המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
המשבר הכלכלי ברש"פ
11/12/2011

 

המשבר הכלכלי ברש"פ

מאת כ. יעקב*

הקדמה

בשנים האחרונות נהנתה הרש"פ מצמיחה כלכלית בגדמ"ע, אך התברר שזאת הייתה צמיחה קצרת טווח, שהתבססה על סיוע חוץ, לא על פעילות או השקעות במגזר הפרטי. כשסיוע החוץ פחת באופן חד, פרץ ברש"פ משבר כספי שהתבטא בקשיי נזילות ובקושי לשלם שכר לעובדים. משבר זה פגע  באמינות הצהרותיו של ראש הממשלה, סלאם פיאד, אודות מוכנותה להקמת מדינה פלסטינית. עיכוב כספי הרש"פ שישראל גובה עבורה עלול להחמיר את המשבר, מה שגורם לראשי הרש"פ לדרוש להחליף את הסכם פריז, המסדיר את יחסי הכלכלה בין ישראל לבין הרש"פ, בהסדר אחר, המפחית את תלותו של המשק הפלסטיני בישראל. 

 

ראשי הרש"פ: המשבר רציני

במחצית שנת 2011 נחשף ברבים קיומו של משבר כלכלי ברש"פ, כשזו לא עמדה בתשלום משכורת מלאה לעובדיה ונאלצה לשלם רק חלק ממנה. יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, הצהיר: "קיים משבר כלכלי אמיתי."[1]

המשבר לא פרץ במפתיע. סימניו נראו כבר בחודש מאי 2010, כדברי החשב הכללי של הרש"פ, יוסף אל-זמר: "מדינות ערב העבירו רק 280 מיליון דולרים מתוך 960 מיליון דולרים שהתחייבו לתת, בשעה שהממשלה גובה מסים מהגדמ"ע בלבד כדי לממן את הגדמ"ע, את עזה, את מזרח ירושלים ואת הפזורה הפלסטינית."[3]

 

 הפגנות עובדים שקיבלו רק מחצית משכרם[2]   

 

 

בשיחה עם עיתונאים פלסטיניים טען ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד: "מלכתחילה מצבנו הכספי קשה וישראל עצרה את העברת הכספים שלנו, דבר שהגביל מאוד את יכולתנו לעמוד בהתחייבות לשלם משכורות ... הממשלה נאלצה ללוות כסף מן הבנקים כדי לפתור את הבעיה, אך אי אפשר להמשיך להסתמך על הבנקים. שיכולתם להלוות כספים מוגבלת... הגירעון ברש"פ הגיע לכ-535 מיליון דולרים. זה גירעון שממשלה במדינה בעלת היקף תקציב ומשאבים כשלנו ...מתקשה לעמוד בו. לווינו בעבר כדי לפצות על המחסור, אך איננו יכולים ללוות ללא סוף." [4]  

את האחריות למשבר נטל סלאם פיאד על עצמו, אך גם טען כי ירש מן הממשלה הקודמת חובות כבדים.[5] בתחקיר ביומון אל-חיאת בנושא, טען הכתב מוחמד יונס: "כאשר סלאם פיאד הרכיב את ממשלת הרש"פ, לאחר השתלטות החמאס על עזה ביוני 2007, הוא ניצב מול קופה ריקה, עמוסת חובות: מיליארד דולר עבור משכורות לעובדי הרש"פ, שהלינה את שכרם; חובות למגזר הפרטי מימי ממשלת אסמאעיל הניה..; 900 מיליון דולרים חובות לבנקים מקומיים ומיליארד וחצי דולרים – חובות לקרנות ערביות מתקופת נשיאתו של יאסר ערפאת. לאחר תקופה ארוכה של שקיעה, החלו לזרום לרש"פ ולפיאד כספי המדינות התורמות שאפשרו לממשלתו להיפטר מחלק גדול של חובות אלה ולשלם משכורת כסדרן במשך ארבע שנים רצופות. ואולם עד מהרה החלו כספי המדינות התורמות להתעכב, מקצתן עצרו כל תרומה, דבר שגרם שוב למשבר."[6]

 

כתוצאה מן המשבר החליט משרד הבריאות ב-11 באוגוסט 2011 על צעדי קיצוץ, בלי לפגוע בשירות לחולים או בעובדים. הדבר הבולט ביותר הוא צמצום ההפניות למינימום, עפ"י אמות מידה מקצועיות, וקביעת מנגנון שיבטיח את יישום ההחלטה הזאת.[7]

 

בניסיון להתגבר על המשבר, ביקש יו"ר הרש"פ ממזכ"ל הליגה הערבית, נביל אל-ערבי, לכנס את נציגי מדינות ערב לדיון ב"משבר הכספי החמור הפוקד את הרש"פ". בטרם יציאתו של  ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאד, לכינוס של הליגה הערבית, הוא אמר: "אחינו הערבים ובייחוד סעודיה, סייעו לנו בכל התחומים, אך כעת אנו זקוקים לסיוע ולתמיכה יותר מבעבר. הרש"פ זקוקה ל-300 מיליון דולרים לפחות ובדחיפות כדי שתעמוד  בהתחייבויותיה. כאשר ממשלה או שלטון מגיעים למצב שבו הם אינם יכולים לטפל בחובה בסיסית כתשלום שכר - הם ניצבים בפני בעיה חמורה. המשבר הכספי הזה נוצר מהצטברות [של קשיים] במשך כמה שנים."[8]

 

תוצאות התכנסות נציגי המדינות הערביות אכזבו את הרש"פ. הודעת הסיכום האיצה במדינות הערביות שלא עמדו בהבטחותיהן "למהר לעשות זאת כדי שהרש"פ תוכל לשלם שכר לעובדיה ולמלא את מחויבותה לעם."[9]

 

 ישיבת הליגה הערבית[10]

 

לעומת זאת, בנק פלסטין התגייס לסייע. ב-24 באוגוסט 2011 הודיעה הנהלתו, כי תעביר כספים לרש"פ כדי שתוכל לשלם את החצי השני של משכורות עובדיה.[11] בסופו של דבר המשכורות שולמו בזכות נכונות הבנקים לסייע ומשום שישראל עיכבה לזמן קצר יחסית את העברת הכסף.

 

בחודש נובמבר 2011 הזהיר סלאם פיאד כי אם ישראל תמשיך לעכב את העברת כספי הרש"פ, היא לא תוכל לשלם משכורות לעובדיה.[12] בימים האחרונים (סוף נובמבר – תחילת דצמבר) החליטה ממשלת ישראל להעביר את הכספים לרש"פ.

 

גורמי המשבר הכלכלי

א. צמצום כספי המדינות תורמות

הגורם העיקרי למשבר הוא צמצום הסיוע הכספי ממדינות ערב. לדברי סלאם פיאד, "המדינות התורמות הבטיחו לממשלתו ... סיוע כדלקמן: בשנת 2008 – 1.8 מיליארד דולר, בשנת 2009 – 1.3 מיליארד, 1.1 מיליארד בשנת 2010  ובשנת 2011 - 970 מיליון דולרים, אולם מקצת המדינות התורמות לא עמדו בהתחייבויותיהן, בייחוד בשנתיים האחרונות [2010 – 2011], דבר שגרם להצטברות של גירעון בתקציב, שהפך החודש למשבר כספי המונע מן הממשלה יכולת לשלם שכר לעובדיה, לראשונה אחרי ארבע שנים."[13]

 

מתוך הבנה שכספי המדינות התורמות לא ימשיכו לזרום לנצח, פעל פיאד כדי לצמצם בהדרגה את התלות במדינות התורמות, עד שתיפסק בשנת 2013. מדיניות זאת סייעה לצמצם את התלות במדינות אלה במחצית: בשנת 2008 הוא הגיע ל- 1.8 מיליארד דולרים; השנה [2011] הוא עומד על 970 מיליון דולרים. [14] 

 

פיאד חתר לצמצם את התלות בסיוע בהדרגה, כדי להימנע ממצב של קשיי נזילות ברש"פ: "תוכניתנו קובעת שיש לבטל את תלותו של התקציב בסיוע החוץ. התקדמנו מאוד בכך, אך הפסקת העברת הסיוע ממקצת המדינות התורמות גרמה ליצירת משבר." [15]

 

פיאד ניסה להתמודד עם המצב החדש ע"י צמצום מהיר מן המתוכנן של התלות בסיוע. "המחסור במימון חוץ שגרם למשבר קשה מחייב בחינה מחדש של ... ההערכות הראשוניות בנוגע למדיניות הכספית בשנתיים שחלפו. יש להגיש תוכניות ורעיונות שיזרזו את הוויתור על סיוע חוץ המיועד למימון הוצאות שוטפות."[16]

 

מנגד, טען הכלכלן ד"ר נצר עבד אל-כרים, כי הפלסטינים לא יוכלו לתפקד באופן עצמאי מבחינה כלכלית, כיוון שכלכלתם תלויה בגורם הישראלי ובסיוע חוץ: "שני גורמים אלה שולטים על 90% מן הכלכלה הפלסטינית. 80% מן ההכנסות תלויים [בגורמי חוץ], לא ודאיים. 120 מיליון דולרים מגיעים מישראל, 100 מיליון דולרים מן המדינות התורמות. בפועל על  220 מיליון דולרים אין לנו שליטה. אנו שולטים על 50 מיליון דולרים בלבד."[17]

 

פיאד העריך שפיוס פלסטיני יכול להקל על המשבר, באמרו: "מצב ההכנסות יכול להשתפר לפחות ב- 25% אם נשלים וניישם את האיחוד המחודש של המולדת משום שכרגע אין הכנסות מעזה אלא רק הוצאות."[18]

 

ב. בזבוזים במוסדות הממשלה

היומון אל-חיאת, היוצא לאור בלונדון, ציטט מומחים הסבורים כי "המשבר הכספי ברש"פ נוצר בשל העסקת עובדים לפי שיקולים פוליטיים, דבר שהחל עוד בימיו של ערפאת וגרם לניפוח מנגנון כוח האדם שלה." עפ"י היומון: "ערפאת ראה בשלטון כלי לפתרון בעיית האבטלה בחברה ענייה, הנמצאת תחת מצור וכיבוש. מספר עובדי הרש"פ כבר הגיע ל-180 אלף, אך פיאד צמצמו בארבע השנים האחרונות ל-151 אלף ע"י ביטול משרות פיקטיביות והוצאת מספר רב של אנשי ביטחון לגמלאות."[19] 

 

אחת הבעיות של הכלכלה הפלסטינית היא ריבוי המועסקים במנגנונים וגופים שאינם תורמים לייצור. הכלכלן ד"ר פארוק דואס מעזה, אמר לשבועון אל-ביאדר אל-סיאסי: "בניסיון לשפר את המצב הכלכלי החליטה הרש"פ, בשנים הראשונות, לוותר ככל שניתן על שוק העבודה בישראל והעסיקה כ-25% מכוח האדם .. אך לא בתחומים כתעשייה או חקלאות. אמנם חלק מהם הועסק בחינוך, בריאות ובטיחות תעסוקתית, המשרתים את המגזר היצרני, אך חלקם הגדול עבד במגזרים לא יצרניים ובייחוד במנגנוני הביטחון הרבים."[20]

 

בעל טור באתר המקורב לאש"פ, מחמד אבו עלאן, הצביע על הצורך לקצץ בהוצאות הממשלה. הוא קרא  ל"צמצום עד למינימום של מספר השרים; הפסקת המענקים והסיוע הכספי של עשרות אלפי דולרים לבכירים ובני משפחותיהם, כפי שעולה מדוח עיתונאי שפורסם לאחרונה...; הפסקת הנסיעות הרשמיות לעובדי רש"פ בכירים וזוטרים שעולות לאוצר מאות אלפי דולרים..; הפסקת מתן הטבות לבכירי הרש"פ כך שהשר וסגנו ובכירים אחרים יחיו מהמשכורת כמו הפקידים הזוטרים; בניית משרדים למוסדות רשמיים פלסטיניים כדי לבטל את תופעת השכירות שפשתה מאז הקמת הרש"פ; ביטול המאבטחים האישיים לבכירים וצי המכוניות המלווה אותם..; עשיית סוף לשחיתויות, הבאת המושחתים לדין והשבת כל מה שגנבו וכספי ציבור שבזבזו."[21]

 

באותו נושא קרא סגן יו"ר איגוד העובדים, מועין עינסאוי, לממשלת הרש"פ שלא לשכור עוד רכב לשרים בעלי רכבים ולהפסיק לממן מוצרי סדקית לשרים שעלותם מגיעה ל-10,000 שקלים בחודש."[22] 

 

ג. גביית מסים נמוכה

עלי אל-ח'לילי, בכיר במשרד ההסברה הפלסטיני ובעל טור ביומון הרש"פ אל-איאם, מתח ביקורת קשה, הן על ממשלת הרש"פ והן על התושבים, בשל אי מילוי חובת תשלום מסים, דבר הפוגע בהכנסות הרש"פ: "על הרש"פ לשפר את תפקודה הניהולי ובייחוד לאכוף את חוק המסים... גם התושבים חייבים להבין שזכותם לתושבות מלאה תהיה רק אם יקיימו את חובותיהם במלואן."[23]

 

הבנק הפלסטיני אסלאמי: השערים סגורים[24]

 

הצמיחה הכלכלית ברש"פ – מדומה

דוחות שפרסמו בשנים האחרונות הבנק העולמי ואונר"א, יצרו רושם שבמשק הפלסטיני יש צמיחה והוא מוכן לקראת השלמת מהלך הקמת המדינה הפלסטינית. התברר שהתיאור הזה הוא חלקי למדי. הכלכלן ד"ר נצר עבד אל-כרים, אמר כי הדוח של הבנק העולמי התעלם מהיבטים כמו גובה האבטלה, ומכך שהצמיחה היא שברירית, כדבריו: "ידוע שמגזרים כלכליים שונים היו עדים מאז שנת 2007  לצמיחה ברורה בגדמ"ע, אך זו  צמיחה פורמאלית, שאיננה בת קיימא. הדוח של אונר"א, שהתמקד באבטלה ובעוני במחנות הפליטים, ביטא תמונה מהימנה יותר בנושא זה." לדבריו, דוחות הבנק העולמי הם דיפלומטיים מעבר לנדרש ונכתבים בנימה חיובית בנוגע לעולם הערבי כולו ולא רק בנוגע למצב בפלסטין.[25]

 

דברים מפורשים יותר אמר דיקן הפקולטה למסחר ולכלכלה באוניברסיטת ביר זית, מחמד נצר: "הצמיחה שהשיג המשק הפלסטיני בשלוש השנים האחרונות לא הייתה צמיחה בת קיימא. היא התבססה על הוצאות הממשלה הממומנות ע"י סיוע חוץ ולא על פעילות או השקעות של המגזר הפרטי...  הדוחות האלה הצביעו גם על האטה ניכרת בצמיחה הכלכלית בגדמ"ע מראשית השנה [2011] עקב הקיצוצים שמבצעת הממשלה ועקב המחסור בסיוע חוץ, בייחוד מן התורמות האזוריות [מדינות ערב]. הדבר גרם למשבר נזילות חריף אצל הרש"פ שמתבטא באי יכולת לשלם משכורת מלאה... רק בדוח האחרון שלו התייחס הבנק העולמי אל הקשר ההדוק בין צמיחה בת-קיימא לבין בניית מוסדות חזקים וציין כי הסכנות המדיניות והכלכליות, האופפות את הכלכלה הפלסטינית, עלולות למוטט את הישגיה בשנתיים שחלפו. המוכנות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית עלולה להישחק אם לא תישען על כוח כלכלי בר-קיימא ועל משק כלכלי עצמאי."[26] 

 

הרש"פ חותרת לביטול הסכם פריז

לאחרונה ניסו הפלסטינים לתלות את המשבר הכלכלי בהסכם פריז (הנספח הכלכלי בהסכם אוסלו, המסדיר את היחסים הכלכליים עם ישראל בתקופת הסדר הביניים). יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס קרא להשתחרר מן ההסכם הזה; יועצו הכלכלי, ד"ר מחמד מוצטפא, טען כי "אבד הכלח על הסכם פריז ויש להחליפו בהסכם שיבטיח את עצמאותה המלאה של הרש"פ ואת שליטתה במדיניותה הכלכלית והמסחרית. לטענתו, הרש"פ חתמה על הסכם פריז בשנת 1994 בתנאים המקפחים את הפלסטינים, בסברה כי זהו סידור זמני שיסתיים תוך חמש שנים, עם השגת הסדר הקבע." עוד אמר כי ההסכם מעכב את צמיחת המשק, גורם להגדלת הגירעון המסחרי, להעמקת התלות בשוק הישראלי ולהפסדי מסים לרש"פ. [27]   

 

 השפעת המשבר הכלכלי על הקמת המדינה הפלסטינית

פניית הרש"פ לאו"ם כדי להתקבל כחברה קבועה בארגון, כמו גם קבלתה כחברה באונסקו, אינם מיטיבים עם מצבה הכלכלי, משום שהקונגרס האמריקני המליץ, בתגובה למהלכים אלה, לעכב העברת כספי סיוע לרש"פ. גם ישראל נקטה צעד ענישה כשעיכבה זמנית את העברת כספי המיסים והמכס לרש"פ עקב צעדה החד-צדדי.

 

המשבר הכלכלי גרם לבכירים ברש"פ לפקפק בדברי סלאם פיאד אודות השלמת בניית מוסדות המדינה הפלסטינית. בכיר במשרד ההסברה הפלסטיני ובעל טור ביומון הרש"פ אל-איאם, האני אל-מצרי, תהה: "אם הרשות אינה יכולה לעמוד בהפסקה של הסיוע ושל העברת המיסים, כיצד היא מכריזה, באמצעות עדויות [של דו"חות] בין-לאומיים, שהיא מוכנה להקמת המדינה, שהכלכלה הפלסטינית פורחת ושהצמיחה גדלה?"[28]

 

במאמר בסו"י הפלסטינית מען, שאל מנכ"ל מחלקת היחסים הבין-לאומיים באש"ף, סלימאן אל-וערי: "האם [אכן] השלמנו את בניית המוסדות ויש לנו את היסודות העיקריים של מדינה, שהראשון מביניהם הוא כלכלה לאומית ומקורות מימון מספיקים? התברר כי איננו מוכנים, כאשר ד"ר פיאד הודיע שהכלכלה הפלסטינית סובלת ממשבר גדול, שהמשכורות לא ישולמו עד שישראל תעביר את הכנסות המיסים ... היציבות הכלכלית היא היוצרת את היציבות הפוליטית ומסייעת לה. היסודות העיקריים של כל מדינה חייבים להסתמך על מקורות מימון יציבים כדי [להבטיח] פעילות מתמדת של מוסדותיה. אם אין מקורות קבועים, קשה להמשיך בפרויקט המדינה, שהרי בניית המבנים המנהלתיים והביטחוניים של הרשות הלאומית על יסודות מדעיים ומקצועיים אינה מספיקה, באין מקורות מימון ברורים, הבאים ממיזמי השקעות וייצור, המועילים לכל בני העם הפלסטיני, ומספקים הזדמנויות עבודה רבות. אין זה מספיק שכספי התורמים והסיוע מועברים אל התשתית בלבד. רפורמה כלכלית היא תנאי בסיסי ולבנה יסודית בתוכנית בניית המדינה."[29]

 

בתגובה לתהיות הללו, אמר פיאד: "מדינות הקיימות כמה עשורים התמודדו עם משברים כספיים. כיום מדינות האיחוד האירופי ניצבות מול משבר כספי חריף. האם פירוש הדבר שהן אינן מסוגלות להישאר מדינות ושעמיהן אינם ראויים למדינה משלהם?"[30]

 

עוד אמר פיאד: "הרש"פ  הצליחה להפוך את מוסדותיה למוסדות מדינה והיא יכולה לנהל את העם הפלסטיני מיד עם היעלמות הכיבוש. הכיבוש הוא המכשול  היחיד שנותר ... ישראל שולטת על כל המעברים לשטחי הרש"פ והיא גובה מכס ומסים על סחורות המיובאות אליה ומעבירה את הכסף לרש"פ לאחר שהיא מנכה ממנו 3%. ישראל גם מרבה להשתמש בכסף הזה ללחוץ על הרש"פ למטרות מדיניות."[31]

פיאד גם דחה את הזיקה בין פניית הפלסטינים לאו"ם לבין המשבר: "רצונה של ההנהגה הפלסטינית אינו נקבע על פי צרכיה לסיוע. מעולם הסיוע לא היה גורם הקובע את האופציות המדיניות ולא היה חשוב, חרף הקשיים שנצטרך להתמודד עמם."[32]

 

בעלי טורים פלסטיניים הפנו אצבע מאשימה אל מדינות ערב. בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, עאדל עבד אל-רחמן, כתב: "הבעיה אינה נעוצה בחוסר תאום של ההנהגה הפלסטינית עם האחים מלכי מדינות ערב ונשיאיהן, אלא באי יכולתם של המנהיגים הערביים לעמוד בהתחייבויותיהם, ללא קבלת אור ירוק מן הממשל האמריקני. ממשל זה רוצה לכופף את ידה של ההנהגה הפלסטינית באמצעות הפעלת לחץ עליה וייבוש  מקורות הסיוע שמוגש לה, כדי להניאה מלפנות לאו"ם כדי להתקבל כחברה מלאה... יש לשאול את מדינות ערב כיצד הן יוכלו לתמוך בפניית הפלסטינים לאו"ם אם אינן יכולות להתגבר על הסתייגותן של ארה"ב וישראל? מה יקרה לפלסטינים אם ממשלת הימין הקיצוני הישראלית תפסיק להעביר את כספי המסים הפלסטיניים לאוצר הרש"פ?"[33]  


בעל טור אחר, ד"ר עבד אל-מג'יד סוילם טען כי "בתגובה ללחץ שהופעל  על הפלסטינים עקב הפיוס וכוונתם לפנות לאו"ם, שהתבטא בעיכוב העברת כספי המכס מישראל לרש"פ ובקריאות להפסקת הסיוע האמריקני, היו צריכות מדינות ערב להכפיל את היקף הסיוע לרש"פ ולצאת נגד עמדות ישראל וארה"ב... כך גם יוכלו העמים הערביים העניים לעמוד מול הסחיטה שארה"ב מפעילה עליהם."[34]     

על האפשרות שהרש"פ תתפרק רמז חבר הוועה"פ של אש"פ, סאיב עריקאת: "אם יוטל וטו על פניית הרש"פ לאו"ם לזכות בהכרה ולהתקבל כחברה באו"ם ויופסק הסיוע האמריקני ולא יועברו כספי המסים, ישראל צריכה להבין כי הגיע רגע האמת שבו שלטונה יהיה מן הנהר עד לים והוא ייקרא שלטון כיבוש. נתניהו צריך להבין את משמעות אחריותו של  שלטון הכיבוש."[35]  

 

בתגובה להצעת עריקאת, כתב מרצה באוניברסיטת בית לחם, רמזי עודה: "העם הפלסטיני התרגל לכך שהרש"פ מנהלת את חייו ולא קל לו לחזור לאחור... העם הפלסטיני תלוי מאוד ברש"פ. משכורות הרש"פ מפרנסות יותר מ- 35% מן התושבים ובהם תושבי עזה. הרש"פ מספקת לעם שירותים רבים בכל המגזרים: בריאות, חינוך, ועניינים הומניטאריים. העם לא ירשה לרש"פ לפרק את עצמה. הוא רואה בה הישג לאומי שאין לוותר עליו. יש מנהיגים פלסטיניים שאפתניים שינצלו את ההזדמנות וישתלטו על ההנהגה  אם היא תקרוס או תאיים בהתפרקות... הפלסטינים יפסידו הרבה יותר אם יסכימו לפירוק הרש"פ ... הכלכלה הפלסטינית  החלשה מעיקרה לא תוכל לשאת מצב בו העולם לא נותן בנו אמון ואינו משקיע ברש"פ ... איננו יכולים לדרוש מאחרים שיתמכו בנו אם אנחנו מאיימים להתאבד."[36]

 

הגדלת ההקצבות לשהידים

המשבר הכלכלי לא מנע מתן תוספת לקצבאות המשולמות למשפחות השהידים. סלאם פיאד אמר כי למרות המשבר הייתה הקפדה שלא לפגוע בהקצבות רגישות במיוחד דוגמת אלה הניתנות למשפחות השהידים."[37]  מזכ"ל משפחות השהידים הפלסטיניים, מחמד צביחאת, מסר כי פיאד הגדיל את ההקצבות למשפחות השהידים בפעם השלישית מאז תחילת כהונתו.[38]

 

* כ. יעקב חוקר את הזירה הפלסטינית במכון ממרי



[1] www.miftah.org 23.7.2011

[3] אל-איאם (רש"פ), 21.7.2011

[4] אל-איאם (רש"פ), 7.7.2011

[5] אל-איאם (רש"פ), 7.7.2011

[6] אל-חיאת (לונדון), 10.7.2011

[7] ופא (רש"פ), 11.8.2011

[8] www.raya.fm 26.7.2011

[9] אל-קדס (ירושלים), 30.7.2011

[11] ופא (רש"פ), 24.7.2011

[12] אל-איאם (רש"פ), 28.11.2011

[13] אל-חיאת (לונדון), 10.7.2011

[14] אל-חיאת (לונדון), 10.7.2011

[15] ופא (רש"פ), 3.7.2011

[16] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.8.2011

[18] אל-איאם (רש"פ), 7.7.2011

[19] אל-חיאת (לונדון), 10.7.2011

[20] אל-ביאדר אל-סיאסי (ירושלים), 20.8.2011

[21] www.amad.ps13.8.2011

[22] www.paltoday.ps10.8.2011 

[23] אל-איאם (רש"פ), 15.8.2011

[25] אפאק ברלמניה (רש"פ), 4.8.2011

[26] חיאה וסוק (רש"פ),  25.9.2011 - 1.10.2011

[27] אל-איאם (רש"פ), 24.10.2011

[28] אל-איאם (רש"פ), 21.6.2011

[30] www.raya.fm26.7.2011 

[31] אל-חיאת (לונדון), 10.7.2011

[32] ופא (רש"פ), 25.7.2011

[33] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 7.8.2011

[34] אל-איאם (רש"פ), 21.7.2011

[35] www.alaahd.com 14.8.2011

[37] www.alaahd.com13.7.2011 

תגיות