בעל טור סורי: "עלינו להשתתף בוועידות בינלאומיות בהן נוכחת ישראל"
על רקע סימני השאלה שהתעוררו סביב השתתפות סוריה בוועידת אנאפוליס, כתב ד"ר אליאס סמעו, מומחה ליחסים בינלאומיים ומרצה לשעבר באוניברסיטת חלב, מאמר באתר "Syria News" (www.syria-news.com), המקורב לחוגי השלטון הסורים, בו מתח ביקורת על הבידוד שכופה על עצמה סוריה בשל היעדרותה מוועידות בינלאומיות. לדבריו, על סוריה להתייצב מול ישראל פנים אל פנים בוועידות בינלאומיות באופן קבוע ואינטנסיבי ולהשמיע בהן את עמדתה.[1]
להלן תרגום עיקרי המאמר:
"הוועידות הבינלאומיות הלא רשמיות בנושא המזרח התיכון נערכות כל העת, ותמיד עולה השאלה המביכה - היכן הסורים? מדוע נעדרת סוריה? כוונתי כאן היא לוועידות בעלות אופי מדיני-ביטחוני...
בוועידות הידועות בשם "דיפלומטיה לא רשמית" (Track Two Diplomacy), מתקיים דיון בנושאים העומדים על סדר היום בשיחות ובהרצאות חופשיות, כלליות ופומביות. ואולם, ישנן גם פגישות סגורות בהן נוכחים חברים הקשורים לנושא הנדון. הדיון אינו נושא אופי רשמי כלשהו, הוא לא מתועד ומטרותיו הן הצגת עמדות כל צד המשתתף בדיון, הכרת עמדות הצד שמנגד ו'מישוש דופק' שנועד לברר מה היא ההצעה המקסימאלית ומה היא הדרישה המינימאלית [של כל צד]. אין מדובר, אם כן, במשא ומתן, אלא ב"תרגיל אינטלקטואלי" (Intellectual Exercise) הבוחן נקודות משותפות העשויות להוות צעד או נקודת מוצא בדרך למשא ומתן רשמי בעתיד. אם אין מנוס מדו-קיום עם האחר, עדיף להאנישו (Humanize) במקום לעשות לו דמוניזציה (Demonize), וזו אחת המטרות של הוועידות הללו.
ישנה תחושה בינלאומית, או ליתר דיוק, מערבית, לפיה סוריה הינה מדינה מבודדת... אם אמנם יש [מדיניות של] בידוד מצד המערב כלפי סוריה, הרי שאין בכוחנו לעשות כנגדה דבר. [ואולם], איני יודע מדוע אנו כופים על עצמנו בידוד עצמי בכך שאיננו משתתפים בוועידות. ייתכן שהסיבה העיקרית להיעדרות הסורית טמונה בחשש מן הרשם שהשתתפות סורית בוועידות אלו, פנים אל פנים מול ישראל, מהווה סוג של נורמליזציה. ייתכן שהחשש מפני נורמליזציה היווה סיבה מוצדקת [להיעדרות הסורית] לפני ועידת מדריד ב-1991, אך אני סבור כי [מכשול] הנורמליזציה הוסר לאחר כינוס הוועידה והמו"מ הבילטראלי שנערך בין סוריה לישראל בעקבותיה, במהלכו נפגשו מנהיגים סורים וישראלים פנים אל פנים למשא ומתן ישיר ורשמי...
סיבה שנייה [להיעדרות הסורית] טמונה [בחשש מכך שנציג] סורי עשוי להציג בוועידה עמדה שאינה עולה בקנה אחד עם העמדה הרשמית הסורית, מה שעלול להסב מבוכה לסוריה או להנהגתה. אם כך יקרה, כלום אין זה אינטרס של ההנהגה הסורית? הרי השתתפות של [נציגים] סורים בכל ועידה שהיא מהווה ראייה לכך שיש בסוריה פעילות פוליטית ושוליים של חופש המאפשרים לסורים המייצגים עמדות שונות להשתתף בוועידות בינלאומיות ולדבר בחופשיות.
קיימת סיבה אפשרית שלישית לאי-השתתפותה של סוריה [בוועידות בינלאומיות], והיא תחושת ההנהגה שאין בנמצא סורים היכולים - מבחינת שפה ונושא - לייצג את העמדה הסורית באופן נכון ומדויק. אם אכן אנו מניחים כי אין ב[סוריה], 'ערש הדתות והתרבויות', אנשים היכולים לייצג את ארצם בחו"ל, הרי שזהו אסון גדול.
אני מקווה שהסורים ישתתפו באופן קבוע ואינטנסיבי בוועידות בהן נוכחים ישראלים. אנו [הסורים] מחזיקים באמת, ועל המחזיק באמת להופיע בזירה הבינלאומית בכל מקום ולצד כל גורם, ובפרט כאשר יש בה נוכחות ישראלית. על סוריה להציג את עניינה הצודק בפני הקהילייה [הבינלאומית] ולעמוד פנים אל פנים מול נושא דבר השקר, במקום להיעדר ולתת אפשרות לישראל לקבל מונופול על הזירה הבינלאומית [ולנצלה] לטובתה...
[גם] אם בקרב הסורים ישנם כאלה שיש להם הסתייגויות מהמדיניות הסורית או ביקורת כלפיה, האם קיימת [איזושהי] הנהגה לאומית בעולם שהיא מושלמת ואינה חשופה לביקורות? האם האינטרס של סוריה להציג את עמדתה בוועידות בינלאומיות אינו גובר על חילוקי הדעות? האם נוכחותם של [הנציגים] הסורים בוועידות - אפילו אם יהיו להם חילוקי דעות עם העמדה הרשמית - אינה דבר טבעי ובריא? זאת כאשר ידוע כי אין שום חילוקי דעות [בקרב הסורים] בכל הנוגע ליחסי סוריה-ישראל ולגולן. התועלת שתצמח מהשתתפות סורית [בוועידות בינלאומיות] עולה על כל הפסד אפשרי.
לסיום, [לאור העובדה] שההנהגה הסורית ממתינה כעת להכללת [סוגיית] הגולן בסדר יומה של ועידת אנאפוליס ולקבלת הזמנה להשתתף בה, [מתעוררת השאלה] מדוע נעדרת סוריה מוועידות בינלאומיות שהגולן ניצב על סדר יומן ושהיא מוזמנת לקחת בהן חלק באופן חופשי?"
