המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאי ערבי ישראלי: מחאת ערביי ישראל מזיקה להם
9/7/2014

עיתונאי ערבי ישראלי: למחאת ערביי ישראל יש יותר נזק מתועלת

 

סעיד בדראן, עיתונאי ערבי ישראלי אשר ניסה להתמודד לכנסת ה-19 במסגרת מפלגה ערבית-ישראלית "התקווה לשינוי" פרסם מאמר ביקורת על דרכי המחאה של ערביי ישראל על מות הנער מוחמד אל-חדיר.

 

במאמרו, שהתפרסם בכמה אתרים ערבים ישראלים, טען בדראן כי המנהיגים הערבים בישראל מדרבנים את הנוער הערבי להפרות סדר ומתחמקים מהאחריות כאשר האירועים מאבדים שליטה וקרא להורי הנערים למלא את חובתם בשמירה על ילדיהם ולא להפקיר את גורלם בידי מנהיגים "מנייר".

 

לטענת בדראן, לאיבוד השליטה ברחוב הערבי עלולות להיות השלכות קשות על חיי האזרחים הערבים במדינה, ולפיכך על ערביי ישראל לנהל מחאה יעילה יותר בדרכים חוקיות ולא אלימות.


להלן קטעים ממאמרו של בדראן:


"אין ספק שאמצעי המאבק בהם נוקטים האזרחים הערבים בישראל במחאה על העושק המתמשך מצד השלטון [הישראלי] הפכו להיות נדושים, רופסים וחסרי כל תועלת ... ומעידים על פשיטת הרגל המוחלטת של מנהיגי החברה הזו ועל חוסר יכולתם לספק אלטרנטיבה מעשית ומשכנעת שתענה לדרישות הציבור. הם [גם מהווים] הוכחה נחרצת לאבדן האמון בהנהגה הזו אשר ללא ספק אבד עליה הכלח. היא נמצאת במצב של פשיטת רגל פוליטית, וללא יכולת מינימאלית לשלוט במתרחש.

 

אנו רואים כיצד המנהיגים הללו הוציאו את הציבור לרחוב כדי למחות אולם איבדו שליטה על המתרחש, מה שהוביל למצב של כאוס ואבדון, שהשלכותיו על התנהלות חייהם של האזרחים הערבים במדינה הזו עלולות להיות הרות אסון.

לדוגמא, שמתי לב שהמנהיגים אשר התרברבו ורקדו משמחה כאשר הציבור יצא לצומת אום אל-פחם, איבדו מהר מאוד את שליטתם [במתרחש ברחוב] והם נסו לאחר שאמרו את הדברים המקובלים לאמצעי התקשורת. באופן מצחיק ועצוב גם יחד הם תירצו את התחמקותם מאחריות בטענה שהכתובת לכך היא עיריית אום אל-פחם כאילו לעירייה יש יכולות ואמצעים למנוע את ההידרדרות לתהום.

 

אינני  יודע מה התועלת המיוחלת בסגירת רחוב פה ושם או הצתת צמיגים בכניסה כזו או אחרת; ומה התועלת בזריקת אבנים על מכוניות חולפות, שכן רבות מהמכוניות שניזוקו היו של אזרחים ערבים. גם אם דגל פלסטין יונף, האם זה מה שישחרר את פלסטין?!! ההתנהלות הזו הובילה למעצר עשרות נערים עד עכשיו וזה עוד לא הסוף.

 

לאור העלמותם של המנהיגים הללו, שזוכים לחסינות מכנסת ישראל, הדרך היחידה לשלוט [במתפרעים] היא באמצעות הוריהם, ושאלה היא – היכן הם, מה תפקידם החברתי והמוסרי, והיכן חובתם לשמור על ילדיהם שרובם נערים בעשור השני של חייהם?!! האם המנהיגים מנייר הללו שולטים בגורלם של בני הנוער הללו יותר מהאפוטרפוסים שלהם?

 

כן, אנחנו בסכנה. אנחנו בסכנה גדולה במיוחד מפני שהממסד הישראלי אינו יכול, ואולי אינו רוצה, להגן עלינו כאזרחים מתוקפנותם של עדרי המתנחלים ועוזריהם... לאור זאת עלינו לנהוג בהיגיון ובתבונה. במקום להיגרר להפרות סדר היה עדיף שאנו, בכל ערייה ובכל מקום, נשמור על ביתנו ורכושנו באמצעות הקמת ועדות שמירה מקומיות שתפעלנה בהתנדבות בכל האמצעים המותרים על פי חוק, נגד כל מתנחל פושע שרוצה לפרוץ לעיר ערבית כמו עטלפים בלילה.

מדוע שלא נפיק את הלקחים מאירועי העבר? מדוע שלא נשנה את אמצעי המאבק ונחדשם כדי שנפיק מהם תועלת רבה יותר ויעילה יותר כדי שצעקתנו כמיעוט נרדף תגיע לכנסים של זכויות האדם בארץ ובעולם, באופן מקצועי ומלומד. מדוע שלא נתכנן הפגנות בדרכי שלום וברשיון בלב הערים היהודיות ונארגן עצרות מחאה בצמתים?

 

"לעתים אני חש כי הכאוס המתחולל כעת, במיוחד באזור המשולש, אינו אלא מזימה מתוכננת... שגיבוריה הם סוכנים הפועלים בסתר, תוך ניצול ההתלהבותם של [בני הנוער] כדי לממש את תכנית חילופי [השטחים, בין ישראל] לבין הרשות של [אנטואן] לחד[1] [מתכוון לאבו מאזן]. כמו כן, אינני שולל אפשרות של חידוש השלטון הצבאי הנתעב, אשר נמצא על סף יישום מחדש באזור המשולש, באמתלה שהרפיון הביטחוני והפרת הסדר [הציבורי] בו מהווים סכנה לביטחונה של ישראל."[2]    



[1] אנטואן לחד - גנרל לבנוני ומפקד צבא דרום לבנון משנת 1984 ועד לפירוקו לאחר נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000, נחשב למשת"פ של ישראל.

תגיות