המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ליברל לובי תוקף את פעילות החזבאללה בלבנון
7/8/2006


ליברל לובי תוקף את פעילות החזבאללה בלבנון

 

בסדרה של מאמרים שפרסם ד"ר מחמד עבד אל-מוטלב אל-הוני, אינטלקטואל לובי המתגורר באיטליה (ומקורב לבנו של קדאפי), הוא תוקף את ארגון החזבאללה ואת חסן נצראללה ומאשימם בשירות אינטרסים זרים - סוריים ואיראניים - במקום את האינטרסים של לבנון. להלן חלקים ממאמריו:

 

"לאחר שחרור דרום לבנון יכול היה חסן נצראללה להיזכר בהיסטוריה כאחד המנהיגים הערבים שנאבקו נגד כיבוש מולדתם. זאת לו הוא היה מסתפק בסילוק הכיבוש... ואולם חזבאללה נלחם בדרום לבנון בשם הלבנונים ובדמם על מנת להפקיע [מהם] את ההון הסמלי של מאבק הגבורה למען שחרור [ארצם] ולרתום אותו לשרות משטרי הדיכוי של איראן ושל סוריה. האירועים שבאו לאחר [נסיגת ישראל מלבנון] חשפו זאת והפעולה האחרונה של חזבאללה היא ההוכחה הגדולה ביותר לכך...

נצראללה השתכר מן הניצחון שהושג בתקופה היפה ההיא וחשב שאין הוא מפקד מליציה ותו לא, אלא מנהיג של אומה חשובה...

לנצראללה ולמיליציה שלו יש דגל שאינו דגלה של לבנון, יש המנון לאומי שאינו המנונה של לבנון, יש מטרות ואינטרסים שאינם המטרות והאינטרסים של לבנון, יש מצבור נשק שאינו מופעל למען לבנון והבריתות שלו הן רק עם אויבי לבנון...

נצראללה תמיד הגן על הנוכחות הסורית בלבנון, למרות שהוא וכל הערבים יודעים שנוכחות זו נועדה לקיים הגמוניה על העם הלבנוני. הוא הגן על כנופיות המאפיה של המשטר [הסורי] שגנבו את משאבי העם [הלבנוני] האומלל, לאחר שגנבו את משאבי העם הסורי חסר הישע. נצראללה והמיליציה שלו מוכנים להרוס כל ניצוץ של תקווה לשלום באדמה [הפלסטינית] הכבושה, לאחר שמצאו באמצעות כסף איראני מיליציות אחרות כמו חמאס, המניפות את דגל חזבאללה ואינן מכירות בדגל הפלסטיני...

 

נצראללה והמיליציה שלו מאיימים על התקשורת ועל חופש המחשבה בלבנון. הוא הוציא מגלימתו אלפים להפגין ולגרום הרס רק משום שתחנת לויין עסקה בו במידה מסוימת של  לעג כפי שנהגה במנהיגים אחרים של לבנון. זאת משום שנצראללה הוא מעל לביקורת, שהרי הוא במעמד של קדושים ונביאים... הוא אינו מכיר בממשלת לבנון ולכן מתחרה עמה על המרכיב החשוב ביותר של מדינה מודרנית והוא המונופול על הכוח והשימוש בו בהתאם לחוקים ובהתאם להסכמי החוץ של המדינה...

 

בזכות נצראללה והמיליציה שלו לבנון היא היום מדינה שאינה נהנית מריבונות מלאה, שהרי חלק מאדמתה והגבול המסוכן ביותר שלה הם תחת שלטון נצראללה. ניתן לומר כי נצראללה שחרר את הדרום על מנת לכבוש את כל לבנון...

 

ומה עכשיו מר נצראללה? חטפת שני חיילים ישראליים על מנת לשחרר כמה אסירים [מישראל]. האם שאלת את עצמך מה מחיר הרפתקאה זו? האם שאלת את הלבנונים לדעתם, בעודם רואים את התיירות מתמוטטת לגמרי ומשאירה חבורות מובטלים ומספר מבהיל של חברות שפשטו את הרגל? האם שאלת את הממשלה שאתה שותף בה ומזלזל בה כיצד תוכל להופיע בחוגים בינלאומיים לאחר התקפתך?... האם שאלת את משלמי המיסים הלבנונים האם הם מסכימים לראות את הכספים ששלמו לאורך שנים נמוגים תוך מספר רגעים בהתקפה על התשתית הלבנונית? ולבסוף, האם שאלת את האסירים האם הם רוצים לצאת ממעצרם במחיר דמים גבוה זה?..."[1]

 

חזבאללה הוא מיליציה נפרדת מהחברה הלבנונית

"חסן נצראללה  מבטיח לאומה [המוסלמית] ניצחון כשם שהוא מבטיח הפתעות בשטח שיביאו לניצחון זה... בקרב אנשי הדור שלי מעטים מאמינים להבטחות אלו, שכן דורנו התנסה באגדות דומות רוויות באשליות, כמו טילי "אל-ט'אפר" ו-"אל-קאהר" של נאצר וטילי הקרטון של סדאם. כל המנהיגים הערבים הללו השיגו ניצחון רק על עמיהם ולא נחלו זולת תבוסות ומפלות רבות יותר להמונים [ערביים] אלה שהינם הרוסים פסיכולוגית, כלכלית ומוסרית בשל מטחנת הדיכוי, הדיקטטורה והשחיתות הנצחית...

ראשית כל, עלינו להודות בכך שישראל נסוגה בשנת 2000 מכל אדמות לבנון המוכרות על ידי הקהילייה הבינלאומית. הנושא של חוות שבעא אינו אלא הפח שטמן המשטר הסורי ללבנון, זאת על מנת לסבכה בסכסוך במזרח התיכון ולהטיל על חזבאללה להלחם בשמו למען האינטרסים שלו, ולמען האינטרסים של איראן המבקשת להיות מדינה בעלת כוח עולמי ואזורי...

לחזבאללה אין מה להפסיד. זוהי מיליציה נפרדת מהחברה הלבנונית שיש לה כלכלה נפרדת הממומנת על ידי איראן. הסבל של העם הלבנוני אינו מעניין את חזבאללה ואינו משפיע עליו. כמו כן, חזבאללה אינה מדינה בעלת נציגים בחוגים בינלאומיים ולכן הוא אינו מחויב לכללים ולהסכמים בינלאומיים.

 

הואיל והמולות של איראן הם המממנים את חזבאללה, עלינו להתייחס למיליציה זו רק כאל אמצעי ועלינו לבחון את איראן המשתמשת בו. איראן סירבה לענות על ההצעה האירופאית [ביחס לתוכניתה הגרעינית] עד העשרים ושניים באוגוסט. היא הכריזה על כך מן ההתחלה והדבר מוכיח כי תכנון פעולת החזבאללה היה תכנון איראני בכוונה תחילה, שהרי איראן מבקשת ליצור מצב קשה במזרח התיכון כדי... שתנהל משא ומתן מעמדה חזקה יותר...

יתכן כי איראן... שנשיאה, אחמדי נג'אד, קובע כי הרס ישראל וסילוקה מהמפה הם מטרתה הנעלה, ציידה את חזבאללה בנשק בלתי קונבנציונלי ובטילים [היכולים] לשאת נשק זה לערים הגדולות בישראל. אם תסריט זה נכון... תהא זו טרגדיה לכל האזור והמתים ייספרו במיליונים ולא באלפים..."[2]

 

המלחמות האבודות של השליטים בעולם המוסלמי

"בדרום לוב... היה דרויש בשם עבדאללה בן מסעוד שהיו לו חסידים ותלמידים. בוקר אחד אסף השיח' בן מסעוד את חסידיו ואמר להם: 'חלמתי כי הנשק של הכופרים 'התקרר', כלומר חדל להיות נשק קטלני, ולכן החלטתי שנתקיף את מצודת הצבא הצרפתי בנשק קר. רבים מן התלמידים הדרוישים הלכו בעקבותיו חמושים בסכינים, חרמשים וחרבות ותקפו את מצודת הצרפתים בעיר סבהא, בירת הדרום. הצרפתים השמידו את כולם עד האחרון שבהם...

 

החלום האחרון [מסוג זה] היה של נשיא איראן, אחמדי נג'אד, שאמר בנאום ששודר בטלוויזיה האיראנית בעיר משהד כי הצטרפותה של איראן לקבוצת המדינות בעלות הטכנולוגיה הגרעינית נובעת ממאבק האומה האיראנית העושה צעד קדימה לקראת הופעת המהדי המיוחל (מגזין אל-וטן אל-ערבי, 5.5.2006). שהרי איראן צריכה ליצר פצצה גרעינית לפני מועד זה כדי לסייע למהדי לחסל את הכופרים והפוליתאיסטים...

[אחמדי נג'אד] מצא מי שהאמין לו בתנועת החמאס ובמיוחד ח'אלד משעל... המהדי המיוחל מגיע, מדוע, אם כן, לטמא את המאבק במשא ומתן עם ישראל או בהכרה בה? יתכן כי נעלם מאדון משעל שהוא [גם כן] יהיה בין הנספים, שהרי אינו שיעי.

נראה שחסן נצראללה האמין [אף הוא] לנבואה זו, שהרי הוא אומר כי אין על מפת העולם דבר ששמו ישראל, שאין הוא מכיר בקהילה הבינלאומית ושאינו מייחס ערך לאו"ם. המהדי המיוחל עומד להגיע. הוא יחסל את ישראל ואת הסונים, הנוצרים והדרוזים של לבנון והוא [נצראללה] יהיה סגן האמאם בכל אל-שאם [סוריה רבתי]...

חלומות ונבואות אלו הם הזיות המביאות אך ורק למעשי טבח ולמלחמות בלתי שקולות עם [כוחות] חוץ... לו הזיות אלו היו משתלטות רק על המנהיגים, הפורענות היתה קלה [יחסית], אך רוב הציבור נגרר אחריהן. הציבור הרחב שתמך בפלישת סדאם חוסיין לכווית וסבר שהוא יחלק מחדש את עושרם של הערבים לכל הערבים, הופתע מהמציאות ביום בו הובס סדאם, אך לא הודה בכך. זהו אותו הציבור שסבר, בהסתמך על ניתוח של מומחי ערוץ אל-ג'זירה, כי סדאם חוסיין יביס את ארה"ב תבוסה מחפירה. כאשר בגדאד נפלה התנגש הציבור עם המציאות המרה, אך לא הכיר באמת עד היום, והוא תולה את כל התקוות בתבוסת ישראל וסבור ברצינות שאדון נצראללה ינצח אותה...

עוד מעט יבין הציבור שראה פטה מורגנה מטעה נוספת, אך [אז] הוא יחפש מנהיג אחר שימלא את החסר באשליה [חדשה]..."[3]



[1]  אילאף, 16.7.2006. 

[2]  אילאף, 22.7.2006. 

[3]  אילאף, 26.7.2006