המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עמר מוסא: על מצרים לחדש קשרים עם כל המדינות, כולל איראן
13/7/2011

 

עמר מוסא: על מצרים לחדש את קשריה עם כל המדינות, כולל איראן

 

בראיון שהעניק בסוף חודש יוני המועמד לנשיאות מצרים, עמר מוסא, לאתר האיראני www.khabaronline.ir, הוא הביע תמיכה בכינון משטר דמוקרטי, ברפורמות ובעיקר בחוקה[1] וקרא לארה"ב להכיר בכל תוצאה בבחירות גם אם האח"ס ינצחו. הוא גם הביע תמיכה בהמשך תוכנית הגרעין של מצרים למטרות אזרחיות ובחידוש כל הקשרים עם מדינות העולם, בהן איראן. להלן תרגום קטעים מן הראיון:  

 

המטרה היא כינון משטר דמוקרטי

שאלה: האם חשבת שהמשטר [במצרים] ייפול?

מוסא: מעולם לא. איש לא חשב שתתחולל מהפכה כה מדהימה, חסרת תקדים ובלתי רגילה. זו מהפכה של המאה ה-21, שנועדה להיפטר משאריות המאה ה-20. המהפכה הזאת חוללה ועודה מחוללת שינוי עצום בהשקפות ובעיקרי התודעה הפוליטית של המצרים... בסופו של דבר תשנה המהפכה את אופן הניהול והשליטה במדינות ערב ואת מסלולן המדיני... המהפכה המצרית תשפיע עמוקות על החברה הערבית. נכון שלמהפכת ה-25 בינואר אין ראש מוגדר, אך יש לה בסיס רחב ובמידה רבה הוא חשוב יותר מן הראש.

 

שאלה: יש חשש כבד שגורמים פוליטיים ודתיים ישתלטו על מהפכת ינואר. האם יש מקום לחשש הזה?

מוסא: ... מצרים שלאחר ה-25 בינואר לא תהיה כפי שהייתה לפני כן. למרות החששות שישתלטו על המהפכה ויחזרו אל נקודת ההתחלה או יסיטו אותה למקומות אחרים, הכלל הברור הוא שלא תהיה חזרה אל המשטר הקודם או לצורה הקודמת של השלטון במצרים. אם נשפר את ניהול העניינים ונבטיח התקדמות לעבר דמוקרטיה, שקיפות, שלטון חוקתי ורפורמה מקיפה, תצליח המהפכה לסלק את כל הניסיונות השליליים.

 

שאלה: האם אתה נגד ניסיונות השתלטות [על המהפכה] וטוען שאין השתלטות מצד גורמים פוליטיים סוטים?

מוסא: אינני מכחיש [קיומם של] ניסיונות השתלטות [על המהפכה]. בפוליטיקה הכול אפשרי, אך אינני חושש מכך משום שהעם [כולו] התקומם ולא חלק ממנו. העם כולו יצא ודרש חופש ושינוי. כעת נוצרה הזדמנות למצרים הצעירה לצאת לדרך חדשה במקום מצרים הקשישה, העצלה והחלשה ולהיפרד מן המצב [שהיה בעבר]. את זה לא ניתן לעצור.

 

שאלה: יש טענה שהאחים המוסלמים הם המרוויחים העיקריים ממהפכת 25 בינואר, דבר שמתבטא בהקמת מפלגה פוליטית?

מוסא: זכותם של כל הכוחות הפוליטיים להקים מפלגות שידברו בשמם ויציגו את רעיונותיהם ואת פתרונותיהם לבעיותיה של מצרים... זכותו של העם לדעת מה רוצה קבוצה זו או אחרת, להשוות בין התוכניות המוצעות ולהעריך את מידת תועלתן ואת האפשרויות האמיתיות שעליהן הן מתבססות. המטרה כעת היא שחרורה של מצרים המודרנית והדמוקרטית. דמוקרטיה – פירושה שלכל אזרח ולכל זרם תהיה הזדמנות להביע את עצמו ומצרים תקבע את הקו המדיני שלה בדיון לאומי והוא יתבסס על דעה מוסכמת באמצעים דמוקרטיים.

 

דרושה חוקה שינסחו אותה נציגי כל הזרמים

שאלה: לאור הרס המפלגות הפוליטיות המצריות בעת המשטר הקודם ונפילת המפלגה הלאומית לאחרונה נראה שבבחירות הבאות לפרלמנט יעלו האחים המוסלמים, משום שהם הפלג היחיד שיש לו נוכחות ברחוב כעת? האמריקנים מדברים על כך רבות.

מוסא: הפעילות הפוליטית המצרית צריכה להתחיל בבחירת נשיא ולא בבחירות לפרלמנט. המועצה העליונה של הכוחות המזוינים ביצעה עד עתה מהלכים טובים דוגמת שינוי החוקה, הרגעת המצב ועריכת שינוי מובהק בקרב הבכירים ויתכן שהשינוי החשוב ביותר הוא זה הקשור לחוקה. הכוונה בשינויי החוקה היא לאפשר את התחלת מערכת הבחירות לנשיאות ולפרלמנט. לדעתי, לאחר סיום תקופת המעבר שמנהלת אותה המועצה העליונה של הכוחות המזוינים, יתקיימו הבחירות לנשיאות על בסיס החוקה הקיימת היום בשינוים קלים שנדרשים, והנשיא יתחיל את עבודת ניסוח החוקה החדשה בהזמנת קבוצה בעלת ייצוג רחב של מומחים למשפט חוקתי ונציגי שכבות החברה המצרית, נציגי מקצועות כגון, מהנדסים, רופאים, חקלאים ופועלים ונציגי הנשים והנוער. כלומר, החברה כולה תשתתף בקביעת פרויקט החוקה. לאחר מכן יזמין הנשיא אגודה מייסדת נבחרת שתורכב מ- 200 – 250 חברים בעלי כישורים לעיין בהצעת החוקה ולאשרה. לאחר האישור יקרא הנשיא לקיים בחירות לפרלמנט לאלתר על הבסיס הזה ואז יהיו בחירות שתתבססנה על החוקה החדשה.

 

שאלה: הייתה רפורמה שהחלה לאחר נפילת המשטר. מדוע אתה רוצה רפורמה חדשה בחוקה? יתכן שהדבר  יעייף את הציבור ויגרום לחידוש המחאות?

מוסא: אנחנו צריכים לעקוב אחר ניסוח החוקה. הרי אנחנו במאה ה-21 ואנו רוצים חוקה שתתאים לצורכי החברה בתקופה הזאת של חיינו. חוקה שמפרידה בין הרשויות, מגדירה את סמכויות הנשיא, הממשלה והפרלמנט ומגבילה את כהונת הנשיאות לשתי קדנציות. לדעתי, כל כהונה צריכה להיות בת חמש שנים, כלומר, הנשיא ינהל את המדינה במשך עשור, כך שאפשר יהיה לעשות הערכה בנוגע להתקדמות ולהישגים עשור אחרי עשור. חשוב לי לציין שהחוקה איננה [רק] סעיפים או תת סעיפים, אלא יש  בבסיסה [עניין] רוחני וכיוון היוצר את מסגרת האידיאולוגיה של החברה, מגדיר את יעדיה ומסדיר את פעילותה.

 

שאלה: האם יש לך רעיון בנוגע לנשיאות הרפובליקה הבאה?

מוסא: הנשיא הבא של מצרים, יהיה אשר יהיה, צריך לכהן כנשיא קדנציה אחת בלבד בין שתהיה חמש שנים, ארבע שנים או שש שנים שבהן יוביל את הרפורמה והשינוי ויציב את המדינה על מסלול של יציבות. אחר כך, בשנת 2015 ואילך, נתחיל להגביל את תקופת הנשיאות לשתי קדנציות.

 

שאלה: מה הסכנה העיקרית שאתה חש עקב קיום הבחירות לפרלמנט לפני הבחירות לנשיאות?

מוסא: אין סכנה מוחשית. יש דעות שונות זו מזו, אך הן לא בהכרח מתנגשות. צריך לתת למפלגות זמן מספיק  משום שהן אינן מוכנות. הדמוקרטיה ובייחוד הפרלמנטים, זקוקים למפלגות שיהיו מוכנות [לבחירות] במידה שווה או דומה, כך שתהיה ביניהן תחרות אמיתית, כלומר, תינתן להן ההזדמנות לפעול ולגייס קולות, תומכים ומועמדים כדי לקבל מושבים בפרלמנט, אם יינתן להם זמן סביר להתכונן. כעת, בניגוד לעבר, יש שעת כושר לכך. יסייעו בכך נוכחות של נשיא וקיומה של חוקה קבועה שיסתמכו עליה מערכת הבחירות והמצע שיוצג. 

 

על ארה"ב להכיר בכל תוצאה בבחירות, גם אם האח"ס ינצחו

שאלה: האם תשתתף בבחירות לנשיאות?

מוסא: אני מוכן להציג מועמדות לבחירות. אני רואה זאת כחובה וכאחריות. מדוע לא [אגיש מועמדות] כאשר המשרה פנויה, צעירים רבים ורבדים בחברה המצרית מעלים דרישות, וכעת אני מארגן את תוכניתי כדי שברגע המתאים אציג את שמי כמועמד לנשיאות. בעידן החדש כל אחד רשאי להשתתף [בבחירות]...

 

שאלה: אתה ודאי יודע שארה"ב מסתייגת ממועמדותך?

מוסא: אלה אינן בחירות אמריקניות אלא מצריות ללא שום התערבות זרה. שמעתי רבות שהאמריקנים אומרים כי מוסא אינו ראוי לתפקיד נשיא מצרים, אך אסור לשכוח שהבחירות הבאות יהיו חופשיות ונקיות וארה"ב צריכה להכיר בתוצאתן גם אם האחים המוסלמים יזכו בהן...

 

שאלה: מה הם הקווים הכלליים של מצע הבחירות שלך?

מוסא: אין לצפות שיהיה לי מצע בחירות מקיף בשלב הזה, אך אני סבור שהמשטר המצרי צריך להיות משטר נשיאותי ולא פרלמנטארי. צריכה להיות קביעה מפורשת שתאפשר הערכה מחודשת של צורת המשטר הדמוקרטי שישלוט במצרים במסגרת עשור, למשל, מרגע כינונה של החוקה החדשה ושיהיה אפשר לעבור למשטר פרלמנטארי. לדעתי עדיף כרגע משטר נשיאותי עם הגדרת סמכויות הנשיא באופן ברור ודמוקרטי. זו תקופה ייחודית שבה משימת הנשיא תהיה להציב את המדינה בדרך הנכונה ולפעול ליציבותה.

בה בעת, צריכה להיות לנשיא השקפה אסטרטגית ברורה בנוגע לעתידה של מצרים, שאותה הוא צריך להציג במצע הבחירות שלו לפני בני מולדתו, ויהיו בה תוכניות לביצוע... העניין העיקרי הוא שהנשיא יוביל שינוי אמיתי באמצעות הודעה שהשלב הזה הוא השלב של המומחים ולא של אנשי האמון [של המשטר הקודם], משום שאנשי האמון [שגרמו] לשיתוק היו בין הסיבות שגרמו להידרדרות במצרים. לפיכך, אני בעד קביעת חוקה חדשה למדינה עפ"י המנגנון שהצעתי או משהו דומה לו...

אף שהחינוך בבתי הספר שלנו ובאוניברסיטאות אינו מייצר את המוצר הדרוש לשוק העבודה שלנו ואפילו לא ידע טוב; אף שהתרשמתי שאנחנו מתמודדים עם תוצאות רעות עקב ניהול רע של החינוך, התברר לי, משיחות עם צעירים, שהם בעלי רצון עז, נחישות ותודעה עמוקה. היות שהם אינם מקבלים חינוך במידה מספקת הם המשיכו לקבל חינוך נוסף שהם זקוקים לו והם לומדים אנגלית, סינית, ומחשבים ומעשירים את עצמם [בתחומי לימוד אחרים] מעבר לחינוך הסדיר. הם גם מודעים לבעיות האמיתיות של מצרים. הפקתי תועלת רבה מן המפגשים האלה ונוכחתי לדעת שהצעירים יכולים לבצע את השינוי. מצבם של הצעירים שלנו טוב הרבה יותר ממה שסברנו. יש להם יכולת ונחישות הראויות לעידוד וצריך להצדיע להם. ברמת המודעות הזאת אנו יכולים להתקדם ולהסתמך על בעלי הידע והניסיון של הדורות הקיימים ועל רוח המהפכה...

 

המדיניות הכלכלית: שוק חופשי וצדק חברתי

שאלה: איזו מדיניות כלכלית צריך לנקוט בשלב הבא?

מוסא: ... המדיניות הכלכלית המקיפה צריכה להתבסס על חזון ותוכנית. יש להתרחק מפעילות לא יעילה... או מהתפארות בממוצע צמיחה גבוה שלא מרגישים בה האנשים ברחוב... יש פגם בכלכלה ובמדיניות הכלכלית וגם הניתוח הכלכלי סובל משטחיות והוא לקוי. הכלכלה המצרית צריכה להתנהל בשתי דרכים כאחד: שוק חופשי וצדק חברתי...

 

אין לעכב את תוכנית הגרעין של מצרים

שאלה: מה בנוגע לתוכנית הגרעין המצרית?

מוסא: חששתי שמקצת אנשי עסקים יצליחו לבטל את תוכנית הגרעין של מצרים למטרות אזרחיות, עקב סיבות שאין צורך לציין. הייתי נחוש מאוד בכל תפקידיי והתנגדתי בפומבי כאזרח מצרי לעיכוב התוכנית ובעזרת אללה הוסכם כי מטה התחנה הגרעינית יהיה באל-דבעה. אני מקווה שזה מפנה איכותי בדרך הגרעין למטרות אזרחיות.

 

שאלה: האם נוכל לעמוד מול לחצים זרים?

מוסא: כמובן, בייחוד שאנו מדברים על פרויקט גרעין למטרות אזרחיות, לפי תנאי הסוכנות לאנרגיה אטומית. אני יודע שיש לחצים עקב האינטרסים הבין-לאומיים המנוגדים זה לזה, אך אינני מבין את הכניעה האוטומטית להם. העניין תלוי בעמדתנו ובמדיניותנו. אם עמדתנו תהיה תקיפה ונהיה נחושים להשלים את הפרויקט, נוכל לבצעו משום שזו זכותנו לפי האמנה לאי הפצת [נשק גרעיני]. כל עוד אנו מכבדים את ההתחייבויות הנוגעות  לשימוש למטרות אזרחיות, חשוב שיהיה אמון בעמדה המצרית ההגיונית. איננו מתחילים מאפס, יש לנו כמה כורים ולא רק כור אנשאץ, אלא גם כור ארגנטיני שהשגנו בשנות ה-90...

 

לפתוח דף חדש עם כל המדינות, כולל איראן

שאלה: מה דעתך על יחסים בין-לאומיים?

מוסא: אנו צריכים לבנות קשרים טובים עם כל מדינות העולם. בעבר שרר משבר בינינו לבין רבות ממדינות העולם כגון: איראן, סוריה, לבנון ואחרות ולעומת זאת הרחקנו לכת ביחסים עם מקצת [המדינות] כגון ישראל והיא הפיקה מן הקשרים הללו תועלת מרובה מן התועלת שאנחנו הפקנו. אנחנו צריכים ליצור איזון ביחסים האלה ולפתוח דף חדש עם כל מדינות העולם ובהן איראן.   

 

 



[1] ן27.6.2011 ,www.khabaronline.ir