העיראקית, חמיד אל-מח'תאר, טען כי מזכ"ל התאחדות הסופרים הסורית, עלי עקלה ערסאן, שהוא גם מזכ"ל התאחדות הסופרים הערבים, עומד מאחורי ההתנכלות למשלחתו בטענה שאינה מייצגת את עיראק

לאחר ההודעה על נכונותו לוותר על הנשק להשמדה המונית שברשותו יצא שליט לוב, מעמר אל-קד'אפי, בקריאה לסוריה, איראן וצפון קוריאה ללכת בעקבותיו בכדי "לשמור על עמיהן [מפני] טרגדיה". התגובות בעולם הערבי היו מעורבות. חלק בירכו על הצעד, חלק ראו בו כניעה

ד"ר מחמוד אל-אברש, יו"ר מועצת העם הסורית, התראיין ליומון הסורי הרשמי "תשרין". בין היתר הוא האשים את ישראל בכך שהיא משתמשת בשיטות של רמייה והטעיה כדי לסכסך בין הערבים לבין ארה"ב וקרא להקים לובי ערבי בארה"ב

שלושת העיתונים הרשמיים בסוריה יצאו במתקפה חריפה נגד ירדן ונגד עיתונאים ירדניים אשר מתחו ביקורת על בשאר אסד בעיתון הירדני אל-ערב אל-יום, כולל טענות כי הוא  תומך בכיבוש האמריקאי בעיראק. העיתון הסורי אל-אקתצאדיה כתב: "מי שתוקף את עמדת סוריה הם מי שחתמו על הסכמי ואדי ערבה והסכמי אוסלו, וחיפו על נוכחות כוחות ארה"ב על אדמת המדינונת ירדן

העיתונאי הסורי מתנגד המשטר צובחי חדידי, טען כי סוכנות הידיעות הסורית סאנא, שפרסמה את הגרסה הערבית של הריאיון שהעניק הנשיא בשאר אל-אסד לניו יורק טיימס, השמיטה ממנו קטעים נרחבים, חלקם מביכים. לדברי חדידי, בניו יורק טיימס כלל הריאיון יותר מ-11 אלף מילים, בעוד בסאנא רק כ-5500

יו"ר הפרלמנט הסורי, מחמוד אל-אברש, התראיין ליומון "אל-חיאת" לקראת ביקורו בלונדון ואמר בין היתר: "סוריה אינה מדינה עוינת לארה"ב. ארה"ב היא זו העוינת את סוריה. סוריה אינה חשה מבודדת בשל לחצי ארה"ב ובשל החוק לדרישת דין וחשבון מסוריה, אשר מציע [הטלת] סנקציות פוליטיות וכלכליות ... הם עושים זאת [ממילא] כבר שנים..."

ג'בראן תויני, עורך היומון הלבנוני "אל-נהאר", תוקף במאמר מערכת את חימום הגזרה הדרום לבנונית ע"י החזבאללה ואת כניעתה של הממשלה לארגון. לדבריו, העם דורש מהשלטון לפרוש את הצבא הלבנוני לאורך הגבול עם ישראל, כדי להגן על כבודה של לבנון ועל ריבונותה, שכן ריבונות העם מתחילה באכיפת הריבונות של המדינה

בתחילת נובמבר 2003 בכינוס בדמשק של ועידת שרי החוץ של המדינות השכנות לעיראק, פעלה סוריה לגיבוש עמדה אנטי אמריקאית משותפת. בכנס עצמו, מתח יו"ר מועצת הממשל הזמני של עיראק, המנהיג הכורדי ג'לאל טאלבאני, ביקורת על סוריה בגין תמיכתה במשטר סדאם. לביקורת הצטרפו גם כותבים בעיתונות הערבית, שגינו את העמדות הפרו סדאמיות של משטר אסד

נאום ראש ממשלת מלזיה, מחאתיר מוחמד, בוועידת ארגון המדינות האסלאמיות (7.10.2003)  זכה לגינויים במערב בשל אמירות אנטישמיות. בעולם הערבי, מרבית המגיבים חיזקו את טענות מחאתיר אך היו מאמרי ביקורת עליו. כמה מהכותבים קבלו על התגובות הרפות כלפי התבטאויות אנטי אסלאמיות של  גורמים  אמריקאים למול המתקפה על מחאתיר מוחמד

היומון הסורי הממשלתי תשרין פרסם מאמר ביקורת חריף, פרי עטו של עלאא' נדים ח'ליל, התוקף את ערוצי הלווין הערביים ומאשים אותם בנטייה לעבר האינטרסים של ישראל ובניהול קמפיינים נגד ההנהגות הערביות

ערוץ הטלוויזיה "אל-מנאר" של חזבאללה משדר במהלך ימי חודש הרמדאן סדרה סורית אנטישמית הנקראת "אל-שתאת", או "הגולה" ומתיימרת לגולל את סיפורה של הציונות החל משנת 1812 ועד להקמת מדינת ישראל. הסדרה הסורית עוסקת בין היתר, בעלילת "הממשלה היהודית העולמית" ברוח "הפרוטוקולים של זקני ציון"

ד"ר מחמד אל-סיד, עוזר שר ההקדשים הסורי לענייני דת, התראיין ליומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט" ופרש את משנתו בענייני אסלאם ודמוקרטיה ויחסי הגומלין ביניהם. לטענתו, הדיבור על דמוקרטיה וזכויות אדם הוא שקר שנוצר לטובת היהודים בעולם וכדי ללחוץ על המוסלמים ועל המדינות האסלאמיות כדי להכניע אותן ולהחלישן

במאמר שפורסם (ב-11.10.2003) ביומון הלבנוני "אל-נהאר", קורא העיתונאי הסורי-הנוצרי החבר בתנועת הרפורמה הסורית 'החברה האזרחית', מישל כילו, לתנועת החמאס שלא לחדש את פעילותה נגד ישראל מתוך שטח סוריה, זאת מחשש לתגובה ישראלית קשה נגד סוריה

העיתונאי הסורי ר'סאן אל-אמאם פרסם ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט" (14.10.2003) מאמר הקורא לנשיא סוריה בשאר אל-אסד להגיע להסדר שלום עם ישראל ובכך לקדם את תהליך הרפורמה והדמוקרטיה בסוריה. לדבריו, יש להשתדל אצל ממשל בוש שישכנע את ממשלת שרון לחדש את השיחות עם סוריה ולהשלים את ההסדר שהושג עם ממשלת ברק

ההפצצה הישראלית על מחנה עין אל-צאחב שבשטח סוריה והתמיכה האמריקאית במעשה עוררו תגובות בתקשורת הסורית, בעיקר על רקע החוק לדרישת דין וחשבון מסוריה שקיבל הקונגרס האמריקאי. תרכי צקר, בעל טור ביומון תשרין, כתב כי סוריה לא תיכנע לאיומים, הפחדות או ייאוש. התוקפנות נגדה זכתה לגינוי עולמי כולל, ואילו עמדת סוריה זכתה להערכה רבה

מזכ"ל החזבאללה, חסן נצראללה, נשא דברים בטקס שנערך ב-10.10.2003 ליד בירות, ואמר בין היתר, כי ישראל רוצה לכפות משוואה חדשה, לפיה כל פעולה איכותית המתרחשת בפלסטין תזכה לתשובה בסוריה, אך הבריחה קדימה בלבנון ובסוריה היא בריחה לעבר התהום... אם שרון ימשיך להתקדם עם האופציה הזו, נמצא את עצמנו מול אתגר והתפתחות חדשים

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, העניק ראיון נרחב ליומון הלונדוני אל-חיאת, בו עסק ביחסי סוריה-ארה"ב, בהתחממות הגזרה בדרום לבנון, במצב בעיראק ובהסדר אפשרי עם ישראל. לדבריו איש אינו מאמין כי השלום אפשרי לנוכח הממשלה הישראלית הזו... זוהי השקפה בינלאומית ולא רק סורית

התקשורת הערבית עסקה באופן אינטנסיבי ביום השנה השלושים למלחמת 1973. בעוד שבעיתונות המצרית והסורית, כתבו עורכי העיתונים ובעלי הטורים בעיקר על פי התבניות הסטנדרטיות בהן הורגלו הקוראים בשלושת העשורים שחלפו, הרי שבעיתונות הכלל ערבית נעשו כמה ניסיונות מעניינים לחשבון נפש

שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, התראיין (יום 29.9.03) במהלך שהותו בניו יורק, לכתבת היומון הערבי – לונדוני "אל-חיאת", ראע'דה דרע'אם. לדבריו, [האמריקאים] הבינו כי סוריה  דוברת אמת ומודאגת ממצבה של עיראק, בטחונה ועצמאותה. דאגה זו משותפת גם למדינות אחרות. עיראק מתפוררת ומתפלגת תחת כובד האלימות והאנרכיה

עם החזרתו של "החוק לדרישת דין וחשבון מסוריה" לדיונים במסגרת הקונגרס האמריקאי, חזרו מאמרי המערכת בתקשורת הסורית לתקוף את ארה"ב בשני היבטים עיקריים: יוזמת החוק האמיתית היא ישראל, וארה"ב תומכת בה באופן בלתי מסויג; יווזמת החוק היא ניסיון אמריקאי לחפש מוצא מהסתבכותה בעיראק

לאחר הפיצוץ במטה האו"ם בבגדאד, שהביא בין היתר למותו של שליח האו"ם סרג'יו דה-מלו, מיהרו אישים סורים, ביניהם הנשיא אסד, שר החוץ אל-שרע והנציג באו"ם פייצל אל-מקדאד, לגנות את הפיגוע בחריפות. בחלוף מספר ימים החלה התקשורת הסורית לפזר רמזים לעבר הגורם העומד, לדעת סוריה, מאחורי הפיגוע: ישראל

שר ההגנה הסורי, מצטפא טלאס, ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט: "[עלילת] 'המצה של ציון' התרחשה בדמשק, לא המצאתי אותה, והיא מגובה במסמכים. היא מציגה כמה טקסים יהודיים. כיצד הציונים יכולים להכחיש את המציאות הזו? הם לא רוצים שמישהו יידע על המוסר העוין שלהם, וכך הם מפנים את עוינותם כלפי כל מי שחושף את פעילותם

שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, דיבר בפני עיתונאים סורים ותקף בחריפות את הממשל האמריקאי – "הממשל האמריקאי האלים והטיפש ביותר אי פעם" – לדבריו. הדברים החריפים פורסמו בעיתונות הבין ערבית היוצאת לאור בלונדון, אך רובם הושמטו מדפיה של העיתונות הסורית הרשמית והממלכתית

לאחרונה שוב נשמעים בסוריה קולות שונים המרמזים על רפורמה אפשרית קרובה או על שינויים צפויים בזירה הפוליטית, בין היתר, גם מכיוונו של הנשיא אסד עצמו. עורכו הראשי של בטאון מפלגת הבעת' השלטת, "אל-בעת'", מהדי דח'ל אללה, הקדיש לנושא התמיכה ברפורמה מאמר מערכת בעיתונו

שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, התראיין לרשת "אל-ג'זירה" ב-30.6.2003. לדבריו, מה שקרה בעיראק, בעיקר נפילת בגדאד ב-9.4, הוא בגדר רעידת אדמה. אך רעידת האדמה הזו לא יצאה מתוך חלל ריק: קדם לכך מה שקרה באפגניסטן, בניו יורק ובוושינגטון ב-11.9, וכן הפלישה לכווית ויציאת עיראק מכווית

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד התראיין ב-9.6.2003 לערוץ הלווין הערבי "אל-ערביה". בין השאר דיבר על פסגת שארם אליה סוריה לא הוזמנה, על הקריאה לרפורמות פנימיות בסוריה ועל האינתיפאדה הפלסטינית. לדבריו, "הצענו במועצת הביטחון לפרז את אזור המזרח התיכון מנשק ההשמדה ההמוני, והאמריקאים התנגדו לכך.."

287 אזרחים סורים, רובם הגדול אינטלקטואלים, מהנדסים, עורכי דין ופעילים פוליטיים, הגישו לנשיא סוריה, בשאר אסד, עצומה החתומה בשמותיהם:  "...כבוד הנשיא, לשלטון לבדו אין תרופה למחלתנו, התרופה היא הרפורמה הלאומית המקפת, אשר בה צריכים ליטול חלק אזרחינו והכוחות הלאומיים שלנו..."

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, העניק ראיון נרחב לעיתון הכוויתי "אל-אנבאא'", שבו התייחס בין השאר, להשלכות המלחמה בעיראק, לתהליך השלום המתחדש, לטרור העולמי ולרפורמות בסוריה. לדבריו, מאז הסכם אוסלו אין כל תיאום בין סוריה לבין הפלסטינים ולא נראה כי ישנו רצון בתיאום מצדם של גורמים ברש"פ

לאחר נפילת משטרו של סדאם חוסיין בבגדאד, ועל רקע ההאשמות האמריקאיות כי סוריה מעניקה מקלט לבכירים עיראקיים, החלו להישמע בסוריה - לצד הקריאות לסילוק ה"כיבוש האמריקאי" מבגדאד - גם קולות רשמיים המתנערים משלטון הבעת' העיראקי

לאחר שנמנעה מלדווח על נפילתה המהירה של בגדאד, נפנתה העיתונות הסורית הרשמית לתקוף את ארה"ב ואת ישראל ולהאשימן בהאשמות שונות. ביזתו של המוזיאון המרכזי בבגדאד סיפקה לפובליציסטים הסורים מטרה חדשה לחציהם

ראש ממשלת רוסיה לשעבר, יבגני פרימקוב, הידוע בקשריו הטובים עם סדאם חוסיין, נסע בחשאי לבגדאד ב-22 בפברואר, 2003 בשליחותו של נשיא רוסיה, פוטין, ונפגש עם הנשיא העיראקי. בראיון ליומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-שרק אל-אוסט", חושף פרימקוב את פרטי שליחותו

העורך הראשי של היומון הכוויתי, "אל-סיאסה", אחמד אל-ג'אראללה, כתב כמה מאמרים התוקפים את המשטר הסורי, על רקע עמדותיו ביחס למלחמה בעיראק: "... החשש הוא שהמושגים של הבעת' בסוריה יובילו לאותן עמדות עיראקיות ... אנו מתפללים לאללה שהסוף יהיה טוב. איננו רוצים לראות את אנשי המשטר הסורי ... מנופפים בחרבות נוצצות כנגד העובדות הבינלאומיות..."

  מאז החלה המלחמה בעיראק, נוקטת התקשורת הסורית הממסדית קו אחיד ותקיף נגד המלחמה ונגד פעילות האמריקאית במפרץ. לטענתה:   ארה"ב פועלת בניגוד להחלטות האו"ם ומבלי לציית ללגיטימיות הבינלאומית; מטרתה לעצב מחדש את מפת המזה"ת ולהשתלט על מאגרי הנפט העיראקיים; בכך מגשימה ארה"ב את האינטרסים של ישראל

נשיא סוריה, בשאר אסד, העניק ראיון לטלאל סלמן, עורך יומון הלבנוני הפרו-סורי, "אל-ספיר". בין דבריו של אסד:  יש ליישם את הסכם ההגנה הערבי המשותף ביחס לעיראק כל עוד ישראל קיימת, היא מהווה איום; ישראל לא תהפוך למדינה לגיטימית, גם אחרי השלום

נשיא סוריה, בשאר אסד, נשא נאום ב-10.3 בפני מושב הפתיחה של הפרלמנט הסורי החדש, בו התייחס למחלוקות בתוך העולם הערבי בסוגיית עיראק, וסקר את חילוקי הדעות שקדמו לכינוס הפסגה הערבית בשארם אל-שיח'. כפי שהוא נוהג במרבית התבטאויותיו, חזר  אסד גם על הצורך לקבוע הגדרה בינלאומית למונח 'טרור'

לפחות חמישה עשר חברים במועצת האומה [הפרלמנט] בכווית חתמו על עצומה הקוראת להחזיר את השגריר הכוויתי בבירות להתייעצות, וכן להקפיא את פעילות הקרן הכוויתית לפיתוח כלכלי ערבי, אשר משקיעה במימון פרויקטים בלבנון. הסיבה: הסיבה: קריאת שה"ח הלבנוני בפסגת שה"ח הערביים, להימנע מלסייע לפעילות כלשהי נגד עיראק

העיתונות הסורית מרבה לתקוף את ההכנות האמריקאיות לקראת המלחמה בעיראק. העיתונים הסורים, המבטאים את דעת השלטון בדמשק, מייחסים לארה"ב כוונות להשתלט על הנפט העיראקי, לחלק מחדש את המזרח התיכון ולחזק בכך את ישראל; העיתונות  הלבנונית נמנעת מלתקוף את ארה"ב והאמרים בה מתמקדים בקריאות למנוע את המלחמה

המנהיג הדרוזי, וליד ג'ונבלט, שהוא חבר הפרלמנט הלבנוני וראש המפלגה הסוציאליסטית –פרוגרסיבית, תקף בחריפות את מנהיגי העולם המערבי ואת היהודים, תוך שהוא מביע שמחה על אסון המעברות קולומביה. הוא אמר: "... הייתי רוצה לחוש צער על מעבורת החלל שנהרסה, אבל שמחתי היתה רבה משום שאחד מההרוגים היה אסטרונאוט ישראלי.."

בת'ינה שעבאן, מנהלת מחלקת הסברת החוץ במשרד החוץ הסורי חאפט' אל-אסד, כותבת בטורה האישי ביומון הסורי הרשמי תשרין: "...בשעה בה הורסים כוחות הכיבוש הגזלנים בתים פלסטינים ומגירים דם מלבנו ... יוצא מנהיג ערבי [מובארכ] לברך את ראש ממשלת הפשע, ההרג והחיסולים {שרון] על נצחונו בבחירות מגוחכות... ובכיר ערבי אחר [ערפאת] רוצה לפגשו..."

נזאר ניוף, עיתונאי ופעיל זכויות אדם סורי, אמר לשבועון "אל-צנארה" (ישראל), כי המודיעין הסורי אחראי למותה של בתו הקטנה ולהיעלמותה של אשתו בתקופה בה הוחזק בכלא הסורי. הוא אף המציא לידי כתב העיתון בברלין, אחמד חאזם, מסמך בחתימת ר"מ סוריה, מוחמד מירו, ובו הוראה למחוק את פרטי בתו ממרשם התושבים בסוריה

לאחרונה מתגברת המחאה הציבורית באיראן נגד שלטונו של עלי ח'אמנאי מצד אינטלקטואלים ואנשי דת. בין המוחים: מחמד מוחסין  סזגרה, שיצא נגד שלטון העריצות של ח'אמנאי; איש האקדמיה, האשם אראג'רי, שקרא לפרוטסטנטיזם אסלאמי ואיתאללה טאהרי ששיגר מכתב התפטרות מתפקידו כנציג המשטר בדרשות יום השישי באצפאהאן

ב-20.12.02 דיווח כתב היומון "אל-חיאת" בדמשק, אבראהים חמידי, כי סוריה נערכת לקליטת מיליון פליטים עיראקיים במקרה של מלחמה ונעצר ע"י המודיעין הצבאי הסורי. מאוחר יותרן מנעה ממשלת לבנון  מערוץ NTV, לשדר תכנית הנותנת ביטוי לעמדות האופוזיציה הסעודית. אירועי אלה זכו לתגובות מינוריות בתקשורת. בלט בביקורתו הגלויה, עורך היומון "אל-קדס אל-ערבי", עבד אל-בארי עטואן

מדברים שאמר נשיא סוריה, בשאר אסד, באזני עיתונאים ערבים לקראת תום ביקורו בלונדון: "לא נשתתף בכל מלחמה נגד עיראק, זהו קו שלא נחצה אותו לעולם; ... הדרך לשלום [ישראלי פלסטיני] אינה בועידה, אלא דרך החלטות הלגיטימיות הבינ"ל, עקרונות של 'שטחים תמורת שלום' וועידת מדריד... פעולותיה של ישראל נכללות בהגדרה של [מעשי טרור]..."

מקורות במפלגה הכורדית "יכיתי" (מפלגת אופוזיציה הנמצאת מחוץ לחוק בסוריה), דיווחו כי מנגנוני הביטחון הסורים ערכו מסע מעצרים בקרב חברי המפלגה, ימים ספורים בלבד אחרי הפגנה שקטה שקיימה המפלגה מול מטה הפרלמנט הסורי. מקורות במפלגה ייחסו את התזמון ליום זכויות האדם הבינלאומי (10.12) שחל באותו יום

שה"ח הסורי, פארוק אל-שרע, העניק ראיון לסנאא אל-סעיד, כתבת שבועון האופוזיציה המצרי, "אל-אסבוע". בין דבריו: "אנו מקווים שארה"ב תפעיל לחץ על ישראל כדי שהפלסטינים ישובו למולדתם ולבתיהם, בהתאם להחלטה 194...; איננו יכולים לקבל הגיון אמריקאי האומר שכאשר עיראק מתנגדת למטוסים האמריקאים באזורים האסורים בטיס, היא מפרה את החלטה 1441..."

כחברה (גם אם בלתי קבועה) במועצת הביטחון, רואות מדינות ערב את סוריה כנציגתם בארגון ולכן הסכמתה של סוריה לדרישת ארה"ב, לחייב את עיראק לקבל את פקחי הנשק גרמה להתמרמרות ברחוב הערבי. קברניטי דמשק הסבירו כי בכך מנעו מעיראק סנקציות ואף פעולה צבאית, אך בעלי טורים רבים את סוריה ראו בהחלטה שת"פ ההחלטה הפרו-אמריקאית

בעקבות "זכייתו" של סדאם חוסיין במאה אחוזי תמיכה ולאור סדרת משפטים פוליטיים שנערכו בשנה האחרונה בסוריה, כתבה בעלת הטור נהלה אל-שהאל ביומון הלונדוני "אל-חיאת": את הבחירות בעעיראק הגדירה כ"דמוקרטיה דיקטטורית"; על העברת השלטון בסוריה מאב לבן כתבה כי זו "רפובליקה תורשתית" וכינתה זאת "אם כל ההמצאות"

העיתון הסעודי אל-חיאת דיווח כי ספרו של שר ההגנה הסורי, מצטפא טלאס, "מצת ציון", המציג את עלילת הדם של דמשק כ"עובדה היסטורית", זוכה לפופולריות רבה ביריד הספרים הבינלאומי המתקיים בדמשק.  מקור ב"הוצאת טלאס למחקרים, תרגום ופרסום" אמר ליומון כי הספר הזה הוא הפופולרי ביותר מבין 600 הספרים של ההוצאה המוצגים בתערוכה

ראיון שהעניקה היועצת לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב, קונדוליסה רייס, ל'פייננשל טיימס', עורר זעם בתקשורת הערבית. בראיון אמרה רייס כי ארה"ב רוצה להביא דמוקרטיה וחירות לעולם האסלאמי. בתגובה, פתחו עיתונים במצרים ובסוריה במתקפה אישית חריפה על רייס, תוך התמקדות במוצאה האפרו-אמריקאי

מנהיגי האיגודים המקצועיים בירדן ערכו מסע בן 8 ימים לעיראק, סוריה, ולבנון תחת הכותרת "מסע האחדות הערבית", אליהם נלווה בסאם אל-בדארין מהיומון אל-קדס אל-ערבי.. יו"ר 'הועדה לתמיכה בעיראק' בהתאחדות המהנדסים הערביים, ריאד אבו הזים, סיכם את המסע באומרו: אני מבין כעת מדוע אין אחדות ערבית וספק אם ניתן להגשימה עם המנהיגים שפגשה המשלחת

אתר האינטרנט "אח'באר אל-שרק", הקשור לאופוזיציה הסורית בגולה, פרסם מאמר התוקף את נוקשותם וחוסר פתיחותם של המשטרים הערביים. על המאמר חתום עו"ד סורי בשם נאצר מחמד אל-מאע'וט, החי בדמשק: "...מצער מאד שאין [בינינו] קבוצות של משכילים ערביים עצמאיים, הדבר הקשור להיעדר החירות, שהיא חיונית לצמיחתם של ארגונים אזרחיים בחברה הערבית

בפעם השנייה תוך זמן קצר תוקף היומון הלבנוני "אל-נהאר" את ממשלת לבנון בשל הימנעותה מלממש את ריבונותה במחנה הפליטים הפלסטיני עין אל-חלוה שבצידוןו מלתערב בהתנגשויות האלימות שפרצו בו בין פלגים פלסטינים יריבים

קולונל "אבו ח'אלד" ששמו האמיתי הוא מוסא אל-עמלה דובר ארגון 'פתח-אינתיפאדה', שהוא פלג פורש מה'פתח' היושב בדמשק, העניק ריאיון לעיתון האיראני הרפורמיסטי נורוז. לדבריו, " טרתנו היא שחרור כל פלסטין ואיננו מקבלים שום דרך לפתרון ביניים עם ישראל. פלסטין מהנהר [הירדן] עד הים [התיכון] היא נחלת הפלסטינים כיוון שמלכתחילה היא היתה שלהם

בארבעה ביוני, 2002, קרס סכר זיזון במחוז חמאת בסוריה. כתוצאה מכך, הוצפו כליל חמישה כפרים ואזרחים סורים טבעו למוות. גם הנזק הכלכלי שנגרם היה כבד ביותר, וסוריה נאלצה לבקש סיוע מהאו"ם וממדינות ערב. בעקבות האסון פורסם בעיתון האינטרנט הסורי-אופוזיציוני  "אח'באר אל-שרק", מאמר התוקף בחריפות את ממשלת סוריה על רקע האסון

הספר שפרסם הגנרל מצטפא טלאס, שר ההדנה הסורי בשנת 1983 על עלילת הדם של דמשק (1840), שבמסגרתה הואשמה הקהילה היהודית ברצח פולחני של כומר נוצרי על מנת להשתמש בדמו להכנת מצות הפסח, נודעת השפעה בקרב חוגים אנטישמיים בינלאומיים, שאימצוהו כמקור לתיאור "האמת" אודות "הרצח הפולחני של היהודים"

מסעו של מזכיר המדינה האמריקאי, קולין פאול, במזה"ת, שזכה לסיקור נרחב בעיתוני האזור, התאפיין בקשיים רבים. פאול לא הביא לנסיגה ישראלית מלאה מן הערים הפלסטיניות, להתחייבות פלסטינית להפסקת אש, או לגינוי מצד מדינות ערב של פיגועי ההתאבדות והטרור – שלוש התביעות אותן הזכיר הנשיא בוש בנאומו לאחרונה

כמה מעורכי עיתוני הממסד במצרים, רמזו בימים האחרונים לסוריה, לבנון, ומדינות ערביות נוספות הנוקטות בקו קיצוני כי אין בכוונתה של מצרים להיגרר למלחמה נגד ישראל. באחד המאמרים נכתב: "... לאלו הרוצים לסבך את מצרים, אנו אומרים: הצבא המצרי לא עבד ולא יעבוד עבור איש, משום שזהו צבא לאומי במאה אחוז היודע מהן המשימות המוטלות עליו.."

 אסמעאיל דבג', קורא סורי, שלח את המכתב הבא למערכת היומון הלונדוני, אל חיאת: "... האמת שעלינו להכיר בה היא שצורה זו של שלטון דמוקרטי ישראלי פנימי היא שהעניקה למדינה זו את מרכיבי כוחה ואת האפשרות לשלוט בסתירותיה ולקבלן. היא שהפכה את מדינת ישראל למה שהיא. מטרתנו צריכה להיות החלשת אותה דמוקרטיה ולא ביקורת עליה..."

בשנת 1982, דיכא הצבא הסורי התמרדות אסלאמית בעיר חמאת תוך כדי הריגת כמה עשרות אלפים מתושביה. לפני כשבוע, המליץ נשיא סוריה, בשאר אסד, למשלחת סנטורים מן המפלגה הדמוקרטית שביקרה "להפיק תועלת מן הניסיון הסורי המוצלח" במלחמה בטרור. בפגישה השתתפו גם שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע והשגריר האמריקאי בדמשק, תיאודור קטוף

בעקבות הפיגועים בארה"ב, פרסם ראש 'מכון המזה"ת' בוושינגטון, אדוארד ווקר, לשעבר איש משרד החוץ האמריקאי שכיום מקובל מאוד בעולם הערבי, מכתב פומבי ביומון הלונדוני, אל-חיאת, בו שיבח את מכתב התנחומים ששיגר נשיא סוריה, בשאר אסד, לנשיא בוש. ווקר גם שיבח את העובדה שנשיא סוריה "בחר שלא להציב תנאים לתמיכתו בארה"ב."

שר ההסברה הסורי, ד"ר עדנאן עמראן, פרסם ממאמר ביומון הלונדוני בשפה הערבית, אל-שרק אל-אוסט, בתגובה למאמרו של הנרי קיסינג'ר בלוס אנג'לס טיימס: "הנרי קיסינג'ר המבטא את העמדה הישראלית, מהווה דוגמה להגיון המוטה שאינו שת לבו אל העובדות ואינו לומד מן הניסיון; נהפוך הוא, לדעתו ניתן לתקן טעות על ידי העמקת [ההתנהגות השגויה], בהתאם להגיון שיוהרת הכוח מעוורת אותו..."

יו"ר 'התאחדות הסופרים הערבית', הסורי עלי עקלה ערסאן, הגיב על הפיגועים בארה"ב במאמר המערכת של ביטאון ההתאחדות, "אל-אסבוע אל-אדבי", היוצא לאור בדמשק. ".. ...כואב לי מותם של חפים מפשע; ואולם, האחד עשר בספטמבר - יום נפילת סמל העוצמה האמריקאית, הזכיר לי חפים מפשע רבים שהלכנו בלוויותיהם וטיפלנו בפצעיהם... נזכרתי בלוויות המתקיימות מדי יום בפלסטין הכבושה ..."

בעקבות הסערה שהתחוללה בישראל על רקע התבטאויותיו של חה"כ עזמי בשארה, בכנס שהתקיים לזכרו של נשיא סוריה לשעבר, חאפט' אל-אסד, בכפר הולדתו וקבורתו, קרדאחה בהשתתפות מזכ"ל חזבאללה, הוזמן בשארה לראיון מקיף בערוץ הטלוויזיה הלבנונית, LBC ודיבר בלגלוג על מאבקם של תובעי הדמוקרטיה בסוריה

מאז שזכה בשלטון בסוריה, מבקש בשאר אסד ליצור לעצמו תדמית של מי שנאבק למען שיפור זכויות האדם בארצו, כמו סגירת בית הכלא אל-מזה הידוע לשמצה. ואולם, השבועון הלונדוני בשפה הערבית, אל-קדס אל-ערבי, חושף את העינויים מהם סובלים אלפי אזרחים סוריים ואזרחי מדינות אחרות, שנאסרו, לעתים ללא כל סיבה ולעתים מסיבות טפלות

תחת הכותרת "מה קורה לתרבות הערבית כיום?", מתייחס המשורר הסורי, אדוניס, החי בצרפת, לפולמוס שהתנהל לאחרונה בעולם הערבי, ובעיקר במצרים בשאלה האם מותר לתרגם ספרות עברית לשפה הערבית. אדוניס מרחיב במאמרו את היריעה ומבכה את המצב אליו הגיעו התרבות הערבית והשפה הערבית, על רקע רדיפת האינטלקטואלים הליברלים בעולם הערבי

צאלח נעאמי, המשמש כפרשן פוליטי בכיר בביטאון ה'חמאס', אל-רסאלה, התייחס בגיליונו האחרון של השבועון לטענות ה-BBC בדבר אחריותו של ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, לטבח צברא ושאתילא. בניגוד לקונצנזוס הערבי, קבע נעאמי כי מדובר בצביעות וכי האשמים האמיתיים הם סוריה וראשי הפלנגות

בעקבות הריגתו של חייל ישראלי בפיגוע שביצע חזבאללה בהר דב, הפציצה ישראל תחנת רדאר סורית בלבנון. סוריה נמנעה מתגובה צבאית ישירה, אך בשורה של הצהרות והדלפות לעיתונות, ניסתה לייצר מדיניות הרתעה מול ישראל, באמצעות חשיפת תסריטי הסלמה אפשריים

עמודי המכתבים למערכת של שלושת היומונים הלונדונים החשובים בשפה הערבית - אל-חיאת, אל-שרק אל-אוסט, ואל-קדס אל-ערבי - מתפתחים לעתים קרובות דיונים שהצנזורה בארצות המוצא מונעת את פרסומם בעיתונות המקומית. פולמוס שכזה התנהל לאחרונה במדור המכתבים למערכת של היומון אל-קדס אל-ערבי, בנוגע לאופי שלטונו של בשאר אסד בסוריה

בנאומו בפסגת עמאן מתח בשאר אל-אסד ביקורת על הגישה הערבית המבחינה בין אישים וממשלות בישראל לבין הרחוב הישראלי בכללותו. הוא הביע תמיכה באינתיפאדה, קרא להידוק הקשרים בין סוריה לפלסטינים, הציע לחדש את החרם הערבי על ישראל ולהקים בית דין בינלאומי שישפוט את "פושעי המלחמה הישראליים"

 15 חברי "הרשות המכוננת" של "ועדות החברה האזרחית" התכנסו כדי לבחון את תגובתם להאשמות המשטר הסורי כלפיהם. הם ניסחו מסמך הכולל שמונה נקודות תחת הכותרת "הסכמות לאומיות כלליות" שמטרתו להוות בסיס כללי לפעילות האינטלקטואלים, האגודות, והמועדונים. אלא שחברי הרשות המכוננת לא הגיעו להסכמה על הנוסח הסופי ותשעה מתוכם הכריעו כי אין לפרסמו ברבים

שר ההגנה הסורי, מצטפא טלאס, הוציא לאור ב-1983 את ספרו "המצה של ציון" בו הוא מתאר את עלילת הדם של דמשק (1840). הקהילה היהודית של דמשק הואשמה באותה שנה כי ראשיה רצחו את הכומר תומא ואת משרתו כדי להשתמש בדמם לאפיית מצות של פסח. טלאס טען כיכי ספרו הוא "מחקר היסטורי... המבוסס על מסמכים מצרפת, וינה, והאוניברסיטה האמריקאית בביירות"

מאז עלה בשאר אסד לנשיאות בסוריה בשנת 2000, ובעיקר בחודשים האחרונים, החלה בדמשק ובערים אחרות בסוריה פעילות ענפה של אינטלקטואלים שדנו בגלוי בפיתוח 'חברה אזרחית' בסוריה. אולם, בראיון ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט (8-2-2001), סתם הנשיא הסורי את הגולל על ההערכות בדבר תמיכתו בתהליך הרפורמה שמציעים האינטלקטואלים

בעקבות הראיון שהעניק נשיא סוריה, בשאר אסד, ליומון הלונדוני –אל-שרק אל-אוסט, שבו סתם את הגולל על האפשרות לשינוי חיובי ביחסים בין סוריה ללבנון, התגברה הביקורת המושמעת מעל דפי היומון הלבנוני אל-נהאר, לנוכחות הצבא הסורי בלבנון ולגישתה הכנועה של ממשלת לבנון כלפי תכתיביה של דמשק

השאם דג'אני, סופר ואינטלקטואל סורי, המרבה לנקוט גישה ריאליסטית בניתוחיו המדיניים, פרסם ביומון הלונדוני אל-חיאת מאמר בשם "ההשפעה ה'ציונית' בארה"ב: האמת בנוגע לאינטרסים המשותפים והמיתוסים בדבר ההגמוניה הכלכלית והפוליטית"

את הטענה כי ארבעת העשורים האחרונים של סוריה אחראיים לכל ההיבטים השליליים יש להשוות עם השלבים שקדמו להם. אז נגלה שבארבעת העשורים שקדמו להם היו שתי תקופת עיקריות: תקופת ההפיכות ותקופת הכיבוש. נראה כי אותם אנשים מעדיפים עבור ארצם את תקופות ההפיכות והכיבוש על פני היציבות שהחלה בשנת 1963 והתחזקה ב-1970 והיא נמשכת עד היום. אסד בריאיון, חלק ג'

"..לנוכחותם של הכוחות הסוריים בלבנון יש שני היבטים: ההיבט שלשמו נכנסה סוריה והוא נושא השלום האזרחי, שהגדרתו נתונה בידי המדינה הלבנונית; ההיבט השני נוגע לאינטרס הסורי-לבנוני המשותף והוא קשור לנושא המלחמה והשלום עם ישראל...". ראיון עם בשאר אסד, חלק שני

"..אנו אומרים תמיד שהמטרה היא שלום צודק וכולל. הכוונה במילה 'כולל' היא לכל האדמות הכבושות. [החזרת] הגולן ולבנון [בלבד] איננה שלום כולל ולכן אין מנוס מפעולה סימולטאנית במסלול הסורי-לבנוני ובמסלול הפלסטיני...". ראיון עם בשאר אסד, חלק א'

מאז עלה בשאר אסד [להלן הנשיא בשאר] לכס הנשיאות בסוריה ביולי 2000, התעוררה בסוריה ציפייה למשטר שיקדם פתיחות, דמוקרטיה ורפורמות בתחומים שונים. השינויים המשמעותיים ביותר המאפיינים את נשיאותו של בשאר אסד עד כה הם הגישה הסובלנית יחסית כלפי מתנגדים פוליטיים והתרת פלורליזם מבוקר בחיים הפוליטיים בסוריה

במפגשים עם נשיאה החדש של פקיסטן (לאחר ההפיכה), ברויז משרף, ועם סגן נשיא סין השמיע נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, דברים נגד ישראל והציונות: "אנו, בסוריה, זוכרים בהערכה רבה את עמדתה של פקיסטן כלפי סוריה והאומה הערבית במהלך הסכסוך הערבי - ציוני הנובע מתוקפנותה של ישראל על האדמה הערבית. אנו מעריכים במיוחד את פקיסטן על הימנעותה מהכרה בישראל או מכינון יחסים עמה

נאומו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בפני ועידת מדינות האיסלאם שהתכנסה השבוע בקטר היה בעל אופי אסלאמי. הנשיא בשאר אל-אסד דחה את הטענות בדבר קיומו של טרור אסלאמי ותאר את מעשיה של ישראל כנאציזם-חדש

מקור סורי בכיר הכחיש כי בפגישה שהתקיימה בין אולברייט לבשאר אסד ב-18 באוקטובר, 2000 בריאד דנו בנושא הישראלים המוחזקים בידי חזבאללה. לדברי המקור, אולברייט הסתפקה בהצגת שאלה בנוגע לקשרים בין סוריה לחזבאללה מבלי להציג לסוריה דרישה כלשהי להפעלת לחץ על חזבאללה

בחודשים האחרונים חלו התפתחויות משמעותיות ביחסים בין מצרים לאיראן, שהגיעו לשיאם בשיחת טלפון ראשונה מזה 22 שנה בין נשיאי שתי המדינות. לשיחת הטלפון, שהוגדרה על ידי שר התרבות האיראני כ"היסטורית", קדמה שורה ארוכה של מפגשים בדרג מיניסטריאלי ופרלמנטרי ומחוות הדדיות

הדיון במצרים בפרשת הורשת השלטון בסוריה מחאפט' אסד לבנו בשאר התנהל בסימן השאלה, האם תופעה זו עלולה להתרחש גם במצרים. כמה פובליציסטים מצרים נזכרו בימים האחרונים בח'ליפה מעאויה בן אבי ספיאן, מושל דמשק ומייסד השושלת האומיית, שהיה למנהיג האסלאמי הראשון שהוריש את השלטון לבנו, יזיד

העורך המדיני של היומון הלבנוני "אל-חיאת", חאזם צאע'יה, מדמה את הדברים אשר, לדעתו, צריך היה שליט סוריה החדש להבטיח לבני עמו:  "אזרחים יקרים,  העולם השתנה, וכך גם אנו או שעלינו להשתנות כדי שנוכל להתפנות לבעיותינו האמיתיות ולפצות על שנים בהן עסקנו בבעיות שעיכבו את כלכלתנו ואת התקדמותנו..."

פואד אבו חג'לה, בעל טור יומי בביטאון הרשות הפלסטינית, אל-חיאת אל-ג'דידה, כותב:  "בשאר אל-אסד יורש את שלטון אביו בסוריה. אין אצלנו כל חדש, והעולם הערבי חי בטוב. למזלה של הערביות, גם הרפובליקות הופכות לרפובליקות דינסטיות בהחלטות קונסטיטוציוניות המתקבלות על ידי ועדות פרלמנטריות מיוחדות תוך מחצית השעה

העיתון אל-שרק אל-אוסט פרסם ראיון נרחב עם בשאר אל-אסד זמן קצר לפני מות אביו. חלק מן התשובות ניתנו בציטוט ישיר, וחלק אחר היה שלא לייחוס ונרשם ע"י המראיינים תחת התואר "המקור הסורי". את הראיון העתיק היומון הירושלמי אל-קדס מתאריך 13 ו- 14 ביוני

תחת הכותרת "המדינה והשלטון בסוריה - התנהגות שרירותית כלפי החוקה, המפלגה והחברים הותיקים" מותח עדלי צאדק ביקורת חריפה על התיקון המהיר בחוקה הסורית שאפשר את מינוי של בשאר אל-אסד לנשיאות: "...לא היה זה הגיוני לשנות את החוקה תוך חצי שעה על מנת שתתאים להורשת ראשות הרפובליקה לבנו של חאפט' אל-אסד.

ראש ממשלת סוריה עד לאחרונה, מחמוד אל-זועבי, שם קץ לחייו בירייה, כאשר אנשי ביטחון סוריים באו לביתו במטרה לעוצרו במסגרת מה שתואר כ"מסע נגד השחיתות" בסוריה. רבים פירשו את המהלכים שננקטו נגד אל-זועבי כטיהור של צמרת המשטר בסוריה ממתנגדיו של בשאר אל-אסד

 המסלול הסורי בתהליך השלום מת, , למרות שאיש אינו רוצה להודות בכך באופן רשמי, אומר העיתונאי פטריק סיל המקורב לנשיא סוריה. לדבריו, רק נס יכול להשיבו לחיים. התעניינותו של העולם הוסטה לנסיגה הישראלית החד-צדדית מלבנון, שאמרוה להתבצע תוך חודשיים, ולהשלכות האלימות שהיא עלולה לגרום

היומון הלבנוני אל-נהאר פרסם שלושה ראיונות עם אנשי רוח סוריים בנושא התהליך המדיני והנורמליזציה עם ישראל: ריאד אל-תרכ, ששהה שנים בכלא הסורי; טיב אל-זיתיני, אינטלקטואל סורי, החי בגרמניה; וברהאן  ע'ליון, אינטלקטואל סורי החי בפאריס. הם נשאלו על עתיד המזה"ת בעקבות חתימת הסכם שלום ישראלי-סורי

 הויכוח הפנימי בקרב האינטיליגנציה הסורית בנוגע לתהליך השלום זוכה רק לעתים רחוקות לביטוי תקשורתי.  דיון פומבי נדיר בין אנשי רוח סורים התנהל לאחרונה מעל דפי היומון הערבי אל-חיאת והתמקד ביחסה של האינטיליגנציה הסורית לתהליך השלום עם ישראל ובקושי להביע עמדות בנושא זה בתקשורת הסורית הפנימית

העיתונאי הבריטי פטריק סיל, מקורבו של נשיא סוריה חאפט' אסד, פרסם שני ראיונות ביומון "אל-חיאת" שערך: עם בנו של הנשיא אסד, בשאר אסד, ועם ראש ממשלת לבנון, אמיל לחוד, שאמר: נסיגה ישראלית חד-צדדית לא תוכתר בהצלחה. היא תוביל למלחמה נוספת. בעיית הפלסטינים בלבנון קשורה באופן ישיר לסוגיית נסיגת ישראל

חסין חמוי כותב ב"אל-אסבוע אל-אדבי", ביטאון התאחדות הסופרים הערבים בדמשק: אינני חושב, שאני מפריז ביכולתה של הציונות להשפיע על השינויים וההחלטות בכוכב הלכת הזה, ואינני רואה את התנועה הזאת, בעלת האצבעות החודרות לכל מקום בעולם, דרך מראה מעוותת. כוחה השפעתה וסכנותיה אינן פוגעות רק בערבים אלא בעולם כולו

ההחרפה האחרונה בעימות בדרום לבנון הבליטה מחדש את חלקה של סוריה הן בעידוד חזבאללה והן בריסונו. ע"פי מקורות סורים שצוטטו ב"אל-חיאת" המסר המדיני של פיגועי חזבאללה האחרונים הוא ש"ההתנגדות תימשך גם בצל המו"מ", וכי אין אמת בשמועות  כאילו הושגה שביתת נשק בלתי מוכרזת בדרום לבנון, בעת שיש המו"מ

ביטויים אנטישמיים אינם זרים לתקשורת הסורית. בסוף נובמבר 1999, התפרסם בבטאון 'התאחדות הסופרים הערביים' בסוריה מאמרו של ג'בארה ברע'ות'י, "שיילוק הניו יורקי ותעשיית המוות". במאמר זה חזר המחבר לעלילת הדם הידועה לפיה היהודים משתמשים בדם של נוצרים ומוסלמים לאפיית מצות של פסח והעלה טענות אנטישמיות נוספות

עורך היומון הסורי הממסדי "תשרין", מחמד ח'יר אל-ואדי, כתב מאמר (31.1.2000) המכחיש את השואה ומאשים את הציונות בנאציזם. המאמר, שכותרתו "המגיפה של האלף השלישי", התפרסם על רקע משפטו של מכחיש השואה, דיוויד אירוינג המתנהל בבריטניה, והכינוס הבינלאומי בנושא השואה שנערך בשטקהולם

ב- 27.1.2000 נשא פארוק אל-שרע דברים בפני הכנס השנתי של התאחדות הסופרים הערביים בסוריה. נוסח מילולי של נאומו פורסם בביטאונה של ההתאחדות, "אל-אסבוע אל-אדבי", ב- 12.2.2000. בעקבות ההרצאה השיב אל-שרע לשאלות. העיתון "אל-ספיר" פרסם ב- 12.2.2000 גם את החלק הזה של האירוע

בראיון ל"אל-ספיר" אומר שר החוץ הסורי פארוק אל-שרע: "אנו המתנו שהאמריקאים ידווחו לנו שהצד הישראלי מוכן להיכנס לדיון בנושאי מהות, כלומר, בהסכמתם [של הישראלים]  לעקרון הנסיגה לקווי הארבעה ביוני 1967. ללא התחייבות זו, חזרתנו לשיחות תהיה לשווא. אנו איננו חובבי מו"מ לשם מו"מ

יו"ר "התאחדות הסופרים הערביים" בסוריה, ד"ר עלי עקלה ערסאן, בוחן את שיקולי הרווח וההפסד במקרה של חתימת הסכם שלום עם ישראל, ומגיע למסקנה כי הסכם השלום אינו כדאי, בשל המחיר האידיאולוגי שסוריה נתבעת לשלם עבור הגולן