ב-23.5.2012 יתקיימו הבחירות לנשיאות במצרים, לראשונה מאז מהפכת ה-25 בינואר 2011. רשימת המועמדים ידעה שינויים ותהפוכות עד לגיבושה הסופי. אם איש מהמועדים לא יזכה ברוב של למעלה מ-50% בסבב הראשון, ייערך סבב שני בין שני המובילים

בכנס אנשי דת שהתקיים בקום, יצא האיתאללה הבכיר, עבדאללה ג'ואדי אמולי, נגד ההומוסקסואליות וטען כי לפי הקוראן, חברה ופרלמנטים המעגנים את זכויות ההומוסקסואלים ומחוקקים חוקים למענם, נחותים מבע"ח

ב-25 בספטמבר 2011 נשא המלך הסעודי עבדאללה נאום במועצת השורא, ובו הודיע במפתיע, כי החל מהמושב הבא, ב-2013, נשים יוכלו לכהן כחברות במועצת השורא ולהשתתף בבחירות המוניציפאליות הבאות [ב-2015], הן כמצביעות והן כמועמדות. יצוין כי ב-2005 נערכו הבחירות המוניציפאליות הראשונות בסעודיה ונאסר על נשים לקחת בהן חלק

בכווית מתנהל מזה שנים מאבק פוליטי בין זרמים ליברלים ודתיים מתונים, לבין זרמים אסלאמיסטיים וסלפים, על אופי החברה והמדינה. מאבק זה קיבל משנה תוקף עם עליית כוחם של האחים המוסלמים והסלפים בכמה ממדינות ערב בעקבות האביב הערבי, ועם חיזוק כוחם של זרמים אלה בכווית

מאמר המערכת של היומון הלונדוני אל-קדס אל-ערבי מתח ביקורת על האח"ס משום שהפרו את הבטחתם לשמור על ניטראליות בבחירות לנשיאות והציגו מועמד. לדברי היומון, זאת טעות אסטרטגית

בשבועות האחרונים דיווחו העיתונות הסעודית הממסדית, התקשורת הערבית והרשתות החברתיות באינטרנט על הפגנות סטודנטים בכמה אוניברסיטאות בסעודיה, במחאה על תנאי לימוד ירודים. היומון המצרי אל-דוסתור טען כי סעודיה עדה למהלך עממי גדול המתלווה לאביב הערבי

כבכל שנה באביב, גם השנה נפתח בריאד (6.3.2012) יריד הספרים הבינלאומי, בחסות משרד התרבות הסעודי. ביריד ניכרה נוכחות מוגברת של כוחות הביטחון, כדי למנוע הפרות סדר מצד משטרת הדת, כפי שקרה ביריד בשנה שעברה וכפי שקרה לפני כחודש ב"ג'נאדריה" -  הפסטיבל השנתי לתרבות, למורשת ולאמנות סעודית

בראשית מרץ 2012, אפשרה המועצה הצבאית השלטת במצרים לפעילים ארגוני חברה אזרחית אמריקאיים, שעמדו למשפט  לעזוב את המדינה בטרם הושלם משפטם. מתברר כי  האחים המוסלמים, שהיו שותפים לעסקה מפגינים  גישה פרגמטית כלפי ארה"ב ואין הם מתנגדים לסיוע שהיא נותנת

מאז פרוץ המחאות בסוריה פורסמו בעיתונות הערבית קריקטורות רבות שתיארו אכזריותו של הנשיא בשאר אל-אסד ואת המבוי הסתום בו נמצאת סוריה. הקריקטורות גם משקפות החרפה הולכת וגוברת של הביקורת כלפי המשטר הסורי ושפיכות הדמים בה הוא נוקט

חכמי דת בכירים ברחבי העולם הערבי פרסמו  פתוות, הקובעות כי ג'יהאד נגד משטרו של אסד, המבצע פשעים נגד עמו, הוא חובה המוטלת על כל מוסלמי ומתירות להרוג את הנשיא בשאר אל-אסד. בנוסף הופיעה קריאה לתמוך בצבא הסורי החופשי הנלחם באסד

ב-2 במרץ 2012 נערכו באיראן בחירות למג'לס התשיעי, בהן התמודדו כ-3500 מועמדים על 290 מושבים. מספר בעלי זכות הבחירה עמד על כ-48 מיליון. בתגובה לקריאה של מתנגדי המשטר להחרים את הבחירות, קבע המשטר עוד טרם קיומן יעד השתתפות של 65% והודיע  עם סיומן, כי 64.2% מכלל בעלי זכות הבחירה השתתפו בבחירות

לאחרונה ביקשו קציני משטרה במצרים היתר לגדל את זקנם ואף החלו לגדלו. בתגובה החליטו ראשי המשטרה לחקור אותם ולהשעות את חלקם בטענה כי הם חורגים מהנוהל המקובל במשרד הפנים, האחראי על המשטרה. הקצינים השיבו כי גידול זקן איננו פוגע באיש והוא קשור לחירות הפרט

מאז מינויה לשגרירת ארה"ב בקהיר (מרץ 2011), נתונה אן פטרסון למתקפה מצד העיתונות המצרית. מתקפה זו הלכה והחריפה לאחר הצהרתה בוועדת החוץ של הסנאט, כי ארה"ב העניקה כ-40 מיליון דולר לארגוני חברה אזרחית במצרים לשם ביסוס הדמוקרטיזציה במצרים, פרשה שחוללה משבר ביחסי המדינות

שנה לאחר גל המחאה העממית ששטף את העולם הערבי וערב כינוס הפסגה הערבית בבגדאד ב-29.3.2012, העולם הערבי הוא נטול הנהגה ממשית, מפולג ומפוצל. גל המחאה העלה את השאלה את מי מייצגת הליגה הערבית - האם את העמים הערביים, או את המשטרים הנאבקים על נפשם

לאחרונה החריפו אנשי אופוזיציה ירדניים את ביקורתם על המלך עד כדי טענות לחוסר לגיטימיות שלו, קריאות לסילוק "הכובש" ואיומים בפיצוץ או במהפכה מזוינת קרובה. האופוזיציונר אחמד עוידי אל-עבאדי - חבר הפרלמנט הירדני בעבר וראש "התנועה הלאומית של ירדן" כיום – אף קרא לשחרר את ירדן מהכיבוש ההאשמי ולכונן בה רפובליקה

לצד הצעדים המשפטיים שנקט השלטון המצרי כנגד פעילי החברה האזרחית האמריקאיים במצרים, מתנהל קמפיין תקשורתי אנטי-אמריקאי המתבטא במאמרי הסתה בעיתונות המצרית נגד ארה"ב ובמאמרים המאדירים את מה שתואר כעמדתה המהפכנית של המועצה הצבאית, מול ניסיונות ההתערבות האמריקאית בענייני מצרים

ב-4.2.2012, יום הולדתו של הנביא מוחמד, פרסם חמזה כשר'רי, בעל טור ביומון הסעודי אל-בלאד, כמה "ציוצים" בחשבון הטוויטר, שפורשו ע"י רבים בסעודיה כפגיעה בנביא ובאללה. הדבר חולל סערה תקשורתית גדולה וגרר תגובה חריפה מצד המשטר

על הקרע בצמרת ההנהגה האיראנית, וניסיונו של ח'אמנאי לבחון את ביטול המשטר הנשיאותי והחלפתו במשטר פרלמנטארי כדרך מוסדית לסילוק יריביו – אחמדי-נז'אד והאשמי רפסנג'אני

בבחירות למועצת העם, הבחירות הראשונות שנערכו במצרים בעקבות מהפכת ה-25 בינואר 2011, זכו הזרמים האסלאמיים - האחים המוסלמים והמפלגות הסלפיות - להצלחה רבתי. מנגד, ספגו הזרמים החילוניים-ליברליים, השמאל, מפלגות הצעירים החדשות, הנשים והקופטים מפלה קשה

בעקבות המהפכה וחופש הביטוי שהקנתה לגורמים רבים, הוקמה במצרים לאחרונה משטרת דת, הנושאת את השם "הרשות לציווי על עשיית הטוב ומניעת האסור" בדומה לשמה של משטרת הדת בסעודיה, הפועלת ליישום השריעה האסלאמית. ואולם בשונה מסעודיה, שם פועלת משטרת הדת במסגרת הממלכה,  במצרים לא ברור מה תפקידה ומי מקור הסמכות שלה

על הקרע בצמרת ההנהגה האיראנית ותגובתו של מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי למשבר הגלוי שפרץ בינו לבין הנשיא אחמדי-נז'אד על רקע השינוי הדוקטרינרי שניסה, ככל הנראה, אחמדי-נז'אד לקדם – שעיקרו ביטול הצורך בתפקידו של ח'אמנאי

עם התרבות הידיעות על עימותים חמושים בין מנגנוני הביטחון בסוריה לבין מתנגדי המשטר, החלו מדווחים עיתונים מערביים וערביים על סיוע שמקבל "צבא הסורי החופשי" הנלחם נגד צמשטר אסד, מן המערב ובעיקר מן המשטר החדש בלוב.

לקרע בצמרת האיראנית – בין המנהיג עלי ח'אמנאי לנשיא אחמדי-נז'אד - שהפך פומבי במאי 2011, יש השלכות חשובות על הפוליטיקה האיראנית ועל דמותה של איראן, המטלטלת בין שני זרמים אידיאולוגיים-פוליטיים: זרם מהפכני אסלאמי שמרני ומסורתי וזרם מהפכני אסלאמי-משיחי

גל ההפגנות המתקיימות בירדן מאז ינואר 2011 ומאורגנות ע"י התנועה האסלאמית, תנועות עממיות, תנועות צעירים והשבטים הירדניים הדורשים לבצע רפורמות במדינה, התאפיין בעלייה הדרגתית ברף הדרישות. מובילי המחאה בירדן הם התנועה האסלאמית המנהיגה את האופוזיציה הפוליטית ו"התנועה העממית", הכוללת תנועות וארגונים רבים שקמו לאחרונה

לראשונה בתולדותיהם, נערכים החוגים הסלפים במצרים להתמודדות בבחירות לפרלמנט, ברשימות משלהם. לקראת הבחירות הקימו החוגים הסלפים כמה מפלגות: אל-נור, אל-אצאלה, אל-פדילה ואל-בנאא ואל-תנמיה המזוהה עם הגמאעה אל-אסלאמיה, במטרה לרומם את האסלאם המקורי ולהעצימו, כדי להופכו לגורם הקובע בחיי הפרט והכלל

בחודשים האחרונים יש מגעים בין ירדן לבין תנועת החמאס, אשר צפויים להביא לחידוש היחסים הרשמיים בין הצדדים לאחר כ-12 שנות נתק. מה שמביא להתקרבות הנוכחית בין חמאס לירדן הוא הטלטלה העוברת על האזור: חמאס מחפשת מפלט מסוריה – מקום משכנה של לשכתה המדינית ואילו ירדן מנסה להדוף את גל המהפכות המאיים גם עליה

במצרים מתנהל לאחרונה ויכוח על מימון ארגוני החברה האזרחית במדינה בידי גורמים זרים, בראשם ארה"ב. המועצה הצבאית העליונה, שדרך התנהלותה נתקלת בביקורתם של הארגונים האזרחיים, ניסתה לערער את הלגיטימיות שלהם, בטענה כי המימון הזר הוא כלי להתערבות בענייני הפנים של מצרים ולפגיעה ביציבותה

להתקוממות העממית בסוריה, שהחלה באמצע מרץ 2011, חשיבות רבה עבור לבנון, בשל הגבול המשותף בין שתי המדינות, קשריהן המסועפים והמורכבים, ובעיקר משום שסוריה רואה בלבנון מדינת חסות. מסמך זה יסקור בעיקר את עמדתה של ממשלת לבנון, בראשותו של נג'יב מיקאתי ביחס להתקוממות בסוריה

במצרים שלאחר עידן מובארכ, מתנהלת תחרות פוליטית על עיצוב אופייה ועתידה של המדינה. במסגרת זו, פרסמו  מועמדים לנשיאות, מפלגות, תנועות פוליטיות ואנשי ציבור שונים, מסמכים בהם פרשׂ כל אחד מהם את "האני מאמין" שלו בדבר המראה מצרים להיראות לאחר המהפכה, תוך שהם מבקשים שאלו יהוו בסיס לחוקתה הבאה

שבעה חודשים לאחר פרוץ ההתקוממות העממית בסוריה, משטרו של בשאר אל-אסד עדיין טוען לשליטה על המצב במדינה. את השליטה הזו מאפשרים: מנגנוני הביטחון, המפעילים יד קשה נגד המפגינים; הצבא, שעודו נאמן למשטר, למרות דיווחים על עריקת כעשרת אלפים קצינים וחיילים משורותיו

בעקבות התגברות מעורבותם של אישים וארגונים אסלאמיים וסלפיים בזירה הפוליטית ובתקשורת במצרים מאז מהפכת ה-25 בינואר, גיבשו לאחרונה 36 אנשי דת בולטים מזרמים אסלאמיים שונים "אמנת כבוד לפעילות דעוה ולפעילות לאומית", בה ניסחו כללים להשתתפות זהירה ומוגבלת של ארגונים אסלאמיים בפוליטיקה ובשיח הציבורי במצרים שלאחר תקופת מובארכ

מאז המהפכה המצרית, החלה תנועת האחים המוסלמים למלא תפקיד מרכזי וגלוי בזירה הפוליטית. היא הקימה מפלגה רשמית – "מפלגת החירות והצדק", פתחה מרכזים גדולים של התנועה בערים הגדולות והיא השיגה לאחרונה ניצחון סוחף בבחירות לאיגוד המורים והרופאים

תווכול כרמאן, ממנהיגי המחאה בתימן, הדוגלת במאבק לא אלים להחלפת המשטר, היא אחת משלוש הנשים שזכו בשנת 2011 בפרס נובל לשלום. היא חברת פרלמנט מטעם מפלגת האח"ס "אל-אצלאח", חברה במועצת צעירי המהפכה בתימן ומשמשת יו"ר ארגון עיתונאיות ללא גבולות בתימן

עם חלוף החודשים מאז מהפכת ה-25 בינואר במצרים, הולכת המועצה הצבאית ומאבדת את האהדה לה זכתה בתחילה, כאשר רוב העם המצרי התלכד סביבה והחלו להישמע יותר ויותר ביקורות על כך שהמועצה הצבאית אינה מיישמת את מטרות המהפכה והיא מייצגת בפועל את המשטר הקוד

המחנה האסלאמי במצרים, עבר מהפך פתאומי לאחר המהפכה והפך מנרדף לשותף פעיל בחיים הפוליטיים. מאז המהפכה, זכו מוסד אל-אזהר, תנועת האחים המוסלמים וזרמים קיצוניים יותר, ללגיטימציה פוליטית, ומקומם אינו נפקד עוד מהזירה הציבורית,

איש הדת הסעודי, יועץ בלשכת המלך, השיח' עבד אל-מוחסן אל-עביכאן, מתח ביקורת חריפה על תפקודו של מנגנון משטרת הדת בסעודיה, קרא לבטלו ולהקים במקומו משרד ממשלתי שתפקידו יהיה לפקח על המחירים בשווקים ועל גביית המיסים, נוסף על המוסר הציבורי

על רקע מה שנראה כרגעיו האחרונים של שליט לוב, מועמד אל-קד'אפי, בשלטון – פורסמו בעיתון "פלסטין", המזוהה עם החמאס, כמה מאמרים התוקפים את נשיא סוריה בשאר אל-אסד על שלטון העריצות שהוא מנהיג וקראו לאסד לעצור את שפיכות הדמים ולוותר על השלטון, כדי שגורלו לא יהיה כגורל מנהיגים שנפלו

במאמר ביומון הסעודי  אל-שרק אל-אוסט, קראה האקדמאית הסעודית אמל עבד אל-עזיז אל-הזאני, לשליטי ערב, ללמוד מהאופן שבו טיפלה ממשלת ישראל במחאות החברתיות בארץ. לדבריה, בעוד ממשלת ישראל נקטה צעדים מהירים כדי להיענות לדרישות המוחים, נשיא סוריה בשאר אל-אסד הפעיל כוח צבאי נגד עמו

למרות הצהרתו של שגריר איראן בלבנון, ר'ד'נפר רכן-אבאדי, כי טהראן בטוחה שנשיא סוריה אסד ייחלץ מן המשבר הנוכחי, דיווח האתר כלמה,  כי במסגרת היערכותם לאפשרות שאסד יודח, פינו עובדי השגרירות האיראנית בסוריה את בתיהם ושלחו את בני משפחותיהם לאיראן או לאזור הגבול עם לבנון כדי לאפשר הוצאתם מסוריה בהקדם

בשורה של הודעות וצעדים רשמיים שברו מדינות ערב את מחסום השתיקה לנוכח המתרחש בסוריה. בגל של הצהרות, שבאו בזו אחר זו, קראו מדינות המפרץ למשטר הסורי לבלום את "מכונת המלחמה" הפוגעת באזרחים חסרי המגן ולהיענות לדרישות העם הסורי באמצעות עריכת רפורמות רציניו

עם נפילת משטרו של חוסני מובארכ ב-12.2.2011, נפרץ הסכר בפני גל של מחאה פנימית במוסדות התקשורת המצרית הממשלתית כנגד מדיניות העריכה והסיקור המגויסים וכנגד השחיתות והמשכורות הגבוהות של בכירי התקשורת, ונראה היה כי פניה של התקשורת הממסדית במצרים לשינוי מהות

לאחרונה החליטה ממשלת מצרים לערוך סבב חילופים בקרב חלק מ-27 מושלי המחוזות במצרים.סבב מינוי המושלים גרר סערה בקרב הציבור והכותבים בעיתונות המצרית. נשמעו טענות על היעדר ייצוג לנשים, לקופטים וצעירים; על כך שמושלים רבים הם קציני צבא, מאנשי המשטר הקודם

אתמול (3.8.2011) נפתח בקהיר משפטם של נשיא מצרים המודח, חוסני מובארכ, ושל שני בניו, עלאא וגמאל, וכן של שר הפנים לשעבר, חביב אל-עאדלי, ושישה מעוזריו.  מרבית הכותבים המצריים התייחסו למשפט כאל אירוע היסטורי של עשיית צדק, וכהוכחה לשינוי של ממש העובר על מצרים

מאז פרוץ המחאות בסוריה פורסמו בעיתונות הערבית קריקטורות העוסקות באכזריותו של המשטר הסורי בראשותו של  הנשיא בשאר אל-אסד. קריקטורות רבות הציגו את שפיכות הדמים והטבח באזרחים ואחרות דנו בהיחלשותו של המשטר אל מול התביעות לרפורמה

שני הכותבים הסעודים - הליברל ח'לף אל-חרבי, הכותב ביומון הסעודי עוכאט', ופואז אל-עילמי, בעל הטור ביומון הסעודי אל-וטן – פרסמו ב-7 ביוני 2011 שני מאמרים המשווים בין מצבה של ישראל למצבן של מדינות ערב. אל-חרבי: הצלחתה של ישראל טמונה במשטרה הדמוקרטי ובכיבוד זכויות אדם בה; אל-עילמי:הדבר קשור להשקעה שלה בחינוך ובמדע

מאז ינואר 2011 מתקיימות בירדן בכל יום שישי תהלוכות, הפגנות ושביתות שבת בדרישה לרפורמות פוליטיות במדינה. הגוף העיקרי שמארגן ומוביל את המחאה היא התנועה האסלאמית. שותפים אחרים הם ארגוני שמאל, איגודים מקצועיים וארגוני נוער. מדי פעם נשמעו גם קריאות לכונן בירדן "מונרכיה חוקתית", שמשמעותה צמצום ניכר של סמכויות המלך 

ב-27.6.2011 התכנסו במלון סמיראמיס בדמשק כ-200 משכילים ואנשי אופוזיציה עצמאיים סוריים, כדי לדון במשבר במדינה וקראו לשינוי המשטר בסוריה, אך לא להפלתו. נראה כי עמדתם מבטאת הערכה שהנשיא בשאר אל-אסד לא ילך בדרכם של נשיא מצרים חוסני מובארכ ונשיא תוניסיה זין אל-עאבדין בן עלי ולא יוותר על השלטון ללא שפיכות דמים נוספת

ב-8 ביולי היתה מצריים עדה שוב להפגנות המוניות בכיכרות ברחבי המדינה. מחאתם של המפגינים, שחלקם מסרבים עד היום לעזוב את הכיכרות, היא נקודת מפנה ביחסים שבין העם והמועצה הצבאית במצרים. המפגינים קראו "למהפכה שנייה" נגד הכוחות המנהלים את מצרים, ובראשן המועצה הצבאית, כדי להגן על המהפכה הראשונה שהחלה ב-25 בינואר

ב-30 ביוני 2011 מסר ביה"ד הבינ"ל לחקירת רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, את כתב האישום לתובע הכללי של לבנון, השופט סעיד מירזא, בצירוף ארבעה צווי מעצר נגד בכירים בחזבאללה. בית הדין הטיל איפול על פרטי כתב האישום אולם כלי התקשורת השונים מיהרו לפרסם את שמותיהם ומזכ"ל חזבאללה, חסן נאסרללה, הודה שהנאשמים שייכים לארגונו

בראיון שהעניק המועמד לנשיאות מצרים, עמר מוסא, לאתר האיראני www.khabaronline.ir, הוא הביע תמיכה בכינון משטר דמוקרטי, ברפורמות ובעיקר בחוקה וקרא לארה"ב להכיר בכל תוצאה בבחירות גם אם האח"ס ינצחו. הוא גם הביע תמיכה בהמשך תוכנית הגרעין של מצרים למטרות אזרחיות ובחידוש כל הקשרים עם מדינות העולם, בהן איראן