העיתונות הממסדית הסורית פרסמה לאחרונה מאמרים בשבח ההתנגדות המזוינת, כדרך היחידה להשבת הזכויות והשטחים הערבים. הבולטים שבהם היו מאמרו של יו"ר הועדה לענייני חוץ בפרלמנט הסורי, סלימאן חדאד, שטען כי שלום יושג רק ע"י ההתנגדות וקרא להילחם למען פלסטין בגבולות 1948 ומאמרו של אסעד עבוד, עורך היומון הממסדי אל-ת'ורה, שטען שאין מנוס מעימות עם ישראל

בריאיון ליומון הלונדוני אל-חיאת אמר יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, כי אסור שבלבנון יישאר ולו פליט פלסטיני. מקצת הפליטים צריכים לשוב לישראל ומקצתם למולדת [למדינה הפלסטינית]. הוא הביע התנגדות להקמת מדינה פלסטינית בגבולות זמניים ותבע לדון במו"מ על הסדר הקבע בכל הנושאים שסוכם עליהם עם ממשלת אולמרט ובהם נושא הפליטים וירושלים

בסוף חודש אוגוסט 2009 נפוצה בעזה שמועה שאונר"א מתכוונת לכלול בחומר הלימוד של כיתות ח' בבתי הספר שלה ברצועת עזה את נושא שואת העם היהודי במלחמת העולם השנייה. השמועה נפוצה כאשר "הוועדות העממיות של פליטי רצועת עזה" שלחו לאונר"א מכתב מחאה המביע את התנגדותן לכך שהתלמידים ילמדו את "השקר הזה שבדו הציונים"

במאמרו "האם אובמה אכזב את הערבים", מתח עורך יומון אל-שרק אל-אוסט, טארק אל-חומיד, ביקורת על ההתניה הערבית לפתוח במו"מ רק לאחר הפסקת ההתנחלויות. לדבריו, ההתנחלויות אינן מכשול כזה שהוא מעכב את תחילת המו"מ לשלום ובנייתן  ההתנחלויות לא מנעה השגת שלום מצרי-ישראלי והסרת ההתנחלות ימית

חוזקו של המשטר האיראני עומד החודש (ספטמבר 2009), בעיצומו של הרמדאן, למבחן כפול, מבית ומחוץ. בזירה הפנימית, הדי המחאה של התנועה הירוקה מסרבים לדעוך ונראה שהמשטר נערך לסיבוב נוסף של מהומות לקראת 'יום ירושלים' (רוז-י קודס) ב-18.9.09; בזירת יחסי החוץ, מאיימת על המשטר דרישתו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לפתוח במו"מ עד סוף ספטמבר 2009, כדי לפתור את המשבר הגרעיני

 במהלך ועידת הפת"ח ולאחר שהסתיימה הצהירו וכתבו בכירים בפת"ח ובעלי טורים כי התנועה לא ויתרה מעולם על המאבק המזוין.[1] טרם הוועידה  ובמהלכה, פרסם יומון הרש"פ אל-איאם חוברות בשם "הוועידה השישית" ובהן כתבות ומאמרים על התנועה ועל סמליה. בחוברות אלה בלטה האדרת המאבק המזוין ואנשי הפת"ח שהובילו אותו

במאמר ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט, קרא בעל הטור הליברלי מאמון פנדי לפלסטינים לנצל את הנסיבות הפוליטיות בעולם, אשר לדבריו, משחקות לטובתם, כדי לקדם את פתרון בעייתם. לדבריו, הערבים צריכים לעמת את ההנהגה הפלסטינית עם מגרעותיה, הבאות לידי ביטוי בפסילת ההצעות המדיניות המוצעות לפלסטינים, דבקות מזיקה ב"התנגדות", ובפיצול בין פת"ח לחמאס

בשלושה מאמרי מערכת של היומונים השמרנים הבולטים באיראן, כיהאן וג'ומהורי-י אסלאמי, שפורסמו לאחרונה הוצג יחסה של איראן לתוכנית השלום האמריקאית. לטענת היומונים, ארה"ב וישראל מנסות לכפות על הפלסטינים תכנית שתבטיח את האינטרסים שלהן ותנציח את נחיתות הפלסטינים. היומון ג'ומהורי-י אסלאמי קרא לפלסטינים לחזק את "חזית ההתנגדות" ולא להסתפק בפחות מהשמדת ישראל

בכיר בחמאס, ר'אזי חמד, שכבר בעבר לא נרתע מלהציג גישה ביקורתית, כתב במאמרו מה-1 ביולי 2009 , כי טענת החמאס לניצחון בעזה היא חלק מן ההרגל של הערבים והפלסטינים להציג תבוסות כניצחונות. הוא קרא לערבים להשתחרר מהרגל זה להקים ועדות חקירה כפי שעושה ישראל

אחמד אבו מטר, אינטלקטואל פלסטיני המתגורר בשבדיה, מתח ביקורת חריפה על הצביעות ואמות המידה הכפולות המאפיינות לדבריו את העולם הערבי והאסלאמי. במאמרו באתר הליברלי אילאף ב-28.7.09, טען אבו מטר כי ההתייחסות בעולם הערבי והאסלאמי לפשע אינה אובייקטיבית, וכי הקריטריון היחיד הקובע את עוצמת התגובה בעולם הערבי והאסלאמי לאירועים היא זהות הפושע

ב-13באוגוסט 2009 נעל יו"ר הרש"פ את ועידת הפת"ח שבה אושרה התוכנית המדינית המתוקנת. בסקירה זו ייבחנו תוצאות הוועידה בשלושה היבטים: האם שונה תקנון הפת"ח, אילו עמדות ביטא מחמוד עבאס בנאומו (שלדבריו מבטא את תוכניתה המדינית של התנועה) ומהי התוכנית המדינית העדכנית הרשמית שלה

בעקבות הצהרותיו של יו"ר הרשות, מחמוד עבאס, בוועידת הפת"ח השישית, בדבר זכותם של הפלסטינים לדבוק בהתנגדות, פרסם היומון המצרי הממסדי אל-גומהוריה מאמר מערכת קצר התומך בעמדה זו וקורא לפלסטינים לדבוק בהתנגדות כדי להשיב את זכויותיו

מהתבטאויות שנשמעו ערב ועידת הפת"ח ובפתיחתה עולה כי הדעה השלטת בקרב אנשי הפת"ח היא שההתנגדות (מקאומה), הינה זכות לגיטימית של הפלסטינים והיא כוללת דרכים רבות. רוב אנשי הפת"ח קראו לשלב בין ההתנגדות לבין הפעילות המדינית, כאשר ההתנגדות יכולה להתבטא במגוון אפשרויות - החל בצעדים חיוביים כגון נטיעת עצים וכלה במאבק מזוין

בעל טור ביומון הרש"פ "אל-איאם", מחמד יאר'י, המשמש גם כחוקר במכון מחקר בוושינגטון הסתייג במאמרו מן התקנון הפנימי של הפת"ח ומתוכניתה המדינית, שיוצגו בוועידה השישית של התנועה ותהה "האם באמת המטרה של הפת"ח היא 'שחרור מלא של פלסטין וחיסול מדינת הכיבוש הציונית מבחינה כלכלית, מדינית, צבאית ותרבותית'"?

בריאיון לשבועון המצרי "אוקטובר", נקט יו"ר הרשפ, מחמוד עבאס, גישה פייסנית של רצון להגיע לשלום  במסגרת היוזמה הערבית, הכוללת פתרון צודק ומוסכם של בעיית הפליטים. בין עיקרי דבריו: אין ביכולתו לומר לפליטים לשוב לישראל, אך גם לא ימנע זאת מהם; אין הסתה ברש"פ והוא מוכן לחידוש פעילות הוועדה בנושא ההסתה, אם גם ישראל תפעל למניעת ההסתה

ב-25.6.2009, בראיון ליומון הירדני "אל-דוסתור", גילה סאיב עריקאת, ראש מחלקת המו"מ ברש"פ, כי הממשלה הקודמת בראשות אהוד אולמרט הציעה ליו"ר הרש"פ,  מחמוד עבאס, 100% מן השטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1967 באמצעות חילופי שטחים, ואמר כי אל לפלסטינים להיחפז בקבלת ההצעה מאחר וישראל ממילא  נסוגה מעמדותיה עד שהסכימה לוותר על 100% מן השטח

ב-25 ביוני 2009 נשא ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, נאום שבו התייחס בעיקר לנאומי נשיא ארה"ב וראש ממשלת ישראל ולנושא הפיוס הפלסטיני. הוא דחה את התנאים שהציב נתניהו להקמת מדינה פלסטינית והבהיר כי תנועתו מסכימה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות ה-4 ביוני 1967 אך היא דבקה בזכות השיבה

המלחמה בעזה גררה בעקבותיה התבטאויות אנטישמיות בעולם הערבי והמוסלמי - המכוונות כלפי היהודים באשר הם - הן מצד מנהיגים ופוליטיקאים והן מצד בעלי טורים. טיעוניהם התבססו על מקורות אנטישמיים שונים - חלקם מן המסורת המוסלמית וחלקם אירופיים. בנוסף, פורסמו קריקטורות בעלות מוטיבים דומים

נציגים מן המחנה המתון בעולם הערבי (סעודיה ומצרים) יצאו להגנתו של יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, מול הניסיון של איראן והחמאס לערער על מעמדו ולהציב את מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, במעמד שווה לשלו. הם טענו כי חמאס ניצלה את הסכמי אוסלו (שהיא התנגדה להם) כאמצעי להשגת השלטון ואחר כך החלה להפעיל נשק נגד פלסטינים תומכי אש"פ

  כל הפלגים הפלסטינים התייחסו בשלילה לנאום נתניהו וטענו כי האיש הוא נוכל שנשא נאום חסר ערך, שנועד להרגיע את אובמה, אך בפועל הוא הורס את הסיכוי לקדם את שלום. בכירים בפת"ח וברש"פ קראו לארה"ב להכתיב לישראל את יישום  תכנית שתי המדינות; לרש"פ קראו להקשיח את עמדותיה

בעל הטור הסעודי, עבדאללה נאצר אל-פוזאן, כתב ביומון הסעודי "אל-וטן" מאמר אנטישמי חריף שכותרתו "היטלר הפלסטיני", בו הטיל ספק בהתרחשותה של השואה וטען כי היהודים מוסיפים מידי שנה אלפי נספים למספר הקיים. כן טען כי רצח הפלסטינים בידי ישראל היא השואה האמיתית

כמה פסקי ההלכה שפורסמו בעולם המוסלמי עוררו ביקורת נזעמת כלפי פוסקי הלכה מצד אנשי אקדמיה, עורכים ובעלי טורים פלסטיניים. המבקרים יוצאים נגד שרירות ליבם של פוסקי ההלכה, על שהם אוסרים ומתירים עניינים שונים בפסקי הלכה מוזמנים המשרתים את האינטרסים הפרטיים והמפלגתיים שלהם

"הנשים הפלסטיניות מצטרפות להתנגדות החמושה גם בתנועות האסלאמיות ברצועת עזה". כך עולה מתמונות מיוחדות מרצועת עזה שהגיעו לידי העיתון 'אל-מצרי אל-יום' ובהן גרעין יחידת הנשים של 'סראיא אל-קדס' - הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי. נשות הג'יהאד עסקו בייצור נשק, ערבוב חנקן לייצור פצצות פשוטות וסידור חלקי טילים פלסטיניים

בעקבות המלחמה בעזה חידשה החמאס את מאמציה לערער על מעמדו של  אש"פ
כמייצג הלגיטימי של הפלסטינים. זאת בניסיון להשלים את התהליך שהחל עם
ניצחונה של התנועה בבחירות למועצה המחוקקת ב-2006 ונמשך בהשתלטותה בכוח על
רצועת עזה בשנת 2007

במאמר באתר המזוהה עם החמאס www.palestine-info.info, קרא בעל הטור מואמן בסיסו להעריך מחדש את תפקודה המדיני והצבאי של התנועה, נוכח המצב הקשה אליו הגיעו הפלסטינים. לדבריו, על תנועת החמאס לגלות גמישות, להתאים את מדיניותה למציאות ולהסכים להקמת ממשלה שתהיה מקובלת בעולם

על רקע אירועי עזה והוויכוחים בין תומכי החמאס, חזבאללה ואיראן, ציר ההתנגדות, לבין תומכי הגוש המתון, התרבו כותבים בתקשורת הערבית שמתחו ביקורת על ציר ההתנגדות. משרד החוץ הישראלי הפיץ מחדש מאמרים אלה באתרו ובתגובה פרסמו עיתונים התומכים בציר ההתנגדות, את רשימת כותביהם תחת הכינויו "שגרירי ישראל בעולם הערבי"

במאמר שפרסם לאחרונה באתר האינטרנט אילאף,מותח הסופר והעיתונאי הליברל, ד"ר שאכר אל-נאבולסי, ביקורת חאריפה על הציבור בארצות ערב המתנגד לנורמליזציה עם ישראל ועל הנזק הפוליטי שהדבר גורם גם לעולם הערבי

במאמר ביומון הלונדוני "אל-חיאת" קרא העיתונאי והחוקר הפלסטיני, ד"ר ח'אלד אל-חרוב, המשמש גם כמנהל פרויקט לתקשורת ערבית באוניברסיטת קימברידג',  לבטל את אמנת החמאס, כיוון שהיא מביעה עוינות ליהודים רק משום שהם מאמינים בדת היהודית ושהיא מסבה נזק לפלסטינים בהציגה את חמאס כתנועה אנטישמית החותרת להשמדת ישראל

בעקבות הקריאות בעולם הערבי, להעמיד לדין את מנהיגי ישראל על פשעי מלחמה, פורסמו  ב-12 וב-13 בינואר באתר הליברלי "אילאף" שני מאמרים מאת הליברל המצרי כמאל ע'בריאל ומאת הליברל הכוויתי פאח'ר אל-סולטאן, שטענו כי העולם הערבי והמוסלמי נזעק למען זכויות עמים ואדם רק כשהפוגע הוא יהודי והנפגע הוא ערבי או מוסלמי

ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל: "מה שקרה בעזה הוא המלחמה האמיתית והגדולה הראשונה שבה נמצא עמנו על אדמתו ולכן המערכה בעזה היא נקודת מפנה בסכסוך עם האויב הציוני." לדבריו המערכה הזאת היא בסיס לשחרור שיתחיל בפלסטין ויתפשט לכל מקום

המלחמה בעזה הצטיירה בתקשורת הבינ"ל כעימות צבאי מקומי בלבד ואולם מלחמה זו, כמו מלחמת לבנון 2006, וכמותן גם אירועים מדיניים וצבאיים אחרים שאירעו במזה"ת בעשורים האחרונים, מתאפיינות במכנה משותף אחד: שורשיהן בעימות בין איראן שלאחר המהפכה האסלאמית לבין הממלכה הסעודית, עימות המהווה מפתח להבנת המזה"ת בראשית המאה ה-21

מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, ביקר בסוריה ב-18 בינואר 2009, בעיצומה של הפעולה הישראלית בעזה, ונפגש עם נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. במאמר חריף שפורסם למחרת ביקורו באתר champress.net, המקורב למשטר הסורי, תקף עורך האתר, עלי ג'מאלו, בחריפות את עמדתו של קי מון כלפי המצב בעזה

בתגובה חריפה לנאומו של ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, טענו נציגי פת"ח והרש"פ שלמשעל אין כסף ונשק, שבעלי בריתו זנחו אותו ושהוא אינו יכול לדבר על ניצחון לנוכח ההרס בעזה. הם גם הזהירו כי משעל מעוניין לגרור את תושבי הגדמ"ע לפתיחת זירה נוספת, וציינו כי מפקדי החמאס מסתתרים במקום לעמוד בראש לוחמיהם

עורך היומון המצרי הממסדי "אל-גומהוריה", מחמד עלי אבראהים, (שהוא גם חבר פרלמנט מצרי) כתב סדרת מאמרים תחת הכותרת: "חמאס, דמשק ואיראן – ציר הרשע החדש", בהם תקף את חמאס, סוריה ואיראן על עמדתן ביחס לעזה ולפתיחת מעבר רפיח. לדבריו, איראן וסוריה חרשו מזימה לנצל את הבעיה הפלסטינית לטובת האינטרסים שלהן

כמה ימים לפני התקיפה הישראלית על עזה התראיין סגן ראש הלשכה המדינית של החמאס, מוסא אבו מרזוק, לביטאון החמאס "אל-רסאלה". לדבריו ישראל רואה בחידוש התהדיאה יעד אסטרטגי ואילו החמאס רואה בתהדיאה מצב חריג שאין להמשיכו אם אינו משרת את הפלסטינים

תכנית בערוץ אל-ג'זירה על עז אל-דין אל קסאם; מתורגם לאנגלית

בריאיון לפורום העיתונאים המזרח-ירושלמים מתח נשיא אוניברסיטת אל-קדס, סרי נוסיבה, ביקורת על הפת"ח שלדבריו נקטה עמדה שלילית לגבי המתרחש בעזה, בדומה למדינות ערב. נוסיבה טען כי ההתנגדות תנצח וישראל ממיטה על עצמה הרס

בחודשים אוגוסט וספטמבר 2008, קיימו מנהיגי סוריה, איראן ותורכיה שורה של פגישות וביקורים הדדיים.על רקע ביקורים אלה, דווח בעיתונות הערבית כי סוריה פועלת לגיבוש גוש אסטרטגי סורי-איראני-תורכי ולהקמת מנגנון התייעצות ותיאום משולש בין המדינות

היחלצותה של סוריה להגנת חמאס מפני ביקורתה של מצרים, בוועידת שרי החוץ של הליגה הערבית בקהיר, הובילה גם לחילופי האשמות בין מצרים לסוריה. שה"ח הסורי, וליד אל-מועלם, רמז כי מצרים אינה מתווך ניטראלי בין הצדדים הפלסטיניים. בעיתונות המצרית נכתב כי סוריה  עומדת מאחורי נסיגת חמאס מהדיאלוג הפלסטיני ופועלת למען האינטרס האיראני

באוקטובר 2008 אמר מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של החמאס, לעיתון הקטרי "אל-ראיה", כי הוא מופתע מדרישת איחוד האמירויות להחיל את ריבונותן על שלושה איים במפרץ הפרסי, המוחזקים מאז ימי השאה בידי איראן. בתגובה כתב ח'לפאן אל-צואפי בעל טור בעיתון "אל-איתחאד" של איחוד האמירויות, כי אם כך, קיים גם ספק לגבי תביעת חמאס על שטחי פלסטין

יחד עם ניסיונם של בכירים ברש"פ ובפת"ח להפגין הזדהות עם החמאס לנוכח תקיפת ישראל בעזה, נמתחה על החמאס ביקורת על חלקה בהסלמה; על שלא שעתה לקריאות להאריך את התהדיאה; שלא התכוננה כראוי לאפשרות שישראל תתקוף, חרף כל האזהרות וששילבה בין שלטון להתנגדות באופן שחשף אותה לפגיעה מצד ישראל

התגובות בעולם הערבי לבחירתו של אובמה התמקדו בשני תחומים עיקריים: האחד - התרשמות מההישג הדמוקרטי האמריקאי שהוביל לבחירתו של ברק אובמה לנשיאות ארה"ב; השני -  ניסיונות להעריך את ההתפתחויות המדיניות העתידיות באזור. ההערכה במדינות ערב היא כי אובמה יתמקד במאמצים לחולל שינוי פנימי בארה"ב, אך לא יפעל לשינוי מדיניות החוץ האמריקאית בנוגע למזה"ת

במאמר ביומון הפלסטיני "אל-איאם", מתח בעל הטור, עבד אל-נאצר אל-נג'אר, ביקורת על רדיפת הנוצרים במדינות ערביות, תוך שהוא מתמקד בנוצרים בשטחי הרש"פ. לדבריו, הנוצרים הפלסטיניים נחשפים לפגיעות רבות, אך הם שותקים או סובלים מבלי שאיש ישים לב אליהם

רמ"מ סוריה, מוחמד נאג'י עטרי מתח ביקורת קשה על מצרים, שפורסמה ב"אל-ראי" הכוויתי (13.10.08) בטענה כי מצרים איבדה את תפקידה כמובילת העולם הערבי והיא פועלת בשירות האינטרסים האמריקאיים. בתגובה, פרסם חבר הפרלמנט המצרי ועורך עיתון אל-גומהוריה, מוחמד עלי אבראהים, מאמר בו הציג את סוריה כנתינה של איראן ושל קטר כאחראית למשבר בלבנון

שה"ח הספרדי, מיגל מורטינוס, ביקר ב-16 וב-17 בספטמבר 2008 בלבנון ובסוריה. בהתבטאויות לכלי התקשורת בשתי המדינות, שיבח מורטינוס את "התפקיד החיובי והמועיל שמילאה סוריה בלבנון" וקרא לאיחוד האירופי להדק את קשריו עם סוריה. עוד אמר כי נשק חזבאללה הוא עניין לבנוני פנימי, וכי ישראל הפרה את החלטה 1701

היומון הלונדוני "אל-חיאת" פרסם ראיון עם מחמד דחלאן, חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית וחבר המועצה המהפכנית של תנועת הפת"ח. דחלאן טוען כי הנזקים שהסבה אינתיפאדת אל-אקצא לפלסטינים גדולים מן הרווחים. הוא רואה במנהיג החמאס, ח'אלד משעל, ראש כנופיה ומותח ביקורת חריפה על תנועת החמאס

ב-19 ביוני נכנס לתוקף הסכם התהדיאה בין ישראל לבין הפלסטינים. הוסכם להפסיק את הפעילות הצבאית של ישראל בעזה ואת הירי מעזה לעבר יישובים ישראליים למשך ששה חודשים תוך הבנה שבהמשך תחול הרגיעה גם בגדמ"ע. הרש"פ והפת"ח מתחו ביקורת על ההסכם והאשימו את החמאס כי היא מכרה את האינטרסים הפלסטיניים, ובפרט את הגדמ"ע תמורת הצלת בכיריה מהתנקשות, וקבלת דלק ומזון

אחמד אבו מטר, עיתונאי ואיש אקדמיה פלסטיני המתגורר בנורבגיה, פירסם באתר אילאף מאמר בו הוא לועג לחמאס על הפצת ידיעות הזויות בדבר הולדת ה"מהדי". המאמר נכתב בתגובה לראיון שהעניק עיסא בדואן, איש דת מוסלמי מעזה, בו בישר על הולדתו של ה"מהדי" בעזה בשנת 2004 ועל הנצחונות העומדים בפתח

במאמר, שקטעים מתוכו מתורגמים להלן, ושהתפרסם באתר השמאל  www.ahewar.org, קרא עארף עלואן, סופר ומחזאי ערבי מפורסם ממוצא עיראקי, המתגורר כיום בלונדון, לכל העולם הערבי להכיר בזכותם החוקית של היהודים' על מולדתם על בסיס הקשר ההיסטורי של העם היהודי אליה, קשר שהיה קיים עוד לפני הכיבוש הערבי ונמשך גם לאחריו

במאמר מערכת שהתפרסם לאחרונה ביומון הסעודי "אל-וטן" נכתב כי השלום בין ישראל למצרים מוכיח כי שלום בין הערבים לישראל אפשרי. עוד נכתב כי על כל הסכם שלום לכלול את הבעיה הפלסטינית על כל צדדיה, על מנת שהסכמי השלום יהפכו לנורמליזציה ממשית