כללי

פרשת אמיה: מחלוקת בין איראן וארגנטינה בנושא הקמת ועדת חקירה משותפת

 

מאת: י.מנשרוף וא. סביון *

 

הקדמה

ב-27 בינואר 2013 חתמו ממשלות איראן וארגנטינה על מזכר הבנות לפיו שתי המדינות יקימו ועדה משותפת לחקירת הפיצוץ בבניין הקהילה היהודית (AMIA) בבואנוס איירס ב-1994, שבו נהרגו 85 אנשים.

 

קודם לכן ובעקבות חקירה שניהלה, האשימה ארגנטינה שבעה בכירים איראנים – ובראשם הנשיא דאז, האשמי רפסנג'אני, את מפקד כוחות אל-קודס במשה"מ דאז והיום שר ההגנה, אחמד וחידי, ואת בכיר החזבאללה, עמאד מור'ניה, באחריות לפיגוע.

 

האתר עסר-י איראן דיווח שההחלטה להקים ועדת חקירה משותפת לאיראן ולארגנטינה היא פרי מגעים שהחלו בין שתי המדינות בספטמבר 2012, לאחר שעד אז סירבה טהראן לקיים עם ארגנטינה שיחות כלשהן בעניין פרשת אמיה, בשל טענתה שהיא איננה מעורבת בפיגוע.[1] לאחר החתימה על מזכר ההבנות, אמר יו"ר ועדת המג'לס לביטחון לאומי, עלא אל-דין בורוג'רדי, שהסיכום בין שתי המדינות הוא "מהלך הדדי לקראת גילוי האמת בתיק אמיה... שמלכתחילה היה תוכנית ציונית שנועדה להכפיש את תדמיתה הבינ"ל של איראן."[2]

 

לפי מזכר ההבנות שגיבשו שתי המדינות, תורכב הוועדה מחמישה מומחי משפט בינ"ל שאינם בעלי אזרחות איראנית או ארגנטינאית.[3] בנוסף, ציטטו כלי תקשורת איראניים דיווח מסו"י הצרפתית, לפיו ההסכם אף מתיר לשופטים ארגנטינאים, שיתלוו למומחי הוועדה, לחקור פעם אחת את הבכירים האיראנים המבוקשים ע"י האינטרפול בשל חלקם בפרשה.[4]

 

לאחר החתימה על מזכר ההבנות, התגלעו בין שתי המדינות חילוקי דעות סביב האפשרות שחוקרים ארגנטינאים יחקרו את הבכירים האיראניים ששמם נקשר בפרשה. ואכן, בעוד הפרלמנט בארגנטינה אשרר את מזכר ההבנות,[5] המג'לס האיראני החל לעיין בו בשלהי פברואר 2013 אך טרם אשררו למרות לחץ מצד משה"ח האיראני.[6]  צירי מג'לס וחוגי תקשורת הזהירו בדבריהם מפני פגיעה בריבונות איראן.[7] 

 

גרסת ארגנטינה: שופטים שלנו יחקרו בטהראן בכירים איראניים בפרשה

ב-1 בפברואר 2013 דיווח האתר עסר-י איראן ששה"ח הארגנטינאי טימרמן, אמר כי במסגרת הסיכום שגובש, השופט הארגנטינאי רודולפו קניקובה קורל, שהוציא בעבר צו מעצר נגד החשודים האיראניים, והתובע הארגנטינאי, אלברטו ניסמן יגיעו לטהראן, לגביית עדויות מהבכירים האיראנים הקשורים לפרשה.[8] יודגש כי ניסמן האשים בעבר את חזבאללה ואת איראן בפרשה, ובמאי 2013 ואף קרא לאינטרפול לעצור את הבכירים האיראנים החשודים במעורבות בפיגוע בבנין אמיה. הוא גם הזהיר את מדינות אמל"ט שלאיראן יש תאי טרור חשאיים בשטחיהן שנועדו לבצע בעתיד פיגועים דוגמת הפיגוע ב"אמיה" באמצעות חזבאללה או בלעדיו.[9]

 

טימרמן הסביר ש"החקירות החדשות יעלו אולי עדויות חדשות או דרכים חדשות שיפתחו את התיק הזה." הוא אמר ששבעת הבכירים האיראניים ששמם נקשר בפרשה, אמורים להשיב לשאלות השופטים בטהראן, והביע ביטחון ששר ההגנה וחידי ייפגש עם השופט הארגנטיני לפי "הבטחה שקיבל" ש"וחידי יגיע לישיבה הזו."[10] 

עוד דווח שבדיון בפרלמנט הארגנטינאי, הגנה נשיאת ארגנטינה, כריסטינה פרננדס דה קירשנר, על הסיכום עם איראן שבמסגרתו יוכלו שופטים ארגנטינאים לחקור איראנים.[11]

 

גרסת איראן: שופטים ארגנטינאיים לא יורשו להגיע לאיראן

בתגובה לדברי שה"ח הארגנטינאי, הכחיש דובר משה"ח האיראני, ראמין מהמאן-פרסת, כמה פעמים את טענות ראשי ארגנטינה והדגיש שבכירים איראניים לא ייחקרו ע"י שופטים ארגנטינאיים.[12]

 

טהראן טיימס: הסכם ההבנות ריק מתוכן

ביטאון משה"ח האיראני, טהראן טיימס – בא כוחה של ממשלת איראן – הבהיר מדוע המסמך שחתמה עם ארגנטינה ריק מתוכן, אינו מחייב אותה משפטית ומונע משופטים זרים לחקור אישים איראניים על אדמת איראן: הבטאון הבהיר כי פגישה כזו על אדמת איראן לא תוכל להתקיים בטרם תמציא הוועדה דו"ח וכי גם אם יתכנסו חברי הוועדה והשופטים מטעם ארגנטינה בטהראן, יאפיל החוק האיראני על מנדט הוועדה. טעם נוסף לכך שהמסמך אינו צריך להדאיג את איראן הוא שהאישים החשודים לא הואשמו בדבר ע"י שופט באיראן ולכן הוא לא יהיה רשאי לחקרם כלל. בנוסף, אותם אישים גם לא יהיו מחויבים לענות על שאלות חוקרי הוועדה שיופנו אליהם משום שהחוק האיראני מאפיל על סמכותם לחקור. זאת ועוד, היומון גם הוסיף שמזכר ההבנות כלל לא מחייב את האישים המזומנים לחקירה להגיע לחקירה עצמה. להלן עיקרי המאמר:[13]

 

“…Over the past 19 years, the Iranian authorities have constantly insisted that the truth about this case should be discovered... Therefore, this agreement [MOU[ is strictly in line with the Iranian diplomatic position.

 

... The MOU states that the commissioners “should conduct a thorough review of the evidence related to each accused person” (Article 3). The commissioners, after having reviewed the evidence, “will express views and issue a report” also containing recommendations in the “framework of laws and regulations of both parties” (Article 4).

 

The MOU also provides the possibility of questioning the accused persons at a meeting that will be held in Tehran with the participation of Iranian and Argentine judicial authorities, with the commissioners also present (Article 5). Some commentators have raised the concern that the executive power may have exceeded its limits and interfered with judicial issues by agreeing on this issue or that somehow this act may violate the rights of individuals.

 

For several reasons, we don’t believe that the law or the rights of individuals have been violated. First of all, if the report shows -- and we are sure it will -- a lack of evidence for the accusations against innocent persons, they should be compensated, and by virtue of the MOU there is no need anymore for questioning these people because both countries have agreed that “they will take into account the recommendations [of the commissioners] in their future actions” (Article 4). 

 

This meeting cannot be held until the report of the commission is issued. Secondly, as the meeting will take place in Iranian territory, the law of Iran will prevail, and an Iranian judge shall preside over the meeting, but since the persons have not been charged by the Iranian judge, he will not be permitted to question them. Finally, it is clear that our diplomacy has taken into account the rights of individuals while negotiating this MOU. 

 

This is why it reads “nothing in this agreement shall jeopardize the rights of individuals granted to them by law” (Article 8). According to Iranian law and the Iranian Constitution, Iranian nationals can only be summoned and questioned by a competent Iranian court based on firm evidence. By the same token, this MOU has created no obligation for the persons to attend this meeting, and they will have the right to decide to attend or not through their own free choice.         

 

As we see, the whole process devised by our diplomats more than anything else focuses on finding the truth. And that is the fact which our country has been insisting on about this case and other similar cases for all these years -- namely that the United States and the Zionist regime have been manipulating corrupt judges and weak politicians to serve their illegitimate political interests under the disguise of justice."

 

חבר ועדת המג'לס לביטחון לאומי: שה"ח הארגנטנאי - יהודי המבקש לרצות את היהודים

גם חבר ועדת המג'לס לביטחון לאומי, אוואז חידרפור, טען ש"שה"ח הארגנטינאי לא אמר את האמת ודבריו אינם תואמים את הסיכום האחרון בין שתי המדינות שנועד לסיים את פרשת אמיה. יש לקחת בחשבון ששה"ח הארגנטינאי הוא יהודי וייתכן שאמר זאת כדי לרצות את היהודים, בניגוד למה שסוכם בין שתי המדינות. לפי הידוע לי, במסגרת הסיכום האחרון בין איראן לארגנטינה, [שום] שופט או תובע [מארגנטינה]  אינם אמורים להגיע לאיראן ולחקור בכירים איראניים... איראן לא תתיר בשום פנים ואופן לשופט ולתובע הארגנטינאיים בתיק [החקירה] להיכנס לטהראן כדי להיפגש עם בכירים איראניים שלטענת ארגנטינה אשמים בתיק הזה."[14]

 

חבר ועדת המג'לס לביטחון לאומי: לא תתאפשר חקירת שר מכהן

בניגוד לעמדה זו, אמר חבר אחר בוועדת המג'לס לביטחון לאומי, אחמד בח'שאיש שעל איראן לאפשר את הביקור ולשת"פ בנושא ככל יכולתה כדי לסגור את התיק שגורם לה לחצים שונים, ובהם ניסיון של ארגנטינה להשתמש בו כדי להשפיע על יחסיה של טהראן עם יתר מדינות אמל"ט. אך גם הוא הדגיש כי לא תתאפשר חקירת שר מכהן. הוא אמר: "ה[איראנים] שלטענת הארגנטינאים אשמים בתיק הזה אינם נושאים בתפקיד ממשלתי פרט לאיש אחד [שר ההגנה וחידי]... לפיכך אין כל מניעה ששופט התיק ייפגש עם בכירים לשעבר במשטר, שכעת אינם נושאים באחריות ביצועית, ובהם [ראש המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר] האשמי רפסנג'אני, [יועצו של המנהיג עלי ח'אמנאי] עלי אכבר ולאיתי, מוחסין רזאי ואחרים, והם גם יכולים לשאול כמה שאלות ולגבות עדויות מהבכירים האיראניים לשעבר באמצעות שיחת וידאו…

 

בניגוד לדברי שה"ח הארגנטינאי, אין אפשרות ששופט התיק ייפגש עם שר ההגנה, אחמד וחידי, כיוון שהוא עדיין פעיל ונושא האחריות ביצועית רשמית."[15]

 

עסר-י איראן: הסכם ההבנות הוא מראית עין בלבד

האתר עסר-י איראן תהה האם משה"מ והרשות השופטת הסכימו שבכירים איראניים יישפטו ע"י שופטים ארגנטינאיים והעלה אפשרות שמזכר ההבנות הוא צעד הפגנתי בין איראן וארגנטינה שהוצג למראית עין בלבד כדי לשרת את רצונן של שתי המדינות להיפטר מהתיק הזה. האתר העריך גם שאם איראן תואשם, קשה יהיה להניח שהיא תקבל את מסקנות וועדת החקירה או תעביר את הנאשמים לארגנטינה כדי שיוענשו.[16]

 

* י. מנשרוף חוקר את זירת איראן במכון ממרי; א. סביון היא ראש זירת איראן במכון