עם ההסלמה בלחימה נגד משטר בשאר אסד, הזהירו דוברים איראניים וערביים כי נפילתו של אסד תביא לתגובה איראנית נגד ישראל, בעיקר באמצעות חזבאללה. לדבריהם, למשבר בסוריה יש זיקה למשבר הגרעין האיראני וההנהגה האיראנית ערבה לגורלו של אסד

בליל ה-19-20.5.2012 נפוצו שמועות על התנקשות בשישה אישים מבכירי המשטר הסורי. רשתות אל-גזירה ואל ערביה מיהרו לדווח על הפרשה. ואולם ארבעה מבין ששת הבכירים "הנרצחים" הופיעו בפומבי, וביחד עם התקשורת הרשמית ניצלו את האירוע כדי להאשים את הערוצים בהסתה ובשרלטנות

מאמרים בירדן ובסוריה טוענים כי יגאל כרמון, ראש מכון ממרי, עמד מאחורי ההכרזה על "ממשלת סוריה בגולה" ומפעיל את הצבא הסורי החופשי

האפשרות שמשטרו של אסד ייפול ושהמערב יחריף את הסנקציות נגד איראן – גרמה לבכירים באיראן לפרסם הצהרות הכוללות איומים בהתקפה על ישראל ועל אינטרסים אמריקאיים באזור, לצד התקפה על בעלות בריתה הערביות של ארה"ב במזרח התיכון

לאחרונה החלו האירועים האלימים בסוריה לזלוג אל מספר מוקדים בתוך לבנון וכבר גבו את חייהם של יותר מעשרה אזרחים. בלבנון ובעולם הערבי נשמעו טענות כי המשטר הסורי עומד מאחורי הבערת לבנון, במטרה להסיט את תשומת הלב מהאירועים בסוריה

מאמר ביומון הסורי אל-וטן, מזהיר את אמיר קטר, חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני ואשתו מוזה, מפני גורל דומה לזה של לואי השישה עשר מלך צרפת ואשתו מארי אנטואנט, שהוצאו להורג ארבע שנים לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית

ב-25.3.2012 פרסמה תנועת האחים המוסלמים בסוריה מסמך שכותרתו "התחייבות ואמנה מטעם קבוצת האחים המוסלמים בסוריה", המפרט את השקפתה של התנועה לגבי אופייה של סוריה העתידית, שלאחר שלטונו של אסד. במסמך מתחייבת התנועה לפעול לביסוס מדינה אזרחית מודרנית

בחודשים האחרונים גברה המתיחות בין סעודיה לרוסיה על רקע האירועים בסוריה ותמיכתה של כל אחת מהן בצד אחר של הסכסוך: סעודיה, ולצידה קטר, מובילה את המחנה הקורא לסילוק המשטר הסורי ותומך בחימוש האופוזיציה הסורית; מנגד, רוסיה, לצד סין, מובילה את המחנה ההודף כל ניסיון ערבי או בינ"ללפגוע במשטר זה

התנהלותה של לבנון מול המשבר בסוריה ובעיקר למרדפים שמנהל הצבא הסורי אחרי חיילי צבא סוריה החופשי בתוך שטחה, וללא התנגדותה, גרמה למתיחות הולכת וגוברת ביחסי לבנון-ארה"ב

מאז פרוץ המחאות בסוריה פורסמו בעיתונות הערבית קריקטורות רבות שתיארו אכזריותו של הנשיא בשאר אל-אסד ואת המבוי הסתום בו נמצאת סוריה. הקריקטורות גם משקפות החרפה הולכת וגוברת של הביקורת כלפי המשטר הסורי ושפיכות הדמים בה הוא נוקט

חכמי דת בכירים ברחבי העולם הערבי פרסמו  פתוות, הקובעות כי ג'יהאד נגד משטרו של אסד, המבצע פשעים נגד עמו, הוא חובה המוטלת על כל מוסלמי ומתירות להרוג את הנשיא בשאר אל-אסד. בנוסף הופיעה קריאה לתמוך בצבא הסורי החופשי הנלחם באסד

 נוכח המשך האלימות בסוריה וחוסר האונים הערבי והבינ"ל לעצור אותה, פרסמו כמה בעלי טורים ערביים מאמרים ובהם ביקורת חריפה על ארה"ב והתנהלותה במשבר. הכותבים, ובראשם טארק אל-חומיד, עורך היומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט, טענו כי ארה"ב טעתה בהבנת האירועים בסוריה ובמזה"ת

בעל הטור ביומון הכוויתי אל-קבס, מוצטפא אל-צראף, טען במאמר שפרסם, כי הציונות העולמית פתחה במערכה נגד סוריה, כחלק מתוכנית המשותפת לה, לארה"ב ומדינות נאט"ו, לפגוע בציר הכולל את סוריה, חזבאללה, איראן, רוסיה וסין, כשהמטרה היא מתן ביטחון לישראל והשתלטות על מקורות הנפט באזור

לאחרונה הולכות ומתגברות הידיעות בתקשורת הערבית והמערבית על מעורבותם של אל-קאעדה והג'יהאד העולמי בלחימה נגד המשטר בסוריה. יש להתייחס בספקנות לידיעות הללו,  אך ברור כי הן למשטר הסורי והן לתנועת הג'יהאד העולמי, יש אינטרס תעמולתי בהבלטתם. המשטר הסורי חותר להציג את ההתקוממות נגדו כמערכה טרוריסטית נגד סוריה ותו לא

שנה לאחר גל המחאה העממית ששטף את העולם הערבי וערב כינוס הפסגה הערבית בבגדאד ב-29.3.2012, העולם הערבי הוא נטול הנהגה ממשית, מפולג ומפוצל. גל המחאה העלה את השאלה את מי מייצגת הליגה הערבית - האם את העמים הערביים, או את המשטרים הנאבקים על נפשם

במאמר ביומון הקטרי אל-שרק, שהתפרסם ב-13.2.2012 תחת הכותרת "למי שמחפש אתיקה של מלחמה בשואה של חומס וסוריה!", טען בעל הטור ח'אלד אל-הנדאוי, כי "שואת חומס העומדת איתן עולה על מה [שעוללו] הנאצים ליהודים" וכי המשטר הסורי מפר את השריעה, החוק הבין-לאומי וכל כללי המוסר הנהוגים במלחמה

עם התרבות הידיעות על עימותים חמושים בין מנגנוני הביטחון בסוריה לבין מתנגדי המשטר, החלו מדווחים עיתונים מערביים וערביים על סיוע שמקבל "צבא הסורי החופשי" הנלחם נגד צמשטר אסד, מן המערב ובעיקר מן המשטר החדש בלוב.

להתקוממות העממית בסוריה, שהחלה באמצע מרץ 2011, חשיבות רבה עבור לבנון, בשל הגבול המשותף בין שתי המדינות, קשריהן המסועפים והמורכבים, ובעיקר משום שסוריה רואה בלבנון מדינת חסות. מסמך זה יסקור בעיקר את עמדתה של ממשלת לבנון, בראשותו של נג'יב מיקאתי ביחס להתקוממות בסוריה

שבעה חודשים לאחר פרוץ ההתקוממות העממית בסוריה, משטרו של בשאר אל-אסד עדיין טוען לשליטה על המצב במדינה. את השליטה הזו מאפשרים: מנגנוני הביטחון, המפעילים יד קשה נגד המפגינים; הצבא, שעודו נאמן למשטר, למרות דיווחים על עריקת כעשרת אלפים קצינים וחיילים משורותיו

היומון הסורי אל-וטן: "המלך עבדאללה בן עבד אל-עזיז הפתיע את הסורים בשעה מאוחרת אמש, בדברים שלטענתו מופנים 'לאחים בסוריה', אך נראה שהם יותר מסר של איום אמריקאי מאשר מסר מאח. המלך התעלם מהאמת לגבי האירועים ומההוכחות שאחיו בסוריה נתונים למזימה"

על רקע מה שנראה כרגעיו האחרונים של שליט לוב, מועמד אל-קד'אפי, בשלטון – פורסמו בעיתון "פלסטין", המזוהה עם החמאס, כמה מאמרים התוקפים את נשיא סוריה בשאר אל-אסד על שלטון העריצות שהוא מנהיג וקראו לאסד לעצור את שפיכות הדמים ולוותר על השלטון, כדי שגורלו לא יהיה כגורל מנהיגים שנפלו

במאמר ביומון הסעודי  אל-שרק אל-אוסט, קראה האקדמאית הסעודית אמל עבד אל-עזיז אל-הזאני, לשליטי ערב, ללמוד מהאופן שבו טיפלה ממשלת ישראל במחאות החברתיות בארץ. לדבריה, בעוד ממשלת ישראל נקטה צעדים מהירים כדי להיענות לדרישות המוחים, נשיא סוריה בשאר אל-אסד הפעיל כוח צבאי נגד עמו

למרות הצהרתו של שגריר איראן בלבנון, ר'ד'נפר רכן-אבאדי, כי טהראן בטוחה שנשיא סוריה אסד ייחלץ מן המשבר הנוכחי, דיווח האתר כלמה,  כי במסגרת היערכותם לאפשרות שאסד יודח, פינו עובדי השגרירות האיראנית בסוריה את בתיהם ושלחו את בני משפחותיהם לאיראן או לאזור הגבול עם לבנון כדי לאפשר הוצאתם מסוריה בהקדם

לאחרונה התפרסמה בעיתונות הכוויתית פתוא מטעם "חכמי הדת של כווית", הקובעת כי משטרו של בשאר אל-אסד כופר. הפתוא קוראת לשגרירים הסורים להתפטר, אוסרת לסייע למשטר זה. על הפתוא חתומים כמה חכמי דת כוויתים, והיא הובאה גם לאישורו ולחתימתו של השיח' יוסף אל-קרדאוי, איש הדת הסוני הבכיר ביותר בתקופתנו

בשורה של הודעות וצעדים רשמיים שברו מדינות ערב את מחסום השתיקה לנוכח המתרחש בסוריה. בגל של הצהרות, שבאו בזו אחר זו, קראו מדינות המפרץ למשטר הסורי לבלום את "מכונת המלחמה" הפוגעת באזרחים חסרי המגן ולהיענות לדרישות העם הסורי באמצעות עריכת רפורמות רציניו

מאז פרוץ המחאות בסוריה פורסמו בעיתונות הערבית קריקטורות העוסקות באכזריותו של המשטר הסורי בראשותו של  הנשיא בשאר אל-אסד. קריקטורות רבות הציגו את שפיכות הדמים והטבח באזרחים ואחרות דנו בהיחלשותו של המשטר אל מול התביעות לרפורמה

ב-27.6.2011 התכנסו במלון סמיראמיס בדמשק כ-200 משכילים ואנשי אופוזיציה עצמאיים סוריים, כדי לדון במשבר במדינה וקראו לשינוי המשטר בסוריה, אך לא להפלתו. נראה כי עמדתם מבטאת הערכה שהנשיא בשאר אל-אסד לא ילך בדרכם של נשיא מצרים חוסני מובארכ ונשיא תוניסיה זין אל-עאבדין בן עלי ולא יוותר על השלטון ללא שפיכות דמים נוספת

בביקורתם לאחרונה, כלפי המתרחש בסוריה, התייחסו הכותבים גם לקשריה הטובים של סוריה עם איראן, חלקם אף האשימו את איראן במעורבות בדיכוי המהומות. התייחסות זו לאיראן באה על רקע היחסים המתוחים בין סעודיה לאיראן עקב האירועים בבחרין

שר החוץ המצרי, נביל אל-ערבי, שנבחר לכהן כמזכ"ל הבא של הליע"ר, התייחס לאחרונה למצב בסוריה ואמר כי יציבותה היא חלק מהביטחון הלאומי המצרי והערבי וכי הדרך היחידה לפתרון המשבר בסוריה היא קיום דיאלוג לאומי והיענות הממשלה לאלתר לדרישות העם לדמוקרטיה ולרפורמות

במאמר "מאפיה מסייעת למאפייה - עמדת רוסיה כלפי סוריה", שפרסם באתר אילאף, תוקף האופוזיציונר הסורי, ר'סאן אל-מופלח, את רוסיה על תמיכתה במשטר הסורי הנוכחי

לאחרונה החלו אישים לבנוניים המקורבים למשטר הסורי למתוח ביקורת גלויה על נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. ב-23 במאי 2011 פרסם טלאל סלמאן, בעליו של היומון הלבנוני הפרו סורי אל-ספיר, מאמר, הקורא לאסד להפסיק את הדיכוי האלים של ההפגנות בארצו, לפתוח בהדברות כנה עם האופוזיציה ולבצע רפורמות מעמיקות, ולא רק לדבר עליהן

למול עמידתו של משטר אסד עד כה במבחן הקשה ביותר בו ניצב מאז שנות ה-80', תוקפים גורמים המתנגדים למשטר הסורי, בסוריה ומחוצה לה,  את התנהלותם של הקהילה הבינ"ל, הליגה הערבית, האינטליגנציה והתקשורת הסורית, ומטילים עליהם את האחריות להמשך הדיכוי האלים על ידי המשטר.

הביקורת הבינ"ל על אופן הטיפול במהומות על ידי משטרו של אסד, נשמעה גם מצד גורמים במחנה ההתנגדות, דוגמת ערוץ אל-ג'זירה וכלי תקשורת אחרים בקטר. ביקורת השמיעו גם גורמים באיראן, שבעצמה מפעילה שיטות דומות. גם היומון אל-קדס אל-ערבי שעורכו, עבד אל-בארי עטואן, תומך בעקביות בהתנגדות, פרסם מאמרים רבים בגנות משטרו של אסד

האתר השמרני המתון האיראני, עסר-י איראן, יצא (29.3.2011) נגד עמדתה של טהראן בנוגע למהומות בסוריה, לפיה מדובר במזימה מערבית. וטען כי שהצנזורה שהמשטר האיראני הפעיל  על סיקור המהומות חמורה מזו שהפעילו שלטונות סוריה עצמם. שגריר איראן לשעבר בלבנון, הצטרף לביקורת זאת

ב-30 במרץ 2011 טען נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בנאום בפרלמנט, כי מדיינות "קרובות ורחוקות" זוממות להפיל את משטרו. יומיים לאחר נאום זה, טען ר'סאן סעוד, בעל הטור ביומון אל-אח'באר, המקורב לחזבאללה והידוע בתמיכתו בסוריה, כי המשטר הסורי בטוח כי סעד אל-חרירי עומד מאחורי המהומות במדינה

על רקע המחאות העממיות בסוריה, בדרישה לרפורמות במדינה, קרא עורך היומון הלונדוני אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן, הידוע בתמיכתו ב"מחנה ההתנגדות" בעולם הערבי, לנשיא בשאר אל-אסד לערוך רפורמות פוליטיות רציניות ומהירות במטרה למנוע מהפכה בארצו

בטורה השבועי שפורסם לאחר נפילתו של הנשיא חוסני מובארכ, בירכה בת'ינה שעבאן, היועצת הפוליטית של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, על הצלחת ההפיכה במצרים. בתגובה, פרסם עבד אל-רחמן אל-ח'טיב, חוקר לענייני אסלאם, ביומון הסעודי אל-חיאת, מאמר בו טען שביקורתה של שעבאן כלפי משטרו של מובארכ תקפה גם לגבי משטר אסד  

גל המחאה ששוטף את העולם הערבי לא פסח על סוריה, אך עד עתה, ובניגוד לשאר מדינות ערב, הצליח המשטר הסורי לדכאו ואף לנצל את המצב לחיזוק מעמדו באמצעות יד תקיפה נגד גורמי אופוזיציה; שליטה כמעט מוחלטת על אמצעי התקשורת, וצעדים להשתקת מחאה  כלכלית-חברתית, באמצעות הטבות כלכליות

התארגנות ברשת החברתית לקראת "יום זעם בסוריה", ביום שבת ה-5 בפברואר 2011. בדפים מיוחדים שנפתחו בפייסבוק לקראת הפגנות המחאה, נקראו החברים לצאת ביום זה לרחובות, כדי לקיים הפגנות ועצרות לא אלימות בכל מחוזות המדינה ומול שגרירויות סוריות בכל הבירות הערביות ובאירופה במחאה על דיכוי האזרחים בסוריה

לפני כחמישה חודשים פרסם היומון המצרי הממסדי אל-אהראם כמה מאמרים ביקורתיים לסיכום מלאת עשור לכהונתו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. בתגובה, הכריז היומון הסורי אל-וטן, המקורב למשטר, על סיומה של הפסקת האש התקשורתית ששררה עד אז

"תקופות הרגיעה הן המדאיגות ולא תקופות הקשיים או הלחצים... מאחר שהן גורמות לרפיון ברמה הממסדית והעממית ואתה חושש ממערכה שעתידה לבוא..." כך סיכם נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, את השקפתו בראיון בן שני חלקים שהעניק ליומון הסעודי אל-חיאת היוצא לאור בלונדון

במאמר שפרסם ב-24 בספטמבר 2010 ביומון הקטרי אל-ערב, קרא בעל הטור, סיד אחמד אל-ח'דר, לעשות צדק היסטורי עם הנשיא הקודם של ארה"ב, ג'ורג' בוש הבן, בהסבירו כי פתיחותו של הנשיא אובמה כלפי מדינות ציר ההתנגדות - פגעה במשטרים הערביים המתונים ובאינטרסים של ארה"ב באזור

בשנה האחרונה הצליחה סוריה בהנהגת הנשיא בשאר אל-אסד למצב עצמה ככוח אזורי וכמפתח לטיפול בבעיות מקומיות ואזוריות. עדות לכך ניתן לראות בפעילות הדיפלומטית הענפה, המתקיימת לאחרונה  בדמשק, שהתבטאה בביקוריהם של בכירים מלבנון, מעיראק, מתורכיה ומסעודיה בבירת סוריה

במאמר אנטי מצרי חריף, טען ודאח עבד רבה, עורך היומון הסורי אל-וטן, כי המשטר המצרי חבר למזימה שנועדה לשרטט מחדש את המזה"ת וכי הוא מדכא את העם. לדבריו, כמה כתבות שפרסם לאחרונה היומון המצרי אל-מצרי אל-יום, נגד הנשיא אסד במלאת עשור  לשלטונו, עוררו את זעמו

עָוּד סולימאן, איש תקשורת סורי המתגורר בצרפת, תקף במאמר ביומון אל-קדס אל-ערבי את אדישותו של המערב למשט לעזה ולמצבם של המוסלמים בכלל וטען כי תרבות המערב היא "תרבות ההומוסקסואליות" המגנה על הומוסקסואלים ובעלי החיים, אך מתעלמת מפגיעה בערבים

ב-11.7.2010 פרצו עימותים בין תושבי מג'דל שמס לבין כוחות משטרה שהגיעו לכפר כדי לערוך חיפוש  באחד הבתים. העיתונות הסורית הממסדית מיהרה להציג אירועים אלה כאינתיפאדה עממית המבטאת רצון של התושבים להשתחרר משלטונה של ישראל ולשוב ולהשתייך לסוריה

במאמר ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם, טען בעל הטור אשרף אל-עשרי בחריפות על דברי בלאל כי סוריה התרחקה מהאינטרסים הערביים לטובת האג'נדה האיראנית

במאמר שפורסם באתר הליברלי 'אפאק' כתבה העיתונאית הפלסטינית זינב רשיד כי ההסברה הסורית ביקשה לנצל את אירועי המשט כדי להסיט את תשומת הלב מהנעשה בסוריה וכי העם הסורי זקוק יותר מהעם הפלסטיני למשטי סולידאריות בשל משטר הדיכוי של משפחת אסד

לאחרונה ניכרת הסלמה בביקורת הסורית על מדיניות ארה"ב, במיוחד על רקע הארכת הסנקציות הכלכליות האמריקאיות על סוריה הקיימות מאז 2004, האשמתה בחימוש חזבאללה בטילי סקאד ודחיית מינויו של שגריר ארה"ב בסוריה ע"י הקונגרס. החרפת טון זו באה על רקע בטחונה של סוריה כי צפוי גיבוש סדר אזורי ועולמי חדש

התפקיד המרכזי שמילאה תורכיה במשט לעזה ובהשלכותיו המדיניות עוררו בעולם הערבי גלי אהדה עצומים אליה ולראש ממשלתה, רג'ב טיפ ארדואן. ואולם בעיתונות הערבית נחלקו הדעות ביחס לעליית מעמדה באזור. חלק מהכותבים העלו על נס את תורכיה, אחרים, בעיקר במצרים, גילו חשדנות כלפי תורכיה וכוונותיה