החלטתו של שר החינוך, יוסי שריד, להכניס לתוכניות הלימודים בישראל שירי משוררים פלסטינים, ובראשם 'משורר המאבק', מחמוד דרוויש, הסעירה את הציבור הישראלי והגיעה לכלל הצעת אי אמון בממשלה. מנגד, המשוררים ואת הפוליטיקאים הפלסטינים,תהו, כיצד "מדינה בעלת מצבור גרעיני, פוחדת משיר, מנייר לבן שעליו רק מילים

 הויכוח הפנימי בקרב האינטיליגנציה הסורית בנוגע לתהליך השלום זוכה רק לעתים רחוקות לביטוי תקשורתי.  דיון פומבי נדיר בין אנשי רוח סורים התנהל לאחרונה מעל דפי היומון הערבי אל-חיאת והתמקד ביחסה של האינטיליגנציה הסורית לתהליך השלום עם ישראל ובקושי להביע עמדות בנושא זה בתקשורת הסורית הפנימית

העיתונאי הבריטי פטריק סיל, מקורבו של נשיא סוריה חאפט' אסד, פרסם שני ראיונות ביומון "אל-חיאת" שערך: עם בנו של הנשיא אסד, בשאר אסד, ועם ראש ממשלת לבנון, אמיל לחוד, שאמר: נסיגה ישראלית חד-צדדית לא תוכתר בהצלחה. היא תוביל למלחמה נוספת. בעיית הפלסטינים בלבנון קשורה באופן ישיר לסוגיית נסיגת ישראל

יו"ר המועצה המחוקקת, אחמד קריע 'אבו עלאא', הזהיר את ישראל כי הפלסטינים יבצעו באופן חד צדדי את ההסכמים שנחתמו אם יימשך הכישלון הנוכחי במשא ומתן. לדבריו, אם ישראל לא תבצע את הסכמי שלב המעבר, אנו ניישם אותם חד צדדית כדי להפוך את אזור B, הנתון לשליטה אזרחית פלסטינית, לאזור A הנתון גם לשליטתם הביטחונית

ביומון המפלגה הליברלית (האסלאמית) המצרית, "אל-אחראר", מופיע מאמר תחת הכותרת "גרשו את שגריר ישראל" פרי עטו של עאדל אל-ג'וג'רי שהינו גם עורך השבועון "אל-ע'ד אל-ערבי". אל-ג'וג'רי תוקף בחריפות את ממשלת ישראל על מדיניותה בלבנון ומשתמש בביטויים אנטישמיים נגד מנהיגיה

חסין חמוי כותב ב"אל-אסבוע אל-אדבי", ביטאון התאחדות הסופרים הערבים בדמשק: אינני חושב, שאני מפריז ביכולתה של הציונות להשפיע על השינויים וההחלטות בכוכב הלכת הזה, ואינני רואה את התנועה הזאת, בעלת האצבעות החודרות לכל מקום בעולם, דרך מראה מעוותת. כוחה השפעתה וסכנותיה אינן פוגעות רק בערבים אלא בעולם כולו

ההחרפה האחרונה בעימות בדרום לבנון הבליטה מחדש את חלקה של סוריה הן בעידוד חזבאללה והן בריסונו. ע"פי מקורות סורים שצוטטו ב"אל-חיאת" המסר המדיני של פיגועי חזבאללה האחרונים הוא ש"ההתנגדות תימשך גם בצל המו"מ", וכי אין אמת בשמועות  כאילו הושגה שביתת נשק בלתי מוכרזת בדרום לבנון, בעת שיש המו"מ

יומון הרש"פ "אל-חיאת אל-ג'דידה" פרסם ב-12 בפברואר, 2000, כתבה על חישובי קץ שעורכים הוגי דיעות אסלאמיים בנוגע לעתיד מדינת ישראל ועל ההתנגדות שמביעים אנשי רוח לחישובי קץ אלו. כך, הוגה הדיעות האסלאמי, בסאם ג'ראר, פרסם לפני 3 שנים ספר בשם "העלמות ישראל בשנת 2022 – נבואה קוראנית או צרוף מקרים מספרי"

ביטויים אנטישמיים אינם זרים לתקשורת הסורית. בסוף נובמבר 1999, התפרסם בבטאון 'התאחדות הסופרים הערביים' בסוריה מאמרו של ג'בארה ברע'ות'י, "שיילוק הניו יורקי ותעשיית המוות". במאמר זה חזר המחבר לעלילת הדם הידועה לפיה היהודים משתמשים בדם של נוצרים ומוסלמים לאפיית מצות של פסח והעלה טענות אנטישמיות נוספות

חבר הועדה המרכזית של ה'פתח', צח'ר חבש, העניק ראיון מקיף ליומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה בנוגע לאינתיפאדה ומטרותיה המדיניות: העצמאות היא לבה של האינתיפאדה שפרצה באל-אקצא ועברה לשאר הערים, וכן לערים ולכפרים הפלסטיניים בתוך הקו הירוק. האינתיפאדה אימצה את התוכנית הלאומית של אש"ף

הוגה הדיעות הצרפתי שהתאסלם, רוז'ה גארודי, אשר הואשם באנטישמיות ובהכחשת השואה, היה אורח הכבוד של יריד הספרים הבינלאומי בקאהיר (26.1-3.6.2000). היומון המצרי הממסדי "אל-אהראם" ראיין את גארודי וביקש את התייחסותו לוועידה הבינלאומית בנושא השואה בשטוקהולם

עורך היומון הסורי הממסדי "תשרין", מחמד ח'יר אל-ואדי, כתב מאמר (31.1.2000) המכחיש את השואה ומאשים את הציונות בנאציזם. המאמר, שכותרתו "המגיפה של האלף השלישי", התפרסם על רקע משפטו של מכחיש השואה, דיוויד אירוינג המתנהל בבריטניה, והכינוס הבינלאומי בנושא השואה שנערך בשטקהולם

ב- 27.1.2000 נשא פארוק אל-שרע דברים בפני הכנס השנתי של התאחדות הסופרים הערביים בסוריה. נוסח מילולי של נאומו פורסם בביטאונה של ההתאחדות, "אל-אסבוע אל-אדבי", ב- 12.2.2000. בעקבות ההרצאה השיב אל-שרע לשאלות. העיתון "אל-ספיר" פרסם ב- 12.2.2000 גם את החלק הזה של האירוע

בביטאון החמאס, "אל-רסאלה", כותב בעל הטור, הידוע במאמריו הקיצוניים, ד"ר עטא אללה אבו אל-סבח, מכתב גלוי "אל עדת היהודים": "אין זה חדש עבורכם, עדת היהודים, לעסוק בגניבה, לאכול מאכלות אסורים ולבגוד. גנבתם את ארצנו ואת מיטב שנותינו, ואותנו הנחתם  בגלות

הנציג הפלסטיני באו"ם, נאצר אל-קדוה: הצד הישראלי פעל לבסס את השקר, שהסכסוך הישראלי-ערבי נסוב על הגדה המערבית, דבר שמחייב פתרון של פשרה בנוגע לשטח אדמה זה. מובן, שיש עובדות חדשות בשטח, אך העקרונות נותרים בעינם: זכויות לפליטים ואחריות ישראלית משפטית מוסרית ומעשית בנושא זה

במאמר שכותרתו "האם ישלמו הנוצרים הערבים את מחיר הסדר השלום עם ישראל", כותב החוקר המצרי, מג'די ח'ליל, החי בניו יורק:  הנוצרים הערבים חוששים שהסדרי השלום הבלתי צודקים, המאכזבים את העמים הערבים, בנוסף לגלי השחיתות במדינות ערב,  עלולים להוביל לניסיון להעסיק את העמים הערביים ביצירתו של האויב הנוצרי האלטרנטיבי

בראיון ל"אל-ספיר" אומר שר החוץ הסורי פארוק אל-שרע: "אנו המתנו שהאמריקאים ידווחו לנו שהצד הישראלי מוכן להיכנס לדיון בנושאי מהות, כלומר, בהסכמתם [של הישראלים]  לעקרון הנסיגה לקווי הארבעה ביוני 1967. ללא התחייבות זו, חזרתנו לשיחות תהיה לשווא. אנו איננו חובבי מו"מ לשם מו"מ

יו"ר "התאחדות הסופרים הערביים" בסוריה, ד"ר עלי עקלה ערסאן, בוחן את שיקולי הרווח וההפסד במקרה של חתימת הסכם שלום עם ישראל, ומגיע למסקנה כי הסכם השלום אינו כדאי, בשל המחיר האידיאולוגי שסוריה נתבעת לשלם עבור הגולן

עורך היומון הלבנוני "אל-ספיר", טלאל סלמאן, מפרסם את חלקה השני של סדרת ראיונות עם בכירים סוריים. בחלק זה, מתמקדים הבכירים הסוריים בתיווך האמריקאי במו"מ. בחלק ניכר מהכתבה מצוטטים דברי שר החוץ הסורי, אולם, בקטעים בהם נמתחת ביקורת על הממשל האמריקאי, מובאים הדברים בעילום שם

פרס בריאיון:  "[מה ש] ברק אמר [הוא] האם אתם חושבים שהישיבה עם ערפאת היא הנאה והוא התכוון בכך לישיבה עם ערפאת אל שולחן הדיונים. אני סבור שכוונתו של ברק היתה שקשה לנהל מו"מ. ברק נלחם היום כדי לנצח בבחירות ואתם מצפים ממני שאומר לכם דבר שיפגע ביכולתו לנצח

העיתונאי אבראהים אל-חמידי, מקורבו של שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, מפרסם ביומון הערבי אל-חיאת  (9.1.2000) את מסמך הגישור האמריקאי בין ישראל לסוריה. אל-חמידי, מצטט מקור סורי שאומר ש"זוהי הפעם הראשונה שהמעורבות האמריקאית היא בדרג שכזה... כעת ניתן לקבוע בדיוק מי האחראי להכשלת [המו"מ]

תחת הכותרת "השלום הציוני" כותב זביר סלטאן בשבועון "אל-אסבוע אל-אדבי", בטאון אגודת הסופרים הערביים בדמשק, באחד בינואר 2000:"...האירועים שהתרחשו בעקבות הסכמי קמפ-דיוויד הידועים לשמצה הוכיחו כי השלום של הציונים הוא אחת מצורות המלחמה שהם מנהלים כנגד הערבים והמוסלמים..."

אבראהים חמידי כותב בעיתון "אלחיאת": סוריה אישרה כי "העדיפות הראשונה במעלה", אשר ידרוש שר החוץ פארוק אלשרע בסבב הבא של שיחות השלום עם ישראל ב"שפרדסטאון" שבמערב וירג'יניה, תהיה לנסיגה מהגולן הסורי הכבוש.

שר האוצר הפלסטיני, מחמד זהדי אל-נשאשיבי, אמר כי "המו"מ לא יוכל להשיב את ירושלים. עלינו להיאבק ולהלחם כדי להגן על כל שעל של ירושלים. אם לא נעשה כן, ההיסטוריה תמחק אותנו, משום שאנו שרנו בשבחה של ירושלים אך לא הגנו עליה

 בתגובה לדברי ראש הממשלה ברק כי נושאי הנורמליזציה, הסדרי הביטחון ולבנון יקדימו את הנסיגה מהגולן, אמר שר החוץ הסורי פארוק אל-שרע : "מרכיבי השלום ידועים, והם ביו היתר: נסיגה ישראלית מהגולן לקווי הארבעה ביוני 1967 ונסיגה מדרום לבנון ...  הסדרי ביטחון מאוזנים לשני הצדדים... לו"ז ליישום ההסכם..".

דר' עלי עקלה ערסאן, יו"ר 'התאחדות הסופרים הערביים' בסוריה מתח ביקורת יוצאת דופן על מה שהוא רואה כויתורים סוריים, שאפשרו את חידוש המו"מ עם ישראל. במקביל, חשף ערסאן פרטים על חילופי המסרים בין ארה"ב לסוריה, בחודשים האחרונים

יומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה", מציג בהרחבה את עבודותיהם של שני חוקרים פלסטינים, המהוות סיכום לכנס בנושא "הערבים וההתמודדות עם ישראל" שערך "המרכז לחקר האחדות הערבית". "...המאבק נגד הציונות וישראל הוא מסוג המאבקים ההיסטוריים-חברתיים המתמשכים .. אשר לא ניתן לקצר אותו דרך פתרונות שלביים

להלן קטעים ממאמרו של ג'בארה אל-ברע'ות'י, "שיילוק הניו-יורקי ותעשיית המוות", שהתפרסם ב"אל-אסבוע אל-אדבי [27.11.1999]", בטאון "התאחדות הסופרים הערביים" בדמשק: "הוראות התלמוד הרוויות בשנאה ואיבה כלפי האנושות [טבועות] בנפש היהודית. לאורך ההיסטוריה ידע העולם יותר משיילוק אחד ..."

פטריק סיל, הביוגרף הרשמי של נשיא סוריה ומקורבו, פרסם באל-חיאת הלונדוני תאור מפורט של המו"מ שניהלה סוריה בשנים 93-96, בתיווכה של ארה"ב, עם ישראל. סיל מבסס את מאמריו על המסמכים והתכתובת המקורית בין ארה"ב לאסד, אותם ככל הנראה קיבל ממקורות סוריים

ההשערה הראשונית שהופיעה בתקשורת האמריקאית, לפיה התרסקות המטוס המצרי נגרמה מהתאבדות טייס המשנה, ג'מיל בטוטי, עוררה בתקשורת המצרית  תגובות נסערות. הטענה כי האמירות בעלות האופי הדתי, שהשמיע בטוטי ברגעי הטיסה האחרונים, הן ראיה לכוונת ההתאבדות, החריפה את אופי התגובות

תחת הכותרת "המציאות והמטרות האמיתיות של השגרירות הנוצרית בירושלים" מותח סאמר סלאמה ביומון "אל-איאם" ביקורת חריפה על השגרירות הנוצרית בירושלים  "...המנצלת כל אירוע דתי, ובמיוחד דתי-נוצרי, כדי לשרת את התעמולה למען ירושלים ישראלית-ציונית ומקבלת תמיכה מאגודות נוצריות ויהודיות..."

תחת הכותרת "הישראלים החדשים: עובדות ההיסטוריה.. כיוון הפתרון" קושר בעל טור ביומון "אל-איאם", רג'ב אבו סריה, בין הצהרות שהשמיעו אישים ישראליים, המביעות תמיכה, ולו חלקית, בזכות השיבה לפלסטינים, לבין גישת ה"היסטוריונים החדשים" הישראלים

השבועון "אל-משאהד אל-סיאסי" ערך ראיון מקיף עם נביל שעת', השר לתכנון ולשיתוף פעולה בינלאומי ברשות הפלסטינית, שאמר: "...צריך לעשות מאמץ ולהפעיל כל לחץ בינלאומי אפשרי על מנת להגיע לפתרון והוא שיוביל אותנו לעצמאות פלסטין ולשחרורה. זוהי שאיפתנו ותקוותנו."

בטורו השבועי בביטאון התנועה האסלאמית בישראל "צות אל-חק ואל-חריה" כותב סגן ראש התנועה האסלאמית, השיח' כמאל ח'טיב, כי "ארה"ב היתה בטוחה שהיא 'תנקה' את העולם מן הטרוריסטים, והנה היא מופתעת ממי שמכוון את החצים למותניה ואומר לה: 'את מגינת הטרור בעולם וכל הדיכוי, העושק והאלימות [נמצאים]  תחת חסותך'. 

כותבים ערבים מגגיבים להופעת "ההיסטוריונים החדשים" בישראל. בין היתר נטען כי הופעתם נובעת מקיומה של היסטוריה [ישראלית] רשמית, ישנה ומסולפת שיצרה המערכת הישראלית וכי הצורך בהיסטוריונים ישראלים חדשים הוכתב על ידי קיומה של היסטוריה שאיננה עומדת בפני ביקורת רצינית.

תחת הכותרת "מורשת העבר היפה" כותב הפובליציסט חסן ח'צ'ר ביומון אל-איאם: "... איננו יכולים לחיות ללא רעיון מאחד. מקור קלוננו ואובדן ביטחוננו בחמש השנים האחרונות מתבטא בהעדר רעיון זה, אשר ילכד את הפלסטינים בכל מקומות המצאם וילהיב אותם בלהט המתוק הזה שחווה כל מי שחי בראשית שנות השבעים

תחת הכותרת "אסטרטגית הטבח" מותח פארוק ואדי, בעל טור ביומון "אל-איאם", ביקורת על יוזמתו של שר החינוך, יוסי שריד, ללמד בבתי הספר בישראל על הטבח שביצעו חיילי משמר הגבול בכפר קאסם בשנת 1956 ועל לקחיו

פיצל אל-חוסייני בראיון: ראש ממשלת ישראל יוצר חזות קודרת מאוד לתהליך השלום ולתקוות שנתלו בו [אישית] - שהוא יביא לשינוי במדיניות הישראלית. איננו חשים שחל שינוי במדיניות ישראל אלא [להיפך] שאנו ניצבים בפני חזרה של שלטון הליכוד ושל ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו.

העיתון "אל-שרק אל-אוסט": "השמועות בדבר ניסיון ההתנקשות בשגריר ארה"ב בקאהיר, דניאל קרצר, באו בעקבות מתקפה מילולית תקשורתית שהתנהלה מעל דפי העיתונים במצרים בינו לבין כמה אנשי רוח מצריים..."

בביקורו במחנה הפליטים דהיישה, אמר הפטריאך הקתולי בירושלים, כי הוא חש בסבל הפליטים זמן רב. הוא אמר כי הוא עצמו היה פליט לאחר 'האסון' של שנת 1948 וכי הוא עדיין נושא את "פנקס המצרכים" של הפליטים שמנפיקה סוכנות הסעד והתעסוקה הבינלאומית (UNRWA

  לאחרונה חל שיפור ביחסים שבין כווית לבין כמה מדינות ערביות אשר תמכו בעיראק בזמן מלחמת המפרץ. גם הפלסטינים מעונינים לפתוח דף חדש עם כווית ולסתום את הגולל על העבר. לדברי מזכ"ל הפרלמנט הפלסטיני, אחמד עבד אל-רחמן, "לא יתכן שנשאר אסירים של מאורעות מן העבר"

בחירתו של אהוד ברק לראשות ממשלת ישראל עוררה אופטימיות רבה בנוגע לאפשרות חידושו המהיר של המו"מ הישראלי-סורי. הסורים טענו, שראש ממשלת ישראל לשעבר, יצחק רבין, התחייב כלפי האמריקאים בשנת 1995, לסגת לקווי הארבעה ביוני 1967, אך פרשנות זו אינה מקובלת על ישראל

בנאום ברמאללה – בכנס לרגל יום הולדתו השבעים - אמר יאסר ערפאת: "[אנו] נמשיך במאבקנו ובג'יהאד שלנו בכוח ובנחישות, עד שנראה נער ונערה אלה מניפים את הדגל [הפלסטיני] מעל חומות ירושלים, מסגדיה וכנסיותיה. אין זה מעבר ליכולתו של אללה להביא לכך בקרוב

שאלת הזהות וההשתייכות מעסיקה רבות אומנים וסופרים ערבים ישראלים, אשר דורשים להיות אזרחים שווים הנהנים מאוטונומיה תרבותית במסגרת החברה הישראלית, אך חשים כערבים פלסטינים בתוקף קשריהם הרוחניים, התרבותיים ואף המשפחתיים אל הפלסטינים ואל העולם הערבי בכללותו

התבטאותו של הנשיא קלינטון על שיבת לפליטים הפלסטינים במהלך מסיבת עיתונאים שערך עם הנשיא מבארכ [2.7.99] – התבטאות שאותה סייג אחר כך בסייגים שונים – עוררה תגובות רבות מצד הפלסטינים

ביטויים פומביים של מתיחות ועימות בין מוסלמים לבין נוצרים הם נדירים ביותר בתקשורת הערבית. למרות זאת הופיעו לאחרונה בתקשורת הערבית ביטויים פומביים כאלה מפי אנשי הנהגה מקרב שתי העדות. במוקד העימות עמדה שאלת מעמדם של הנוצרים כעדה דתית וכאזרחים

בראיון מקיף שהעניק השיח' פצ'לאללה לשבועון ה-BBC בערבית אל-משאהד אל-סיאסי, הוא פורש את משנתו הפוליטית והתרבותית וקובע שבדומה לנשיא איראן ח'אתמי, הוא שם את הדגש על הסיסמא "אני וזולתי", או במילים אחרות פתיחות לעולם שמחוץ לאסלאם.

עם תום הבחירות בישראל, שלקראתן נמנעו הפלסטינים מפעולות מחאה אלימות, ונוכח חידוש העבודות בשטח ראס אל-עמוד ובהר חומה, החלה ההנהגה הפלסטינית להיערך מחדש למאבק בהתנחלויות. במסגרת זו התקיים ברמאללה ב-30-5-99  'כינוס לאומי למאבק בהתנחלויות' בראשות שר ההסברה והתרבות ברש"פ, יאסר עבד רבה

תחת הכותרת "האבן של 'ישראל'... ותרועת השבח של קופי ענאן" כותב בעל הטור מג'אהד ח'לף ביומון 'אל-קדס': מה שמפליא הן הצהרותיו של ענאןששיבח את ערכי החרות, הדמוקרטיה והסובלנות ש"ישראל" דבקה בהם וטען כי  אלה הן אותן המטרות שהאו"ם פועל להגשמתן

השמחה לאיד שאחזה בתקשורת הפלסטינית בעקבות הפסדו של נתניהו בבחירות בישראל פינתה את מקומה במהירות לדיון בדמותו של ראש הממשלה הנבחר אהוד ברק ובעתיד המשא ומתן. 'ארבעת הלאווים' עליהם הכריז ברק לאחר היבחרו, גרמו מורת רוח ודאגה ברשות הפלסטינית

מאז פרסום תוצאות הבחירות מתמקדת התקשורת הפלסטינית בהשלכותיו הצפויות של השינוי הפוליטי שחל בישראל על הפלסטינים ועל תהליך השלום. אולם, בשולי הדיון הפוליטי מתייחסים הכותבים גם למהותן של בחירות במדינה דמוקרטית. כותבים אלו משבחים את הדמוקרטיה בישראל ואף מביעים את קנאתם בה

מזכ"ל 'חזית השחרור הפלסטינית', מחמד עבאס (המכונה 'אבו אל-עבאס'), התייחס לתפקיד הצבאי של 'חזית השחרור הפלסטינית' ואמר: "'החזית' דבקה מזה חמש שנים [בהחלטה] להקפיא את הפעילות הצבאית, על מנת להעניק להנהגה הפלסטינית הזדמנות להשיג תוצאות מדיניות למאבק הפלסטיני

עמדתה הרשמית של הרשות הפלסטינית ביחס לבחירות בישראל קובעת כי הבחירות הן עניין ישראלי פנימי אשר לרש"פ אין עניין להתערב בו. עם זאת, ישנם קולות רבים הטוענים כי לתוצאות הבחירות תהיה השפעה מכרעת לא רק על עניינים ישראליים פנימיים, אלא גם על עתיד הפלסטינים ועתיד תהליך השלום

ההיסטוריון הפלסטיני, עצאם סיסאלם, המשמש כמרצה להיסטוריה באוניברסיטה האסלאמית בעזה, העניק ראיון נרחב לטלוויזיה הפלסטינית, בו אמר: העם [הפלסטיני] הוא העם העתיק ביותר והתרבות הפלסטינית היא העתיקה ביותר... 'פלסטין' הוא שם חדש יחסית, אך זוהי ארץ כנען ופיניקיה, ארץ אל-שאם...

נביל שעת' לטלוויזיה הפלססטינית: "...ארה"ב היא החברה החזקה ביותר בברית המערבית. למרות זאת, אירופה אינה נעדרת אמצעים ואלטרנטיבות בניסיונה למלא תפקיד עצמאי וחלוצי יותר... ישנם כעת שלושה גורמים בהם יכולה אירופה להשתמש [כדי ללחוץ על ישראל.. "

מאז חתימת 'הסכם ויי', החלה ההנהגה הפלסטינית לפעול לחיזוק מעמדה של החלטה 181 של העצרת הכללית של האו"ם, היא 'החלטת החלוקה' משנת 1947. במהלך חמשת החודשים שחלפו, הפכה החלטה 181 מתביעה שולית שהוצגה בפורומים מקומיים בשטחי הרשות הפלסטינית למוקד הפעילות הדיפלומטית הפלסטינית

דברים שאמר מזכ"ל הקבינט הפלסטיני, אחמד עבד אל-רחמן, ליומון הפלסטיני אל-קדס:  "הקהילה הבינ"ל מייעצת לנו לדחות [את ההכרזה החד-צדדית על המדינה הפלסטינית]. אנו מקשיבים להם, אבל שואלים: האם קיימת נקודת-זמן ספציפית שבה תתקבל החלטה בינ"ל שתשים קץ לתוכנית הישראלית?

יומון הרשות הפלסטינית אל-חיאת אל-ג'דידה מדווח על נאומו של יאסר ערפאת בכינוס באל-בירה: "הנשיא ערפאת הדגיש בדבריו שהוקראו על ידי [סגן ראש מנהלת ההכוונה הפוליטית ברשות הפלסטינית], עת'מאן אבו ע'רביה... שעלינו להלחם באויב בכל הזירות ולהיאבק בו בכל האופנים, כל עוד אין אנו משיגים עצמאות"

הקדמת הבחירות לכנסת ה-15 התקבלה במגזר הערבי בתחושה מעורבת; מצד אחד שמחו כל המפלגות הערביות על קיצור ימיה של ממשלת נתניהו. מצד שני, אין המגזר הערבי מאוחד דיו על מנת להפיק את מלוא כוחו האלקטורלי

חבר הועד הפועל של אש"ף ויושב ראש ועדת הפליטים, דר' אסעד עבד אל-רחמן:"...כאשר אנו מדברים על זכות השיבה, אנו מדברים על השיבה בהתאם להחלטה 194 ולא על שיבה לגדה המערבית ולרצועת עזה. [מדובר] על זכות השיבה לבתיהם ולרכושם של הפליטים, כפי שנקבע בהחלטה הבינלאומית..."

מנהיג ארגון ה"ג'יהאד האסלאמי הפלסטיני", רמצ'אן עבדאללה שלח, משא מאום בביירות במסגרת סימפוזיון שכותרתו "הערבים וההתמודדות עם ישראל: האפשרויות לעתיד". הוא אמר: "איננו נלחמים ביהודים משום שהם יהודים או כדי להופכם למוסלמים, המערכה נגד היהודים היא על פלסטין

 חבר הועדה המרכזית של ה'פת"ח' וחבר המועצה המחוקקת, עבאס זכי, העניק ראיון ליומון 'אל-קדס' בנוגע לעמדותיה של תנועת ה'פת"ח' בנושאים שונים. הוא הסביר כי "תנועת ה'פת"ח' מושתתת על כל מרכיבי המאבק - הן המאבק המזוין והן המאבק הפוליטי ופעילות בדרכי שלום

 יו"ר מחלקת הפליטים וחבר הועד הפועל של אש"ף, אסעד עבד אל-רחמן, קיים מסיבת עיתונאים ב-28 בפברואר ברמאללה ובה הציג את עמדת אש"ף בשאלת הפליטים, על רקע האפשרות להכרזה על מדינה פלסטינית עצמאית. אל רחמן שלל פתרון לבעיית הפליטים בגדה וברצועה

ב-10.2.1999 דיווח יומון הרשות הפלסטינית "אל-חיאת אל-ג'דידה" על הגעת משלוח גדול של תרופות במשקל של כ-50 טון, ובערך כולל של 3.5 מליון דולר כסיוע הומניטרי רפואי מטעם ארגון "הדסה-טקסס" לרשות הפלסטינית

חבר הועדה המרכזית של ה'פתח' ויו"ר ועדת החינוך במועצה המחוקקת, עבאס זכי: "התנאים אשר הביאו לפרוץ המאבק המזוין עדיין קיימים, והם אלו הקוראים לנו לאזור כוח ונחישות כדי להמשיך בדרך, במיוחד בשעה שישראל משליכה את ההסכמים לאחור ונסוגה מהתחייבויותיה לפלסטינים

שר העבודה הפלסטיני, רפיק אל-נתשה, העניק ראיון לערוץ הטלוויזיה של הרש"פ. להלן קטעים ממנו: "...לאחרונה חלה התפתות חיובית ביחסים הפלסטינים-אמריקאים. אנו מתייחסים בחיוב רב לביקור קלינטון בפלסטין... האמריקאים השתכנעו באופן  מוחלט שאנו מלאנו את התחייבויותינו

השיח' אחמד יאסין היה אורח של ועידת מפלגת ה'הצלה הלאומית האסלאמית', המקורבת ל'חמאס', אשר התקיימה ב-6.2.99 במרכז התרבות רשאד אל-שוא בעזה. בדברים שנשא, אמר יאסין כי "העם הפלסטיני יתנגד לנסיגה, לויתורים ולכניעה והוא יאחז ביד אחת רובה וביד השניה את ספרו של אללה

בראיון שערך כתב העת אל-מסאר עם חבר הלשכה המדינית של 'החזית העממית', ג'מיל מג'דלאוי, הוא אמר: את עקרונות המאבק למען שחרור פלסטין והקמת חברה מתקדמת שתהיה חלק מאומה ערבית אחת, לא נשנה והפעילות הצבאית לא הפסיקה להיות אחת האופציות שלנו

האחד בינואר 1999 צוין ברחבי הרשות הפלסטינית כיום השנה ה-34  לייסוד תנועת ה'פתח'. מסמך זה מסכם את ההתבטאויות הבולטות לרגל האירוע, כפי שדווחו בתקשורת הפלסטינית

יומון הרש"פ: "[דרישת ישראל] לאיסוף הנשק נועדה לחולל מלחמת אחים ['פתנה'], להסית ולגרום להתנגשויות פנימיות (בין הפלסטינים לבין עצמם). שרון אף הרחיק לכת ודרש לשלול מהמשטרה הפלסטינית את הרובים [המותרים לה] על פי ההסכם."

 במאמר פרוגרמטי שפרסם יושב ראש המועצה המחוקקת הפלסטינית וחבר המשלחת הפלסטינית למשא ומתן, אחמד קריע 'אבו עלאא' ביומון הרשות הפלסטינית "אל-חיאת אל-ג'דידה", הוא קובע באופן מפורש כי גבולות המדינה הפלסטינית העצמאית העתידה לקום הם הגבולות שנקבעו בהחלטת החלוקה.

בעזה נערך סימפוזיון מדיני בהשתתפות כמה מבכירי תנועת  ה'פתח', מנגנוני הבטחון וההסברה ברשות הפלסטינית ואינטלקטואלים פלסטיניים. המשתתפים דנו בשלל בעיות הקשורות להיסטוריה של העם הפלסטיני ולמוצאו, במרכזיותה של התרבות הפלסטינית ובהבדל בין מאבק מדיני לצבאי.

במהלך החודשים האחרונים עסוקים הפלסטינים בהכנות רבות ומגוונות לקראת "עימות עתידי [אפשרי] עם ישראל." במסגרת הכנות אלה, נערכים גם דיונים בנוגע לתגובה הישראלית הצפויה למהלך הפלסטיני ובנוגע למענה הפלסטיני הנדרש לכל תרחיש אפשרי

הפלסטינים מבהירים כי משמעות הכרזת המדינה במאי 1999 היא בראש ובראשונה הכרזה על פרישת הריבונות הפלסטינית הלכה למעשה במדינת פלסטין שבגבולות הארבעה ביוני 1967, כולל ירושלים המזרחית כעיר הבירה. מעת לעת ישנן התייחסויות לגבי אופייה של המדינה העתידית

בחמישה עשר בנובמבר 1988 הכריזה המועצה הלאומית הפלסטינית באלג'יר על הקמת מדינת פלסטין בגבולות 1967, שבירתה ירושלים המזרחית. הכרזה זו זכתה להכרה של למעלה מ-108 מדינות והפלסטינים מבהירים כי ההכרזה השניה - בארבעה במאי 1999 - תהיה בבחינת השלמה בפועל של ההכרזה הראשונה

יושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת נשא נאום בפני אנשי תנועת ה'פתח' ברמאללה לרגל יום השנה העשירי ל'הכרזת העצמאות הפלסטינית', שצויין ב-15 בנובמבר: "...המהפכה הפלסטינית היא מהפכה אדירה ומוטב שידעו הרחוק והקרוב שהרובה הפלסטיני מוכן ואנו נכוון אותו, אם הם ינסו למנוע מאתנו מלהתפלל בירושלים..."

חבר הצוות הפלסטיני למו"מ וראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה, מחמד דחלאן, אמר ליומון אל-איאם כי הפלסטינים דחו את כל התנאים שהציגה ישראל בנושא הבטחוני. דלחאן: "לא הסכמנו לשום תנאי מן התנאים שהציב נתניהו. למשל, לסוגיית ההסגרה של אלו אשר נאמר לגביהם שהם רוצחים אין זכר בהסכם הזה."

ראש הלשכה המדינית באש"ף, פארוק קדומי, היושב בתוניס העניק ראיון לעתון אל-ח'ליג' היוצא לאור במדינת האמירויות הערביות המאוחדת. יומון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה [14.10.1998], פרסם את הראיון במלואו.בראיון תוקף קדומי את ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ומכנה אותו "יאנקי" המתייחס לפלסטינים כאל אינדיאנים

במאמר בלתי חתום בעיתון אל-שעב (28.9.1998), סוקר הכותב את "פועלם" של היהודים במדינות העולם. לטענתו היהודים הם האחראים למשבר הכלכלי החמור אשר פוקד את רוסיה, להפצת פורנוגרפיה בתקשורת התורכית, לפגיעה במוסדות כלכליים ביוון ולניצול הגרמנים על רקע השואה

האינטלקטואל הפלסטיני מהזרם האסלאמי, ד"ר סלים אל-עוא: "חובת המוסלמים להשיג נשק להשמדה המונית, החל בנשק גרעיני וכלה בנשק כימי וביולוגי. אנו רוצים שהשלום הזה [עם ישראל] יסתיים ויחוסל ושמדינת ישראל תפסיק להתקיים

ראש מועצת עבלין, חבר הכנסת צאלח סלים העניק ראיון מקיף לשבועון כל אל-ערב, 7.8.1998: לא התנצלתי על דברי לפיהם יש להרוג פלסטינים המוכרים קרקעת ליהודים. מקומם של אלו באתר הפסולת הבוער ברמת החובב. חוגי האינטיליגנציה ברחוב הערבי ישראלי רוכבים על הגל העדתי במקום להאבק בו

בעקבות הפולמוס העדתי שפרץ בישראל על רקע התבטאויותיו של חבר הכנסת אורי אור בגנות עדות המזרח, נכתב בפרסום הדו-שבועי הרשמי של תנועת ה'פתח' "עמתדנו": "...המערכה עברה לתוך החברה הישראלית שהחלה לחוש בבידוד ובסכנה הטמונים במדיניותו של נתניהו ביחס לעתיד הקיום היהודי, לא רק בפלסטין, אלא בעולם כולו..."

היומון אל-איאם פרסם ראיון עם ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה, מחמד דחלאן: הפופולאריות של התהליך המדיני נמצאת בנסיגה משמעותית, בשל העיקשות הישראלית והפרובוקציות הנמשכות. אם תמשך נסיגה זו, תהיה לכך תוצאה שלילית ביחס לתהליך כולו. נכון שהפלסטינים יפסידו, אבל גם הישראלים..

אחמד יאסין בראיון: האם אתה צופה שישראל תתנקש בחייך?; יאסין: אני אשמח מאוד אם זה יקרה. רק שיעשו את זה כבר, אם יש להם את הכשרון לכך. היום בו אמות כ'שהיד' יהיה היום השמח בחיי

התהליך המדיני עמד השבוע בסימן החלטת ממשלת ישראל בעניין התחומים המוניציפאליים של ירושלים ובסימן האפשרות לקיום משאל עם בנוגע לביצוע הפעימה השניה. בשני המקרים היתה תמימות דעים בתקשורת הפלסטינית כי המדובר בהפרות של הסכם אוסלו

גם השבוע נשמעו דעות שונות במגזר הפלסטיני הטוענות כי תהליך השלום נמצא על סף כישלון ויש לשקול מהן האופציות העומדות בפני העם הפלסטיני, כולל את החזרה לאופציה הצבאית. ערפאת לא  שלל ערפאת חזרה לאופציה כזו, באמרו כי כל האופציות פתוחת.

הדיווחים בתקשורת הפלסטינית על תהליך השלום התמקדו גם השבוע במשא ומתן על הפעימה השניה ובמאפייניו של הסדר הקבע העתידי. ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, צאא'ב עריקאת, אמר כי אם הישראלים ינסו להיכנס מחדש לשטחי הרשות הם לא יצאו מהם חיים

הדיווחים בנושא תהליך השלום בתקשורת הפלסטינית עמדו השבוע בסימן המחלוקות האחרונות במשא ומתן על הפעימה השניה. יאסר ערפאת התייחס לתביעה הישראלית לבטל את הפעימה השלישית של הפריסה מחדש ואמר: "הצד הפלסטיני לא ויתר ולא יוותר על אף שלב משלבי הפריסה מחדש

השבוע התפרסם סקר שערך מכון JMCC הפועל במזרח ירושלים לגבי מידת תמיכתם של הפלסטינים בתהליך השלום בהשוואה לסקר זהה בשנה שעברה. להלן חלק מתוצאותיו: 65.6% מהנשאלים טענו שהם אופטימים, לעומת 72.4% בנובמבר 1997; 3.7% מהנשאלים קבעו כי הם תומכים בתהליך השלום, לעומת 74.2% בנובמבר 1997

 התקשורת הפלסטינית שבה השבוע להתמקד בתהליך השלום. אנשי הרשות הפלסטינית הביעו פסימיות בנוגע לעתיד התהליך והתייחסו בעיקר לאופציות החלופיות ולמה שעלול להתרחש במידה ותהליך השלום ייכשל

במוקד הסיקור התקשורתי עמדו השבוע הארועים לציון 50 שנה ל"אסון" הפלסטיני. פעילויות רבות ושונות התקיימו בשטחי הרשות הפלסטינית במשך כל השבוע. 'תהלוכת המיליון', שתוכננה על ידי משרד ההסברה הפלסטיני מזה כמה חודשים, התקיימה במקומות שונים בשטחי הרשות הפלסטינית ב-14במאי

היוזמה האמריקאית לקידום תהליך השלום עמדה במוקד הסיקור התקשורתי הפלסטיני השבוע. יאסר ערפאת נדרש להגן בראיון שהעניק לאל-ח'ליג' על הסכמתו לנסיגה של 13% בלבד בפעימה השניה ואמר למראיין: אל תשכח שהיוזמה כוללת את הנסיגה של הפעימה השלישית

הדיווחים בתקשורת הפלסטינית בנושא התהליך המדיני עסקו השבוע במפגש הצפוי בלונדון. בכינוס הנהגת הרשות הפלסטינית שהתקיים באחד במאי, אמר ערפאת, כי במידה ושיחות לונדון ייכשלו, ישובו האנרכיה ואובדן הבטחון למזרח התיכון כולו

בנאום שנשא במחוז חברון, אמר יו"ר ועדת החינוך במועצה המחוקקת, עבאס זכי: "תנועת ה'פתח' לא וויתרה ולא תוותר על האופציה הצבאית אלא לאחר שחרור כל האדמה הלאומית והקמת המדינה הפלסטינית העצמאית ובירתה ירושלים

פרשת מותו של איש ה'חמאס', מוחיי אל-דין אל-שריף, והמתיחות שהתעוררה בין הרשות הפלסטינית לארגון ה'חמאס' בעקבותיה המשיכה למקד את התענינותה של התקשורת הפלסטינית גם השבוע

ספיחי פרשת מוחי אל-דין אל-שריף; חמישים שנה למלחמת 1948 וערביי ישראל: MEMRI בעתונות הפלסטינית; תהליך השלום

תגובות על מות מחבל ה'חמאס', מוחי אל-דין אל-שריף; תנועת ה'חמאס' בתקשורת הפלסטינית; דרשת יום השישי ה-3.4 באל-אקצא; ביקור ערפאת במוזיאון אנה פרנק; ביקורת על מיניסטריון השלטון המקומי ברש"פ