המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
חוקרת פלסטינית מצדיקה צעדי צרפת נגד מוסלמים קיצוניים
7/5/2012

 

פעילת זכויות אדם ערביה: צעדי צרפת נגד מוסלמים קיצוניים - מוצדקים

 

העיתונאית, החוקרת ופעילת זכויות האדם הפלסטינית, אחלאם אכרם, המתגוררת בלונדון פרסמה באתר הליבראלי www.elaph.com, מאמר בו היא מצדיקה את הצעדים בהם  נוקטות ממשלות ואירופה נגד מוסלמים קיצוניים ותוקפת את המוסלמים המגנים צעדים אלה. מאמרה של אכרם, שנכתב בעקבות הפיגוע שביצע מוחמד מראח בצרפת, בסמוך לבית כנסת יהודי [19.3.2012], כלל גם ביקורת על אנשי דת, בהם יוסוף אל-קרדאוי, ראש איגוד חכמי הדת המוסלמים, אשר הצהרותיו סותרות, לדבריה, את עקרונות החירות והשוויון של צרפת. אכרם מסבירה כי  האזרחים המוסלמים באותן מדינות באירופה הם הראשונים שנפגעים מהאידיאלוגיה הקיצונית המוסלמית וקוראת להם להתנהג לפי כללי המקום ולהיות נאמנים למדינות שאת אזרחותן הם נושאים.

 

להלן קטעים מן המאמר[1]: 

 

"... פעולתו של [מוחמד] מראח מחזירה את אירופה בכלל ואת צרפת בפרט אל [הדיון] כיצד לבלום את האסלאם הפונדמנטליסטי, ומהו המזין העיקרי של קיצוניות זו: האם זהו השיח האסלאמי הפונדמנטאליסטי הקיצוני, כישלון ממשלות אירופה להבטיח חיים מכובדים לאזרחים ממוצא לא צרפתי או לא אירופאי, או שזהו ניצול של השיח [האסלאמי] כדי להטעין שכבה זו [של אזרחים ממוצא לא צרפתי ולא אירופי] בשנאה, כהכנה לפלישה לאירופה, כפי שהצהירו שיח'ים רבים מעל בימות המסגדים במערב ובמזרח. ואולי מדובר בהסברים הלכתיים שניטעו באישיות המוסלמית, עד שמחקו ממצפונה את הרעיון של נאמנות או הכרת תודה לאותן מדינות אירופאיות. לאחר [שהאישיות המוסלמית] נטענה בהלכת הולאא' ובראא' [עיקרון סלפי שפירושו נאמנות אוניברסלית בין המוסלמים והתנערות מכל מי שאינו מוסלמי]

 

[רק] כותבים מעטים גינו ברבים את הפעולה [של מראח] ללא פחד או היסוס, בעוד מאמרים רבים נחלצו להגן על זכויות המיעוט המוסלמי בצרפת ובאירופה, תוך שהם מתעלמים לחלוטין מכך שצעדי הממשלות בנושא זה מכוונים נגד קבוצה קטנה הפוגעת בחברה ובראש ובראשונה במוסלמים, שהרי הממשלות באירופה ובצרפת בפרט מבטיחות את זכות הפולחן וחופש האמונה.

 

לאור מודעותנו לנזק שגורמת קבוצה זו, אני תוהה מדוע אנו מגנים את ממשלת צרפת על צעדיה, שנועדו לצמצם את ניצול האירוע על ידי הימין הקיצוני בבחירות הנוכחיות. בין צעדים אלה -  מעצרי פתע של 20 מחברי החוגים האסלאמיים וגירוש של שלושה אימאמים קיצוניים ושל פעילים אסלאמיסטיים מאדמתה.  האין זו זכותה של ממשלת צרפת ושל ממשלות אירופה להקשות על מתן אזרחות, שאותה מהגרים אלה אינם מכבדים [את האזרחות האירופאית], אלא לצורך ניצולה כדי לקבל את פתקי הסיוע...

 

האין דרישתו של סרקוזי, לנקוט צעדי ענישה נגד האנשים שגולשים באתרים קיצוניים, מבטיחה את זכותו של בני ובתך שלא להיות מנוצלים על ידי אותם אתרים המפיצים שנאה וקיצוניות? האין דרישתו  [של סרקוזי] לעצור את הקיצוניים מאפגניסטן ופקיסטן המחפשים מקלט במדינות[הנחשבות] בטוחות עבורם  מגנה על בנינו מפני קיצוניותם או הניסיון לחקותם? האם לא תסכים כל אם שבנה ייעצר לכמה שנים, במקום שימות תחת מה שנקרא מסירת הנפש  [הכוונה לפיגועי התאבדות] למען סוגיות שאינן משרתות את המוסלמים?

 

האין זו זכותנו לתמוך בדרישות המדינות שאנו נושאים את אזרחותן מתוך נאמנות בסיסית, ולא להעמיד את ביטחונן ואת ביטחון ילדינו בסכנה?

האין זו זכותנו לדרוש מהן לשלול את האזרחות ממי שאינו מסכים ל[מתן] זכויות לנשים, לשוויון ולצדק וממי שמנצל את הדת כדי לפרוק את האנרגיה המינית באמצעות ריבוי [נשים], תוך סטייה מ[עקרונות] הצדק וזכויות הנשים?

 

מדוע על משלמי המיסים לשאת בעול ההוצאות של נישואים אלה, על ריבוי הנשים וריבוי הילדים שבהן? מדוע אנו מגנים ממשלות אירופאיות על שאינן מעניקות אזרחות לאלה שביצעו מעשים פליליים חסרי תקדים?

אני אחת מאלה המחויבים בבידוק ביטחוני מוגבר בשדות התעופה, ואינני מקללת את ממשלות אירופה על כך. אני כן מקללת, אלפי פעמים בכל נסיעה, את האידיאולוגיה האסלאמית הקיצונית.

 

באשר לאיסור שהטילה צרפת על ארבעה אימאמים להשתתף בוועידה של איחוד האגודות האסלאמיות - הרי שמדובר בהחלטה ריבונית של מדינה שרוצה להגן על אזרחיה מפני הצהרות של אנשים הסותרות את הערכים הצרפתיים ... [בנושא] החירות והשוויון ... אין איש יכול להכחיש כי הפתוות של [שיח' יוסוף] אל-קרדאוי, הנחשב למקור סמכות בנושא חוות דעת הלכתיות עבור הפזורה הערבית באירופה, הולידו רעיונות מפוקפקים בנושאים רבים, במיוחד באלה הקשורים לנשים. [למשל,] בעת ביקורו בהולנד, הוא הציב תנאים להכאת נשים, דבר שנתן צידוק להכאה... בהמשך הוא היווה מודל רע כאשר הצדיק את ריבוי הנשים...

 

בנוסף לכך, הצהרותיו הסמויות מרמזות על חזרת האסלאם ליבשת [אירופה] באמצעות הפצת דעוה ואידיאולוגיה, ובאמצעות ריבוי הפזורות המוסלמיות בתוכה. מדוע אל-קרדאוי ושאר חכמי הדת לא גינו את המוסלמים באירופה שהניפו שלטים עם סיסמאות פרובוקטיביות, שמטרתם היתה לצאת נגד אנשים בודדים שאינם מייצגים את כלל החברות האירופאיות, דוגמת חרט וילדרס, במאי הסרט 'פתנה' והקריקטוריסט הדני [קורט וסטרגור]. מדוע אף אחד מהם לא פצה פה כאשר [תיאו ואן גוך], הבמאי ההולנדי שביים את הסרט 'כניעה' בשיתוף עם איאן הירסי עלי [פוליטיקאית הולנדית ממוצא סומאלי ליבראלית שנמלטה מנישואין כפויים בסומליה בצעירותה], נרצח על ידי קיצוני?

 

מדוע נכשלו [חכמי הדת] במתן פסיקות אחידות ופירושים הלכתיים התואמים את רוח התקופה במדינות המוצא שלהם ואת הערכים האירופאים, כדי להבטיח שהמהגרים לא יאבדו דרכם בין הפרשנויות ההלכתיות בכל הנוגע לשיוויון בין גברים לנשים ורצח על רקע כבוד [המשפחה]. בנוסף, הם נכשלו במתן הסבר מהי הדמוקרטיה הדתית, שהם מתיימרים לשווא שהיא קיימת...

 

קיים פתגם שאומר ברומא התנהג כרומאי, קרי, כבד את מנהגיהם ומסורתם. אם אנו גרים ברומא ומקבלים אזרחות רומאית ואוכלים מהלחם של רומא, חובתנו לכבד את ערכיה ולנסות להטמע בה מרצון ולאמץ חלק מהערכים והעקרונות שאנו חוסים בצילם, תוך בריחה מקרני השמש השורפות של ארצות המולדת שלנו. ואולם, הראייה החד צדדית המתנשאת של מרבית המוסלמים באירופה היא כי על [האירופאים] לכבד את דתנו ואת מנהגינו, משום שבכך הם מיישמים את האמנות הבינ"ל לזכויות אדם. [על פי ראייה זו], אין [לאירופאים] שום זכות לאלץ [את המוסלמים] להיטמע, כיוון שהכרה בזכות שכזו סותרת את ההלכה של הולאא' ובראא'."

 



[1]  www.elaph.com, 3.4.2012

 

תגיות