המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאית מצרית: "היהודים מוצצים דם בחג הפסח"
18/4/2014

 

עיתונאית מצרית: "היהודים מוצצים דם בחג הפסח"

 

העיתונאית המצרית פרנאס חפט'י פרסמה לרגל חג הפסח מאמר תחת הכותרת "היהודים מוצצי דם בחג הפסח", שבו טענה כי היהודים רוצחים לא יהודים כדי להשתמש בדמם להכנת מצות וציטטה, לחיזוק טענותיה, חוקרים שהצביעו על מנהג זה. חאפט'י גרסה כי היהודים מנסים להרחיק מעליהם את הטענות בדבר רצח אנשים והקזת דמם באמצעות המצאת סיפורים והפקת סרטים אודות ערפדים וכן באמצעות הפניית ההאשמות כלפיהם אל אנשים שיצאו מדעתם. המאמר, המלווה בתמונות ובאיורים אנטישמיים רבים, פורסם בירחון "אל-כבאר" - שהחל להופיע ביולי 2013, לאחר נפילת שלטון האח"ס.

 

העיתונאית המצרית פרנאס חפט'י [1]


 

דברים דומים פורסמו באתר www.cairodar.com, המגדיר עצמו כ"פורטל הלימודי" של היומון המצרי אל-יום אל-סאבע תחת הכותרת "היהודים: מוצצי דם: הורגים ילדים ומעלים אותם קורבן". כתבה בנושא זה טענה כי "האמת המפחידה אודות היהודים" היא אחד הטקסים בחג הפסח בו נהוג לערבב דם אדם במצות. עוד נכתב כי כמה אנשי דת יהודים טובחים ילדים כדי להשתמש בהם בטקסי כישוף שונים.[2]  

להלן תרגום עיקרי המאמר שכתבה פראנס חפט'י:

 

היהודים משתמשים בדם בפסח, בפורים ובטקס ברית המילה

"... חג הפסח היהודי נחשב לאחד החגים החשובים אצל היהודים. הישראלים חוגגים אותו לרגל היציאה ממצרים בהנהגת אדוננו מוסא, עליו השלום, וההצלה מעריצותו של פרעה בשעתו...

לפי ספרי בראשית ושמות והפירוש היהודי המסורתי שלהם, בני ישראל היו עבדים למצרים, מרדו בפרעונים והלכו לסיני [ונדדו שם] במשך ארבעים שנה עד שהשתקעו בארץ כנען. במסעם במדבר סיני הוריד אלוהים למשה ולבני ישראל את עשרת הדברות והפכם לעם מאוחד. לכן יהודים רבים מייחסים לחג הזה חשיבות לאומית לצד חשיבותו הדתית ורואים בו חג חירות או חג הולדת העם היהודי...

 

חג זה מקבל חשיבות נוספת היות שהיהודים סבורים כי אלוהים הנהיג את העם בעצמו והוציאו מעבדות. היציאה נעשתה מתוך כורח בלילה והתנהלה בזריזות מחשש שירדפו אותם, ולכן הם הכינו את לחמם בחיפזון לפני שהספיק לתפוח [וכך הפך] למצה. לפיכך היהודים נוהגים לאכול מצות בשבוע השלישי של חודש ניסן (אפריל), עורכים טקסים קדושים [דתיים] בתחילת החג ובסיומו, בתפילות ובהעלאת קרבנות.

 

בשלב אחר בחגיגות הפסח הם ערבבו את אפיית המצות עם העלאת הקרבן לאלוהים והאיבה ללא יהודים ובייחוד לנוצרים, בערבבם את בצק המצות עם דמו של אחד מקרבנותיהם בייחוד בחג הפסח, בחג פורים ובטקסי ברית המילה. הם השתמשו בדם גם בטקסי כישוף וקסמים, ככתוב בישעיה נ"ז 4-5: "הלא אתם ילדי פשע זרע שקר הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים."

 

תמונות מתוך המאמר[3]

  
 

 

האירוע הידוע ביותר שמראה איך הצליחו היהודים לשפוך דמם של רבים חפים מפשע היה ב-6 בפברואר 1840 נעלם נזיר קתולי בשם תומא - אחד הנתינים האיטלקים בדמשק. גם משרתו נעלם. הנזירים הקתוליים הודיעו כי היהודים שחטו את תומא עפ"י מנהגיהם. הצורה החריגה של גופתו שנמצאה מבותרת, מראה שהוציאו ממנו דם. כאשר חיפש מושל [דמשק] שריף פאשא בשכונות היהודים ותפס שבעה מהם, הודה ספר שכונת היהודים שהוא שחט את הנזיר וכי כל מה שקרה מתאים למה שנאמר בתלמוד על הצורך לאפות מצות בדם של נוצרי או מוסלמי. הוא הודה גם שהוא שחט את המשרת. התושבים נסערו, תקפו את שכונות היהודים והציתו והרסו את בתי הכנסת בדמשק, בבירות ובאזמיר.                

 

כמו כן, ההיסטוריון היהודי הקדום יוספוס ציין שהם שתו את דם קרבנותיהם וערבבוהו עם בצק המצות, יתרה מזאת הם אכלו חלק מבשרם.

 

גם הדוקטור הגרמני אדריך בסקוף (כך במקור. צריך להיות כתוב אריך בישוף) ציין שאחת ההלכות והמצוות בדת [היהודית] היא רצח זרים שאין הבדל בינם לבין החיות. הרצח צריך להיעשות כהלכה ואלה שאינם מאמינים בציוויי  הדת היהודית - צריך להעלותם לקרבן.

 

ריצ'ארד בורתון  שחקר את התלמוד ואת יחסו ללא יהודים בספרו 'היהודים, הצוענים והאסלאם'  שפורסם בשנת 1898 הודה בעמוד 81: "התלמוד אומר כי יש לנו שני אירועי דמים המרצים את האל: האחד - חג המצות המעורבבות בדם אדם והכוונה היא חג הפסח, והשני - טקסי ברית המילה."  

 

הקורבן נשחט כמו כבשה או באמצעות חיתוך עורקיו

הקזת דם הקורבן נעשית [בשלוש דרכים]: באמצעות חבית מלאה במחטים - מדובר בחבית בגודל גוף הקורבן המוצמדת לכל איבריו באמצעות מחטים חדות שננעצות בגופו, כשהוא מוכנס לתוך החבית, [זאת] כדי שהדם יזרום באיטיות מכל חלקי הגוף. זה מלווה בעינויים קשים שמסבים הנאה ליהודים שמתבשמים למראה הדם הנוטף מהקורבן וזורם לתחתית החבית, לכלי קיבול שהוכן כדי לאספו; או באמצעות שחיטת הקורבן כמו ששוחטים כבשה ואז הדם מזוקק בכלי קיבול; או באמצעות חיתוך עורקי הקורבן במקומות רבים כדי שהדם יזרום מהפצעים וייאסף בכלי קיבול ויועבר לרב שמכין את המצה שמגואלת בדם של בן אדם. זאת כדי לרצות את אלוהי היהודים "יהוה" הכמה לשפיכות דמים. היהודים שמחים בחגיהם רק כשהם אוכלים את המצה המגואלת בדם של לא יהודים.  

 

מההקשר הכוזב הזה בתורה ומההתנהלות הברברית המבוססת על אשליות כוזבות אנו יכולים להבין את המניעים של המנהיגים הציונים להרוג את הילדים הערבים במצרים, בסוריה, בירדן, בלבנון ובפלסטין. גולדה מאיר, ראשת ממשלת ישראל לשעבר, אמרה בעזות מצח "בכל פעם שאני שומעת על הולדת ילד ערבי, איני מצליחה לישון."

 

ארנולד ליס, הלוחם הבריטי נגד פשעי היהודים והשליטה היהודית על העולם, ריכז את האירועים העיקריים המפורסמים והלא מפורסמים של שחיטת בני אדם במערב בספר טקסי רצח ביהדות מ-1938. להלן כמה דוגמאות:

 

בשנת 1171 בבלואה שבצרפת נמצאה במהלך חג הפסח היהודי גופת צעיר נוצרי בשם הרולד מוטלת בנהר כשדמו הוקז לצרכים דתיים. הוכח שהיהודים ביצעו פשע זה וכמה מהם הוצאו להורג.

 

ב-1192 בווינצ'סטר שבבריטניה נמצאה בחג הפסח גופת צעיר כשהיא צלובה ודמו מוקז.

 

ב-1287 בברן שבשוויץ נשחט במהלך חג הפסח ילד בשם רודולף בביתו של יהודי עשיר בשם מטלר (כך במקור. צריך להיות כתוב: מאטר). היהודים הודו בפשע ורבים מהם הוצאו להורג. הכנסייה הכריזה על הילד כמרטיר וקדוש והעיר הציבה פסל של יהודי אוכל ילד קטן בשכונה היהודית כדי להזכיר להם את פשעיהם הברבריים.

 

בשנת 1462 באינסברוק שבאוסטריה, נמכר צעיר בשם אנדריאס ליהודים והם שחטו אותו על סלע ביער והשתמשו בדמו בחג. כשהתגלה הפשע, ברחו היהודים אל מעבר לגבול ואיש לא נשפט.

 

ב-1468 בסגוביה שבספרד צלבו היהודים ילד נוצרי והקיזו את דמו לפני חג הפסח. העניין נחקר ובית המשפט גזר עונש מוות לכמה יהודים.

 

בשנת 1881 נסע יהודי מקהיר לפורט סעיד, נכנס לאחד מבתי הקפה היוונים עם צעירה בת פחות מ-18 והחל להשקותה ביין בצורה לא רגילה עד כדי כך שזה משך את תשומת לבו של בעל בית הקפה היווני. ביום למחרת, נמצאה הנערה כשגרונה משוסף. דבר זה הבהיל מאוד את המצרים באותו זמן.

 

תמונות מתוך המאמר [4]

  
 

"פשעי היהודים שאיש אינו יודע עליהם, רבים מאלה המוכרים בהיסטוריה"

הפשעים היהודים שמוכרים בהיסטוריה ושנחקרו והגיעו לבתי המשפט כלל אינם משתווים [במספרם] לפשעי היהודים שאיש אינו יודע עליהם. אלפי הילדים ואלפים רבים אחרים שנעלמים ברחבי העולם הם לרוב קורבנות של טקסי דת יהודים. בהכרח דמם נח בבטני היהודים עם המצות של חגיהם.

 

היהודים ניסו ועדיין מנסים להכחיש שהם מקיזים דמם של לא יהודים ומשתמשים בו עם מצת החג. הרב מוסא אבו אל-עאפיה התאסלם במהלך חקירת התיק של הכומר תומא כדי להינצל מעונש. הוא מסר הודאות חשובות בנוגע לתלמוד ולהנחיות שבו הנותנות רמז לפשעים ולברבריות.

 

אחת מדרכי ההכחשה היא כתיבת סיפורים על ערפדים ע"י היהודים האמריקאים בשנות ה-70', כדי להרחיק מעצמם את הרעיון שהם מוצצי הדם של בני האדם. זאת כדי להטעות את הצדק. כמו כן הם הוציאו מיליארדי דולרים באותה תקופה על סרטי דרקולה כדי להטעות את דעת הקהל העולמית. לטענתם אנשים שדעתם השתבשה עליהם הם אלה ששוחטים ילדים ואנשים ומוצצים את דמם ושכל זה רחוק לחלוטין מהם או מטקסי החגים שלהם. כתב העת [המצרי] אל-מצור פרסם בגיליון מה-14.2.1964 סיפור על ערפדים בקולומביה לאחר שילדים רבים נשחטו כדי להקיז את דמם. לא עלה בדעת כתב העת או החוקרים בקולומביה שמוצצי הדם הם היהודים [ולא אנשים] שמוכרים דם לבתי חולים."[5]     

 



[1]  הירחון אל-כבאר, 14.4.2014

[2]ו www.cairodar.com, 5.4.2014 

[3]  אל-כבאר, 14.4.14

[4]  אל-כבאר, 14.4.14

[5] אל-כבאר (מצרים), 14.4.2014