המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סעודיה: דיון מחודש סביב זכות הבחירה של נשים
16/4/2012

 

סעודיה: דיון מחודש סביב זכות הבחירה של נשים

 

מאת י. אדמון*

 

הקדמה

ב-25 בספטמבר 2011 נשא המלך הסעודי עבדאללה נאום במועצת השורא, ובו הודיע במפתיע, כי החל מהמושב הבא, ב-2013, נשים יוכלו לכהן כחברות במועצת השורא ולהשתתף בבחירות המוניציפאליות הבאות [ב-2015], הן כמצביעות והן כמועמדות.[1] יצוין כי ב-2005 נערכו הבחירות המוניציפאליות הראשונות בסעודיה ונאסר על נשים לקחת בהן חלק, על אף שתקנון הבחירות המוניציפאליות שפורסם באוגוסט 2004, לא קבע עמדה מפורשת בנושא – דבר שעורר ויכוח רחב היקף סביב שאלה זאת.[2]

 

ב-2009 הוחלט להאריך את הקדנציה של המועצות המקומיות ולדחות את הבחירות ל-2011, בטענה כי יש כוונה לשנות את תקנון הבחירות, ולעגן בו את זכות ההשתתפות של האישה בהן.[3] עם זאת, מקור במשרד לעניינים מוניציפאליים, הכחיש כי דחיית הבחירות בשנתיים נועדה לאפשר השתתפות נשים בבחירות.[4]

יצוין כי לפני כשנתיים המליצו שניים מחברי מועצת השורא, ד"ר עבד אל-רחמן אל-ענאד וד"ר זוהיר אל-חארת'י, להתיר לנשים להשתתף כמצביעות בבחירות המוניציפאליות הבאות.[5]

 

ב-2011, עם התקרב מועד הבחירות המוניציפאליות החדשות, עלה שוב נושא השתתפותן של הנשים בבחירות. ב-16 בינואר השיקו בפייסבוק פעילות נשים סעודיות את הקמפיין "בלדי", במטרה לקדם השתתפות נשים בבחירות המוניציפאליות שנועדו לאפריל 2011.[6]  אולם, בכיר במשרד הסעודי לעניינים מוניציפאליים אמר כי הסעודיות לא ישתתפו בבחירות אלה משיקולים חברתיים והוסיף כי נבדקה אפשרות שנשים ישתתפו בבחירות כמצביעות, אך לבסוף הדבר הורד מהפרק.[7]  במרץ 2011 אמר השר לעניינים מוניציפאליים, האמיר מנצור בן מותעב בן עבד אל-עזיז, כי עניין השתתפותן של הנשים בבחירות מטופל בוועדה העוסקת בנושא.[8] מאוחר יותר אמר יו"ר ועדת הבחירות המקומיות, עבד אל-רחמן אל-דהמש, כי נשים לא ישתתפו בבחירות עקב מחסור בקלפיות.[9] לעומת זאת, מועצת השורא, שדנה בנושא כמה פעמים, אישרה ב-6 ביוני 2011 את המלצתם של חברי השורא אל-ענאד ואל-חארת'י לשתף נשים בבחירות.[10]  המועצה קראה למשרד לעניינים מוניציפאליים להיערך לשיתוף האישה כמצביעה בבחירות המוניציפאליות, בהתאם לכללי השריעה.[11] לבסוף, הבחירות שנועדו לאפריל 2011, נערכו בספטמבר 2011, בהשתתפות דלה של מצביעים וללא הנשים.[12]

 

ב-10 במרץ 2012 דיווח היומון הסעודי אל-וטן כי המשרד הסעודי לעניינים מוניציפאליים החל לגבש תנאים להשתתפותן של נשים בבחירות: גילן המינימאלי של המשתתפות יהיה 30 [בעוד שגילם המינימאלי של הגברים הוא 25]; על המועמדות להיות אקדמאיות [בדומה לגברים].[13]

 

החלטתו של המלך עבדאללה להתיר השתתפותן של נשים בבחירות לשורא ולמועצות המקומיות עוררה מחדש את הוויכוח סביב הנושא וזכתה לשבחים מצד בכירים סעודיים, פעילות נשים סעודיות ובעלי טורים סעודיים רבים. מאידך, נתקלה ההחלטה בביקורת מצד בכירים בממסד הדתי במדינה.

מסמך זה יפרט את תוכן ההחלטה ואת התגובות לה.

 

המלך עבדאללה: נשים ישתתפו בבחירות לשורא ולמועצות המקומיות
בהודעה בלתי צפויה ב-25 בספטמבר 2011, הודיע המלך עבדאללה כי נשים ימונו לחברות במועצת השורא החל מן המושב הבא שיחל בשנת 2013, וכי הן יוכלו להשתתף בבחירות המוניציפאליות הבאות כמצביעות וכמועמדות, בהתאם לכללי השריעה. הוא הוסיף כי החלטתו התקבלה בשל "התנגדותו לניסיונות להפוך את תפקיד האישה לשולי בחברה הסעודית, בכל תחום עבודה ובהתאם לכללי השריעה, ולאחר התייעצות עם עולמאא רבים מאגודת חכמי הדת הבכירים, ועולמאא שאינם משתייכים לגוף זה, שהתייחסו לצעד בחיוב".

 

עוד אמר עבדאללה בהודעתו: "לאישה המוסלמית לאורך ההיסטוריה האסלאמית ישנן עמדות שאין להתייחס אליהן כאל שוליות כגון דעה נכונה ומתן עצה –  כבר בימיו של הנביא [מוחמד]. ההוכחה לכך היא הייעוץ שנתנה [אחת מנשותיו של הנביא מוחמד] אום סלמה בחודייביה, וישנן דוגמאות רבות מאז ימי חברי הנביא והדור שלאחר מכן ועד יומנו זה".[14]

 

בכירים סעודיים בשבח ההחלטה

הודעתו של המלך עבדאללה התקבלה בחיוב הן בתוך סעודיה והן מחוצה לה וזכתה לשבחים מצד גברים המחזיקים בעמדות מפתח במדינה, לצד פעילות נשים סעודיות. לעומת זאת, בממסד הדתי, נשמעה התנגדות להחלטה מצד כמה חכמי דת בכירים.

 

שר הפנים הסעודי, הנסיך נאיף בן עבד אל-עזיז, אמר כי החלטתו של עבדאללה לא נבעה מלחץ חיצוני, אלא מדובר בהחלטה אישית שמטרתה להטיב עם המולדת ועם האזרח ולשתף את האישה [בתהליכי] פיתוח [במדינה], מאחר שעבדאללה מאמין בתפקידה החשוב של האישה [בתהליכים אלה].[15]

 

שר המשפטים הסעודי וחבר אגודת חכמי הדת הבכירים, ד"ר מוחמד בן עבד אל-כרים אל-עיסא, אמר בראיון ליומון הסעודי אל-ריאד, כי נאומו של עבדאללה מהווה מסמך חוקתי הנשען על מקורות החוק המוסלמי וכלליו. לדבריו, החלטתו של עבדאללה מהווה תפנית חשובה בשיתוף האישה במערך העבודה הלאומי, כדי שניתן יהיה להפיק תועלת מדעתה ומהיוועצות בה. אל-עיסא הוסיף כי נושאים רבים הנוגעים לאישה נידונים בשורא ובמועצות המקומיות, ולכן זכותה של האישה להשמיע את קולה וראוי להתחשב בו בהתאם לעקרונות החוקה. אל-עיסא חיזק את דברי עבדאללה כי גם בתקופת הנביא מוחמד נהגו הגברים להיוועץ בנשים.[16]

 

יו"ר השורא, ד"ר עבדאללה בן מוחמד אאל אל-שיח', אמר כי נעשות הכנות לקראת מינוי נשים לחברות מלאה בשורא, וכי הפרטים אודות הליך צירופן למועצה יתפרסמו בשלב מאוחר יותר. לדבריו, תפקידן יהיה בעל השפעה בפעילות השורא. אאל אל-שיח' הוסיף כי יש כיום במועצת השורא 12 יועצות המשתתפות בחלק מישיבות המועצה וממלאות תפקיד מרכזי בנושאי משפחה.[17]

 

יו"ר הוועדה המדינית במועצת השורא, ד"ר צדקה פאדל, אמר כי הצעד שנקט עבדאללה "מצוין" ואף צפוי, וכי האישה מהווה מחצית מהחברה הסעודית, ולכן השתתפותה בבחירות הכרחית. לדבריו, ההחלטה תאפשר לאישה לפעול למען ענייני נשים במדינה, שכן היא מודעת במידה הרבה ביותר למבוקשן.[18]

 

חבר האגודה הלאומית לזכויות האדם וחבר מועצת השורא שהגיש לראשונה לשורא את ההצעה לשתף נשים בבחירות, ד"ר עבד אל-רחמן אל-ענאד, אמר כי הודעתו של המלך עבדאללה הפתיעה לטובה וכי צעד זה נובע מתפיסה נכונה של המציאות הערבית ומהבנת הצורך לחדש את המועצות המקומיות ולשתף את האישה בהן כאחת ממקבלי ההחלטות. לדבריו, עבדאללה הפתיע בכך שהתיר את השתתפות האישה בבחירות למועצות המקומיות לא רק כמצביעה, אלא גם כמועמדת ובכך הוא רשם היסטוריה חדשה. בהודעה שפרסמה האגודה לזכויות האדם נכתב כי החלטתו של עבדאללה מחזקת את כוונתו להגביר את שיתוף האישה הסעודית בחיים החברתיים במדינה, בהתאם לכללי השריעה.[19]

 

נשים סעודיות בשבח ההחלטה

החלטת המלך זכתה לתגובות אוהדות גם מצד פעילות נשים סעודיות שהודו לעבדאללה על החלטתו. אחת מהן אף קראה לנשים לצאת לתהלוכת הודיה למלך.[20] הליבראלית הסעודית סמר אל-מוקרן, שאמרה כי הופתעה מההחלטה, ציינה כי מדובר בצעד טבעי מאחר שהמלך תומך בנשים.[21]

 

נשות עסקים סעודיות אמרו בתגובה להחלטה כי היא בבחינת "חג שני" עבורן, אחרי ציון יום השנה הלאומי הסעודי [23.9.2011], וכי האישה הסעודית מסוגלת לבסס את נוכחותה במועצות המקומיות ובמשרות מנהליות. בראיון ליומון אל-שרק אל-אוסט אמרה ד"ר עאישה נתו, חברה במועצת לשכת המסחר והתעשייה בג'דה: "... איננו מתפלאות על החלטות אלה כלל, שכן כבר ציפינו להן מאחר שאנו מאמינות באבינו המלך עבדאללה בן עבד אל-עזיז – שהאישה הייתה ועודנה מוקד התעניינותו. היינו בטוחות שכניסתנו למועצות המקומיות כחברות הייתה שאלה של זמן ותו לא".[22]

 

אלפת קבאני, סגנית יו"ר ועדת התעשייה בלשכת המסחר והתעשייה בג'דה, אמרה כי החלטת המלך היא "היסטורית... ומתנה נהדרת לאישה הסעודית ביום השנה הלאומי לממלכה... ההחלטה תתרום להשתתפות ממשית ופעילה [של האישה], ותיתן ליותר ממחצית החברה הסעודית הזדמנות לקבל החלטות".[23]

 

לעומת זאת, פעילת זכויות הנשים הסעודית, וג'יהה אל-חוידר, אמרה בראיון לכתב העת הצרפתיNouvell Observateur: "מחאתי כפיים כאשר שמעתי על הידיעה, אולם לאחר שלמדתי אותה מקרוב, התאכזבתי...". היא טענה כי המלך "משלה את עצמו .[החלטתו היא] המשך לצעדים הסמליים שננקטו בעבר, [שכן] כיצד תינתן זכות הצבעה למי... שאסור להן לנהוג או לנסוע [לבדן]?". אל-חוידר הטילה ספק באמינות ההחלטה, בפרט כשמועד יישומה נקבע לעוד ארבע שנים: "מה מבטיח שהמלך לא ישנה את דעתו במהלך תקופה זו?"[24]  

 

התנגדות בממסד הדתי להחלטה

הודעתו של עבדאללה כמו גם כמה מצעדי הרפורמה הקודמים שהוביל, עוררה את הסתייגותם של כמה אנשי דת. אמנם, עבדאללה אמר בנאומו כי החלטתו זכתה לתמיכת חברי אגודת חכמי הדת הבכירים, לצד חכמי דת נוספים, אך החלטה זו לא לוותה בפתוא רשמית, המציינת את הנימוקים ההלכתיים התומכים בה.

 

ביקורת להחלטה נשמעה מצד חלק מהעולמאא, כולל איש הדת הבכיר צאלח אל-לחידאן החבר במועצת חכמי הדת הבכירים. בראיון לערוץ הסעודי אל-מג'ד, הוא טען כי הופתע מהודעת המלך וכי לא ידע אודותיה דבר: "עדיף לו השליט היה נמנע מלומר שהוא התייעץ עם אנשי חברי מועצת העולמאא הבכירים או חלקם." לדבריו, ראוי היה שהמלך יגיד שזו דעתו ושלא ייחס את ההחלטה לדעה של אחד מהעולמאא הבכירים.[25]

 

בעקבות הסערה שעוררו דברי אל-לחידאן, הסביר שר המשפטים מוחמד אל-עיסא, החבר גם הוא באגודת חכמי הדת הבכירים, כי המלך אכן התייעץ עם העולמאא וכי רוב חברי האגודה, לצד עולמאא בכירים נוספים, בירכוהו על המהלך ותמכו בו, דבר שהגביר את נחישות המלך בעניין. הוא הזכיר אל-עיסא תקדימים הלכתיים כמו הייעוץ שנתנה אום סלמה בחודייביה וייעוצה של ח'דיג'ה לנביא [נשותיו של הנביא מוחמד] . לדבריו, מזה זמן רב משמשת האישה יועצת שלא מן המניין במועצת השורא, והשינוי היחיד הוא העלאת רמת השתתפותה לכדי חברות מלאה.[26]

 

ביקורת על החלטת המלך נשמעה גם מצד השיח' ד"ר מוחמד אל-הבדאן, דרשן במסגד בריאד, שניהל קמפיין נגד ההחלטה בפייסבוק ובטוויטר. הוא כתב בפייסבוק: "העולמאא סבורים כי אסור לאישה להשתתף במועצת השורא", הציג את החדית' האומר: "לא יצליח עם עליו שולטת אישה", וטען כי "שמחת המערב על ההחלטה היא הוכחה לכך שההחלטה אינה מועילה לחברה". בנוסף הוא גם ציטט את דברי המופתי הסעודי לשעבר, אבן באז, לפיהם אישה אינה יכולה לעבוד במשרה ציבורית כגון נשיאת מדינה, שופטת או למלא תפקידים בכירים.[27] לאחר כמה ימים, הוא הודיע בדף הפייסבוק שלו, שגורם בכיר אסר עליו לכתוב בנושאים ציבוריים.[28]

 

האתר נור אל-אסלאם המקורב לשיח' הסעודי הבכיר עבד אל-רחמן אל-בראכ, פרסם פתוא ישנה של המופתי הנוכחי עבד אל-עזיז בן עבדאללה אאל אל-שיח', הקובעת כי לנשים אסור להשתתף במועצת השורא. בפתוא נכתב: "כולנו צריכים לעמוד יחדיו נגד תוכניות האויבים. הנושא גדול בהרבה מעניין השתתפות האישה במועצת השורא או השוויון [עם הגברים]... הוא קשור לשאיפה להרוס את הדת במעוזה - המדינה הטהורה הזו." הוא ביקש מהנשים "להיות ערות למציאות ולדעת את כובד האחריות המוטלת עליהן ולא לפתוח את שערי הרוע בפני המוסלמים".[29]

 

השיח' אל-בראכ עצמו פרסם באתר נור אל-אסלאם, פתוא האוסרת על נשים להשתתף בבחירות ולשמש חברות במועצת השורא, בטענה שהדבר דומה לנהוג אצל הכופרים, ומשום שהבחירות מושתתות על תעמולה, קניית קולות ודברי שקר.[30] 

 

דעה אחרת השמיע חבר אגודת חכמי הדת הבכירים, השיח' עבדאללה אל-מוניע שאמר: "מותר לאישה להיכנס למועצת השורא בהתאם לכללים ההלכתיים המתמקדים באיסור עירוב מגדרי, כך [שגברים ונשים] יישבו בקומות [נפרדות]... אנו מסכימים על כך שקולה של האישה איננו בושה, שהאישה היא אחותו של הגבר מבטן ומלידה ושאללה העניק לה [יכולת] לחשוב [ולהביע] דעה". אל-מוניע אף אמר כי אין מניעה מכך שנשים יהיו חברות באגודת חכמי הדת הבכירים – המוסד הדתי הרשמי במדינה.[31]   

 

ביקורת על ההחלטה: צעד לא מספק

במאמר ביומון אל-חיאת טען בעל הטור הסעודי ח'אלד אל-דח'יל כי ההחלטה מהווה הכרה בחשיבות תפקידה של האישה בחברה הסעודית וכי היא מהווה צעד ראשון לשחרורה מהגבלים מסורתיים, ומשקפת הכרה בתמורות שחלו בחברה הסעודית בחמישים השנים האחרונות. עם זאת, טען אל-דח'יל, כי ההחלטה אינה מספקת ודרוש פתרון רחב יותר שימנע את ההתנגשות הקיימת בין חוקי הדת לחוקי המדינה:

 

"... המלך אמר בנאומו: ' הכול יודעים כי לאישה המוסלמית בהיסטוריה האסלאמית שלנו יש עמדות שלא ניתן להתייחס אליהן כאל שוליות...'. דברים אלו מעידים על אי התאמה בין תוכן ההחלטה לבין המוסכמות [בחברה]... יום לאחר נאום המלך, פרסם בית משפט בג'דה פסק דין הכולל מלקות לאישה סעודית שנהגה ברכבה יותר מפעם אחת. על אף שפסק דין זה לא ייצא לפועל בהוראת המלך, הוא מעיד על סתירה בין התשתית המשפטית של המדינה לבין התשתית הערכית של החברה...

 

הבעיה הסעודית היא שהמסורת הדתית מתחרה עם החוק, ולעתים אף מגבילה אותו. יש להתמודד עם מצב זה ולמצוא לו פתרון הדרגתי. ההחלטה המלכותית לבדה אינה מספקת, יש צורך ב'חבילת חקיקה' שתשנה את מושג האישה ותפקידה בחברה, באופן שיעלה בקנה אחד עם רוח ההחלטה. למשל, אישה עדיין חייבת לכסות את פניה, על אף שאין חוק המחייב אותה לעשות כן, ועל אף שעירוב מגדרי מותר מבחינה הלכתית... איסור עירוב מגדרי במועצת השורא פירושו כי חברות האישה בה תהיה חלקית... אישה עדיין זקוקה ל'מחרם'[32]  בזמן נסיעה... ועדיין אינה רשאית לנהוג... כל אלה ועוד אינם עולים בקנה אחד עם החלטת המלך... ומעידים על הצורך להפריד בין ערכי המסורת לבין החוק ולתת עדיפות לחוק, בין אם הוא נקבע ע"י המדינה ובין אם יש לו סימוכין ברורים ומחייבים בשריעה... מאחר שהחוק הוא רוח המדינה, יסוד כוחה והלגאליות שלה".[33]

 

ההחלטה נועדה לשפר את תדמיתה של סעודיה בעולם

החוקרת הסעודית מאוניברסיטת קיימברידג' שבלונדון, ד"ר מדאוי אל-רשיד, הידועה בביקורתה כלפי המשטר הסעודי, מתחה ביקורת על המהלך וטענה כי מדובר בתמיכה "קוסמטית ותקשורתית" באישה. במאמר ביומון אל-קודס אל-ערבי טענה כי קיומן של נשים בצמרת המוסדות אין משמעותה העצמת הנשים באופן כללי אלא מהלך המקרב את הנשים אל השלטון המדכא.

 

לדבריה, באמצעות מהלך זה של המלך עבדאללה "מרוויח המשטר הסעודי הרבה בזירה הבינלאומית תמורת מעט מאוד". הקהילייה הבינלאומית מביעה שביעות רצון "מכמה מושבים נוספים במועצה נטולת סמכויות או כמה קולות בעיריות כושלות שאינן מספקות את התשתיות הנדרשות בערים". לדבריה, "באמצעות מספר מצומצם של נשים המשטר מנסה לשפר את תדמיתו השחורה בעולם המערבי, הערבי והמוסלמי". עוד ציינה אל-רשיד כי באמצעות מהלך זה משיג המשטר את תמיכת הנשים בעימות שלו מול האופוזיציה שלו ובמיוחד זו האסלאמית אשר אינה תומכת ברפורמות אלו הקשורות לנשים. לטענתה, התנגדות אנשי דת לסוגיות כמו עירוב מגדרי ונהיגת נשים הן רק כיסוי לאופוזיציה פוליטית אמיתית.[34]

 

כותבת סעודית: איננו מעוניינות להחליט על גורלנו

במאמר באתר נור אל-אסלאם טענה האזרחית הסעודית משאעל אל-עיסא כי השריעה מתירה אומנם להיוועץ בנשים, אולם היא אוסרת עליהן להתמנות למשרות ציבוריות. אל-עיסא אף כתבה כי האישה היא רגישה וחלשה, ולכן מוטב שהגבר יהיה בעל הסמכות להחליט בענייני הציבור:  

 

"... נשים לא החליטו בענייני נשים באסלאם. עומר[35]  היה מכנס את תושבי בדר להתייעצות – שהייתה [אז] עניין גדול, ולכל חבר [שהשתתף בהתייעצות] הייתה אישה, אם או אחות שבה הוא נהג להיוועץ בעניינים הקשורים לנשים, ולאחר מכן היה מסביר את העניין לגברים. עמר בן אל-ח'טאב, שהתחשב בדעתה של בתו חפסה... הוא הוכחה טובה לכך. שכן מדוע לא מינה עמר בן אל-ח'טאב את בתו... למועצת השורא האסלאמית, על אף שבה הוא נועץ בעניינים הנוגעים לנשים?...

 

בהלכה המוסלמית אין לאישה כל אפוטרופסות – לא על ילד, לא על אח ואף לא על עצמה [במוסד] הנישואים, ואסור לה להחליט בעניינים הקשורים לביתה. שהרי אללה העניק סמכות זו לגבר... הייתכן שהשריעה תאסור על האישה להחליט בענייניה שלה ושל ביתה ובמקביל תתיר לה להחליט בענייני המוסלמים ומדינה שלמה?

 

מפליא מאוד שיש גברים הרואים עצמם גברים וקוראים למנות נשים [לטפל] בענייני ציבור במדינה. גברים אלה אינם יודעים שהדבר פוגע בגבריותם... אף אם הגברים מסכימים לכך, אנו הנשים מתנגדות שנשים יחליטו בעניינינו. כולנו מודעות למידת חולשתה של האישה ולמזג הבלתי יציב שלה, הנובע משינויים הורמונאליים ומזיכרונה הקצר. האם נפקיר את גורלנו למזגן של רגשניות חלשות אלה, שאנו חלשות כמותן? האם נפקיר את חולשתנו לחולשה? לא. איננו מעוניינות להחליט על גורלנו, אלא [זהו תפקידם של] הגברים, משום שהם מושלמים וחכמים יותר [מאתנו הנשים]. אשר לנשים – אין כל פסול בהיוועצות בהן... אולם אסור שאישה תתמנה למשרה ציבורית..."[36]

 

לא תיתכן הכפפת חברות האישה לכללי השריעה 

במאמר שכותרתו "דרוש מחרם לנציגת העם" ביומון הסעודי עוכאט', טען בעל הטור הליבראלי הסעודי, ח'לף אל-חרבי, כי חברותה של האישה במועצת השורא תהיה חסרת משמעות אם היא תהיה כפופה לכללי השריעה האוסרים עירוב מגדרי: "למרות תמיכתי בכל צעד המעניק לאישה במדינתי חלק מזכויותיה החסרות, אני מסתייג מכמה הצהרות שהתפרסמו לאחר ההודעה על כניסת האישה ישירות למועצת השורא. זאת כיוון שהצהרות אלה לא התמקדו בתפקידים שהאישה תוכל למלא במועצת השורא, אלא בתכנון כניסות נפרדות לנשים ובהעברת דבריה תוך [שידור] קולה בלבד, כדי שלא תתערבב או 'תתחכך' עם חברי השורא הגברים.

 

הבכירים [שנתנו הצהרות] אלה הפריזו בדיבורים על מה שכינו 'כללים הלכתיים' להשתתפות הנשים במועצת השורא... והמשיכו לדבר על הצורך לשתף את קולה של האישה בלבד באמצעות הימצאותה בקומה אחת והגברים בקומה אחרת. כך [הופר עקרון השוויון] בחברות [האישה בשורא], עוד בטרם היא התחילה בפועל... בלבול מוקדם זה מתעלם מהעובדה שאנו מדברים על מוסד מדיני חשוב שישיבותיו משודרות בטלוויזיה. ראוי שאישה שהיא חברת מועצת השורא תייצג את כל שכבות העם. היא אינה זקוקה למי שישמור עליה, נהפוך הוא – היא זו שצריכה לשמור עלינו.

 

באופן זה, היא משוללת חופש תנועה שנהנות ממנו הרופאה או האחות הסעודית, והיא אף מסתובבת בשוק, במטוס ובוועידות ציבוריות בקלות רבה יותר מאשר בתוך מועצת השורא. זאת על אף שאחריותה מחייבת אותה לקבל תלונות מאזרחים ולבוא במגע עם רבדיה השונים של החברה. אם רוב הציבור דבק תמיד בשאלה השטחית 'היית רוצה שאשתך תנהג ברכב?', אני נאלץ היום להשתמש באותו סגנון עממי כדי לשאול את הבכירים האלה: האם אתם מעוניינים בנציגת עם המסתתרת בקומה מבודדת?..."[37]  

 

 

* י. אדמון חוקרת את זירת סעודיה במכון ממרי



[1] מועצת השורא היא פרלמנט שאנשיו ממונים ולא נבחרים; בבחירות המוניציפאליות נבחרים רק חצי מחברי המועצות המקומיות ואילו החצי האחר ממונה על ידי הממלכה. 

[4] אל-יום (סעודיה), 23.5.2009

[5] www.sayidaty.net, 17.6.2011

[7] www.arabianbusiness.com, 12.3.2011           

[8] אל-וטן (סעודיה), 10.3.2011

[9] אל-וטן (סעודיה), 29.3.2011

[11] סבק (סעודיה), 6.6.2011

[13] אל-וטן (סעודיה), 10.3.2012

[14] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.9.2011. ביום חתימת 'הסכם חודיביה', שחייב את המוסלמים לחזור למדינה בלא לעלות לרגל למכה, הורה להם הנביא מוחמד לקבל את ההסכם, ובמסגרתו להתגלח ולשחוט את הצאן שהוכן לכך.  הם לא צייתו לדבריו מאחר שחשו תבוסה מההסכם. לאחר שסיפר הנביא לאשתו אום סלמה על הקורה, היא הציעה לו להתגלח ולשחוט את צאנו. הנביא נענה לה, ולאחר שהמוסלמים ראו את מעשיו, הם עשו כמוהו, למרות כעסם.       

[16] אל-ריאד (סעודיה), 1.10.2011

[17] אל-מדינה (סעודיה), 27.9.2011

[18] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.9.2011

[19] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.9.2011

[20] www.elaph.com , 27.9.2011

[22] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.9.2011         

[23] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.9.2011   

[26] אל-ריאד (סעודיה), 1.10.2011

[30]www.islamlight.net, 6.10.2011. במאי 2011 קרא אל-בראכ לעצור את קמפיין נהיגת נשים בפייסבוק 'אנהג ברכבי בעצמי', וטען כי סעודיות הדורשות לנהוג דינן מיתה. (סבק, סעודיה,24.5.11; www.elaph.com, 23.5.11)             

אל-חיאת (סעודיה), 1.10.2011        [31]

[32] "מחרם" – האפוטרופוס הגבר– בעל, אב, סב, אח או בן – שהאישה זקוקה לאישורו ולליוויו כמעט בכל צעד שלה.

[33] אל-חיאת (לונדון), 2.10.2011

[34] אל-קודס אל-ערב (לונדון), 3.10.2011.

[35] עומר בן אל-ח'טאב היה הח'ליפה השני, שלט בשנים 644-634.            

[37] עוכאט' (סעודיה), 3.10.2011