פיגועי ה-9 בנובמבר 2005 ברבת עמון גררו אחריהם שורה של תגובות מצד ארגון אל-קאעדה בעיראק. זאת, כנראה, עקב הביקורת על הפגיעה באזרחים מוסלמים במסיבת חתונה. בתוך כך, פורסמו 3 גילויי דעת מטעם הארגון בעיראק: תחילה נטילת ון אחריות לפיגועים, אח"כ הבהרת הסיבות לבחירת יעדיהם, ולבסוף פרטים על הפעולה ומבצעיה

ב-18 בפברואר 2008 הגיש התובע הכללי הלבנוני, השופט סעיד מירזא, דו"ח על תוצאות החקירה שהוא ניהל  אודות הפיגוע שהתרחש בעיירה הנוצרית עין עלק בלבנון, בפברואר 2007.  תוצאות החקירה הצביעו על ארגון "פתח אל-אסלאם" כמי שעומד מאחורי הפיגוע, אך  רומז גם על קיום קשר בין הארגון לבין המשטר הסורי

ב-16.7.2005, בעקבות איומים של גורמים אסלאמיסטים על חייו, הודיע החוקר והסופר המצרי הליברלי, סייד אל-קימני, הכותב בשבועון רוז אל-יוסף, כי הוא נענה לדרישת המאיימים ופורש מכתיבה ומהופעה בתקשורת. בהמשך, קיבל אל-קימני מסר נוסף מארגון "הג'יהאד" המצרי, המודיע לו כי ניצל מגורל דומה לזה של עוזר עורך  "אל-אהראם", רדא הלאל, שעקבותיו נעלמו באוגוסט 2003

עימות תקשורתי בין העיתונות הסורית לירדנית ביחס להחלטת האו"ם 1559 הקוראת לנסיגת סוריה מלבנון: היומון הממסדי הסורי "תשרין"  (12.3.05) תקף את מדיניות ירדן לגבי החלטה 1559 בכלל, ואת דברי שר החוץ הירדני האני אל-מולקי, כי על סוריה ליישם החלטה זו.  מאמר ביומון הירדני הממסדי "אל-ראי" טען כי ביומון תישרין עדיין חיים בימי הביניים ולא ערים לתמורות המתחוללות

הנאום המסורתי על מצב האומה שנשא הנשיא ג'ורג' בוש, ב-3 בפברואר 2005 עורר ביקורת חריפה בתקשורת הערבית. האשמת איראן וסוריה בתמיכה בטרור נתפסה בעיני כמה בעלי טורים "כהכרזת מלחמה" נוספת במזה"ת. בעלי טורים אחרים הטילו ספק בכנות קריאתו של בוש למדינות המזה"ת בכלל ולסעודיה ומצרים בפרט, לחולל רפורמות ודמוקרטיזציה בתוכ

חאזם אל-אמין, פרסם בומון הלונדוני "אל-חיאת"  ב-14-16 בדצמבר 2004 תחקיר בן 3 חלקים על תנועת הג'יהאד הסלפית בירדן ובאל-זרקאא בפרט - עיר הולדתו של מנהיג אל-קאעדה בעיראק, אבו מוצעב אל-זרקאוי. בחלקו הראשון של התחקיר סקר אל-אמין את רשמיו מפגישתו עם לוחמי ג'יהאד מאל-זרקאא; החלק השני עסק בתשתית של תנועת הג'יהאד הסלפית בירדן בכלל ובאל-זרקאא בפרט

לקראת הבחירות העומדות להתקיים בעיראק ב-30 בינואר 2005 הולכים וגוברים החששות בעיראק ובמדינות השכנות כי איראן מנסה להשתלט על המערכת הפוליטית העיראקית ולהרחיב את השפעתה באזור. בראיון שהעניק ל"וושינגטון פוסט" הזהיר עבדאללה מלך ירדן מפני ניסיון איראני להקים "חצי סהר שיעי" שיתפרש מאיראן, דרך עיראק וסוריה ועד לבנון, ויפר את מאזן הכוחות בין הסונה לשיעה

במאמר שפרסמה הפמיניסטית המצרייה הידועה, ד"ר נואל אל-סעדאוי, בשבועון המצרי "אוקטובר", היא מצביעה על כך שחוק העונשין המצרי מפלה נשים לרעה ומציגה מספר דוגמאות מתחום דיני האישות, תוך קריאה לתיקון חוקי העונשין בתחום זה

סגן נשיא סוריה, פארוק אל-שרע, נאם ב-11.12.2007 בכנס "החזית הלאומית הפרוגרסיבית"  בדמשק וטען כי  מעמד תומכי סוריה בלבנון חזק משהיה כאשר היו בה כוחות סורים;  שסוריה סיכלה  בוועידת אנאפוליס את הניסיון "לחלק את הערבים למתונים ולקיצונים". וכי משפחת המלוכה הסעודית מתנגדת לחלוקת עיראק, מחשש שזה יביא לחלוקת האזור, וליציאת בארות הנפט משליטת סעודיה

ב-28.2.2008 פרסם היומון הירדני אל-דוסתור תדרוך שנתן מחמוד עבאס וסיכם את דבריו בנושאים שונים. עיקרם:  מתנגדים להכרה מדינה יהודית;  נגד המאבק המזוין אך בעתיד יתכן שעמדה זו תשתנה; ירושלים היא סוגיה ערבית-מוסלמית וכל  מדינות הערביות והמוסלמיות צריכות להיות מעודכנות לגמרי לגביה; עבאס התייחס גם לנושא הפליטים וליחסים עם החמאס

יו"ר הפרלמנט הירדני, עבד אל-האדי אל-מג'אלי, אמר במהלך פגישה עם עיתונאים כוויתים כי למעורבות האיראנית בעיראק אין כל קשר לדת או לעימות השיעי-סוני. לדבריו, מעורבות זו נובעת ממניעים לאומיים והיא חלק מן הסכסוך ההיסטורי בין הערבים לבין הפרסים

ראש איגוד הרופאים הירדנים לשעבר, ד"ר טארק טהבוב, כתב ב"אל-קדס אל-ערבי:"מה שדחף אותי לכתוב את המאמר הזה הוא הראיון שנערך עם קונדוליסה רייס, היועצת האמריקאית לביטחון לאומי, ברשת CNN. בדברה על מצב הנשים באפגניסטן, היא עסקה במצבן של הנשים במדינות האסלאמיות, וכיצד אמריקה לא יכולה להסכים להשפלתן, רק שהיא שכחה כי הדוגמה החיה להשפלת נשים לאחרונה היא הילרי קלינטון שבעלה ביזה אותה והשפילה

במאמר שכותרתו "ציר טהראן-דמשק: חילוקי דעות טקטיים או ראשיתה של התפרקות?", טוען צאלח אל-קלאב, שר התקשורת לשעבר בממשלת ירדן וכיום בעל טור ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", כי ההתרחקות ביחסי איראן-סוריה תהפוך לניתוק היחסים ואף לאיבה קשה, אם השתיים לא ימצאו נוסחת פשרה בין סדרי העדיפויות השונים שלהן

פרשת הצ'ק שהחזיר ראש עיריית ניו יורק, רודולף ג'וליאני, לנסיך הסעודי, אל-וליד בן טלאל, הסעירה בעלי טורים בסעודיה ובעולם הערבי. מחמוד בן עבד אל-ע'ני צבאע', בעל טור ב'אל-ריאץ'' הסעודי, למשל, כתב תחת הכותרת "הצ'ק של אל-וליד, המושל ההומוסקסואל, ומלחמת הפרופגאנדה". ג'ורג' חדאד, בעל טור ירדני, כתב כי "הם [האמריקאים] חבורה של אנשים שמתאפיינים בהעדר ערכים

ב- 16.1.2003 הורה התובע הכללי של בית המשפט לביטחון המדינה בירדן, מחמוד עבידאת על סגירת השבועון הירדני העצמאי, "אל-הלאל" עד להודעה חדשה עקב מאמר שפורסם בעיתון תחת שם העט "בלקאסם אחמד" ולעצור את העורכים וכות המאמר ל-15 ימים.  המאמר פורסם בגיליון האחרון של ודן ביחסיו האינטימיים של הנביא מחמד עם אשתו האהובה עאישה ויתר נשותיו

עימות אלים פרץ לפני יומיים בין שני חברי פרלמנט ירדנים, ובמהלכו נשך חבר הפרלמנט, אחמד עוידי עבאדי, את אוזנו של עמיתו, מנצור מראד, וקטע חלק ממנה. עבאדי, שהינו במוצאו בדואי, ידוע בשנאתו לפלסטינים החיים בממלכה. חבר הפרלמנט מראד, הוא צ'רקסי שהשתלב בעבר באש"ף ואף השתתף בחטיפת מטוס אל-על באתונה

במאמר בשם "האחריות על ההזדמנויות האבודות" אשר פורסם ביומון הירדני "אל-ראי" שב בעל הטור, ד"ר פהד אל-פאנכ, למתוח ביקורת על ערפאת ומדיניותו: הצד הפלסטיני החמיץ הזדמנות נדירה שאולי לא תשוב. כעת הוא החל לתבוע, ללא הועיל, לחזור לשולחן המו"מ על יסוד הצעותיהם של קלינטון וברק שאותן ערפאת דחה בזמנו

ערפאת בפסגת עמאן: אנו רוצים הרבה  מהפסגה, זוהי תקוותנו וזכותנו. אנו אומרים זאת מאחר וממשלת ישראל וצבאה אינם חוששים להפר את כל ההסכמים וההתחייבויות ומנסים לראות מה תהיה התגובה הערבית והבינלאומית כלפי התנהגותם הברברית נגד עמנו וכלפי עמדתם המדינית המתנכרת לעקרונות ולכללים של תהליך השלום

בנאומו בפסגת עמאן מתח בשאר אל-אסד ביקורת על הגישה הערבית המבחינה בין אישים וממשלות בישראל לבין הרחוב הישראלי בכללותו. הוא הביע תמיכה באינתיפאדה, קרא להידוק הקשרים בין סוריה לפלסטינים, הציע לחדש את החרם הערבי על ישראל ולהקים בית דין בינלאומי שישפוט את "פושעי המלחמה הישראליים"

ר' פהד אל-פאנכ, הכותב ביומון הירדני  אל-ראי, ממשיך למתוח ביקורת נוקשותה של ההנהגה הפלסטינית במו"מ עם ישראל. במאמר שכותרתו "הכל או לא כלום", כותב דר' פאנ: "הכל או לא כלום" הפך לאחד מעקרונות היסוד של המדיניות הפלסטינית. בכל פעם הייתה התעקשות [פלסטינית] על הכל, מבלי שהיו להם אמצעים לכפות דבר כלשהו, והתוצאה היא אחת: לא כלום!"

ד"ר פהד אל-פאנכ, פרשן בכיר ביומון הירדני  אל-ראי, פרסם מאמר בו הוא קורא להפסקת האינתיפאדה. מאמר, שכותרתו "האינתיפאדה ודברים שהגיע זמנם להיאמר", יכול ללמד על החששות הירדניים מפני השלכותיה האפשריות של האינתיפאדה על ירדן

כותבים ערבים מגגיבים להופעת "ההיסטוריונים החדשים" בישראל. בין היתר נטען כי הופעתם נובעת מקיומה של היסטוריה [ישראלית] רשמית, ישנה ומסולפת שיצרה המערכת הישראלית וכי הצורך בהיסטוריונים ישראלים חדשים הוכתב על ידי קיומה של היסטוריה שאיננה עומדת בפני ביקורת רצינית.