המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שיחות בכלא הסורי בין פעילי זכויות אדם לאסלאמיסטים
24/12/2005

 

שיחות  בכלא הסורי בין פעילי זכויות אדם לבין אסלאמיסטים

 

לרגל החג המוסלמי  "עיד אל-פטר", זכה הסופר ופעיל זכויות האדם הסורי, עלי אל-עבדאללה, לחנינה מהנשיא ושוחרר בראשית נובמבר 2005 לאחר שבילה מספר חודשים בכלא הסורי. במאי 2005 הוא נעצר בעקבות כינוס של "מועדון ג'מאל אל-אתאסי לשיח דמוקרטי" – גוף לא ממשלתי הפועל לקידום רפורמות פוליטיות בסוריה. עשרה ימים אחר כך נעצרו גם שאר חברי הנהלת המועדון.

 

במהלך שהותו בכלא פגש אל-עבדאללה כמה מפעילי "אביב דמשק", שנעצרו במהלך שנת 2001 ונשפטו לחמש שנות מאסר בשל פעילותם לקידום רפורמות פוליטיות ואזרחיות ולקידום זכויות האדם בסוריה.[1] במאמר שפרסם ביומון הלבנוני "אל-מסתקבל", תיאר עלי אל-עבדאללה שיחות שהתנהלו בכלא בין פעילים למען רפורמות וזכויות אדם לבין פונדמנטליסטים אסלאמיים. במאמרו הוא מבקש להתריע מפני דרך המחשבה הסלפית המתירה רצח ואלימות מטעמי אמונה ופוליטיקה.[2] להלן חלקים ממאמרו:

 

"במהלך התקופה בה הייתי עצור, הביאוני הנסיבות לעימות עם מספר אנשים המשתייכים לתנועת 'הסלפיה הג'יהאדיה'. נמצאנו בשני תאים מקבילים (ארבעה 'סלפים' התקבצו בצינוק בגודל 2 מטר על 2.5 מטר) והדבר אפשר שיח מקוטע וחריף. הם שמו לב שאני נמצא לצדם, משום ששוחחתי על הקוראן עם ידידי ריאץ' חמוד אל-דראר ששכן בצינוק סמוך (2 מטר על 2.5 מטר).

 

אחד מהם שאל אותי אם אני מוסלמי. עניתי: 'מסוג כלשהו'. הוא שאל אותי אם אני משתייך לארגון 'האחים המוסלמים'. כאשר השבתי בשלילה, והוספתי כי אני מתייחס לערביות ולאסלאם כאל יסודות בזהות הערבית, במשטר הדמוקרטי ובשלטון תקין, הוא הפסיק את השיחה ואמר: 'נדבר בעתיד', אך 'עתיד' זה לא הגיע.

 

עבר זמן רב עד ששמעתי שנית את קולו של הצעיר שדיבר עמי, וזאת כאשר הגיע [אסיר] חדש שגורש מבריטניה לצינוק סמוך. לאחר ששוחחנו עם האסיר החדש ולמדנו כי אביו משתייך לתנועת 'האחים המוסלמים', אמר לו הצעיר דבר מה אודות 'החברים' של אביו בהתכוונו לתנועת 'האחים המוסלמים'. לדבריו, 'בהסכמתם לקיים דיאלוג עם השלטון ולאמץ פעילות פוליטית בדרכי שלום, הגיעו החברים של אביך לגבול הפוליתאיזם ['שרכ'].' מבחינתו קנה המידה לאמונה הוא ג'יהאד ישיר ולחימה נגד הכופרים והפוליתאיסטים.

 

אחר כך הוא הזהיר את האסיר החדש שלא לדבר אתנו או להשתתף בדיונים שהתנהלו בלילות בין שוכני התאים הסמוכים (וליד אל-בנא, פואז תילו וחביב עיסא הנמנים עם עצורי 'אביב דמשק', שהוכנסו לצינוק לפני מספר שנים לאחר שנגזר דינם על ידי בית הדין הגבוה לביטחון המדינה, הפועל בהתאם לחוקי חירום התקפים זה למעלה מארבעים שנה)...

 

הוא ביסס את האיסור לדבר עמנו על פסוק הקוראן: '...אם תשמעו אנשים אומרים דברי כפירה באותות אלוהים ומלעיגים עליהם, אל תשבו עמם'... אך הוא לא השלים את הפסוק, שבסופו נאמר: 'עד אשר ישנו את נושא שיחתם'.[3] כלומר, הקוראן אינו קורא להחרמה או להתבדלות מהחברה כפי שנטען בקריאות ה'תכפיר' [קרי: בקריאות המאשימות בכפירה מוסלמים בעלי דעות אחרות].

 

כדי להוכיח את השקפתו, הוא התייחס ליחסים המוזכרים בקוראן בין הנביא אברהם לבין עמו כהוכחה לכך שצריך להחרים את השלטון ואת בעלי הדעה השונה. בקוראן נאמר: 'אברהם והאנשים אשר היו אתו הם הדוגמה והמופת לכם. הם אמרו לבני עמם: אין אנו מחויבים לכם ולאלה אשר תעבדו מבלעדי אללה. מאסנו בכם, ואיבה ושנאה יפרידו בינינו לנצח, אלא אם תאמינו באללה לבדו'[4]. הוא לא לקח בחשבון את ההבדל הברור בין שני המקרים: בני עמו של אברהם היו פוליתאיסטים בעוד חברי תנועת 'האחים המוסלמים' הם מאמינים [באל אחד]. כמו כן, הוא לא לקח בחשבון שחילוקי הדעות בין אברהם לבין אביו ובני עמו היו בנוגע למונותיאיזם ואילו חילוקי הדעות בין 'הסלפיה' לבין תנועת 'האחים המוסלמים' הם פוליטיים ולא נובעים משאלות של אמונה.

 

בתחילת חודש הרמדאן בירכתי את הידידים ואת השוכנים בתאים הסמוכים לרגל חודש [הצום] המבורך. ביקשתי לברך [גם] את 'הסלפים' ולכן פניתי אליהם בדברים, אך הם לא השיבו לברכותי והתנהגו כאילו שהם אינם נמצאים. ואולם, המנהיג שלהם (עמר) האזין לשיחותיי עם ידידי ריאץ' חמוד אל-דראר, שהתנהלו כמעט מדי יום לאחר הסעודה המפסקת ועסקו בפסוקי הקוראן ובמשמעותם, וראה לנכון לדבר עמנו אולי משום שחשב שאנו בני תיקון. הוא פנה לריאץ' ואמר: 'לא דברתי עמכם בעבר, אך כאשר שמעתי אתכם דנים בקוראן, חשבתי שנחוץ שאדבר עמכם'.

 

הוא החל לדבר עמנו על המונותיאיזם... ואחר כך אמר לריאץ': 'אני רואה שנפלת בפח בדברך עם האנשים הנמצאים בתאים הסמוכים'. אנשים אלה הוא תיאר ככופרים בשל אמונתם בדמוקרטיה והתנגדותם להחלת עונשי האל המוזכרים בקוראן (לקטוע את יד הגנב ולרגום את הנואף). כהוכחה לדבריו הוא ציין את דברי הקוראן: 'אשר לא ישפטו ['יחכם'] על פי כל אשר הוריד אלוהים ממרומים, אלה הם הכופרים'[5].

 

ריאץ' ענה לו שהוא מבלבל בין התחום המשפטי לבין התחום הפוליטי, שכן כאשר הקוראן מדבר על סוגיות בתחום האישי והחברתי ועל חילוקי דעות בנוגע לעניינים אלו, הוא משתמש בערך ח.כ.ם וכאשר הוא עוסק בסוגיות פוליטיות הוא משתמש בערך א.מ.ר...

 

הסלפי שתק, אך אין פירוש הדבר שהוא קיבל את דברי ריאץ' או שהשתכנע מהם... [שכן] תגובתו לידיעות על פעולות 'הסלפיה הג'יהאדיה' בעיראק נגד הכוחות האמריקנים והעיראקים ונגד אזרחים שיעים וכורדים היתה תגובה של שמחה. הוא היה פוצח בשירת שירי הסלפים אשר מדרבנים לצאת לג'יהאד ולמות מות קדושים.

 

כאשר הבענו מחאה על הרצח הברברי [המתרחש בעיראק], שאינו מבחין בין כובש לאזרח ובין איש צבא לאזרח ומחינו על האשמת השיעים בכפירה ורציחתם בשל כך... הוא לא הצליח להגן על המעשים הברבריים הללו, או להציג הוכחות לכפירתם על סמך השריעה. ואולם, הוא לא גינה מעשים אלו וקשר אותם להתנהגות הפוליטית של הנרצחים: הם בוגדים. [כמו כן, טען כי] הסלפים דנים ברצינות בכל מקרה לפני שהם עושים פעולה כלשהי של 'מסירת הנפש' ['אסתשהאד'], והם אינם הורגים אלא את מי שהוכחה כפירתו, היותו פוליתיאיסט, או בגידתו, דבר המצדיק את הריגתו. כאשר הצבענו על כך, [שבמעשי הסלפים] ישנם הרוגים שחוות הדעת ההלכתית [המתירה להרוג כופרים ובוגדים] לא התכוונה אליהם, הוא פתר את הבעיה בכך שהתייחס להרוגים אלו כאל מי שנפלו במקרה וכינה אותם בתואר 'שהידים'..."

 


[1]  "אביב דמשק" הוא כינוי להתעוררות הפוליטית שהתרחשה בסוריה עם עלייתו לשלטון של בשאר אל-אסד ביוני 2000. במהלך כשנה הוקמו ברחבי סוריה מועדונים רבים לקידום הדמוקרטיה והחברה האזרחית כולל "מועדון ג'מאל אל-אתאסי" שהכריז על עצמו כעל מועדון בלתי ממשלתי לשיח דמוקרטי, בינואר 2001. בספטמבר 2000 התפרסם גילוי דעת של תשעים ותשעה אינטלקטואלים סורים שדרשו לבטל את מצב החירום במדינה, לשחרר אסירים פוליטיים ולקדם רפורמות פוליטיות ואזרחיות. ביולי 2001 הוכרז על ייסוד האגודה לזכויות האדם ועורך הדין. הית'ם אל-מאלח נבחר כיושב הראש. ואולם, הציפיות לרפורמות החלו להתפוגג כאשר באוגוסט 2001 פתחו שלטונות סוריה בסדרת מעצרים של מקדמי הרפורמות אשר נשפטו לתקופות מאסר ארוכות של מספר שנים.

[2]  אל-מסתקבל, לבנון, 20.11.2005. המאמר פורסם גם באתר האינטרנט הכוויתי הליברלי "תנויר":

http://www.kwtanweer.com/articles/readarticle.php?articleID=580

[3]  קוראן (4): 140.

[4]  קוראן (60): 4.

[5]  קוראן (5): 44.