מנכ"ל אל-ערביה: הגרעין האיראני – מכשיר להשתלטות על האזור

במאמר שכותרתו "איננו מפחדים מן הגרעין האיראני" כתב מנכ"ל ערוץ אל-ערביה עבד אל-רחמן אל-ראשד ביומון "אל-שרק אל-אוסט"[1]:

"בביקור שערך לאחרונה אחד מהבכירים מהמפרץ בטהראן, הוא נפגש עם הנשיא האיראני אחמדי-נז'אד. בין השניים נערכה שיחה חשובה מאוד בנוגע להאשמות המופנות כלפי איראן על ניסיונה להשיג נשק גרעיני, האשמה שיש ביכולתה להוביל להטלת מצור [על איראן] ואולי אף למלחמה גדולה נוספת באזור.

חבר נלהב סיפר לי מה אירע [בפגישה]: הנשיא האיראני פנה לבכיר המפרצי בטרוניה 'מדוע אתם מאמינים שאנו שואפים לבניית פצצה גרעינית? איננו טיפשים'. [עוד] אמר נז'אד: 'הפצצה הגרעינית לא הועילה לארה"ב במלחמה [המתנהלת] היום באפגניסטן והיא לא הצילה אותה מתבוסה במלחמה בעיראק. [פצצה גרעינית] אינה מביאה ניצחון לאיש. אילו היינו מתקיפים את ישראל בנשק גרעיני, כנראה שהיו מתים יותר פלסטינים מישראלים. כמו כן, יכולת ההרתעה הגרעינית של האמריקאים והישראלים מספיקה כדי להרוס את איראן ולפיכך אין זה הגיוני שנשאף לבניית נשק גרעיני. הדברים הנאמרים בנוגע לאיראן הם שקרים ותו לא.'

[דברי נז'אד] יפים ומשקפים הגיון ותבונה פוליטית. אולם כולנו יודעים שכוונות אינן נמדדות במילים וכי דברי [אחמדי-נז'אד] לא תואמים את העובדות האיראניות בשטח. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, הנחשבת זהירה [בקביעותיה] וכמי שמנסה להתרחק מהאשמות פוליטיות, הודיעה השבוע כי מפיקוחה עולות ראיות חדשות המלמדות שאיראן מתכוונת לייצר נשק גרעיני. אולי הסוכנות טועה ומשתפת פעולה עם האמריקאים אולם מה שיאפשר לפסוק בעניין הוא פתיחת המתקנים האיראנים לפיקוח ישיר, ולכך ממשלת נז'אד מסרבת.

איננו מפחדים מפצצה גרעינית איראנית כנשק. בנשק זה לא יעשה שימוש צבאי, אלא הוא ישמש כאמצעי לשינוי חוקי המשחק. אנחנו פוחדים ממדיניותה של איראן המשתמשת בכל האמצעים כדי לכפות את קיומה [כמעצמה אזורית], והנשק הגרעיני הוא רק אמצעי לכך. לו היתה לסדאם [חוסיין] פצצה גרעינית כאשר פלש לכווית, היא היתה נשארת כבושה עד היום, מאחר ומעצמות לא יסתכנו במלחמה עם מדינה שיש לה נשק גרעיני. אם תכבוש איראן מחר את בחריין – וזהו דבר אפשרי ביותר – או אם יכבשו המליציות שלה את דרום עיראק, שום מעצמה לא תעז למנוע מאיראן לעשות זאת באמצעים צבאיים. לקהילייה הבינלאומית תוותר הברירה או לנהל מו"מ ולהתמקח עם איראן, או להטיל עליה סנקציות כלכליות שכולנו יודעים שהן לא הרתיעו אף כובש בעבר והן בוודאי לא ירתיעו את איראן.

איננו מפחדים מפצצה גרעינית בידי איראן. אנו חוששים מהגיונו של המשטר הנוכחי בטהראן שבזבז את כספי ארצו על חזבאללה, על חמאס, על התנועות הקיצוניות בבחריין, עיראק, תימן ועל האחים המוסלמים ותמך בכל קיצוני האזור. שאיפת משטרו של נז'אד להתרחבות, להגמוניה ולהשתלטות ברורה בשטח, ולשם כך הוא זקוק למטריה גרעינית שתגן עליו מהרתעה של מעצמה [כלשהי]. מדינות המפרץ אשר בנו ערים ומפעלים עצומים על גדת המפרץ יהפכו – עם הימצאותו של נשק גרעיני בידי איראן – לבנות ערובה של גחמות נז'אד וממשלתו הקיצונית. יתכן ותאמרו כי אלו דברי הבל חסרי בסיס, ואפשרי שאלו באמת דברי הבל, אולם לא ניתן להשאיר את האזור למבחן המציאות. כאשר נגלה כי המציאות כואבת נחמיץ את ההזדמנות [לשנות את השלכותיה].

ב-1990 קיבל סדאם חוסיין את פניו של את אמיר כווית בחיבוקים ולאחר ארבעה חודשים כבש את ארצו וגירש את תושביה. לכן, הניחו להבטחות ולמסרים המרגיעים של הבכירים; הניחו גם לפרשנויות של הפוליטיקאים ולדעות כותבים [בעיתונים] כדוגמתי. התייחסו רק לעובדות. העובדה הבסיסית היא שאיראן סירבה לפיקוח מלא [של סבא"א] וסירבה לכל ההצעות המאפשרות לה העשרת בטוחה [של אורניום] עם פיקוח תמידי. ממשלת נז'אד סרבה [גם] להצעת סעודיה ורוסיה להעשיר [אורניום] מחוץ לאיראן שתבטיח לה את כל צרכיה בנוגע לדלק גרעיני למטרות שלום. ממשלתו גם סירבה להעשרה משלימה [של אורניום] בכל מדינה שהוא סומך עליה, כולל חברתו תורכיה. [אחמדי-נז'אד] סירב לכל ההצעות [הללו] מפני שהן למעשה מפסיקות את תוכניתו הצבאית ... איננו מדברים על מדינה שוחרת שלום כמו תורכיה, אלא על משטר מהפכני המעוניין לשנות את האזור ולהשתלט עליו. באמצעות החזקת נשק גרעיני תהיה לו היכולת לעשות את מה שאין ביכולתו לעשות [כיום] וזאת מבלי לזרוק ולו פצצה אחת."