המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סוריה: מאמצי גיוס קדחתניים מצד המשטר נוכח שיעור השתמטות גבוה מהצבא (א)
27/4/2016

 

סוריה: מאמצי גיוס קדחתניים מצד המשטר נוכח שיעור השתמטות גבוה מהצבא


מאת נ. מוזס

 

הקדמה

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים, בעיקר באתרי האופוזיציה הסורית ובאתרים סעודיים וקטרים המתנגדים למשטר הסורי, על השתמטות צעירים מגיוס לצבא הסורי. על פי חוק "שירות הדגל" משנת 2007, כל מי שמלאו לו 18 ואינו מעל 42 שנה, מחויב בשירות צבאי של 24 חודשים.[1] תופעה זו שהיתה קיימת טרם פרוץ המהפכה והתגברה אחריה בעיקר בקרב העדה הסונית, פושה כעת, בעקבות האבדות הרבות שספגו כוחות המשטר, גם בקרב המיעוטים שבאופן מסורתי נמנו עם תומכי המשטר, כולל העדה העלווית, עדתו של הנשיא אסד. לפי ההערכות מספר המשתמטים נע בין 70 ל-110 אלף.

 

נוכח מספרים אלה, נדרש הנשיא בשאר אל-אסד עצמו לתופעה. בנאום בפני ראשי וחברי הארגונים העממיים והאיגודים המקצועיים ב-26.7.2015 הודה אסד כי לאור "המחסור בכוח אדם" הצבא נאלץ לוותר על לחימה בחלק מהאזורים בסוריה על מנת לרכז מאמץ במקומות בעלי חשיבות רבה יותר. אסד אף הוכיח את העם הסורי על כך שאינו יוצא להגן על אדמתו ורכושו, באמרו: "יש האומרים שחובתו של הצבא [להגן על המולדת]. זה נכון, אבל זה לא מונע מכל אדם להגן על ביתו, על שכונתו, על כפרו ועל עירו. אין הצדקה לכך שהצבא יכנס לאזורים שהצעירים עזבו והיגרו מהם. זה לא מקובל." יחד עם זאת, באותו נאום הודיע אסד על צו חנינה נשיאותי למשתמטים מהצבא.[2] 

 

גם אחמד חסון, המופתי של סוריה, הזהיר את המשתמטים כי איש אינו יכול לברוח מגורלו: "...יש כאלה שאני מכירם בשמותיהם, שהשתמטו משירות המולדת ונסעו מחוצה לה ללוב, ומשם דרך הים לאירופה וטבעו בדרך... יש הבדל בין מי שמת בטביעה הרחק ממולדתו לבין מי שמת מות קדושים כדי להגן על ארצו וכבודו."[3]

 

כדי להתמודד עם בעיה זו מבצע המשטר הסורי מעצרים וגיוסים בכפייה בקרב האוכלוסייה, לצד מהלכים שנועדו לעודד הצטרפות לכוחות המשטר, כמו מתן צו חנינה למשתמטים, העלאת שכר הלוחמים בחזיתות,[4] קמפיינים לעידוד הגיוס והקמת ארגונים עממיים סמי-צבאיים של מתנדבים המקבלים הבטחה לפטור משירות צבאי, שכר חודשי ושירות באזור הבית. ארגונים אלה הוקמו בהנחיית איראן ועל ידי גורמים איראנים על פי המודל של הבסיג' האיראני.

  

מסמך זה יעסוק בדרכי ההתמודדות של המשטר הסורי עם תופעת ההשתמטות: 

 

עלייה בשיעורי ההשתמטות בשטחים שבשליטת המשטר

כאמור, בחודשים האחרונים גוברים הדיווחים על עלייה ניכרת בשיעור ההשתמטות מגיוס לצבא הסורי ומשירות מילואים בשטחים שבשליטת המשטר הסורי, ובעיקר בקרב אוכלוסיות התומכות באופן מסורתי במשטר אסד. העניין המדאיג ביותר את המשטר הוא התפשטות תופעה זו בקרב העלווים, עדתו של הנשיא אסד ומי שמבחינתו אמורים להוות את חוד החנית של המשטר.[5]

 

כך, היומון הלבנוני אל-ספיר המקורב לציר ההתנגדות דיווח ביוני 2015, כי מאות צעירים בלאד'קיה יצאו לרחובות לחגוג את ניצחון קבוצת הכדורגל ברצלונה בגביע אירופה, בעוד הצבא נלחם ברחבי סוריה "ורק עשרות ק"מ ספורים מלאד'קיה עצמה". לפי היומון, בעקבות אירוע זה, קרא אחד מעמודי הפייסבוק התומכים במשטר למשטרה הצבאית "לגרור את כל המשתמטים מגיוס מבתי הקפה ולקחתם לחלב ואידליב כדי לעודד את הצבא הסורי."[6]

 

אתר אופוזיציה סורי דיווח במאי 2015 כי בעקבות התקדמות ג'יש אל-פתח באידליב, בהובלת ג'בהת אל-נוצרה לאזור מחוז אל-לאד'קיה, הנחשב למעוז משפחת אסד, מחו תומכי המשטר באזור אידליב שבצפון מערב המדינה ברשתות החברתיות על השתמטותם 110 אלף צעירים ממחוזות טרטוס ואל-לאד'קיה שבחוף הסורי, מגיוס חובה ומשירות מילואים בצבא הסורי וקראו להקמת "חשד שעבי" בדומה לאל-חשד אל-שעבי בעיראק[7] - כדי להתגונן מפני ג'יש אל-פתח.[8]

 

באופן טבעי, תופעת ההשתמטות לא פסחה גם על הנוצרים והדרוזים. כך למשל, באפריל 2015 אמר סטודנט נוצרי מדמשק לערוץ אל-ערביה הסעודי "אני תומך במשטר, אך מתחמק מגיוס מאחר שהשירות הצבאי בסוריה משמעותו מוות... רק מיעוט מקרב הצעירים מתגייסים מאחר שבני גילנו אינם רוצים למות."[9] בקרב הדרוזים יש דיווחים על שיעור השתמטות גבוה. אתר אופוזיציה סורי דיווח כי בשאר אל-אסד התנה את היענותו לבקשת נכבדי העדה הדרוזית ממחוז אל-סוידאא' לחמשם בעקבות התקרבות דאעש וג'בהת אל-נוצרה למחוזם, בהסגרת 27 אלף צעירים מהמחוז שהשתמטו מגיוס.[10]

 

מעצרים וגיוס בכפייה

אחת הדרכים בהן נלחם המשטר בתופעה היא מעצרים, גיוס בכפייה ושליחת המגויסים בכפייה לחזית לאחר תקופת אמונים קצרה. "הרשות הסורית לזכויות אדם" דיווחה כי מתחילת נובמבר ועד אמצע דצמבר 2015 נעצרו 1217 צעירים כדי לגייסם בכפייה לשורות כוחות המשטר, רובם ממחוז דמשק.[11] בתחילת מאי 2015 דווח כי מנגנון הביטחון הצבאי ערך סיורים באזור התעשייה של העיירה ג'בלה שבחוף הסורי, שרבים מתושביה נהרגו בקרבות לצד המשטר, כדי לעצור רבים מהצעירים העובדים במקום.[12] בסוף חודש מאי 2015 דווח כי כוחות המשטר עצרו במחוז אל-סוידאא', בו יש רוב דרוזי, כמה צעירים שהשתמטו מגיוס, אך נאלצו לשחררם לאחר שהתושבים כיתרו את המקום בו הוחזקו.[13] גם בעיר חמאה, עצרו כוחות המשטר במהלך חודש מאי 2015 כ-150 צעירים שהשתמטו מגיוס. אתר אופוזיציה סוריה דיווח כי העצורים הובלו לשדה תעופה צבאי סמוך לעיר ומשם נשלחו לחזיתות הלחימה.[14]

 

אתר אופוזיציה אחר דיווח כי המעצרים כוללים גם סטודנטים, שגיוסם לצבא נדחה עפ"י חוק עד לסיום לימודיהם וכי המשטר הציב מחסומים ליד אוניברסיטת חלב ובשכונות הסמוכות לה כדי לעצור סטודנטים ואזרחים אחרים ולגייסם בכפייה. אחד הסטודנטים דיווח כי כוחות המשטר אף פרצו למתחם האוניברסיטה ועצרו סטודנטים.[15] על פי דיווח של אתר אופוזיציה בדצמבר 2015 כמה מוסדות להשכלה גבוהה בדמשק התרוקנו מצעירים והיו על סף סגירה, בעקבות מעצרם של סטודנטים רבים כדי לגייסם בכפייה ובשל חששם של סטודנטים להגיע לקמפוסים שמא יעצרו במחסומים של המשטר ויגויסו בכפייה.[16]

 

המעצרים חלו גם על משתמטים משירות מילואים ולפי אתר אופוזיציה, כוחות המשטר עצרו בחודש יולי 2015 כ-50 גברים מעדות שונות בריף הצפוני של מחוז חומס, שרובם סיימו את שירות החובה זמן רב טרם פרוץ המחאה.[17]

 

בחודש פברואר 2016 דיווח אתר אופוזיציה כי בעיר דיר אל-זור שכיתר דאעש, המשטר אף גייס קטינים שטרם מלאו להם 18. לפי הדיווח מפקד המבצע הצבאי בעיר גנרל מוחמד חדור הודיע על הקמת ארגון 'ההגנה העצמית' בעיר וכי לכוחות הביטחון ניתנה סמכות לעצור כל בחור בגילאים 15-60 כדי לגייסו לארגון.[18]


על פי אתרי אופוזיציה, לעיתים נתקלת מדיניות זו של מעצרים וגיוס בכפייה בהתנגדות מצד תושבים. כך, באפריל 2015 דווח כי באחד הכפרים במחוז לאד'קיה, נשים עלויות שגויסו לכוחות  "ההגנה הלאומית" של המשטר, מנעו בנשקן מאנשי מנגנון הביטחון הצבאי לעצור צעירים שהשתמטו מגיוס.[19] בנובמבר 2015 דווח כי תושבי העיר אל-סלמיה, כ-30 ק"מ מזרחית לחמאה, והכפרים שסביבה, הפגינו במחאה על כוונת המשטר לעצור 600 מצעירי המקום ולשלחם להילחם בחזיתות. על פי אחד הדיווחים, בכך הפר המשטר את הבטחתו לצעירים אלה שהצטרפו בעבר לארגונים פרה צבאיים של המשטר שלא יישלחו לחזיתות הלחימה.[20]

 

קמפיינים לעידוד גיוס לצבא

במקביל למעצרים, פתח המשטר גם בקמפיינים שנועדו לעודד גיוס לצבא. בראשית מאי 2015 נפתח קמפיין לעידוד הגיוס לצבא בשם "אל הנשק". לדברי שאדי עליוי, ממארגני הקמפיין, לא היתה זו יוזמה של המשטר אלא יוזמה של קבוצה של כ-20 פעילים חברתיים, חלקם חיילים בצבא הסורי.[21] לצד פעילות ברשתות החברתיות לעידוד הגיוס לצבא הסורי, הקמפיין כלל גם הצבת שלטי חוצות רבים בשטחים שבשליטת המשטר המחייבת מימון רב, והוא זכה לכיסוי נרחב בכלי התקשורת של המשטר, דבר היכול ללמד על תמיכתו בו.

 

האדי מח'לוף, פעיל בקבוצה שיזמה את קמפיין "אל הנשק", הסביר את חשיבות הקמפיין ביום שידורים מיוחד שהקדיש לכך ערוץ הטלוויזיה הסורי הרשמי: "אנו זקוקים לכל סורי שיכול לשאת נשק שיצטרף לצבא ולכוחות החמושים ...לאחר ארבע שנים בהן נלחם בנו העולם מלחמה קשה, על כולנו לשאת נשק ולסייע לצבא..."[22] 

 

בעמוד הפייסבוק של הקמפיין שלו יותר מ-30 אלף עוקבים, יש עדויות ותמונות של לוחמים בצבא הסורי וקטעי ווידאו המציגים את גבורת החיילים וניצחונותיהם.[23]

 

בנוסף, בערים המרכזיות שבשליטת המשטר נתלו שלטי חוצות המעודדים גיוס. על חלקם חתום ארגון צדקה לא ממשלתי התומך במשטר בשם "נשות סוריה".

 

עידוד גיוס לכוחות החמושים: "ע"י צבאנו נזכה בארצנו"[24]    ו"הצבא הוא של כולנו"[25]

      

 

אנשי דת מעודדים לגיוס  

לצד גיוס ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת, משתמש המשטר גם באנשי דת הנאמנים לו כדי לעודד גיוס. אחמד חסון, המופתי של סוריה, הזהיר ביולי 2015 את המשתמטים מגיוס כי איש אינו יכול לברוח מגורלו כשאמר: "...יש כאלה שאני מכיר אותם בשמותיהם, שהשתמטו משירות המולדת ונסעו מחוצה לה ללוב ומשם דרך הים לאירופה וטבעו בדרך... יש הבדל בין מי שמת בטביעה הרחק ממולדתו לבין מי שמת מות קדושים כדי להגן על ארצו וכבודו."[26]

 

כמו כן, בחודש נובמבר 2015 דיווח אתר אופוזיציה סורי על פגישה חשאית שהתקיימה בדמשק בין ראשי מסגדים ומוסדות דת בבירה התומכים במשטר לבין בכירים במשטר ובמנגנוני הביטחון ובענף הגיוס. בפגישה, נענו אנשי הדת לבקשת מנגנוני הביטחון להעביר רשימות של תלמידיהם שבגיל מילואים או של אלה שהתחמקו מגיוס ושירות. עוד דווח כי לאחר הפגישה החלו אנשי הדת לקרוא לתומכיהם להתגייס לצבא.[27]

 

אחד מהם היה מאמון רחמה, דרשן המסגד האומיי הגדול בדמשק שבמהלך דרשת יום השישי דחק במתפללים להתגייס לצבא, וטען כי לתושבים המתחמקים מגיוס אין את הזכות להתלונן על תפקוד מוסדות המדינה, כמו למשל משרד החשמל. הוא אמר: "יש הרבה אנשים שאומרים 'אנו רוצים חשמל'... אתם רוצים שירותים מבלי להילחם? אתם רוצים שירותים מבלי לשלוח את ילדיכם להגן על אדמתם ועל כבודם? משרד החשמל עשה הרבה מאוד ונפלו [מקרבו] שהידים רבים. הם מבצעים את תפקידם ולמרות זאת אנו יושבים בבתינו הבטוחים ושואלים 'איפה החשמל?' ולא חשים דבר כלפי אותו חייל שנלחם בהרי אל-קלמון וסובל מקור וקשיים... האם יש לכם הזכות להתחבא שעה שאחרים הולכים להילחם בארגונים שונים דוגמת דאעש שנכפה על האומה להילחם בהם?..."[28]  

 

עוד דווח כי ביום שישי שלאחר הפגישה ערכו כוחות הביטחון מעצרים רבים בקרב המתפללים בדמשק.[29]

 

גם במחוזות אחרים נקראו אנשי הדת לסייע בטיפול בתופעת ההתחמקות משירות ולעודד גיוס לשירות הצבאי. אתר החדשות arabi21 דיווח ב-24.11.15 כי עבד אל-פתאח מוחמד ריחאוי, ראש מנהלת ההקדשים של מחוז לאד'קיה, הפיץ חוזר לאמאמים ולדרשנים של המסגדים במחוז בו קרא להם להנחות את הצעירים הנקראים לשירות חובה ומילואים ומשתמטים משירות זה להגיע מיד ללשכות הגיוס באזוריהם. ריחאוי הבטיח כי המשתמטים שיענו לקריאה לא יועמדו לדין ויזכו לשרת במחוז שלהם ולא יישלחו לחזיתות הלחימה.[30]  

 

החוזר שהפיץ ראש ההקדשים בלאד'קיה[31]


 

הפצת חוזר זה בלאד'קיה, מעוז המשטר, היא עדות נוספת לקיומה של תופעת ההשתמטות מגיוס גם באזורים הנחשבים למעוזי המשטר.

 

בדצמבר 2015 דיווח אתר אופוזיציה סורי כי גם מנהלת ההקדשים במחוז חמאה הפיצה במסגדים חוזר של מושל המחוז הקורא למתפללים להתגייס ל"לואא' חמאה" (חטיבת חמאה), מיליציה חדשה שהוקמה במחוז.[32]

 

הקמת גופים סמי-צבאיים ו"חטיבות התנדבות"

אחד הפתרונות שהגה המשטר להתנגדות הצעירים לעזוב את בתיהם ולחששם לצאת לחזיתות הלחימה הוא להבטיח להם כי ישרתו במחוזותיהם. אתר אופוזיציה דיווח כי בחודש יולי 2015, הוציא המשטר הסורי צו לשטחים שבשליטתו, במיוחד אזור החוף והבירה דמשק, שהבטיח למתגייסים לצבא שהם ישרתו במחוזותיהם.[33] בנוסף, החל המשטר להקים גופים פרה-צבאיים שמשימתם היא הגנה על המחוז עצמו. ראשיתה של תופעה זו כבר כשנה לאחר פרוץ המחאה נגד המשטר והיא התגברה בשנת 2015, בעקבות תבוסות רבות שנחל המשטר באזור החוף ואידליב והמחסור החמור בכוח אדם בצבא. כך, יכול המשטר לפנות את כוחות הצבא שנותרו ללחימה בחזיתות מבלי להפקיר את העורף ולהבטיח את נאמנות התושבים. המשטר ביקש למתג את ההצטרפות לארגונים אלה כ"התנדבות" והבטיח תמריצים כלכליים והבטחות לפטור משירות צבאי. אולם, למעשה היה מדובר במכבסת מילים ונגד המתחמקים מהצטרפות לארגונים אלה הופעלו סנקציות כלכליות ואחרות. כך, אתר אופוזיציה דיווח כי מפקד פיקוד מזרח בצבא סוריה איים על תושבי דיר אל-זור כי אם בניהם לא יצטרפו לכוחות אל-חשד אל-שעבי (הארגון הסמי-צבאי שהוקם במקום), ינותק זרם החשמל ובתים של תושבים שיעזבו את העיר כדי להתחמק מגיוס יופקעו לטובת החיילים.[34]   

 

גם עובדי המדינה נקראו "להתנדב" ל"חטיבות ההתנדבות" שהוקמו למענם ברחבי סוריה. לעובדי המדינה שהסכימו להתנדב הובטחו תמריצים כספיים. נגד עובדי מדינה שניסו להתחמק מהצטרפות לארגונים אלה הופעלו סנקציות כלכליות וחלקם אף פוטרו מעבודתם.

 

לחלק מהגופים פריסה ארצית, כמו כוחות "ההגנה הלאומית" ו"חטיבות ההתנדבות" וחלקם הם גופים מקומיים, כמו כוחות "אל-חשד אל-שעבי" בדיר אל-זור ולואא' דרע אל-סאחל (חטיבת כוח ההרתעה של החוף). 

 

לאיראן חלק פעיל ומשמעותי בהקמת גופים אלה, שהוקמו על פי המודל של הבסיג' האיראני. הדבר עולה בברור מדבריו של חוסין המדאני, בכיר במשה"מ האיראני, כי אחת התוצאות של הנוכחות האיראנית בסוריה היא "הקמת סוג של בסיג' בשם 'ההגנה הלאומית.'", שהיתה לדבריו "מלאך מושיע עבור העם הסורי".[35]


עדות נוספת ניתן למצוא בשמה של המיליציה בדיר אל-זור הנקראת על שמם אל-חשד אל-שעבי העיראקי, איחוד מיליציות עממיות עיראקיות, רובן שיעיות, שזוכות לתמיכת איראן.

אתרי אופוזיציה סורים ואמצעי תקשורת המתנגדים למשטר הסורי מצביעים במיוחד על תפקידו של קאסם סולימאני, מפקד כוחות קודס במשה"מ, בהקמת גופים אלה.

 

 



[2] אל-וטן (סוריה), 27.7.2015 צו נוסף הוצא ב-18.2.2016

[3]ו www.aksalser.com, 20.7.2015

[4] ואא'ל אל-חלקי, ראש הממשלה הצהיר בנאומו בפני הפרלמנט הסורי בתחילת יוני 2015, כי החל מחודש יולי 2015 יינתן מענק חודשי בסך 10000 לירות סוריות (37 דולרים) ללוחמי הצבא והכוחות החמושים בחזיתות. www.dp-news.com, 8.6.2015; www.alarabiya.net, 9.6.2015

[5] על סימנים נוספים לתסיסה בקרב העדה העלווית ראו דוח ממרי

[6] אל-ספיר (לבנון), 11.6.2015

[7]  אוסף של מליציות חמושות, בעיקר שיעיות, הנלחמות לצד צבא עיראק נגד דאעש הממומנות בעיקר ע"י המדינה.

[8]ו www.zamanalwsl.net, 5.5.2015

[9] וwww.alarabiya.net, 19.4.2015

[11] וhttp://orient-news.net, 22.12.2015  

[12]ו www.all4syria.info, 3.5.2015  

[13] וwww.orient-news.net, 31.5.2015

[14]ו www.all4syria.info, 31.5.2015

[15]ן www.orient-news.net, 13.7.2015

[16]ן www.zmanalwsl.net, 24.12.2015

[17] ןwww.all4syria.info, 4.7.2015;

[18] ןwww.all4syria.info, 13.2.2016

[19]ו www.all4syria.info, 13.4.2015

[20] וwww.aksalser.com, 22.11.2015 ; www.all4syria.info, 25.11.2015 

[25] וwww.alasema.com, 2.7.2015

[26] וwww.aksalser.com, 20.7.2015

[27] וwww.all4syria.info, 22.11.2015

[28] וwww.aksalser.com, 21.11.2015

[29] וwww.all4syria.info, 22.11.2015

[30] וhttp://arabi21.com, 24.11.2015  

[31] וhttp://arabi21.com, 24.11.2015  

[32] ןwww.enabbaladi.org, 11.12.2015

[33]ו www.all4syria.info, 5.7.2015

[34] וhttp://aranews.org, 11.5.2015 

[35] דפאע פרס (איראן), 8.7.2015