בות'ינה שעבאן, השרה הסורית לענייני מהגרים, שיבחה את פעילותה הציבורית של סינדי שיהאן נגד המלחמה בעיראק, והביעה צער על פרישתה. במאמר שפורסם ביומון הלונדוני, "אל-שרק אל-אוסט", ובאתר האינטרנט www.syria-news.com המקורב לחוגי השלטון הסוריים, קראה שעבאן לכל "אנשי הכבוד בעולם" לשלב כוחות ולהמשיך בדרכה של שיהאן

חסנאא' אל-קוניעיר, בעלת טור סעודית ביומון הסעודי "אל-ריאד", פרסמה מאמר בו מתחה ביקורת חריפה על האופוזיציה הלבנונית בראשות חזבאללה, שלדבריה, קשרה קשר עם גורמים חיצוניים נגד לבנון במטרה להחריבה. היא אף האשימה את חזבאללה בבגידה במולדת, בהיותו סוכן של גורמים ערביים ואסלאמיים [לא לבנוניים] וקראה לפרקו מנשקו

ב-20 במאי 2007 פרצו עימותים מזוינים בין צבא לבנון לבין פעילי הארגון "פתח אל-אסלאם" במחנה הפליטים "נהר אל-בארד" והתפשטו לאזורים נוספים בצפון לבנון, ביניהם העיר טריפולי והביאו למותם של עשרות חיילים לבנונים, אזרחים ופעילי הארגון "פתח אל-אסלאם". ממשלת לבנון ו"כוחות 14 במרץ" טוענים כי סוריה היא זו שאימנה וחימשה את פעילי "פתח אל-אסלאם" ואף העבירה אותם ללבנון

הבחירות לפרלמנט הסורי (22-23 באפריל 2007) התקיימו בצל דיווחים רבים על זיופים. במחוז אל-רקה שבמזרח סוריה אף היו התפרעויות אלימות של אזרחים. כן דווח מצד גורמי אופוזיציה כי המשטר הסורי הכין בכמה מחוזות "רשימות צללים", כלומר רשימות של מועמדים שהם מועמדים עצמאיים לכאורה, אך למעשה היו אלה אנשים המקורבים לשלטונות

הבחירות לפרלמנט בסוריה מתנהלות בצל ביקורת קשה הנמתחת על ידי חברים באופוזיציה הסורית. "הצהרת דמשק", ארגון גג לכוחות ולמפלגות אופוזיציה רבים, בהם גם האחים המוסלמים בסוריה וארגונים כורדים, הודיעה כי בכוונת האופוזיציה הסורית להחרים את הבחירות בטענה שחוק הבחירות הנוכחי אינו מאפשר קיומן של בחירות הגונות, חופשיות, שקופות ודמוקרטיות

בשנתיים האחרונות נתונה סוריה לבידוד וללחצים בינ"ל. בחצי השנה האחרונה, מאז המלחמה בין ישראל ולבנון ביולי 2006, התרחב בידוד זה גם למישור האזורי-ערבי. זאת, לאחר נאומו של אסד מה-15 באוגוסט 2006, בו כינה את המנהיגים הערבים שמתחו ביקורת על חזבאללה וסוריה "חצאי גברים". לאחרונה משקיעה סוריה את מירב מאמציה בניסיון להיחלץ מבידודה

במאמר שכותרתו "ציר טהראן-דמשק: חילוקי דעות טקטיים או ראשיתה של התפרקות?", טוען צאלח אל-קלאב, שר התקשורת לשעבר בממשלת ירדן וכיום בעל טור ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", כי ההתרחקות ביחסי איראן-סוריה תהפוך לניתוק היחסים ואף לאיבה קשה, אם השתיים לא ימצאו נוסחת פשרה בין סדרי העדיפויות השונים שלהן

במאמר באתר הליברלי www.elaph.com, מצביע בעל הטור העיראקי, ד"ר עבד אל-ח'אלק חוסיין, על סימנים להצלחת האסטרטגיה החדשה של הממשל האמריקאי בעיראק. לטענתו, המתרחש בעיראק יסתיים בהכרח בהבסת הטרור ובשחרור האזור מתחלואיו אחת ולתמיד

לאחרונה רבו הדיווחים על מגעים אינטנסיביים איראנים-סעודים ביוזמתה של איראן, במטרה להביא לפתרון המשבר בלבנון ולמנוע את פריצתה של מלחמת אזרחים. יצוין כי במהלך המלחמה נקטה סעודיה עמדה נחרצת נגד חזבאללה, סוריה ואיראן ולאחרונה אף זימן המלך הסעודי אליו את הנהגת חזבאללה כדי לנזוף בה ואף להשמיע איומים מרומזים במישור הכלכלי

במאמר שהתפרסם ביומון אל-שרק אל-אוסט, שכותרתו "מה יקרה אם האחים המוסלמים ישתלטו על פלסטין?", מתייחס הוגה הדעות ובעל הטור יליד מצרים, ד"ר מאמון פנדי, לאפשרות שהאחים המוסלמים ישתלטו על מצריים ועל סוריה. לדבריו, עליית כוחו של החמאס, שהוא הסניף הפלסטיני של האחים המוסלמים, מחזקת את האחים המוסלמים במצריים

בראיון משותף ליומון הסורי הממסדי "אל-ת'ורה" ולסוכנות הידיעות הרוסית "ריא נובוסטי", אמר השגריר הרוסי החדש בסוריה, סרגיי קירביצ'ינקו, כי שיתוף הפעולה המדיני בין סוריה ורוסיה ילך ויגבר בכל הנוגע לענייני המזרח התיכון שכן לדבריו, רוסיה רואה בסוריה שותפה חיונית

בראיון  לטלוויזיה האלג'ירית טען סעד אל-חרירי, יו"ר סיעת "אל-מסתקבל" בלבנון, ומראשי "כוחות 14 במרץ" כי חזבאללה הוא מיליציה המקבלת הוראות מאיראן וכי יציאת האופוזיציה הלבנונית לרחובות לבנון התקבלה על בסיס פקודה שהגיעה מסוריה ואיראן, במטרה למנוע את הקמת בית הדין הבינ"ל שידון ברצח רפיק אל-חרירי

בימים האחרונים מאיימת האופוזיציה הלבנונית בראשות חזבאללה להסלים את המאבק בצורת מחאה אלימה שתכלול בין היתר חסימת צמתים ראשיים עד כדי "שיתוק החיים בלבנון". עורך היומון הלבנוני "אל-אח'באר", המקורב לחזבאללה, דיווח ב-5 בינואר 2007, כי  ביום שני הקרוב [ה-8 בינואר 2007] יחל "השלב השני באינתיפאדה של האופוזיציה"

בעקבות הפיגועים בארה"ב, פרסם ראש 'מכון המזה"ת' בוושינגטון, אדוארד ווקר, לשעבר איש משרד החוץ האמריקאי שכיום מקובל מאוד בעולם הערבי, מכתב פומבי ביומון הלונדוני, אל-חיאת, בו שיבח את מכתב התנחומים ששיגר נשיא סוריה, בשאר אסד, לנשיא בוש. ווקר גם שיבח את העובדה שנשיא סוריה "בחר שלא להציב תנאים לתמיכתו בארה"ב."

שר ההסברה הסורי, ד"ר עדנאן עמראן, פרסם ממאמר ביומון הלונדוני בשפה הערבית, אל-שרק אל-אוסט, בתגובה למאמרו של הנרי קיסינג'ר בלוס אנג'לס טיימס: "הנרי קיסינג'ר המבטא את העמדה הישראלית, מהווה דוגמה להגיון המוטה שאינו שת לבו אל העובדות ואינו לומד מן הניסיון; נהפוך הוא, לדעתו ניתן לתקן טעות על ידי העמקת [ההתנהגות השגויה], בהתאם להגיון שיוהרת הכוח מעוורת אותו..."

יו"ר 'התאחדות הסופרים הערבית', הסורי עלי עקלה ערסאן, הגיב על הפיגועים בארה"ב במאמר המערכת של ביטאון ההתאחדות, "אל-אסבוע אל-אדבי", היוצא לאור בדמשק. ".. ...כואב לי מותם של חפים מפשע; ואולם, האחד עשר בספטמבר - יום נפילת סמל העוצמה האמריקאית, הזכיר לי חפים מפשע רבים שהלכנו בלוויותיהם וטיפלנו בפצעיהם... נזכרתי בלוויות המתקיימות מדי יום בפלסטין הכבושה ..."

בעקבות הסערה שהתחוללה בישראל על רקע התבטאויותיו של חה"כ עזמי בשארה, בכנס שהתקיים לזכרו של נשיא סוריה לשעבר, חאפט' אל-אסד, בכפר הולדתו וקבורתו, קרדאחה בהשתתפות מזכ"ל חזבאללה, הוזמן בשארה לראיון מקיף בערוץ הטלוויזיה הלבנונית, LBC ודיבר בלגלוג על מאבקם של תובעי הדמוקרטיה בסוריה

בעקבות פגישתם של הסנאטורים האמריקאיים ארלן ספקטור ופטריק קנדי עם נשיא סוריה בשאר אל-אסד ב-30.12.07, פרסם בעל הטור הסורי החי בארה"ב, בשאר אל-סוביעי, באתר האופוזיציה הסורי Syrian Elector, מאמר חריף, בו הביע את כעסם של האופוזיציונרים הסורים על הפוליטיקאים האמריקאים המולכים שולל על ידי נשיא סוריה ומתעלמים מרדיפתו את האופוזיציה הסורית

מאז שזכה בשלטון בסוריה, מבקש בשאר אסד ליצור לעצמו תדמית של מי שנאבק למען שיפור זכויות האדם בארצו, כמו סגירת בית הכלא אל-מזה הידוע לשמצה. ואולם, השבועון הלונדוני בשפה הערבית, אל-קדס אל-ערבי, חושף את העינויים מהם סובלים אלפי אזרחים סוריים ואזרחי מדינות אחרות, שנאסרו, לעתים ללא כל סיבה ולעתים מסיבות טפלות

תחת הכותרת "מה קורה לתרבות הערבית כיום?", מתייחס המשורר הסורי, אדוניס, החי בצרפת, לפולמוס שהתנהל לאחרונה בעולם הערבי, ובעיקר במצרים בשאלה האם מותר לתרגם ספרות עברית לשפה הערבית. אדוניס מרחיב במאמרו את היריעה ומבכה את המצב אליו הגיעו התרבות הערבית והשפה הערבית, על רקע רדיפת האינטלקטואלים הליברלים בעולם הערבי

נזאר ניוף, עיתונאי ופעיל זכויות אדם סורי, אמר לשבועון "אל-צנארה" (ישראל), כי המודיעין הסורי אחראי למותה של בתו הקטנה ולהיעלמותה של אשתו בתקופה בה הוחזק בכלא הסורי. הוא אף המציא לידי כתב העיתון בברלין, אחמד חאזם, מסמך בחתימת ר"מ סוריה, מוחמד מירו, ובו הוראה למחוק את פרטי בתו ממרשם התושבים בסוריה

לאחרונה מתגברת המחאה הציבורית באיראן נגד שלטונו של עלי ח'אמנאי מצד אינטלקטואלים ואנשי דת. בין המוחים: מחמד מוחסין  סזגרה, שיצא נגד שלטון העריצות של ח'אמנאי; איש האקדמיה, האשם אראג'רי, שקרא לפרוטסטנטיזם אסלאמי ואיתאללה טאהרי ששיגר מכתב התפטרות מתפקידו כנציג המשטר בדרשות יום השישי באצפאהאן

צאלח נעאמי, המשמש כפרשן פוליטי בכיר בביטאון ה'חמאס', אל-רסאלה, התייחס בגיליונו האחרון של השבועון לטענות ה-BBC בדבר אחריותו של ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, לטבח צברא ושאתילא. בניגוד לקונצנזוס הערבי, קבע נעאמי כי מדובר בצביעות וכי האשמים האמיתיים הם סוריה וראשי הפלנגות

בעקבות הריגתו של חייל ישראלי בפיגוע שביצע חזבאללה בהר דב, הפציצה ישראל תחנת רדאר סורית בלבנון. סוריה נמנעה מתגובה צבאית ישירה, אך בשורה של הצהרות והדלפות לעיתונות, ניסתה לייצר מדיניות הרתעה מול ישראל, באמצעות חשיפת תסריטי הסלמה אפשריים

לקראת יום השנה ה-3 לרצח רפיק אל-חרירי, פתח סעד אל-חרירי, יו"ר סיעת "אל-מסתקבל" ומנהיג "כוחות ה-14 במרץ", במתקפה חריפה על האופוזיציה הלבנונית בראשות חזבאללה ועל סוריה ואיראן שלדבריו, שואפות להשתלט מחדש על לבנון. אל-חרירי האשים את האופוזיציה הלבנונית שהיא מכשילה כל מהלך בלבנון כנקמה, בין היתר, על הקמת ביה"ד הבינ"ל לרצח רפיק אל-חרירי

עמודי המכתבים למערכת של שלושת היומונים הלונדונים החשובים בשפה הערבית - אל-חיאת, אל-שרק אל-אוסט, ואל-קדס אל-ערבי - מתפתחים לעתים קרובות דיונים שהצנזורה בארצות המוצא מונעת את פרסומם בעיתונות המקומית. פולמוס שכזה התנהל לאחרונה במדור המכתבים למערכת של היומון אל-קדס אל-ערבי, בנוגע לאופי שלטונו של בשאר אסד בסוריה

בנאומו בפסגת עמאן מתח בשאר אל-אסד ביקורת על הגישה הערבית המבחינה בין אישים וממשלות בישראל לבין הרחוב הישראלי בכללותו. הוא הביע תמיכה באינתיפאדה, קרא להידוק הקשרים בין סוריה לפלסטינים, הציע לחדש את החרם הערבי על ישראל ולהקים בית דין בינלאומי שישפוט את "פושעי המלחמה הישראליים"

 15 חברי "הרשות המכוננת" של "ועדות החברה האזרחית" התכנסו כדי לבחון את תגובתם להאשמות המשטר הסורי כלפיהם. הם ניסחו מסמך הכולל שמונה נקודות תחת הכותרת "הסכמות לאומיות כלליות" שמטרתו להוות בסיס כללי לפעילות האינטלקטואלים, האגודות, והמועדונים. אלא שחברי הרשות המכוננת לא הגיעו להסכמה על הנוסח הסופי ותשעה מתוכם הכריעו כי אין לפרסמו ברבים

שר ההגנה הסורי, מצטפא טלאס, הוציא לאור ב-1983 את ספרו "המצה של ציון" בו הוא מתאר את עלילת הדם של דמשק (1840). הקהילה היהודית של דמשק הואשמה באותה שנה כי ראשיה רצחו את הכומר תומא ואת משרתו כדי להשתמש בדמם לאפיית מצות של פסח. טלאס טען כיכי ספרו הוא "מחקר היסטורי... המבוסס על מסמכים מצרפת, וינה, והאוניברסיטה האמריקאית בביירות"

את הטענה כי ארבעת העשורים האחרונים של סוריה אחראיים לכל ההיבטים השליליים יש להשוות עם השלבים שקדמו להם. אז נגלה שבארבעת העשורים שקדמו להם היו שתי תקופת עיקריות: תקופת ההפיכות ותקופת הכיבוש. נראה כי אותם אנשים מעדיפים עבור ארצם את תקופות ההפיכות והכיבוש על פני היציבות שהחלה בשנת 1963 והתחזקה ב-1970 והיא נמשכת עד היום. אסד בריאיון, חלק ג'

"..לנוכחותם של הכוחות הסוריים בלבנון יש שני היבטים: ההיבט שלשמו נכנסה סוריה והוא נושא השלום האזרחי, שהגדרתו נתונה בידי המדינה הלבנונית; ההיבט השני נוגע לאינטרס הסורי-לבנוני המשותף והוא קשור לנושא המלחמה והשלום עם ישראל...". ראיון עם בשאר אסד, חלק שני

"..אנו אומרים תמיד שהמטרה היא שלום צודק וכולל. הכוונה במילה 'כולל' היא לכל האדמות הכבושות. [החזרת] הגולן ולבנון [בלבד] איננה שלום כולל ולכן אין מנוס מפעולה סימולטאנית במסלול הסורי-לבנוני ובמסלול הפלסטיני...". ראיון עם בשאר אסד, חלק א'

השאם דג'אני, סופר ואינטלקטואל סורי, המרבה לנקוט גישה ריאליסטית בניתוחיו המדיניים, פרסם ביומון הלונדוני אל-חיאת מאמר בשם "ההשפעה ה'ציונית' בארה"ב: האמת בנוגע לאינטרסים המשותפים והמיתוסים בדבר ההגמוניה הכלכלית והפוליטית"

מאז עלה בשאר אסד לנשיאות בסוריה בשנת 2000, ובעיקר בחודשים האחרונים, החלה בדמשק ובערים אחרות בסוריה פעילות ענפה של אינטלקטואלים שדנו בגלוי בפיתוח 'חברה אזרחית' בסוריה. אולם, בראיון ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט (8-2-2001), סתם הנשיא הסורי את הגולל על ההערכות בדבר תמיכתו בתהליך הרפורמה שמציעים האינטלקטואלים

מאז עלה בשאר אסד [להלן הנשיא בשאר] לכס הנשיאות בסוריה ביולי 2000, התעוררה בסוריה ציפייה למשטר שיקדם פתיחות, דמוקרטיה ורפורמות בתחומים שונים. השינויים המשמעותיים ביותר המאפיינים את נשיאותו של בשאר אסד עד כה הם הגישה הסובלנית יחסית כלפי מתנגדים פוליטיים והתרת פלורליזם מבוקר בחיים הפוליטיים בסוריה

בעקבות הראיון שהעניק נשיא סוריה, בשאר אסד, ליומון הלונדוני –אל-שרק אל-אוסט, שבו סתם את הגולל על האפשרות לשינוי חיובי ביחסים בין סוריה ללבנון, התגברה הביקורת המושמעת מעל דפי היומון הלבנוני אל-נהאר, לנוכחות הצבא הסורי בלבנון ולגישתה הכנועה של ממשלת לבנון כלפי תכתיביה של דמשק

לאחרונה ניכרת הסלמה ביחס העיתונות הסורית להתרחשויות בלבנון וברש"פ, הסלמה המתבטאת באיומים מצד תנועות ההתנגדות, לסכל את המזימות לחסלן, וכן במתקפה חריפה על יוזמת הליגה הערבית לפתרון המשבר בלבנון. במסגרת זו, נטען כי היוזמה נוטה לטובת "כוחות ה-14 במרץ", ותובעת מסוריה ללחוץ על האופוזיציה הלבנונית במטרה להחלישה

 בעקבות פריצת אנשי חמאס את הגבול בין עזה למצרים לשם מעבר פלסטינים לרפיח המצרית, נמתחה במצרים ביקורת חריפה על התנהלות חמאס. שיא הביקורת על חמאס הייתה בהתבטאות של שר החוץ המצרי, אחמד אבו אל-ע'יט, לאחר שמצרים סגרה את הגבול בפני התושבים הפלסטינים, שהזהיר כי מי שינסה "לפרוץ את קו הגבול המצרי – יישברו רגליו"

במפגשים עם נשיאה החדש של פקיסטן (לאחר ההפיכה), ברויז משרף, ועם סגן נשיא סין השמיע נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, דברים נגד ישראל והציונות: "אנו, בסוריה, זוכרים בהערכה רבה את עמדתה של פקיסטן כלפי סוריה והאומה הערבית במהלך הסכסוך הערבי - ציוני הנובע מתוקפנותה של ישראל על האדמה הערבית. אנו מעריכים במיוחד את פקיסטן על הימנעותה מהכרה בישראל או מכינון יחסים עמה

נאומו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בפני ועידת מדינות האיסלאם שהתכנסה השבוע בקטר היה בעל אופי אסלאמי. הנשיא בשאר אל-אסד דחה את הטענות בדבר קיומו של טרור אסלאמי ותאר את מעשיה של ישראל כנאציזם-חדש

מקור סורי בכיר הכחיש כי בפגישה שהתקיימה בין אולברייט לבשאר אסד ב-18 באוקטובר, 2000 בריאד דנו בנושא הישראלים המוחזקים בידי חזבאללה. לדברי המקור, אולברייט הסתפקה בהצגת שאלה בנוגע לקשרים בין סוריה לחזבאללה מבלי להציג לסוריה דרישה כלשהי להפעלת לחץ על חזבאללה

בחודשים האחרונים חלו התפתחויות משמעותיות ביחסים בין מצרים לאיראן, שהגיעו לשיאם בשיחת טלפון ראשונה מזה 22 שנה בין נשיאי שתי המדינות. לשיחת הטלפון, שהוגדרה על ידי שר התרבות האיראני כ"היסטורית", קדמה שורה ארוכה של מפגשים בדרג מיניסטריאלי ופרלמנטרי ומחוות הדדיות

הדיון במצרים בפרשת הורשת השלטון בסוריה מחאפט' אסד לבנו בשאר התנהל בסימן השאלה, האם תופעה זו עלולה להתרחש גם במצרים. כמה פובליציסטים מצרים נזכרו בימים האחרונים בח'ליפה מעאויה בן אבי ספיאן, מושל דמשק ומייסד השושלת האומיית, שהיה למנהיג האסלאמי הראשון שהוריש את השלטון לבנו, יזיד

העורך המדיני של היומון הלבנוני "אל-חיאת", חאזם צאע'יה, מדמה את הדברים אשר, לדעתו, צריך היה שליט סוריה החדש להבטיח לבני עמו:  "אזרחים יקרים,  העולם השתנה, וכך גם אנו או שעלינו להשתנות כדי שנוכל להתפנות לבעיותינו האמיתיות ולפצות על שנים בהן עסקנו בבעיות שעיכבו את כלכלתנו ואת התקדמותנו..."

העיתון אל-שרק אל-אוסט פרסם ראיון נרחב עם בשאר אל-אסד זמן קצר לפני מות אביו. חלק מן התשובות ניתנו בציטוט ישיר, וחלק אחר היה שלא לייחוס ונרשם ע"י המראיינים תחת התואר "המקור הסורי". את הראיון העתיק היומון הירושלמי אל-קדס מתאריך 13 ו- 14 ביוני

פואד אבו חג'לה, בעל טור יומי בביטאון הרשות הפלסטינית, אל-חיאת אל-ג'דידה, כותב:  "בשאר אל-אסד יורש את שלטון אביו בסוריה. אין אצלנו כל חדש, והעולם הערבי חי בטוב. למזלה של הערביות, גם הרפובליקות הופכות לרפובליקות דינסטיות בהחלטות קונסטיטוציוניות המתקבלות על ידי ועדות פרלמנטריות מיוחדות תוך מחצית השעה

ראש ממשלת סוריה עד לאחרונה, מחמוד אל-זועבי, שם קץ לחייו בירייה, כאשר אנשי ביטחון סוריים באו לביתו במטרה לעוצרו במסגרת מה שתואר כ"מסע נגד השחיתות" בסוריה. רבים פירשו את המהלכים שננקטו נגד אל-זועבי כטיהור של צמרת המשטר בסוריה ממתנגדיו של בשאר אל-אסד

תחת הכותרת "המדינה והשלטון בסוריה - התנהגות שרירותית כלפי החוקה, המפלגה והחברים הותיקים" מותח עדלי צאדק ביקורת חריפה על התיקון המהיר בחוקה הסורית שאפשר את מינוי של בשאר אל-אסד לנשיאות: "...לא היה זה הגיוני לשנות את החוקה תוך חצי שעה על מנת שתתאים להורשת ראשות הרפובליקה לבנו של חאפט' אל-אסד.

 המסלול הסורי בתהליך השלום מת, , למרות שאיש אינו רוצה להודות בכך באופן רשמי, אומר העיתונאי פטריק סיל המקורב לנשיא סוריה. לדבריו, רק נס יכול להשיבו לחיים. התעניינותו של העולם הוסטה לנסיגה הישראלית החד-צדדית מלבנון, שאמרוה להתבצע תוך חודשיים, ולהשלכות האלימות שהיא עלולה לגרום

היומון הלבנוני אל-נהאר פרסם שלושה ראיונות עם אנשי רוח סוריים בנושא התהליך המדיני והנורמליזציה עם ישראל: ריאד אל-תרכ, ששהה שנים בכלא הסורי; טיב אל-זיתיני, אינטלקטואל סורי, החי בגרמניה; וברהאן  ע'ליון, אינטלקטואל סורי החי בפאריס. הם נשאלו על עתיד המזה"ת בעקבות חתימת הסכם שלום ישראלי-סורי

 הויכוח הפנימי בקרב האינטיליגנציה הסורית בנוגע לתהליך השלום זוכה רק לעתים רחוקות לביטוי תקשורתי.  דיון פומבי נדיר בין אנשי רוח סורים התנהל לאחרונה מעל דפי היומון הערבי אל-חיאת והתמקד ביחסה של האינטיליגנציה הסורית לתהליך השלום עם ישראל ובקושי להביע עמדות בנושא זה בתקשורת הסורית הפנימית

העיתונאי הבריטי פטריק סיל, מקורבו של נשיא סוריה חאפט' אסד, פרסם שני ראיונות ביומון "אל-חיאת" שערך: עם בנו של הנשיא אסד, בשאר אסד, ועם ראש ממשלת לבנון, אמיל לחוד, שאמר: נסיגה ישראלית חד-צדדית לא תוכתר בהצלחה. היא תוביל למלחמה נוספת. בעיית הפלסטינים בלבנון קשורה באופן ישיר לסוגיית נסיגת ישראל

ב- 27.1.2000 נשא פארוק אל-שרע דברים בפני הכנס השנתי של התאחדות הסופרים הערביים בסוריה. נוסח מילולי של נאומו פורסם בביטאונה של ההתאחדות, "אל-אסבוע אל-אדבי", ב- 12.2.2000. בעקבות ההרצאה השיב אל-שרע לשאלות. העיתון "אל-ספיר" פרסם ב- 12.2.2000 גם את החלק הזה של האירוע

ההחרפה האחרונה בעימות בדרום לבנון הבליטה מחדש את חלקה של סוריה הן בעידוד חזבאללה והן בריסונו. ע"פי מקורות סורים שצוטטו ב"אל-חיאת" המסר המדיני של פיגועי חזבאללה האחרונים הוא ש"ההתנגדות תימשך גם בצל המו"מ", וכי אין אמת בשמועות  כאילו הושגה שביתת נשק בלתי מוכרזת בדרום לבנון, בעת שיש המו"מ

עורך היומון הסורי הממסדי "תשרין", מחמד ח'יר אל-ואדי, כתב מאמר (31.1.2000) המכחיש את השואה ומאשים את הציונות בנאציזם. המאמר, שכותרתו "המגיפה של האלף השלישי", התפרסם על רקע משפטו של מכחיש השואה, דיוויד אירוינג המתנהל בבריטניה, והכינוס הבינלאומי בנושא השואה שנערך בשטקהולם

ביטויים אנטישמיים אינם זרים לתקשורת הסורית. בסוף נובמבר 1999, התפרסם בבטאון 'התאחדות הסופרים הערביים' בסוריה מאמרו של ג'בארה ברע'ות'י, "שיילוק הניו יורקי ותעשיית המוות". במאמר זה חזר המחבר לעלילת הדם הידועה לפיה היהודים משתמשים בדם של נוצרים ומוסלמים לאפיית מצות של פסח והעלה טענות אנטישמיות נוספות

חסין חמוי כותב ב"אל-אסבוע אל-אדבי", ביטאון התאחדות הסופרים הערבים בדמשק: אינני חושב, שאני מפריז ביכולתה של הציונות להשפיע על השינויים וההחלטות בכוכב הלכת הזה, ואינני רואה את התנועה הזאת, בעלת האצבעות החודרות לכל מקום בעולם, דרך מראה מעוותת. כוחה השפעתה וסכנותיה אינן פוגעות רק בערבים אלא בעולם כולו

תחת הכותרת "השלום הציוני" כותב זביר סלטאן בשבועון "אל-אסבוע אל-אדבי", בטאון אגודת הסופרים הערביים בדמשק, באחד בינואר 2000:"...האירועים שהתרחשו בעקבות הסכמי קמפ-דיוויד הידועים לשמצה הוכיחו כי השלום של הציונים הוא אחת מצורות המלחמה שהם מנהלים כנגד הערבים והמוסלמים..."

יו"ר "התאחדות הסופרים הערביים" בסוריה, ד"ר עלי עקלה ערסאן, בוחן את שיקולי הרווח וההפסד במקרה של חתימת הסכם שלום עם ישראל, ומגיע למסקנה כי הסכם השלום אינו כדאי, בשל המחיר האידיאולוגי שסוריה נתבעת לשלם עבור הגולן

העיתונאי אבראהים אל-חמידי, מקורבו של שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, מפרסם ביומון הערבי אל-חיאת  (9.1.2000) את מסמך הגישור האמריקאי בין ישראל לסוריה. אל-חמידי, מצטט מקור סורי שאומר ש"זוהי הפעם הראשונה שהמעורבות האמריקאית היא בדרג שכזה... כעת ניתן לקבוע בדיוק מי האחראי להכשלת [המו"מ]

עורך היומון הלבנוני "אל-ספיר", טלאל סלמאן, מפרסם את חלקה השני של סדרת ראיונות עם בכירים סוריים. בחלק זה, מתמקדים הבכירים הסוריים בתיווך האמריקאי במו"מ. בחלק ניכר מהכתבה מצוטטים דברי שר החוץ הסורי, אולם, בקטעים בהם נמתחת ביקורת על הממשל האמריקאי, מובאים הדברים בעילום שם

בראיון ל"אל-ספיר" אומר שר החוץ הסורי פארוק אל-שרע: "אנו המתנו שהאמריקאים ידווחו לנו שהצד הישראלי מוכן להיכנס לדיון בנושאי מהות, כלומר, בהסכמתם [של הישראלים]  לעקרון הנסיגה לקווי הארבעה ביוני 1967. ללא התחייבות זו, חזרתנו לשיחות תהיה לשווא. אנו איננו חובבי מו"מ לשם מו"מ

 בתגובה לדברי ראש הממשלה ברק כי נושאי הנורמליזציה, הסדרי הביטחון ולבנון יקדימו את הנסיגה מהגולן, אמר שר החוץ הסורי פארוק אל-שרע : "מרכיבי השלום ידועים, והם ביו היתר: נסיגה ישראלית מהגולן לקווי הארבעה ביוני 1967 ונסיגה מדרום לבנון ...  הסדרי ביטחון מאוזנים לשני הצדדים... לו"ז ליישום ההסכם..".

אבראהים חמידי כותב בעיתון "אלחיאת": סוריה אישרה כי "העדיפות הראשונה במעלה", אשר ידרוש שר החוץ פארוק אלשרע בסבב הבא של שיחות השלום עם ישראל ב"שפרדסטאון" שבמערב וירג'יניה, תהיה לנסיגה מהגולן הסורי הכבוש.

פטריק סיל, הביוגרף הרשמי של נשיא סוריה ומקורבו, פרסם באל-חיאת הלונדוני תאור מפורט של המו"מ שניהלה סוריה בשנים 93-96, בתיווכה של ארה"ב, עם ישראל. סיל מבסס את מאמריו על המסמכים והתכתובת המקורית בין ארה"ב לאסד, אותם ככל הנראה קיבל ממקורות סוריים

דר' עלי עקלה ערסאן, יו"ר 'התאחדות הסופרים הערביים' בסוריה מתח ביקורת יוצאת דופן על מה שהוא רואה כויתורים סוריים, שאפשרו את חידוש המו"מ עם ישראל. במקביל, חשף ערסאן פרטים על חילופי המסרים בין ארה"ב לסוריה, בחודשים האחרונים

להלן קטעים ממאמרו של ג'בארה אל-ברע'ות'י, "שיילוק הניו-יורקי ותעשיית המוות", שהתפרסם ב"אל-אסבוע אל-אדבי [27.11.1999]", בטאון "התאחדות הסופרים הערביים" בדמשק: "הוראות התלמוד הרוויות בשנאה ואיבה כלפי האנושות [טבועות] בנפש היהודית. לאורך ההיסטוריה ידע העולם יותר משיילוק אחד ..."

בחירתו של אהוד ברק לראשות ממשלת ישראל עוררה אופטימיות רבה בנוגע לאפשרות חידושו המהיר של המו"מ הישראלי-סורי. הסורים טענו, שראש ממשלת ישראל לשעבר, יצחק רבין, התחייב כלפי האמריקאים בשנת 1995, לסגת לקווי הארבעה ביוני 1967, אך פרשנות זו אינה מקובלת על ישראל

בעקבות הדיווחים על ניסוי שערכה ישראל בטיל 'יריחו 3', בעל טווח של 4,500 ק"מ, ב-17 בינואר 2008, קבע אתר האינטרנט האיראני תאבנאק, המזוהה עם מזכיר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, מוחסין רזאי, כי הכנסת הטיל אינו משנה את מאזן הכוחות בין ישראל לאיראן וכי במקרה של עימות עם ישראל, תשגר איראן טילים לעברה משטח סוריה

בתקציר: מחלוקת הגבול בין עיראק לאירן * חידוש יחסים בין עיראק לסעודיה * המיגרנה של מצבח יזדי * האמנה הערבית לזכויות אדם * המופתי של סוריה: אסור להרוג ילדים ישראלים *  מצב זכויות האדם בסוריה * יומון איראני: אסור להתפתות להצעות סרקוזי

על רקע ביקורו הנוכחי של נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, במזה"ת, והביקור שערך לאחרונה בסוריה עלי לאריג'אני, נציגו של מנהיג המהפכה האסלאמית עלי ח'מנאי במועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, נשמעו בסוריה קריאות להעמקת יחסי הידידות ושיתוף הפעולה בין איראן למדינות ערב

תחת הכותרת "פשע שחיטתם של הכומר תומא ומשרתו" מפרסם מניר עדואן את עלילת הדם של דמשק בביטאון ה'חמאס: "ביום רביעי החמישה בפברואר 1840, כומר נוצרי ששמו אל-באדרי תומא, נפל קורבן לכנופיה של רבנים ונכבדים יהודים. פשע זה מעיד על השנאה המושרשת בלבותיהם של היהודים כלפי הנוצרים