המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עבד אל-חלים ח'דאם: סוריה גוררת את לבנון למלחמת אחים
30/8/2006

 

עבד אל-חלים ח'דאם: "המשטר הסורי גורר את לבנון למלחמת אחים"

סגן נשיא סוריה לשעבר, עבד אל-חלים ח'דאם, וכיום מראשי האופוזיציה הסורית בחו"ל, התראיין לערוץ הטלוויזיה הלבנוני "אל-מוסתקבל" ולעג לתירוצים שהשמיעו בכירי המשטר הסורי כדי להצדיק את אי התערבותה של סוריה במלחמה. ח'דאם טען כי סירובו של המשטר הסורי לסמן את הגבולות עם לבנון הוא תירוץ שנועד להמשיך את ההתנגדות בדרום לבנון, שכן "אפשר לסמנם תוך שעה על גבי המפה". כמו כן, הוא חשף כי לאחר הנסיגה הישראלית מדרום לבנון במאי 2000, בתקופה בה שימש עדיין כסגן נשיא, הורתה סוריה להציג את שחרור חוות שבעא כאחת ממטרותיה של ההתנגדות הלבנונית, טיעון שלא היה קיים קודם לכן.

להלן תרגום עיקרי הראיון:

 

הצורך באחדות לאומית לבנונית

"הערבות לכך שלא יתרחש סבב שני היא קיומה של אחדות לאומית לבנונית ושכל הגורמים הלבנוניים יקבלו [את העובדה] שהמדינה היא מקבלת ההחלטות ובעלת האחריות [בלבנון]. אך, אם העניינים יישארו כפי שהם... אזי הבעיה תעבור אל הזירה הפנים-לבנונית..."

 

חאפט' אל-אסד נתן הוראה למנוע התנגדות בגולן

"בשנת 1982 פלשה ישראל ללבנון והמלחמה הפכה להיות [מלחמה] ישירה בינינו לבין ישראל באדמות הלבנוניות. נלחמנו בבירות, [באזור] ההר, באל-בקאע ועצרנו את ההתקדמות הישראלית בעין זחלתא ובסלטאן יעקוב באזור אל-בקאע המערבי. אחר כך באה ההחלטה על הפסקת אש. אז התקבלה ע"י הנשיא חאפט' אל-אסד ההחלטה להתיש את ישראל בלבנון. [עוד קודם לכן] כאשר חאפט' אל-אסד קיבל החלטה שמלחמה קלאסית עם ישראל הפכה לבלתי אפשרית בשל הנתונים שנתגלו במהלך מלחמת אוקטובר [1973] הוא נתן הוראות חמורות לכוחות המזוינים ולביטחון הצבאי למנוע כל פעולת התנגדות בגולן. זאת, משום שתגובותיה של ישראל היו מגיעות לזירה הפנימית הסורית... לכן, משנתקבלה ההחלטה ב-1982 התחלנו לעודד את המפלגות הלבנוניות לבצע פעולות התנגדות [בלבנון]..."

 

הסכם צבאי בין סוריה ללבנון ערכו כפיסת נייר

"בשאר אל-אסד חושש ומפחד מכך שהמלחמה תתפתח ותגיע לאדמות הסוריות...  מבחינתו אפשר שתתנהל מלחמה בלבנון בלי שסוריה תיאלץ לשאת בשום נטל צבאי. אם תשאלו אותי מה הערך של ההסכם הצבאי בין סוריה ולבנון במסגרת החוזה [הצבאי] ביניהן [אני אומר] כי הוכח שחוזה זה הוא [רק] פיסת נייר. יש [להם] תירוץ. חלק מן הבכירים המקורבים לבשאר אל-אסד אמרו זאת: "מה שמונע מאיתנו להתערב [במלחמה] הוא הסכם הפרדת הכוחות בגולן"... [אך], ישראל הפרה את ההסכם הזה כאשר היא תקפה בעין אל-צאחב. הם אמרו "אם הכוחות הישראליים יתקרבו לגבולות הסוריים אנחנו נתערב", [והרי] הכוחות הישראלים נמצאים באדמות הסוריות בגולן. בשאר אל-אסד אמר בנאום שלו כי ישראל הובסה בימים הראשונים [של המלחמה], אם אכן היא הובסה בימים הראשונים מדוע לא ניצל את התבוסה הזו כדי להתערב בגולן ולשחרר אותו?"

 

העם הסורי רואה עצמו כאסיר

"כיצד יכולה להתקיים התנגדות בסוריה כאשר העם הסורי רואה עצמו כאסיר, כאשר אינטלקטואל [סורי] מדבר שלוש מילים ונעצר, וכאשר העם הסורי משולל מחירותו, מדוכא ונבזז ע"י המשפחה השלטת?..."[1]

 

בין סוריה ולבנון צריכים להתקיים יחסים של שווים

"...מה ההבדל בין לבנון לכל מדינה ערבית אחרת? אין זה לחלוטין הזמן להקמת איחוד בין סוריה ולבנון. [הרעיון של] איחוד כזה [אף] לא חולף במחשבתנו. [סביר יותר שיתקיים] איחוד בין סוריה ומאוריטניה בטרם שיהיה עם לבנון... מתוך הניסיון שלי עם דקויות המצב הלבנוני אני אומר שבין סוריה ולבנון צריכים להתקיים יחסים של שווים, ודבר זה ישרת את האינטרסים של שתי המדינות. מדוע שלא יהיו יחסים דיפלומטיים בין סוריה ולבנון?"

 

ההתנגדות הסורית לסימון הגבול בשבעא - תירוץ להמשך ההתנגדות

"הנושא של סימון הגבולות בין סוריה ולבנון מצריך [רק] רצון מדיני... גם הגבולות בין סעודיה לבין תימן מסומנים למרות המחלוקות שנמשכו יותר ממאה שנה. מדוע שלא יסומנו [הגבולות] בין סוריה ללבנון? לכיבוש אין כל קשר לכך. למעשה, [ההתנגדות של סוריה] לסימון הגבולות היא דריסת רגל שמטרתה להצדיק את המשך תנועת ההתנגדות בדרום. חוות שבעא לא היו מבין מטרותיה של ההתנגדות [בלבנון]. אף אחד לא דיבר על חוות שבעא. [החלו לדבר] עליהן [רק] לאחר הנסיגה הישראלית [מדרום לבנון במאי 2000]. היתה זו הוראה שבאה מסוריה."

 

אסד רוצה לגרור את לבנון למלחמת אזרחים

"ברור שלמשטר הסורי יש שתי מטרות: המטרה הראשונה היא לגרור את לבנון למלחמת אזרחים כדי לסגור את תיק החקירה של  רצח ראש ממשלת [לבנון לשעבר] רפיק אל-חרירי... המטרה השנייה היא  שהמשטר הסורי רוצה להביא לידי כך שהעניינים בלבנון יתפוצצו אז בעלי הברית שלו יצליחו להשתלט על לבנון דבר שיאפשר למשטר הסורי לחזור ללבנון..."

 

ההחלטה על רצח רפיק אל-חרירי התקבלה ע"י אסד

על רצח רפיק אל-חרירי אמר ח'דאם: "בשאר אל-אסד יודע מה הוא עשה, כיצד התקבלה ההחלטה [על הרצח], כיצד התבצע הפשע ומי השתתף בו... אף פעולה ביטחונית לא יכולה להתבצע בסוריה ללא החלטה של הנשיא. האם רוסתום ע'זאלה יכול להוציא 1000 קילוגרם של חומר נפץ ממחסני הצבא [ללא ידיעתו של אסד]? האם רוסתום ע'זאלה יכול היה להביא את הקבוצה הזו שהניחה את חומר הנפץ, ביצעה מעקב וביצעה [את הרצח] [ללא ידיעתו של אסד]? התשובה שלי היא שזוהי החלטה שבאה מהנשיא... אני חוזר ואומר לבשאר אל-אסד כי אני משוכנע שהחקירה תגיע אליו והוא יודע זאת... המשטר הסורי ייפול... משך חייו של המשטר הזה קצר והנאום האחרון של בשאר אל-אסד [ב-15 באוגוסט 2006] היה [נאום] פרידה." [2]

 



[1]  העיתונות הסורית הממסדית איימה לאחרונה כי תהיה התנגדות בגולן שתילחם בישראל "כפי שלחמה בה ההתנגדות הלבנונית". ראו דוח ממרי

[2]  אל-מסתקבל (לבנון) 28.8.2006