המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
התקפות אנטי אמריקאיות בתקשורת הסורית
27/9/2003

 

התקפות אנטי אמריקאיות בתקשורת הסורית על רקע קידום

"החוק לדרישת דין וחשבון מסוריה" בקונגרס האמריקאי

 

עם החזרתו של "החוק לדרישת דין וחשבון מסוריה" לדיונים במסגרת הקונגרס האמריקאי, חזרו מאמרי המערכת בתקשורת הסורית לתקוף את ארה"ב בשני היבטים עיקריים:

 

  • יוזמת החוק האמיתית היא ישראל, וארה"ב תומכת בה באופן בלתי מסויג.
  • יווזמת החוק היא ניסיון אמריקאי לחפש מוצא מהסתבכותה בעיראק.

 עורך ביטאון מפלגת הבעת', "אל-בעת'", מהדי דח'ל אללה, כתב[1] במאמר המערכת של עיתונו: "האידיאולוגיה של החוגים הפרו ציוניים אינה עוצרת. המקארתיזם החדש התפשט – כאש בשדה קוצים – מהזירה הפנימית בארה"ב לזירת מדיניות החוץ והיחסים הבינ"ל. תכנית החוק ל"דרישת דין וחשבון מסוריה" שייכת לאותה דרך חשיבה אשר פרסמה חוקים שמטרתם "ללחוץ" על האזרח האמריקאי ולהחליש את התנגדותו למדיניות השמרנים החדשים ולמגמותיהם...

 

אי אפשר להסביר את המתרחש, אלא רק במושגים פסיכולוגיים... "אם אינך איתנו - אתה נגדנו",מקדים את: "אם אתה נגדנו, נדרוש ממך דין וחשבון", או במלים אחרות: "אם אינך אתנו, נדרוש ממך דין וחשבון". [זהו] היגיון דיקטטורי ועריץ העומד בסתירה לעקרונות החוק הבינלאומי ולהיגיון היחסים הבינלאומיים, ובסתירה מוחלטת לדמוקרטיזציה של היחסים הבינלאומיים המתבקש ע"י המשפחה הבינלאומית.

 

על מה נדרוש ממך דין וחשבון? אין זה חשוב. ג'ון בולטון, עוזר שר החוץ [האמריקאי] עצמו, הודה כי "ההוכחות" ל"חמשת פשעי סוריה" אינן "מושלמות". בולטון טועה. ה"פשע" הסורי מושלם וברור, ודמשק מודה בו בכנות ובקול רם: סוריה קוראת ליציבות באזור ולביסוס השלום הצודק והכולל בו. היא קוראת להפסקת התוקפנות, להשבת הזכויות לבעליהן והאדמות לעמן, ודורשת לכבד את הלגיטימיות הבינלאומית ולחזקה בכל מקום בעולם. זהו "הפשע" שעליו נדרשת סוריה לתת דין וחשבון, וכך תידרש כל מדינה המאמינה בהשגת צדק, שלום וחוקיות בעולם המודרני.

 

הבעיה אינה סוריה אלא "המשברים" אשר עומדים בפני "תכניות הכיבוש" בעיראק ובפלסטין. העם הסורי אינו יכול לשאת על כתפיו את כשלונם של הכובשים להשיג את היציבות שהבטיחו בקול רם ובוטח לעם בעיראק. העם הסורי אינו יכול לשאת על כתפיו את כשלון המדיניות הישראלית ופעולות הטרור שלה, שנועדו לבסס את העוינות הישראלית בפלסטין, בגולן ובדרום לבנון..."

 

מסרים דומים עלו במאמרו של העיתונאי השאם בשיר, שהתפרסם[2] ביומון הממשלתי "תשרין": "כמה מטרות עומדות מאחורי חידוש הדיון בקונגרס האמריקאי בנושא ה"חוק לדרישת דין וחשבון מסוריה"... אנו, והאחרים, יודעים, כי "המידע החסר והבדוי" בנושא זה הגיע ממקור אחד, והוא ישראל. גם השקר, לפיו העבירה סוריה נשק למשטר העיראקי לשעבר במהלך הפלישה האמריקאית –בריטית, הומצא בישראל ופורסם לראשונה בעיתונות הישראלית.

 

החקיקה האמריקאית המוצעת מעלה תמיהה: מי שם מדינה זו או אחרת לדרוש דין וחשבון ממדינות ועמים [אחרים] על יסוד האשמות כוזבות שאינן מבוססות על הוכחות, אלא על רצונו של הימין השמרן האמריקאי, בן בריתם של הלובי הציוני וישראל, שסוריה היא אויבתה הגדולה?

 

הממשל האמריקאי הנוכחי הוא הממשל הנוטה ביותר לטובת ישראל אי פעם, והוא זה המעודד את ממשלת שרון להמשיך במדיניותה ובפעילותה, אשר אין דרך אחרת לתאר אותה אלא כטרור רשמי אשר הפך לחוק היחיד שישראל מכירה. הנטייה העיוורת הזו גורמת לקונגרס ולממשל בוש לאמץ את עמדת ישראל ואת המידע [שמגיע מ]ישראל, מבלי לבדוק את אמינותו או מופרכותו. מכיוון שישראל אינה רוצה בטובתה של סוריה, הרי שמה שפוגע בסוריה או מעוות את דמותה יהיה מתוצרת ישראלית ובעידוד ישראלי...  

 

סוריה, אשר עמדה נגד הטרור הזה לאורך השנים, ודבקה, ועודה דבקה, בהחלטות הלגיטימיות הבינלאומית, מבינה את השלכות הנסיונות ללחוץ עליה באמצעות "חוק" אמריקאי זה, ויודעת שלסנקציות כלכליות שיוטלו עליה לא תהיה השפעה גדולה, מכיוון שאין סחר חליפין נרחב בין שתי המדינות. האמריקאים יודעים גם שהמפסידות הגדולות יהיו החברות האמריקאיות העובדות עם סוריה. והחשוב מכל: "החוק" הזה, אם יתקבל, לא יחייב מדינות אחרות, בעיקר באירופה. לחצים כאלה [גם] לא ישנו את עמדותיה הלאומיות והקבועות של סוריה".

 

בעל הטור תרכי צקר כתב בטורו השבועי[3] ביומון "תשרין": "מתוך מצוקה פנימית וחיצונית אליה הגיע הממשל האמריקאי, העלו כמה מחברי הקונגרס האמריקאי בתיאום עם שרון את תכנית החוק לדרישת דין וחשבון מסוריה, כתוצאה מההסתה הישראלית הבלתי פוסקת...

 

אך התגובה לקמפיין הזה, בעל הגוון הישראלי, היתה מהירה, כוללת ונרחבת ממה שציפו. ההתייצבות לצד סוריה ועמדותיה נמשכת. תפקידה, מקומה ומשקלה באזור הולכים ומתחזקים בשעה שמתבהר הניסיון העקר לחפות על הכישלון החרוץ של מנטליות הכיבוש והשנאה בפלסטין ובעיראק.

 

הקמפיין הזה, המבוסס על היגיון מוטעה ועל אלמנטים מזויפים, היווה הזדמנות לחשוף את הטעויות הגדולות של המדיניות האמריקאית באזור. הטעות הראשונה – הדרישה מהאחרים לקחת אחריות על טעויותיהם. [ארה"ב] מבצעת כיבוש ודורשת מהאחרים להקל עליה ולספק ביטחון לכיבוש שלה, אחרת יפעילו נגדם את חרב הדין וחשבון ויאשימו אותם בשיתוף פעולה עם הטרור, ואף יוסיפו כי יש בידם נשק השמדה המונית.

 

זו גם היתה הזדמנות לחשוף את שקר נשק ההשמדה ההמונית במדינה זו או אחרת... [ארה"ב] מאשימה מדינות דוגמת סומליה, כי יש ברשותן [נשק השמדה המוני], בשעה שמדינות האזור עומדות מול אבחנה מגוחכת, מכיוון שהאשמה זו אינה כוללת את ישראל בשום צורה, אע"פ שיש לה באופן גלוי יותר ממאתיים ראשים גרעיניים, והיא נחשבת למדינה הראשונה בעולם שבידה נשק אסור...

 

עוצמת המצוקה הפנימית שבה מצא את עצמו ממשל בוש כתוצאה מכיבוש עיראק מסבירה את העיתוי בו בחרו האצבעות הציוניות כדי לקדם את תכנית החוק לדרישת דין וחשבון מסוריה, כתחילתה של דרישת דין וחשבון מ[מדינות] אחרות באזור, כמו איראן וסעודיה ואחרות, כדי לנצל את המשבר החריף של בוש ולהפוך את הממשל שלו לכלי [שיסייע] להכפיף את האזור ואת עמיו לטובת האינטרס הציוני באופן מוחלט...

 

העלאת החוק לדרישת דין וחשבון נגד סוריה מאירה מחדש את מחסני הנשק הגרעיני של ישראל והסכנות שהם טומנים כלפי האזור. יש לעמוד ברצינות על כך שדרישת הדין וחשבון תופנה לעבר ישראל, [שהיא] הבעלים האמיתיים של נשק ההשמדה ההמונית, המהווה מוקד לטרור, כולל טרור ממלכתי, ומאיימת על מדינות האזור ועמיו בנשק גרעיני."



[1] אל-בעת' (סוריה), 16.9.2003.

[2] תשרין (סוריה), 20.9.03.

[3] תשרין (סוריה), 23.9.03.