המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות ממצרים ומהעולם הערבי להעמדת מובארכ לדין
5/8/2011

 

תגובות ממצרים ומהעולם הערבי להעמדת מובארכ לדין

 

אתמול (3.8.2011) נפתח בקהיר משפטם של נשיא מצרים המודח, חוסני מובארכ, ושל שני בניו, עלאא וגמאל, וכן של שר הפנים לשעבר, חביב אל-עאדלי, ושישה מעוזריו. האישום העיקרי המופנה נגדם הוא אחריות למותם של מפגינים במהלך אירועי המהפכה. בשידור הישיר של המשפט בטלוויזיה המצרית, נראה מובארכ לראשונה מאז התפטרותו ב-12.2.2011, כשהוא שוכב על מיטת חוליו בכלוב מסורג, לצד בניו שאחזו בקוראן. שלושתם כפרו בהאשמות שיוחסו להם. הדיון הבא במשפט מובארכ נועד ל-15.8.2011.

 

מרבית הכותבים המצריים התייחסו למשפט כאל אירוע היסטורי של עשיית צדק, וכהוכחה לשינוי של ממש העובר על מצרים. מקצתם התייחסו למובארכ בסלחנות יחסית, וטענו כי הוא לא היה מודע לנעשה במצרים בשנות שלטונו האחרונות וגם לא במהלך ההפגנות להפלתו, מאחר שהמדינה נוהלה בידי קבוצה של מקורביו.

 

בעיתונות הערבית התייחסו למשפט כהוכחה לשינוי העובר על העולם הערבי בכלל, וכתקדים שיש בו כדי להרתיע שליטים רודנים אחרים. חלק מהכותבים טענו כי מובארכ אינו ראוי להשפלה כזו  משום שבניגוד לנשיא לוב, מועמר אל-קדאפי, ולנשיא סוריה, בשאר אל-אסד, הוא נענה לדרישת עמו ופרש מן השלטון. יצוין כי העיתונות הסורית כמעט ולא עסקה בנושא.

 

להלן תרגום חלקים מן המאמרים שהתפרסמו בעיתונות המצרית והערבית ביחס למשפט מובארכ:

 

תגובות ממצרים: סוף-סוף צדק

אל-אהראם: "משפט המאה"

במאמר המערכת של היומון המצרי הרשמי אל-אהראם נכתב: "המשפט הזה הוא אירוע היסטורי שמשמח את כל המצרים ואת בני משפחות השהידים במיוחד. המצרים סבלו לאורך שנות שלטונו של מובארכ מעריצות, מדיכוי ומעוני. וכשנגדשה הסאה, התגייסו כולם למען הישועה והחיפוש אחר חירות ודמוקרטיה שנשללו מהם לזמן רב על ידי אנשי המשטר הקודם, אשר התפרשו בכל מנגנוני המדינה ומוסדותיה והפיצו בהם שחיתות.

 

משפט זה יוכיח מה רבים פשעיהם של מובארכ ועוזריו נגד העם הזה, [כגון] שחיתות, גזל, שוד, בזבוז כספי הציבור והרג חפים מפשע. בנוסף, [המשפט] יגרום לכל שליט ולכל בכיר בכל עמדה לחשוב אלף פעם בטרם יסטה מן הדרך הנכונה או ינצל את מישרתו. זאת משום שהוא יתקל באלפים שיארבו לו, יתבעו ממנו דין וחשבון וידרשו את זכויותיהם ממנו. זהו באמת משפט המאה, משפט של נשיא מצרי שעמו הפיל אותו..."[1]

 

אל-גומהוריה: מצרים הפכה למדינת חוק

במאמר המערכת של היומון המצרי הרשמי אל-גומהוריה נכתב: "לראשונה עומד היום לדין נשיא מצרי לשעבר, דבר המוכיח שמצרים שלאחר המהפכה הפכה למדינת חוק. תחת המשטר המושחת והשפל, הייתה מצרים ג'ונגל שבו טורף הגדול את הקטן והחזק את החלש, ושבו קומץ של מקורבים, קרובי משפחה ובני חסות, הם בעלי מונופול על המשרות השלטוניות ועל ההון, על חשבון הרוב המכריע של האזרחים שסבלו מחוסר צדק חברתי ומעריצות המושחתים. 

 

מהפכת ינואר המפוארת, אשר שופטת את חוסני מובארכ ועוזריו, מוכיחה שזהו משפט צדק המעניק לנאשמים זכות להגן על עצמם, בעוד שהם [המועמדים לדין] לא עשו צדק עם מתנגדיהם, שעונו ונרצחו בבתי המעצר של ביטחון המדינה ובמרתפים הסודיים, כדי להשתיק את קול האמת המגן על זכויות העם המקופחות וכדי להטיל אימה על כל מי שדורש להסיר עוולות ולעשות צדק."[2]

 

יו"ר מועצת המנהלים של אל-אהראם לשעבר: מובארכ לא ידע מהנעשה במצרים

עבד אל-מונעם סעיד, יו"ר מועצת המנהלים של אל-אהראם לשעבר, כתב ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט: "הטעות הבולטת ביותר של חוסני מובארכ הייתה הישארותו במשך שלושים שנה בשלטון ושבמהלך חמש השנים האחרונות הוא אפשר לעוזריו להידחק בהדרגה לעבר השלטון, כדי לחלקו ביניהם או להתחרות עליו... מובארכ היה קורבן של השלטון כשם שהשלטון היה קורבן שלו ... הוא הפך להיות אסיר מרצון של קבוצת אנשים ששמה אותו באפילה, אפילו בימי המהפכה כשהמצב החמיר, עד כדי כך שמובארכ לא ידע מה באמת מתרחש במדינה. כאשר ד"ר חוסאם בדראוי, מזכ"ל המפל"ד, הצליח לדבר איתו ביחידות ב-9.2.2011 הוא אמר לו...: 'אדוני הנשיא, אתה נמצא במצב דומה לזה שהיה בו צ'אושסקו ברומניה'. מובארכ הגיב בפליאה...: 'האם המצב עד כדי כך חמור?'. זה היה יומיים לפני פרישתו..."[3]

 

תגובות מהעולם הערבי: מסר לכל הרודנים באזור

עורך יומון לבנוני: משפט מובארכ – מפנה בתרבות הפוליטית הערבית

סאטע נור אל-דין, עורך היומון הלבנוני אל-ספיר, תאר את משפטו של מובארכ כאחד ההישגים החשובים ביותר של המהפכה המצרית: "הצדק של קורבנות המהפכה המצרית, מתוכם למעלה מאלף הרוגים ושלושת אלפים פצועים, לא יהיה נושא למקח וממכר, שכן זוהי הזדמנות להכריז סופית על נפילת המשטר [הקודם]. ייתכן שבכיריו יפלו לאחר מכן בזה אחר זה, למול הלחץ העממי, שכוחו הפוליטי פתח את אולם בית המשפט בפני אחד הסמלים הגדולים ביותר של השקיעה המצרית, הערבית והאסלאמית [הכוונה למובארכ]..."

 

לדבריו, הדבר מהווה תפנית מכרעת בתרבות הפוליטית הערבית, שהתבססה על עריצות פוליטית ודתית, והתקרבות משמעותית לתפיסת המדינה המודרנית, בה המנהיגים משרתים את העם לתקופות קצובות ותמורת סכומי כסף ידועים, ואז פורשים. משפט מובארכ מוכיח, לדעתו, כי החברה אינה רוצה למחול על רצח וגזל, ושבית המשפט הוא האמצעי העיקרי שבידה להצהיר שהיא רוצה להשתייך לעידן המודרני.[4]

 

משפט מובארכ – ניצחון למהפכת ה-25 בינואר

אל-ערב אל-יום (ירדן), 4.8.11

 

יומון קטרי: לא ניתן עוד להתחמק מעונש בעולם הערבי

במאמר המערכת ביומון הקטרי אל-ראיה נכתב: "המצרים והאזור כולו עדים לאירוע היסטורי, יוצא דופן וחסר תקדים בעולם הערבי והוא עמידתו של הנשיא המצרי המודח למשפט... משפט זה מוכיח כי התקופה בה ניתן להתחמק מעונש תמה לא רק במצרים, אלא בכל העולם הערבי. היא גם מוכיחה כי מצרים מתקדמת בכל הכוח לעבר העתיד שלמענו קמה מהפכת ה-25 בינואר וכי החזרה לאחור בלתי אפשרית..."[5] 

 

יומון סעודי: משפטם של סדאם ומובארכ - קץ עידן העריצות

במאמר המערכת של היומון הסעודי אל-יום נכתב: "בהיסטוריה הערבית היו שני משפטים של נשיאים שאירעו תחת לחץ עממי: משפטו של נשיא עיראק לשעבר, סדאם חוסיין, והמשפט שנפתח היום (3.8.2011) לנשיא המצרי המודח, חוסני מובראכ. שני משפטים אלו הם הוכחה לכך שחסינות משפטית ופוליטית אינה חלה על אף פוליטיקאי או מנהיג שהפר את רצון אומתו והפך לדיקטאטור המושל ביד קשה...

 

אתמול סדאם חוסיין והיום חוסני מובארכ, ודאי מחר יהיו עוד הרבה משפטים של מנהיגים אחרים שהתגרו ברצון עמיהם והפריזו במעשי הדמים שלהם... העולם הערבי כבר אינו מה שהיה בעבר. המודעות לצורך בחירויות, בהשתתפות פוליטית, בצדק ובזכויות היא הכותרת של השלב החדש ואף פוליטיקאי אינו יכול להתעלם ממנה. פירוש הדבר כי העידן הקודם בעולם הערבי הסתיים, ועלינו להסתגל לתמורות החדשות באופן שיגן על חוסן האומה הערבית וכבוד עמיה..."[6] 

 

"הנשיאים הבאים [בדרך]"

אל-קדס (ירושלים), 4.8.2011

 

מובארכ אינו ראוי להשפלה

יו"ר רשות השידור הירדנית: לשמור על כבודו של מובארכ

צאלח אל-קלאב, ראש רשות השידור הירדנית ושר ההסברה לשעבר, כתב: "קציני מהפכת יולי 1952 הקפידו להכין טקס פרידה רשמי מהמלך פארוק לפני סילוקו ממצרים... היה באפשרותם של [הקצינים] המהפכנים [ההם] לעצור את [המלך] פארוק תחת אלפי האשמות, על עבירות שעשה... אבל הם לא עשו זאת והתעקשו לשמור על כבודו של מלך מצרים. מבחינתם זהו כבודם של המדינה המצרית ושל ההיסטוריה המצרית...

 

אין דבר כואב יותר מאשר לראות את חוסני מובארכ בן ה-82 נכנס לכלוב הנאשמים שכוב על מיטת המוות כשהוא מעביר את מבטו העייף בחלל בית המשפט המבעית... מובארכ היה יכול לברוח יחד עם ילדיו ולעזוב את מצרים לאחת הארצות הקרובות או הרחוקות. הוא לא עשה זאת ובחר בסוף העצוב הזה, על פני [האפשרות] לעזוב את המולדת אותה שירת כקצין אמיץ בחיל האוויר המצרי. הוא סירב להיקבר באדמה אחרת שהיא לא האדמה שהוא היה מוכן לשלם עבורה בחייו. משום כך ולמרות כל העבירות שבגינן הוא הוכנס אתמול לכלוב הנאשמים... מן הראוי היה שיארגנו לו משפט צבאי הולם..."[7]

 

מאמר ביומון אל-חיאת: מובארכ היה טוב יותר משלושת קודמיו 

ב-15 ביולי 2011 כתב בעל הטור ביומון הלונדוני אל-חיאת, ג'יהאד אל-ח'אזן, מאמר תמיכה במובארכ שעורר ביקורת רבה. במאמרו כתב: "אינני אומר שמובארכ היה [נשיא צרפת לשעבר] שארל דה-גול של זמנו, אני טוען שהוא היה מנהיג טוב יותר משלושת המנהיגים שקדמו לו [המלך פארוק, גמאל עבד אל-נאצר ואנור סאדאת]...

 

הצעירים של מצרים התקוממו והפכו את השלטון, וזו זכותם. הם בניה של הארץ הזו ועתידה. אבל אני חושש שהם התקוממו למען חופש הביטוי שלהם ולא למען חופש הביטוי או חופש [באופן כללי]. זה גורם לי לומר כי היחס לחוסני מובארכ לאחר נפילתו אינו משקף את אמות המוסר של המצרים. הוא חוטא לאמת ולעובדות ואינו הולם את הרזומה של האיש במשך כל שלושים שנות [שלטונו] ולא רק במשך שש השנים האחרונות.

 

לא היה ראוי שחוסני מובארכ יושפל יחד עם בני משפחתו ושיאיימו עליו במשפט ובמאסר ואולי אף בהוצאה להורג. הוא כבר בא בימים והגיע הזמן שהפרש הזה ינוח."[8]  

 

עורך היומון אל-סיאסה: מובארכ אינו כסדאם, קדאפי או אסד

יש אף שטענו כי מובארכ כלל אינו ראוי לעמוד לדין. עורך היומון הכוויתי "אל-סיאסה", אחמד אל-ג'ראללה, הידוע בתמיכתו במובארכ כתב: "השאלה האינטואיטיבית העולה על הדעת היא על מה נשפט חוסני מובארכ? הוא איננו [נשיא עיראק לשעבר], סדאם חוסיין, שהותיר מאחוריו עשרות קברי אחים, ואיננו [נשיא לוב], מועמר אל-קדאפי, שהסתתר מתחת לאדמה ושלח את פלוגותיו כדי להבעיר את לוב למען אשליות המנהיגות, או בשאר אל-אסד שחרבם של כוחותיו עושה שמות בסורים שיצאו [להפגין] בדרישה לרפורמה וחירות.

 

חוסני מובארכ איננו אף אחד מאלו, הוא לא עשה מה שעשו אנשי הדמים נגד עמיהם כדי לשמור על השלטון ולא ביצע [שום] פשע שבגינו הוא ראוי לעמוד לדין. יתרה מכך, הוא פגש את עמו באמצע הדרך ובחר להעביר את השלטון בצורה מסודרת. יש לזקוף זאת לזכותו של האיש, נוסף על הישגיו לאורך תקופת שלטונו... הנשיא העומד לדין היה מפקד חיל האוויר במלחמת אוקטובר 1973 –  המלחמה שהשיבה את תהילת הצבא המצרי – ו[היה] המפקד העליון של הכוחות המזוינים. לכן, כיצד נכנעת המועצה הצבאית לסחטנות של הקולות ברחוב ומסכימה להעמיד לדין את הנשיא הקודם? האין פירוש הדבר שהמועצה מעמידה עצמה לדין?..."[9]

 

 



[1] אל-אהראם (מצרים), 3.8.2011

[2] אל-גומהוריה (מצרים), 3.8.2011

[3] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 3.8.2011

[4] אל-ספיר (לבנון), 3.8.2011

[5] אל-ראיה (קטר), 3.8.2011

 [6]אל-יום (סעודיה), 3.8.2011;  שגריר סעודיה בקהיר אמר (3.8.11) כי משפט מובארכ אינו מטריד את סעודיה וכי היא אינה מתערבת בענייניהן של מדינות אחרות. הוא הבהיר כי סעודיה לא הייתה בקשר עם מובארכ מאז ירד מן השלטון, וכי מובארכ לא הגיע לסעודיה מאז, מניגוד לדיווחים כי ביקר בה לצורך טיפול רפואי. אל-שורוק (מצרים), 4.8.2011

[7] אל-ראי (ירדן), 4.8.2011

[8] אל-חיאת (לונדון), 15.7.2011

[9] אל-סיאסה (כווית), 2.8.2011