ב-9 במאי 2009 העניק המטיף המצרי שיח' יוסף אל-בדרי, ראיון לעיתון הכוויתי "אל-נהאר", בו פרס את דעותיו בנושאים שונים עליהם חלוק העולם הערבי והמוסלמי: הנשק הגרעיני, איראן, משטרת הדת, הבהאים, רפורמות באסלאם ועוד. אל-בדרי, שהגיש תביעות נגד משכילים, משוררים וסופרים מצריים, בגין עמדותיהם הליברליות כלפי האסלאם, דן גם מלחמתו
באינטלקטואלים אלה

בתחילת מאי 2009 נועדו בדמשק נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נז'אד ונשיא סוריה, בשאר אל-אסד. בתום פגישתם הצהירו שני הנשיאים כי היחסים בין מדינותיהם אסטרטגיים ומהווים מופת לאזור ולעולם. לדבריהם, האזור עומד בפני שינוי דרמטי, אותו מתוות איראן וסוריה במסגרת סדר עולמי חדש שיבוא במקומו של הסדר הישן  אותו הובילה ארה"ב

בחודשים אוגוסט וספטמבר 2008, קיימו מנהיגי סוריה, איראן ותורכיה שורה של פגישות וביקורים הדדיים.על רקע ביקורים אלה, דווח בעיתונות הערבית כי סוריה פועלת לגיבוש גוש אסטרטגי סורי-איראני-תורכי ולהקמת מנגנון התייעצות ותיאום משולש בין המדינות

ב-14 באוגוסט 2008 פרסם האתר הליברלי אילאף ראיון עם אמין אל-מהדי, אינטלקטואל מצרי ליברלי ופעיל שלום. בראיון מביע אל-מהדי את דעתו על נושאים שונים: המאבק הערבי-ישראל, הפלישה האמריקאית לעיראק, האירועים בלבנון, הפונדמנטליזם המוסלמי, המשטרים הערביים וטוען כי דמוקרטיה ושלום קשורים זה בזה

על רקע הצהרותיו של השיח' יוסף אל-קרצ'אוי, כי התפשטות השיעה בארצות הסוניות, ובעיקר במצרים, מהווה סכנה, פרסם עורך היומון המצרי "אל-גומהוריה" וחבר הפרלמנט מחמד עלי אבראהים, מאמר חריף בו קרא לסלק את העיראקים השיעים שהתיישבו בשנים האחרונות במצרים, כדי שגורלה לא יהיה  כגורל עיראק ולבנון

התגובות בעולם הערבי לבחירתו של אובמה התמקדו בשני תחומים עיקריים: האחד - התרשמות מההישג הדמוקרטי האמריקאי שהוביל לבחירתו של ברק אובמה לנשיאות ארה"ב; השני -  ניסיונות להעריך את ההתפתחויות המדיניות העתידיות באזור. ההערכה במדינות ערב היא כי אובמה יתמקד במאמצים לחולל שינוי פנימי בארה"ב, אך לא יפעל לשינוי מדיניות החוץ האמריקאית בנוגע למזה"ת

במאמר ביומון הפלסטיני "אל-איאם", מתח בעל הטור, עבד אל-נאצר אל-נג'אר, ביקורת על רדיפת הנוצרים במדינות ערביות, תוך שהוא מתמקד בנוצרים בשטחי הרש"פ. לדבריו, הנוצרים הפלסטיניים נחשפים לפגיעות רבות, אך הם שותקים או סובלים מבלי שאיש ישים לב אליהם

ככל שמתקרב מועד ההכרעה העיראקית בדבר חתימה על ההסכם הביטחוני-אסטרטגי ארוך הטווח בין עיראק לבין ארה"ב, כך גוברת התערבותם של גורמים דתיים פנימיים וחיצוניים, בעיקר שיעים, בניסיון להשפיע על השלטון העיראקי שלא לחתום על ההסכם. הדבר בא לידי ביטוי בפתוות מטעם פוסקי הלכה בכירים, המגנות את ההסכם וקוראות לעיראקים להצביע נגדו.

היומון הסעודי היוצא לאור בלונדון "אל-שרק אל-אוסט" הביא ב- 27.9.08 מאמר פרי עטו של וליד אל-זבידי, חוקר פוליטי עיראקי, הקורא להחרפת ההתנגדות לכוחות האמריקאיים בעיראק, בין היתר ע"י החרפת ההתנגדות ובאמצעות ייזום "אירועים גדולים" שיזעזעו את דעת הקהל האמריקאית והבינלאומית

בעקבות חתימתם של שרי החוץ של מדינות השת"פ במפרץ ושל שר החוץ התורכי עלי באבאג'אן, על מזכר הבנות אסטרטגי בין מדינות המפרץ ותורכיה - במהלך פסגת שרי החוץ של מדינות המפרץ (2.9.2008) בג'דה שבסעודיה – טען מאמר המערכת של היומון הסעודי "אל-וטן", כי מדינות המפרץ החליטו לראות בתורכיה שותפה אסטרטגית שתאזן את הכוחות מול איומיה וכוחה העולה של איראן

בקרב הכורדים בעיראק, שמאז מלחמת המפרץ הראשונה נהנים מאוטונומיה, יש לאחרונה גילויים גוברים של בדלנות לאומית, המוסברים כשאיפה כורדית להשגת עצמאות על חבל כורדיסטאן העיראקית, כצעד מקדים להקמת מדינה כורדית גדולה שתכלול גם אזורים בעלי רוב כורדי בתורכיה ובאיראן. גילויים אלה מעוררים חששות כבדים בעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית, הסונית והשיעית, בעיראק ובקרב המדינות השכנות

 במאמר ביומון הסורי הממסדי, "תשרין", טען שר ההסברה הסורי לשעבר, ד"ר מהדי דח'לאללה, כי המודיעין האמריקאי הוא שיזם את פיגועי ה-11 בספטמבר, במטרה להכשיר את דעת הקהל בארה"ב לתמוך בתכניות שהוכנו מבעוד מועד לפלוש לאפגניסטן ולעיראק

בין ארה"ב לבין עיראק אמור היה להיחתם, בסוף יולי  2008, הסכם אסטרטגי ארוך טווח, כדי להסדיר משפטית את המשך נוכחות הכוחות האמריקאיים בעיראק לאחר ה- 31.12.08. אלא שדליפת פרטים מהסכם זה עוררה בתוך עיראק התנגדות רחבת היקף לו, בטענה שסעיפיו "שוללים מעיראק את ריבונותה"

בעקבות ניצחונו של רוברט מוגבה בבחירות לנשיאות זימבבואה שנערכו ב-27 ביוני 2008, פרסם היומון הסורי הממסדי, "אל-ת'ורה", מאמר המביע סיפוק מכך שלא עלה בידי מדינות המערב להסית את העם בזימבבואה נגד מוגבה ולהביא לסילוקו מהשלטון

ב-29.12.2007 פרסם סעד אל-דין אבראהים, מהרפורמיסטים הבולטים בעולם הערבי, ביומון המצרי אל-מצרי אל-יום, מאמר תגובה למבקריו העיראקים, בעקבות ויכוח שלו עימם, שכותרתו "הנזיפה מהאחים העירקאים". במאמרו טען אבראהים שההבדל בין טרוריסט ללוחם שחרור אינו חד וברור, ושניתוח מדעי של המצב בעיראק מלמד שאכן אין הבדל מהותי בינו לבין המלחמות בוויטנאם ואלג'יריה

האתר הערבי הליבראלי www.elaph.com, פרסם (22.5.2008) ראיון  עם מחמד מהדי עאכף – המדריך הכללי של תנועת האחים המוסלמים במצרים, בו התייחס עאכף לענייני הפנים במצרים והציג את עמדת תנועתו לגבי הדמוקרטיה, מעמד הקופטים והנשים במדינה. בדבריו הביע עאכף תמיכה בהתנגדות בעיראק ובפלסטין ובפעולותיו של ארגון אל-קאעדה

ב-7 באפריל 2007 נסקלה למוות בעיראק נערה יזידית-כורדית בשם דעאא אל-אסוד על רקע כבוד המשפחה. רציחתה צולמה על ידי המשתתפים במעשה באמצעות טלפונים סלולאריים, והוידיאו פורסם באינטרנט. כשנה מאוחר יותר פירסמה וג'יהה אל-חוידר, ליברלית ולוחמת זכויות נשים סעודית, מאמר חריף נגד התרבות המזרח תיכונית, בה הגברים רודים בנשים בכלל ונגד רצח על רקע כבוד המשפחה בפרט

בראיון שנתן היועץ לביטחון לאומי של עיראק, מוופק אל-רביעי, ליומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", הוא הדגיש כי רק באמצעות שת"פ אזורי ניתן יהיה לחסל את הטרור באזור, ואולם הדבר נמנע משום שאיראן וסוריה עצמן מסייעות לטרור ונוטלות חלק ב"יצוא מוות לעיראק"

המסר העיקרי בתקשורת הפלסטינית ביחס למלחמה בעיראק, הוא שארה"ב מנסה באמצעות המלחמה הצפויה להשתלט על כל האומה הערבית והאסלאמית כולל פלסטין. הזרמים האסלאמיים קוראים להחרים את המערב ובראשו את ארה"ב  ולפתוח נגדו בג'יהאד; בעלי טורים פלסטינים מקרב אש"פ מוחים על שתיקת של העולם הערבי נוכח המחאות בעולם נגד המלחמה

לאחר פיגועי האחד עשר בספטמבר 2001 חלה הסלמה ניכרת בגילויים האנטי-אמריקניים במדינות ערב. ביטויי גנאי ומאפייני שנאה שקודם לכן היו שמורים ליהודים החלו להתייחס אל האמריקנים ולהעשיר את השיח האנטי-אמריקני. אחת הדוגמאות הבולטות לתמורה זו היא ההשוואה בין נשיא ארה"ב לבין היטלר

לצד התבטאויות מצד בכירים פלסטינים נגד המלחמה בעיראק, מופיעים בשטחי הרש"פ ביטויי הזדהות עממיים עם ההנהגה העיראקית והעם העיראקי. ביטויים אלה זוכים לסיקור נרחב ביומוני הרש"פ. גילויי סולידאריות אלה כוללים אירועים סמליים רחבי היקף  וכן, קריאות לכל העולם הערבי והמוסלמי לנקוט בצעדים מעשיים נגד המלחמה ולעזרתה של עיראק

האתר "אסלאם און ליין" אירח ב-26.4.2003 את ואצף מנצור, דיפלומט בשגרירות הפלסטינית במרוקו, לשיחה עם גולשי האתר בנושא "רווחי ישראל מכיבוש עיראק". הוא טען כי לישראל אחריות לשוד המוזיאונים והבנקים בעיראק, קרא לג'יהאד מעשי נגד הכובשים בעיראק, בפלסטין ואף במרוקו, שלל את הלגיטימיות של ישראל והציונות

היומון הבינערבי "אל-חיאת" מדווח כי במהלך החיפוש אחר מסמכים ממשטרו של סדאם  התגלה סיפור שהוא חיבר, אשר הודפס אך לא הופץ בשל המלחמה. הסיפור נושא את השם "צא ממנה, מקולל שכמותך" וכמנהגו בשלושת סיפוריו הקודמים: "זביבה והמלך", "המצודה המבוצרת" ו"גברים ועיר", סדאם לא ציין את שמו על הכריכה, אלא כתב "סיפור מאת מחברו"

עדלי צאדק, סגנו של שר החוץ הפלסטיני נביל שעת' כתב בטורו ביומון הפלסטיני "אל-חיאת אל-ג'דידה" מאמר שכותרתו "ראש הנחש של הפלישה" שהוא לדבריו הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש, הנוחת בשרם אל-שיח' תוך הפגנת יהירות כאילו הגשים את ניצחון האמיצים בעיראק..

מאז ראשית חודש מאי 2003 החלו להיחשף ברחבי עיראק אתרים של קברים המוניים ובהם שרידיהן של אלפי גופות של אזרחים עיראקיים, קורבנות משטר הבעת': אסירים פוליטיים ממתנגדי המשטר, אנשי ההתקוממויות של שנת 1991 ואפילו חברי מפלגת הבעת' עצמה. מספרם הכללי של קורבנות משטר סדאם חוסיין מגיע על פי הערכות אלו ליותר ממיליון נפש

בדרשת יום שישי (13.6.2003) שנשא השיח' הפופולרי יוסף אל-קרדאוי, המזוהה עם האחים המוסלמים במסגד בדוחה בירת קטר  - דרשתו הראשונה מזה שלושה חודשים, לאחר שהחלים מניתוח - אמר השיח' בין היתר, כי אמריקה מתנהלת כאל על פני האדמה, בגדאד נפלה בגלל חילוניותה ושעל מנהיגי ערב העושקים ללמוד את לקחו של סדאם חוסיין

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד התראיין ב-9.6.2003 לערוץ הלווין הערבי "אל-ערביה". בין השאר דיבר על פסגת שארם אליה סוריה לא הוזמנה, על הקריאה לרפורמות פנימיות בסוריה ועל האינתיפאדה הפלסטינית. לדבריו, "הצענו במועצת הביטחון לפרז את אזור המזרח התיכון מנשק ההשמדה ההמוני, והאמריקאים התנגדו לכך.."

ערב הגעתו של נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, לפגישות הפסגה שיתקיימו בירדן ובמצרים, חידשו עיתוני הממסד במצרים את ההתקפה החריפה על ארה"ב ועל בוש עצמו. כך, מאמר המערכת של היומון הממסדי הראשי, "אל-אהראם", קבע כי "לא נותרה ברירה" לעיראקים אלא להיאבק לסילוק הכוחות האמריקאים וכי אין לפסול את הבעת' ממאבק זה

שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, דיבר בפני עיתונאים סורים ותקף בחריפות את הממשל האמריקאי – "הממשל האמריקאי האלים והטיפש ביותר אי פעם" – לדבריו. הדברים החריפים פורסמו בעיתונות הבין ערבית היוצאת לאור בלונדון, אך רובם הושמטו מדפיה של העיתונות הסורית הרשמית והממלכתית

שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, התראיין לרשת "אל-ג'זירה" ב-30.6.2003. לדבריו, מה שקרה בעיראק, בעיקר נפילת בגדאד ב-9.4, הוא בגדר רעידת אדמה. אך רעידת האדמה הזו לא יצאה מתוך חלל ריק: קדם לכך מה שקרה באפגניסטן, בניו יורק ובוושינגטון ב-11.9, וכן הפלישה לכווית ויציאת עיראק מכווית

במאמר שכותרתו  "תחי הדיקטטורה" בחן בעל הטור עבדאללה רשיד בעיתון היומי אל-אתחאד, היוצא לאור באמירויות, את שורשיה של סרבנות הרחוב הערבי לכללי המשחק הדמוקרטי וטען כי רבים מהכותבים הערביים יצאו מכליהם בקללות כלפי ארה"ב על שהיא מתמהמהת בביסוס הדמוקרטיה בעיראק, בעודם מסרבים לדון בסירובו של העם העיראקי לנסות את הדמוקרטיה

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, העניק ראיון נרחב לעיתון הכוויתי "אל-אנבאא'", שבו התייחס בין השאר, להשלכות המלחמה בעיראק, לתהליך השלום המתחדש, לטרור העולמי ולרפורמות בסוריה. לדבריו, מאז הסכם אוסלו אין כל תיאום בין סוריה לבין הפלסטינים ולא נראה כי ישנו רצון בתיאום מצדם של גורמים ברש"פ

נוכח הקולות הנשמעים בעולם הערבי המברכים על הפעולות נגד הכוחות האמריקניים בעיראק פורסמו ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", שני מאמרים של בעל הטור ח'אלד אל-קשטיני, עיראקי במוצאו, המותחים ביקורת על תופעה זו בכתבו: כל טיפה מדמו של פלאח עיראקי יקרה בעיני מכל מה שיש בעיראק, על הריה, נהרותיה, הנפט שיש בה או מכל תור זהב...

אינטלקטואלים ערבים התומכים בערכים הליברליים שארה"ב מבקשת להחדיר למזה"ת, מתלבטים לאחרונה כיצד יש להתייחס לסוגיה זו. מצד אחד יש הטוענים כי מה שחשוב הוא החדרת הערכים הליברליים יהא אשר יהא האופן בו הדבר נעשה; אחרים טוענים כי מרגע שהדמוקרטיזציה נכפית מבחוץ היא מאבדת מערכה

פאטמה עבדאללה מחמוד, בעלת טור מצרית, שהתוודתה על אהדתה לאדולף היטלרושמאמריה מתפרסמים בצורה מזדמנת ביומון המצרי הממסדי, "אל-אח'באר", פרסמה מאמר חדש תחת הכותרת "יקוללו הקניבאלים!", בו כתבה: "...אמריקה לא עושה בכל המקומות שהיא הורסת, משמידה, וגוזלת, פחות משעשו שבטי הקניבלים הפרימיטיביים בעידן הפרה-היסטורי!!.."

שר ההגנה הסורי, מצטפא טלאס, ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט: "[עלילת] 'המצה של ציון' התרחשה בדמשק, לא המצאתי אותה, והיא מגובה במסמכים. היא מציגה כמה טקסים יהודיים. כיצד הציונים יכולים להכחיש את המציאות הזו? הם לא רוצים שמישהו יידע על המוסר העוין שלהם, וכך הם מפנים את עוינותם כלפי כל מי שחושף את פעילותם

לאחר הפיצוץ במטה האו"ם בבגדאד, שהביא בין היתר למותו של שליח האו"ם סרג'יו דה-מלו, מיהרו אישים סורים, ביניהם הנשיא אסד, שר החוץ אל-שרע והנציג באו"ם פייצל אל-מקדאד, לגנות את הפיגוע בחריפות. בחלוף מספר ימים החלה התקשורת הסורית לפזר רמזים לעבר הגורם העומד, לדעת סוריה, מאחורי הפיגוע: ישראל

במאמר המערכת של היומון המצרי הממסדי, "אל-אהראם", נכתב: העיר העיראקית הקדושה נג'ף שבה שוכן קבר האמאם עלי, היתה עדה לפשע טרוריסטי מזוויע שבו נפלו קרוב למאה ועשרים קורבנות ...המוזר הוא שכוחות הכיבוש האמריקאים – שהם המרוויחים מהאירוע – האשימו, כהרגלם, את הטרוריסטים האסלאמיים

שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, התראיין (יום 29.9.03) במהלך שהותו בניו יורק, לכתבת היומון הערבי – לונדוני "אל-חיאת", ראע'דה דרע'אם. לדבריו, [האמריקאים] הבינו כי סוריה  דוברת אמת ומודאגת ממצבה של עיראק, בטחונה ועצמאותה. דאגה זו משותפת גם למדינות אחרות. עיראק מתפוררת ומתפלגת תחת כובד האלימות והאנרכיה

עם החזרתו של "החוק לדרישת דין וחשבון מסוריה" לדיונים במסגרת הקונגרס האמריקאי, חזרו מאמרי המערכת בתקשורת הסורית לתקוף את ארה"ב בשני היבטים עיקריים: יוזמת החוק האמיתית היא ישראל, וארה"ב תומכת בה באופן בלתי מסויג; יווזמת החוק היא ניסיון אמריקאי לחפש מוצא מהסתבכותה בעיראק

לאחר נפילת משטרו של סדאם חוסיין בבגדאד, ועל רקע ההאשמות האמריקאיות כי סוריה מעניקה מקלט לבכירים עיראקיים, החלו להישמע בסוריה - לצד הקריאות לסילוק ה"כיבוש האמריקאי" מבגדאד - גם קולות רשמיים המתנערים משלטון הבעת' העיראקי

לאחר שנמנעה מלדווח על נפילתה המהירה של בגדאד, נפנתה העיתונות הסורית הרשמית לתקוף את ארה"ב ואת ישראל ולהאשימן בהאשמות שונות. ביזתו של המוזיאון המרכזי בבגדאד סיפקה לפובליציסטים הסורים מטרה חדשה לחציהם

במאמר שהתפרסם ביומון הירדני אל-דסתור (ב-3.10.2003) מותח בעל הטור עריב אל-רנתאוי ביקורת על האהדה והעידוד בעולם הערבי לפיגועי ההתאבדות המתקיימים בעיראק ובישראל:"לאחר הפלסטינים הגיע תורם של העיראקים. הערבים, שבעבר קראו להמשך המהפכה עד לפלסטיני האחרון, מוצאים כיום בעיראק מאגר שהידים ענקי והם גועים במלוא גרונם: התנגדות עד לעיראקי האחרון..."

לאחרונה מתחולל בעיתונות הערבית פולמוס בנושא השנאה כלפי ארה"ב בעולם הערבי. לטענתו של עבד אל-בארי עטואן, עורך היומון הפרו-סדאמי "אל-קדס אל-ערבי", כי ארה"ב אחראית לשנאה כלפיה בעולם הערבי, השיב מניר אל-מאורי, עיתונאי תימני ובעל טור ב"אל-שרק אל-אוסט" במאמר שדחה טענה זאת והביא כדוגמא את עזרתה של ארה"ב בשיקום יפן וגרמניה

בראיון שהעניקה כלת פרס נובל לשלום לשנת 2003, האיראנית שירין עבאדי, ליומון הלונדוני, "אל-שרק אל-אוסט" (19.10.03), אמרה: "האפשרות שלא אחזור [לאיראן] לא עמדה על הפרק. ללא הקשר לאיראן, אין משמעות לחיי. אפילו לא ידעתי ששמי היה מועמד לפרס נובל. הפרס הוא מסר קודם כל לעם באיראן, ובעיקר לנשים, ולאחר מכן לעולם האסלאמי"

בשלושה מאמרים שהתפרסמו ביומון הלונדוני אל-שרק א-אוסט מצדיק בעל הטור כאמל סעדון, סופר עיראקי החי כיום בנורווגיה, את כיבוש עיראק ואת שיקומה הפוליטי על ידי ארצות הברית. לדבריו, "כן, הכיבוש הוא שחרור גמור, מבורך ומבטיח לעיראק, גם אם ארצות הברית עצמה היתה אומרת אחרת, גם אם האומות המאוחדות, אירופה, רוסיה, הודו והערבים כולם היו אומרים אחרת

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, העניק ראיון נרחב ליומון הלונדוני אל-חיאת, בו עסק ביחסי סוריה-ארה"ב, בהתחממות הגזרה בדרום לבנון, במצב בעיראק ובהסדר אפשרי עם ישראל. לדבריו איש אינו מאמין כי השלום אפשרי לנוכח הממשלה הישראלית הזו... זוהי השקפה בינלאומית ולא רק סורית

צבחי אל-טופיילי, לשעבר המזכ"ל הראשון של חזבאללה,  התראיין ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט לאחר תקופת שתיקה ארוכה ותקף את ארגונו לשעבר, ממנו סילקה אותו איראן בשנת 1991, את איראן עצמה, ואת שלטונות לבנון, ומאשימם בשיתוף פעולה עם ישראל ועם ארה"ב

בשני מאמרים פרי עטו, דן האינטלקטואל התוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר במכשולים העומדים בדרכו של העולם הערבי לדמוקרטיזציה. המאמר הראשון – "הדמוקרטיה מחייבת הפרדה בין המאמין לבין האזרח" – דן בהשלכות של הצירוף של דת ומדינה באסלאם. המאמר השני – "איגרת אל הנבונים שבאנשי עיראק" – מצביע על חוליי המשטר האוטוקרטי בעיראק

בשני מאמרי ביקורת חריפים על החברה הערבית, שפירסם באתר אילאף, מנתח האינטלקטואל הטוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר את הערכים השליטים בעולם הערבי. אל-אח'צ'ר, החי בפאריס, היה בעל טור קבוע בעיתון אל-חיאת היוצא לאור בלונדון, אך לאחר שהגדיר את קטיעת האיברים הנהוגה בסעודיה כברברית נאסרה עליו הכתיבה בעיתון בהוראת בעליו

היומון הלונדוני "אל-קדס אל-ערבי", הידוע בזיקתו האידיאולוגית למשטרו של סדאם חוסיין, פרסם מכתב שלדבריו שיגר סדאם לעם העיראקי ולאומה הערבית ביום הולדתו, ה-28 באפריל, 2003. לדברי העיתון, "מקורות המקורבים לסדאם אישרו את האוטנטיות של כתב ידו וחתימתו וציינו שתנאי מחבואו אינם מאפשרים כעת יותר מאשר איגרת כתובה, משיקולים ביטחוניים"

 אתר האינטרנט של ארגון "אל-קאעדה", "אל-נדאא", שכתובתו ממשיכה להתחלף מדי כמה ימים, ממשיך בפרסום סדרת מאמרים העוסקת במלחמה בעיראק ובהשלכותיה. הפרק ה-11, התמקד בעתיד הסכנות האורבות לזרם הפונדמנטליסטי הסוני באזור

ערוץ הטלוויזיה הקטרי, "אל-ג'זירה", קיים ראיון עם שני מדענים עיראקיים העובדים ברשות העיראקית לאנרגיה אטומית, ד"ר חאמד אל-באהלי, מומחה להנדסה גרעינית, וד"ר מחמד זידאן, מומחה לביולוגיה, בוגר אוניברסיטאות דמשק ובגדאד. אל באהלי אמר: ".. בעת הפרות הסדר, אזרחים פשוטים ... גנבו חביות שכל אחת מכילה כ-400 ק"ג אורניום רדיואקטיבי..."

בתחילת נובמבר 2003 בכינוס בדמשק של ועידת שרי החוץ של המדינות השכנות לעיראק, פעלה סוריה לגיבוש עמדה אנטי אמריקאית משותפת. בכנס עצמו, מתח יו"ר מועצת הממשל הזמני של עיראק, המנהיג הכורדי ג'לאל טאלבאני, ביקורת על סוריה בגין תמיכתה במשטר סדאם. לביקורת הצטרפו גם כותבים בעיתונות הערבית, שגינו את העמדות הפרו סדאמיות של משטר אסד

הפגיעה חסרת האבחנה בחיילי הקואליציה ובאזרחי עיראק עוררה בחלק מן העיתונות הערבית גל של מאמרי גינוי. אחד הכותבים, מצטפא אל-קרה דאע'י, כורדי במוצאו, אזרח עיראק ובעל טור ביומון הכוויתי "אל-סיאסה" שמאמריו מתפרסמים גם באתר האינטרנט הליברלי "אילאף", טען שמבצעי פיגועים אלה אינם רוצים בעצמאותה של עיראק

בראיון לעיתון הלונדוני, "אל-חקאיק", כפי שהתפרסם באתרו של העיתון, אמר ג'בריל רג'וב, יועצו לביטחון לאומי של יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, כי הממשל האמריקאי הוא פשיסטי, ושהאמריקאים מתנהגים כאילו הם השוטר של העולם. לדבריו, אסור לפגוע בסמכותם של ערפאת ושל אש"פ והפלסטינים מייחלים לחיזוק מעמדה של רוסיה כדי שתאזן את כוחה של ארה"ב

ראש ממשלת רוסיה לשעבר, יבגני פרימקוב, הידוע בקשריו הטובים עם סדאם חוסיין, נסע בחשאי לבגדאד ב-22 בפברואר, 2003 בשליחותו של נשיא רוסיה, פוטין, ונפגש עם הנשיא העיראקי. בראיון ליומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-שרק אל-אוסט", חושף פרימקוב את פרטי שליחותו

בעיתונות הערבית מתפרסמים ראיונות עם ערבים ממדינות שונות שהתנדבו להילחם את הג'יהאד נגד כוחות הקואליציה בעיראק ושבו לארצותיהם בעקבות נפילת המשטר. ח.ע., מתנדב תימני שחזר לצנעאא מעיראק, אמר ל"אל-חיאת": "בגדאד לא נפלה; היא נמסרה לידי ההפולשים בפעולה מעוררת תדהמה. משימתנו היתה לשרוד בחיים מתוך תקווה לחזור למולדתנו

העורך הראשי של היומון הכוויתי, "אל-סיאסה", אחמד אל-ג'אראללה, כתב כמה מאמרים התוקפים את המשטר הסורי, על רקע עמדותיו ביחס למלחמה בעיראק: "... החשש הוא שהמושגים של הבעת' בסוריה יובילו לאותן עמדות עיראקיות ... אנו מתפללים לאללה שהסוף יהיה טוב. איננו רוצים לראות את אנשי המשטר הסורי ... מנופפים בחרבות נוצצות כנגד העובדות הבינלאומיות..."

  מאז החלה המלחמה בעיראק, נוקטת התקשורת הסורית הממסדית קו אחיד ותקיף נגד המלחמה ונגד פעילות האמריקאית במפרץ. לטענתה:   ארה"ב פועלת בניגוד להחלטות האו"ם ומבלי לציית ללגיטימיות הבינלאומית; מטרתה לעצב מחדש את מפת המזה"ת ולהשתלט על מאגרי הנפט העיראקיים; בכך מגשימה ארה"ב את האינטרסים של ישראל

מדברים שאמר נשיא סוריה, בשאר אסד, באזני עיתונאים ערבים לקראת תום ביקורו בלונדון: "לא נשתתף בכל מלחמה נגד עיראק, זהו קו שלא נחצה אותו לעולם; ... הדרך לשלום [ישראלי פלסטיני] אינה בועידה, אלא דרך החלטות הלגיטימיות הבינ"ל, עקרונות של 'שטחים תמורת שלום' וועידת מדריד... פעולותיה של ישראל נכללות בהגדרה של [מעשי טרור]..."

דרשת יום השישי שנשא מנהיג איראן עלי ח'אמנאי באוניברסיטת טהראן לאחר נפילת בגדאד, היתה בשפה הערבית וכוונה לעם העיראקי ולעולם הערבי. מול ההתבטאויות העוינות של ח'אמנאי כלפי ארה"ב, נקט נשיא איראן לשעבר, האשמי רפסנג'אני, כיום ראש המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, עמדה מתונה יותר

אתר האינטרנט של ארגון "אל-קאעדה" – "אל-נדאא" – פרסם תגובה ראשונה לנפילתה של בגדאד: "... כניסת הכוחות הצלבניים לליבה של בגדאד ללא לחימה, לא הפתיע את מי שבוחן את האירועים על פי פרמטרים צבאיים. כניסתם לערים היתה צפויה במוקדם או במאוחר והנתונים בשטח לא אפשרו את עמידתה האיתנה של [מערכת] ההגנה העיראקית..."

התגובות לנפילת בגדאד בעיתונות הערבית בלונדון תאמו את המגמות המדיניות האידיאולוגיות שהעיתונים השונים מייצגים.  עורך היומון הסעודי-לונדוני, אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, בעל העמדות הליברליות, כתב: "סדאם חוסיין לא נפל אתמול; התמוטטו השקרים הגדולים שליוו אותו, נפלו המוחות שהתעקשו לזייף את עובדות ההווה וההיסטוריה ..."

בגילוי דעת שהתפרסם ביומון הלונדוני בשפה הערבית, אל-קדס אל-ערבי, הזהירו חכמי דת ואינטלקטואלים מוסלמים, בעיקר מסעודיה אך גם ממדינות ערביות נוספות, מפני שיתוף פעולה עם "התוקפנות האמריקנית", השוו בינה לבין מסעות הצלבנים והדגישו כי "לעמים המוסלמים יש זכות לג'יהאד נגד אויביהם"

שה"ח הסורי, פארוק אל-שרע, העניק ראיון לסנאא אל-סעיד, כתבת שבועון האופוזיציה המצרי, "אל-אסבוע". בין דבריו: "אנו מקווים שארה"ב תפעיל לחץ על ישראל כדי שהפלסטינים ישובו למולדתם ולבתיהם, בהתאם להחלטה 194...; איננו יכולים לקבל הגיון אמריקאי האומר שכאשר עיראק מתנגדת למטוסים האמריקאים באזורים האסורים בטיס, היא מפרה את החלטה 1441..."

בהתבטאות ראשונה מסוגה, אישר בכיר עיראקי כי ארצו אינה מוציאה מכלל אפשרות להשתמש בנשק להשמדה המונית, כדי להגן על המשטר. הדברים התפרסמו בידיעה הראשית ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-קדס אל-ערבי", הידוע בתמיכתו בסדאם חוסיין

כחברה (גם אם בלתי קבועה) במועצת הביטחון, רואות מדינות ערב את סוריה כנציגתם בארגון ולכן הסכמתה של סוריה לדרישת ארה"ב, לחייב את עיראק לקבל את פקחי הנשק גרמה להתמרמרות ברחוב הערבי. קברניטי דמשק הסבירו כי בכך מנעו מעיראק סנקציות ואף פעולה צבאית, אך בעלי טורים רבים את סוריה ראו בהחלטה שת"פ ההחלטה הפרו-אמריקאית

בעקבות "זכייתו" של סדאם חוסיין במאה אחוזי תמיכה ולאור סדרת משפטים פוליטיים שנערכו בשנה האחרונה בסוריה, כתבה בעלת הטור נהלה אל-שהאל ביומון הלונדוני "אל-חיאת": את הבחירות בעעיראק הגדירה כ"דמוקרטיה דיקטטורית"; על העברת השלטון בסוריה מאב לבן כתבה כי זו "רפובליקה תורשתית" וכינתה זאת "אם כל ההמצאות"

פרופסור עדנאן חב אללה, פסיכולוג ערבי החי בפאריס, פרסם מאמר ביומון "אל-חיאת", בו הוא מציג ניתוח פסיכולוגי של תסביך האב ממנו סובל, לטענתו, נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש. לדבריו, "כל מי שצופה בג'ורג' בוש האב בנוכחות בנו, מבחין כי הקשר ביניהם עוד מצוי בתקופת ההתבגרות. מבטי האב אל הבן הם מבטים מלמעלה, בדומה למורה המתגמל תלמיד שהצטיין

כתב שבועון האופוזיציה המצרי, "אל-אסבוע" בבגדאד, סיד נצאר, קיים ראיון עם נשיא עראק, סדאם חוסיין. לדברי "אל-אסבוע", זהו הראיון הראשון שהעניק נשיא עראק לכלי תקשורת כלשהו מזה 12 שנה.  בהקדמה הארוכה לראיון, כתב נצאר כי "לא כל מה שעיתונאי שומע הוא אומר. מה שהוא אומר זה רק מה שמותר וניתן ובתנאי שאינו פוגע בביטחון הלאומי הערבי

תוצאות משאל העם שערך סדאם חוסיין בנוגע לקדנציה נוספת כנשיא –% 100 בעד – עוררו בעיקר לעג וביקורת בתקשורת הערבית. עבד אל-והאב בדרח'אן, בעל טור ביומון אל-חיאת, כתב: "האם משאל העם העיראקי ותוצאותיו ראויים לפרשנות כלשהי? האם מה שהתרחש הוא באמת משאל עם ... שיש לו משמעות כלשהי? אין ספק ש'מאת האחוזים' מהווים בדיחה שחורה וחצופה..."

ראיון שהעניקה היועצת לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב, קונדוליסה רייס, ל'פייננשל טיימס', עורר זעם בתקשורת הערבית. בראיון אמרה רייס כי ארה"ב רוצה להביא דמוקרטיה וחירות לעולם האסלאמי. בתגובה, פתחו עיתונים במצרים ובסוריה במתקפה אישית חריפה על רייס, תוך התמקדות במוצאה האפרו-אמריקאי

במאמר, שקטעים מתוכו מתורגמים להלן, ושהתפרסם באתר השמאל  www.ahewar.org, קרא עארף עלואן, סופר ומחזאי ערבי מפורסם ממוצא עיראקי, המתגורר כיום בלונדון, לכל העולם הערבי להכיר בזכותם החוקית של היהודים' על מולדתם על בסיס הקשר ההיסטורי של העם היהודי אליה, קשר שהיה קיים עוד לפני הכיבוש הערבי ונמשך גם לאחריו

מדי כמה ימים, מכריז שיח' אל-אזהר, מחמד סייד טנטאוי, על עמדה שלעתים נראית כסותרת את העמדה עליה הצהיר קודם לכן. ואולם, מהצהרותיו בשבועות האחרונים ניתן להסיק כי שיח' אל-אזהר תומך בהכרזת הג'יהאד נגד כוחות הקואליציה ובפיגועי התאבדות ובמקביל הוא תומך בקריאה להתפטרותו של סדאם חוסיין

עורך היומון הלונדוני, "אל-קדס אל-ערבי", עבד אל-בארי עטואן, ידוע בתקשורת הערבית בתמיכתו באסאמה בן לאדן ובסדאם חוסיין. בעקבות לכידתו של סדאם, מנסה עטואן להפיץ תיאוריות קונספירציה המסבירות כיצד נעצר ללא התנגדות, בניסיון להפריך את אמינותה של ההודעה האמריקאית 

שלושת העיתונים הרשמיים בסוריה יצאו במתקפה חריפה נגד ירדן ונגד עיתונאים ירדניים אשר מתחו ביקורת על בשאר אסד בעיתון הירדני אל-ערב אל-יום, כולל טענות כי הוא  תומך בכיבוש האמריקאי בעיראק. העיתון הסורי אל-אקתצאדיה כתב: "מי שתוקף את עמדת סוריה הם מי שחתמו על הסכמי ואדי ערבה והסכמי אוסלו, וחיפו על נוכחות כוחות ארה"ב על אדמת המדינונת ירדן

יומון האינטרנט האיראני רוז חשף במרץ 2008 תוכן מכתב המסווג ששלחה 'המועצה העליונה לביטחון לאומי' (ב-11.2.2008), אל עורכי העיתונים וסוכנויות הידיעות באיראן בו  פורטו הוראות המועצה כיצד צריכה התקשורת האיראנית להציג לציבור את דו"ח אל-בראדעי האחרון שבחן את מידת שתה"פ של איראן עם סבא"א, שיחותיה עם ארה"ב בנוגע לעיראק, מערכת הבחירות באיראן והיחס למדינות המערב

לאחרונה, דווח בתקשורת בארה"ב על רגשות אנטי-אמריקאים בקרב הציבור והאליטה בכווית, בעקבות סקר שערך היומון הכוויתי "אל-ראי אל-עאם" על פיו 74% מהכוויתים סבורים שבן לאדן הוא "גיבור". תשומת לב מעטה בלבד ניתנה לבעלי טורים בעיתונים כוויתים מובילים הקוראים לארה"ב שלא להסס ולתקוף את משטרו של סדאם חוסיין

מנהיגי האיגודים המקצועיים בירדן ערכו מסע בן 8 ימים לעיראק, סוריה, ולבנון תחת הכותרת "מסע האחדות הערבית", אליהם נלווה בסאם אל-בדארין מהיומון אל-קדס אל-ערבי.. יו"ר 'הועדה לתמיכה בעיראק' בהתאחדות המהנדסים הערביים, ריאד אבו הזים, סיכם את המסע באומרו: אני מבין כעת מדוע אין אחדות ערבית וספק אם ניתן להגשימה עם המנהיגים שפגשה המשלחת

ב- 9.9.02 בכינוס המועצה המחוקקת הפלסטינית במשרדו של יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, ברמאללה, נשא ערפאת נאום שבו הופיעו אלמנטים שונים מאלו המוכרים מנאומיו לאחרונה. עיקר הנאום הוקדש לתמיכה בהסדר מדיני, לגינוי הפגיעה באזרחים ישראלים "המזיקה לאינטרס הפלסטיני" ולהדגשת הצורך ברפורמות ובעריכת בחירות

יומון הרש"פ "אל-חיאת אל-ג'דידה" דיווח על כנס שערך ארגון "חזית השחרור הערבית" הקשור לעיראק בבית משפחת השהיד מרואן זלום בחברון בו חולקו תרומות מטעם הנשיא העיראקי, סדאם חוסיין, למשפחות של שהידים מאזור חברון. תרומות של סדאם חוסיין חולקו בשטחים כבר בעבר אך הן לא זכו לדיווח מפורט מצד יומון הרש"פ

מאז החלה המלחמה בעיראק, פרסם העורך הראשי של היומון הסעודי-לונדוני אל-שרק אל-אוסט, שורה של מאמרי ביקורת  על סיקור המלחמה בעיראק בתקשורת הערבית: "....התקשורת הערבית היום, על נטייתה הברורה להגזמה ולהבטחות ניצחון, מזינה את הציבור בסיפורים שאין להם קשר למתרחש בשטח ומשחזרת התקשורת הישנה, בצבעים ובטכנולוגיה אלקטרונית..."

בפסגת המנהיגים הערביים שהתכנסה בשארם אל-שיח', העלתה מדינת האמירויות הערביות [מאע"מ] את ההצעה לפתור את משבר עיראק בכך שסדאם חוסיין יוותר על השלטון ויגלה מעיראק, בתמורה לערבויות בינלאומיות לביטחונו. ההצעה עוררה סערה ולא זכתה לגיבוי רשמי מצד המדינות האחרות

היומון הפלסטיני "אל-חיאת אל-ג'דידה" פרסם כי עשרות ילדים מרפיח החברים ב"פרלמנט הפלסטיני הצעיר" - גוף שהוקם על ידי תנועת פת"ח - ערכו משפט שדה לנשיא האמריקאי, ג'ורג' בוש, אשר במהלכו הואשם ברצח ילדים ערבים רבים והוכרז כפושע מלחמה

שיח' אל-אזהר, מחמד סיד טנטאוי, פרסם בעבר פסקי הלכה סותרים תוך פרקי זמן קצרים בסוגיות שונות, למשל שאלת התקינות ההלכתית של פיגועי ההתאבדות של פלסטינים נגד ישראלים. כעת, שוב נתגלעו סתירות בפסיקות השונות הנוגעות לג'יהאד נגד ארה"ב במידה שתפתח מלחמה בעיראק

יחסה של איראן למתקפה אמריקאית על עיראק מורכב. היא רואה בנשיא עיראק מוקצה מחמת מיאוס, מי שאחראי למלחמת שמונה השנים, אותה כפה על איראן ב-1980, והאחראי לתקיפת אזרחיה בנשק כימי. יחד עם זאת, רואה איראן בנוכחות האמריקאית בגבולותיה איום גדול עוד יותר לביטחון משטרה והאינטרסים הלאומיים שלה

אתר האינטרנט  "אל-ערביה" פרסם ממצאי שיחה עם איתאללה פאדל אל-מאלכי, איש דת  שיעי עיראקי בכיר השוהה בקום שבאיראן, בה הוא מתח  ביקורת על התערבותם של אנשי דת איראנים המתגוררים באל-נג'ף בפוליטיקה העיראקית; תקף את הפעולות הצבאיות של ממשלת עיראק בבצרה נגד "צבא המהדי" ויצא נגד הקמפיין הכופה על נשים בבצרה חבישת חיג'אב

למרות התגובות החיוביות מצד גורמים ערביים כמו סעודיה, מצרים והליגה הערבית ואף הועד הפועל של אש"פ, לנאומו של הנשיא בוש בעניין פרסום 'מפת הדרכים' האמריקאית היו ברש"פ בכירים רבים אשר הביעו הסתייגות מנאום זה ואף ראו בו ניסיון לרצות את דעת הקהל העולמית ביחס למתקפה נגד עיראק

כמדי יום לאחרונה, הציגה הטלוויזיה העיראקית ראיונות עם אנשי דת, "מתאבדים-מתנדבים ערביים", ואזרחים. המוטו שחזר על עצמו כמעט בכל הראיונות היה "עיראק היא סדאם וסדאם הוא עיראק". בעיתונות הערבית התגובות למלחמה נעו בין התייצבות מוחלטת מאחורי עיראק ונגד ארה"ב, לבין הסתייגויות מהתנהלותו של סדאם חוסיין

מחמד מצטפא, עיראקי החי בפאריס, שיגר מכתב למערכת היומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת" בו כתב, הין היתר: ".. האסון שלנו העיראקים הוא שארה"ב היא המחלה המסוכנת שלנו אבל בה בשעה, היא גם תרופתנו היחידה..."

בהדרגה משנים עיתוני הממסד במצרים את הטון כלפי המלחמה בעיראק. טרם תחילת המלחמה, קראו עיתונים אלה לסדאם חוסיין להתפטר כדי לחסוך לעם העיראקי את המלחמה. בימיה הראשונים של המלחמה, הם הסתפקו בקביעה שהמלחמה "איננה לגיטימית". ואולם, בימים האחרונים, החלו עיתוני הממסד במצרים לצאת נגד ארה"ב במובהק

דובר ארגון 'אל-קאעדה', סלימאן אבו ר'ית', פרסם מאמר ב-3 חלקים באתר של "מרכז המחקרים האסלאמיים", www.alneda.com המזוהה עם 'אל-קאעדה'. לדבריו, מה שקרה לאמריקה מהווה דבר טבעי ואירוע צפוי לגבי מדינה שהפעילה את שיטת הטרור ואת חוק הדיכוי נגד האומות והעמים וכפתה דך חיים אחת, כאילו אנשי העולם כולו הם פקידיה

מדרשת יום שישי במסגד עבד אל-קאדר אל-גי'לאני: "...הו המוג'אהדין המאמינים, נשבענו אמונים למחמד על הג'יהאד... אנו צבאו של אללה, אנו שלוחמים נגד מי שלוחם בנו. הו המאמינים המוג'אהדין בכל מקום... הנה הרוע הגיע, הנה השטן הגיע עם צבאו, והנה המוג'אהדון הכריזו על הג'יהאד שלהם למען אללה, כדי להוריד את הדגלים הכופרים ומלאי הטינה.."

נשיא סוריה, בשאר אסד, העניק ראיון לטלאל סלמן, עורך יומון הלבנוני הפרו-סורי, "אל-ספיר". בין דבריו של אסד:  יש ליישם את הסכם ההגנה הערבי המשותף ביחס לעיראק כל עוד ישראל קיימת, היא מהווה איום; ישראל לא תהפוך למדינה לגיטימית, גם אחרי השלום

 העורך הראשי של היומון אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, קיים שיחה "על כוס קפה", עם בכיר ערבי "ששור על עילום שם" בנוגע לאפשרות מניעתה של מלחמה בכך שסדאם יגלה מבגדאד. בשיחה שפורסמה בטורו של אל-ראשד, יש כדי ללמד על תמיכה עקרונית של מנהיגים ערביים באופציה זו מחד גיסא, ועל חששותיהם מפני השלכותיה, מאידך גיסא

כתב היומון הסעודי-לונדוני, "אל-חיאת", ר'סאן שרבל, דיווח מפי "מקורות יודעי דבר" על תוכניות ההימלטות של סדאם, במקרה של מלחמה בכתבו: "מקורות יודעי דבר בנוגע למתרחש בתוך עיראק אמרו ...שהנשיא, סדאם חוסיין, העביר לבכירי עוזריו בתחילת פברואר הנחיות שיאפשרו למפקדי הגייסות והדיוויזיות להתמודד מול ארה"ב מבלי להמתין להוראותיו

העיתונות הסורית מרבה לתקוף את ההכנות האמריקאיות לקראת המלחמה בעיראק. העיתונים הסורים, המבטאים את דעת השלטון בדמשק, מייחסים לארה"ב כוונות להשתלט על הנפט העיראקי, לחלק מחדש את המזרח התיכון ולחזק בכך את ישראל; העיתונות  הלבנונית נמנעת מלתקוף את ארה"ב והאמרים בה מתמקדים בקריאות למנוע את המלחמה

עורך היומון המצרי הממסדי, "אל-אהראם", אבראהים נאפע, פתח במתקפה חזיתית נגד נשיא עיראק, סדאם חוסיין, ומשטרו והאשים אותו באחריות למשבר. במאמרו, חזר נאפע פעמים רבות על קביעתו שעיראק לא שיתפה פעולה עם האו"ם והשמיט את התביעה להימנע מהחלפת המשטר העיראקי, מרשימת התביעות הערביות שהציג למקרה של מלחמה

עמדת כמה ממדינות אירופה בנושא העיראקי – ובעיקר עמדתה של צרפת – זוכה לשבחים בתקשורת הערבית משום שהיא נתפסת, בעיקר, כעמדה אנטגוניסטית לארה"ב. עוד בטרם התגלעה המחלוקת בנאט"ו בסוגיית ההגנה על תורכיה, שיבח שר הבריאות העיראקי, אומיד מדחת מבארכ, את העמדה הצרפתית והגרמנית ביחס למלחמה בעיראק