המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אחמדי-נז'אד ואסד: אנו הכוח העולה; ארה"ב - עבר זמנה
31/5/2009

 

אחמדי-נז'אד ואסד: איראן וסוריה הכח העולה; ארה"ב – עבר זמנה

 

בתחילת מאי 2009 נועדו בדמשק נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נז'אד ונשיא סוריה, בשאר אל-אסד. בתום פגישתם הצהירו שני הנשיאים כי היחסים בין מדינותיהם אסטרטגיים ומהווים מופת לאזור ולעולם. לדבריהם, האזור עומד בפני שינוי דרמטי, אותו מתוות איראן וסוריה במסגרת סדר עולמי חדש שיבוא במקומו של הסדר הישן  אותו הובילה ארה"ב מאז מלה"ע השנייה.

 

נשיאי איראן וסוריה קראו לגירוש הנוכחות הזרה [ארה"ב], מן האזור והדגישו כי עמי האזור, בניצוחן של איראן וסוריה, הם שינהלו אותו. הם גם הדגישו את הצורך בחיזוקה של עיראק ויציאת הכוחות הזרים ממנה ואת הצורך בשיתוף פעולה בין ארבעת הכוחות האזוריים - איראן, סוריה, עיראק ותורכיה.

 

מדברי אסד עולה, כי סוריה בראשותו אימצה את העמדה האיראנית האנטי-אמריקאית, והיא מתייצבת באופן מודגש לצד איראן. יצוין כי הצד הסורי אימץ גם את הרטוריקה האיראנית ואף את מטבעות הלשון של אחמדי-נז'אד אשר שבו והופיעו ביומונים הסוריים שסקרו את הביקור.[1] להלן עיקרי הנושאים שנדונו בין הנשיאים:

 

ארה"ב זקוקה לאיראן ולסוריה

נשיא איראן אחמדי-נז'אד אמר בתום פגישתו עם הנשיא אסד כי "תנאי האזור משתנים במהירות לעבר המטרות של סוריה ושל איראן, ואלו [הכוונה לארה"ב ולמערב] שדרשו במשך שנים כי איראן וסוריה יפסיקו לעמוד איתן על זכויותיהן וזכויות עמי האזור מודיעים היום במפורש כי הם זקוקים לעזרת איראן וסוריה..." לדבריו, "אלו שרצו לאלץ את איראן ואת סוריה לסגת [מעמדותיהן] זקוקים להן היום לפתרן בעיותיהן. מי שתארו את איראן ואת סוריה כציר הרשע [הכוונה לארה"ב בראשות בוש] מבקשים היום יחסים עם שתיהן...

"עלינו להגיע לנקודה שבה מעורבות הזרים ו[אלה] המדברים באלימות תיעלם, ואזורנו יהיה חופשי, מתקדם וידידותי... אויבי אומות האזור שבעבר דיברו מעמדה מתנשאת ונהגו להאשים ולהעליב את איראן ואת סוריה, נמצאים היום בעמדת חולשה ובפני מבוי סתום מוחלט, ואינם מסוגלים לפתור אפילו את הבעיות הקטנות ביותר. אין להם שום אסטרטגיה נבונה לפתרון סוגית פלסטין, אפגניסטן או כל מקום אחר בעולם."[2]

 

סדר עולמי חדש ללא המערב

אחמדי-נז'אד אמר כי "לצד ההתנגדות והעמידה האיתנה, יש לחתור לסדר חדש בעולם, כיוון שאחרת יקומו משטרים עושקים חדשים."[3]  לדבריו, היסודות הרעיוניים של המערב "לא אנושיים ושייכים לעשורים שחלפו ... הם רוצים לפתוח את הדלתות החדשות באמצעות המפתח של המנעולים הישנים, בלי להבין שהקוד לפתיחת המנעולים של האנושות היום הוא הדרך האנושית והאלוהית."  לדבריו, "ההגות והארגון שקמו לאחר מלה"ע השנייה הגיעו לסוף דרכם והם [המערביים ומוסדותיהם] אינם מסוגלים לפתור את הבעיות העולמיות כיוון שבסיס החשיבה שלהם הוא אפליה ו[זריעת] חוסר ביטחון."[4]

 

היומון הסורי תשרין חזר על דברי הנשיא אחמדי-נז'אד וטען כי "...כל הכוחות האזוריים והבינלאומיים מבינים [כעת] שמפתחות האזור [נמצאים בידי סוריה ואיראן] וכי הן שעומדות בפתח השערים המדיניים. לא ניתן לעקוף אותם או לעבור דרכם מבלי שדמשק וטהראן משוכנעות, מסכימות ומבינות כי הדבר משרת את האינטרסים של כל אחת מהן, ולאחר מכן את האינטרסים של האחרים.[5]

 

הנשיא אחמדי-נז'אד טען לאחר פגישתו עם אסד כי התנאים השוררים בעולם אינם לטובת המעצמות הכוחניות ובמיוחד ארה"ב. לדבריו, "המטרות והמגמות הראשיות של המדינאים האמריקאים נותרו כבעבר אבל הם לא יכולים לפעול משום שהם נחלשו... המדינאים האמריקאיים נקלעים כיום לסתירה: מחד גיסא הם רוצים לשמר את המשטר הציוני ומאידך גיסא הם זקוקים לאיראן ולסוריה... שניצבו איתן מול המדברים באלימות, תוך הסתמכות על העקרונות האנושיים ועל חסד הניצחון האלוהי. היום תנאי האזור והעולם משתנים במהירות לטובת השקפותיהן ומטרותיהן של סוריה ואיראן. אלו שבמשך שנים ארוכות הודיעו כי יש ללחוץ על איראן ועל סוריה ורצו למנוע את ההגנה על זכויות אומות האזור, מודים כיום שהם זקוקים לתמיכת ולעזרת טהראן ודמשק בפתרון בעיותיהם, וזהו ניצחון גדול.... אני מאמין שאהדה לרעיונות משותפים ועמידה איתנה הם סוד הניצחון. היום אנו נמצאים בתחילת שביל הניצחון, וניצחונות גדולים יותר [נמצאים] בדרך."[6]

במאמר ביומון הסורי תשרין, טען נאצר קנדיל, חבר פרלמנט לבנוני לשעבר המקורב לסוריה, כי המצב באזור השתנה בעקבות כישלון מאמצי הברית האסטרטגית האמריקאית-ישראלית לשבור את הברית האסטרטגית הסורית-איראנית. לטענתו, "הפסגה הסורית-איראנית השבוע ודברי שני הנשיאים ... מצביעים על כוחן של ההנהגות הסורית והאיראנית ועל הכרתן ב[קיומה של] נקודת פתיחה חדשה ... לקראת גיבוש סדר אזורי חדש בהנהגתן...". לדבריו, אחת האינדיקציות למצב החדש, הם שיקולי הבריתות שתורכיה עורכת.[7]

 

יחסי איראן-סוריה: מופת לעולם

שני הנשיאים כינו את היחסים בין טהראן לבין דמשק כאסטרטגיים וציינו כי "היחסים והשת"פ המעמיק בין איראן לבין סוריה בתחומים שונים ישגשגו במהירות ויגדלו."[8] אחמדי-נז'אד קבע: "סוריה ואיראן נחלו ניצחונות גדולים והתנאים שלנו היום שונים לעומת תנאי העבר." לדבריו, היחסים הבילטראליים בין איראן לבין סוריה מעמיקים ואין להם שום הגבלה: "אנו רוצים להציג את יחסי האחווה בין איראן לבין סוריה כמופת לאזור ולעולם. יש בינינו הבנה הדדית מוחלטת באשר לצורך בתיאום בין רצון עמי האזור לבין ממשלותיהם."[9]

גם אסד טען כי "הקשר בין סוריה ואיראן הוא אסטרטגי וכי ביקורו של הנשיא אחמדי-נז'אד מצביע על חשיבות הקשר האסטרטגי הזה ועל הצורך בהתייעצות ובתיאום מתמשכים בין סוריה ואיראן."[10]

היומון הסורי אל-וטן התייחס לאינטרס הערבי לראות באיראן בת ברית וטען כי "סוריה וסודאן הן היחידות שנוקטות במדיניות הרואה באיראן בת ברית וכוח תומך בערבים מול ישראל, הכיבוש והתוקפנות שלה ולכן ממשלת נתניהו מתמקדת בהן.

האינטרס הערבי טמון ב:

1. התנתקות מהמדיניות הישראלית שמציירת את איראן כאויבת של הערבים ואי היגררות אחר הניסיון לתקוע טריז בין הערבים לבין איראן, מאחר והדברו משרת בראש ובראשונה את האינטרסים של ישראל על חשבון האינטרסים הערביים.

2. התייחסות לאיראן כאל ידידה של הערבים וככוח הרתעה וריסון מול ישראל ותוקפנותה. [איראן] לקחה חלק ועדיין לוקחת חלק בשינוי מאזני הכוח לטובת העמדה הערבית. למאזני כוח חדשים אלה היה חלק בשכנוע הממשל האמריקאי לשנות את מדיניותו ביחס לסכסוך באזור.

מדיניות ההשענות על ארה"ב והכנסת כל הקלפים לכיסה, אינה משרתת את עמדת הערבים ולא את האינטרס שלהם בחיזוק כוחם וחיזוק מאזני הכוח שיצרו ניצחונות ההתנגדות שנתמכה על ידי סוריה ואיראן."[11] 

 

פיתוח שת"פ של איראן וסוריה עם עיראק ותורכיה

אחמדי-נז'אד ואסד התייחסו גם להכרח שבקידום שתה"פ בין מדינות האזור: "שתה"פ המרובע בין איראן, סוריה, עיראק ותורכיה יועיל לאומות האזור", נאמר בהודעתם.[12]

בנוגע לשיחות בסוריה, אמר אחמדי-נז'אד: "חלק מהשיחות שלנו היה על מנת לגבש שת"פ משולש בין איראן סוריה ועיראק. אני, בשאר אסד ונורי אל-מאלכי שואפים [ליישם] פרויקטים בתחומי הנפט, הגז והתעבורה..."

"איראן וסוריה תומכות בהשכנת ביטחון ובחיזוק הממשלה העיראקית החוקית, וסבורות שאחדות עיראק ויציאת [הכוחות] הזרים מהמדינה הזו יועילו לעיראק ולכל האזור ... איש לא הזמין אותם, וככל שהם יקדימו לעזוב את האזור, הדבר יועיל אף להם. אם הם רוצים לשרת [מישהו] הם צריכים לבצע את השרות הזה לעמיהם - יש 80 מליון עניים באמריקה ועשרות מיליוני עניים באירופה."[13]

 

הנשיא אסד אמר: "אנו מרוצים מההתפתחויות האחרונות בעיראק, במיוחד הבחירות המקומיות שהיו לאחרונה והעניקו אינדיקציות חזקות וברורות לכך שהעם העיראקי רוצה באחדות ארצו ושעיראק לא תצעד לפירוק ומאבק בין בני אותה מולדת, אשר ייתכן ויש כאלה שרצו בו... הסכמנו לתמוך בממשלה העיראקית הנוכחית במאמציה לפייס בין בני העם העיראקי  ופלגיו כדי להוביל לנסיגה מלאה של הכוחות [הזרים] ויציאת החייל הכובש הזר האחרון מעיראק..."[14]   

 

היומון הסורי אל-ת'ורה כתב: "...כאשר הם [נשיאי איראן וסוריה] פונים במשותף לעיראק ... הם מניחים את הבסיס לאפשרות של [יחסי] שכנות, שת"פ והבנה הדדית לגבי גיבוש תוכניות לעתיד במזרח הזה, כחלופה בטוחה לתוכנית שגובשה הרחק מהאזור ומעמיו. השת"פ וההתמודדות הרגועה של סוריה ואיראן עם האתגרים הם מסר לעולם, ולפני כן למדינות האזור, שבידיהן הפתרונות לבעיותיהן ולא בידי מדינות הנופלות היום בשל תוכניותיהן המדיניות והכלכליות. יש באזור מדינות גדולות אחרות, עצומות, ויחד אנו יכולים לגבש, לא ציר לתקיפת האחרים, אלא מרכזים לשת"פ, לצורך פתרון בעיותינו והשתתפות בפתרון בעיות האזור..."[15]

היומון הסורי אל-וטן הביא את דברי הנשיא אחמדי-נז'אד שהתייחס לשת"פ אזורי בין שלוש המדינות, עיראק, סוריה ואיראן, והוסיף ש"תורכיה קרובה מאוד להצטרף לשת"פ האזורי הזה..."[16]

חיזוק לדברים אלה ניתן למצוא בדברי הנשיא אסד במהלך ביקורו של נשיא תורכיה, עבדאללה גול, בסוריה ב-15-17.5. אסד אמר: "ישנו שת"פ בין תורכיה ועיראק; היחסים בין תורכיה ואיראן מתחילים להתהדק וישנם יחסים טובים שמתהדקים בין סוריה ועיראק [לצד] יחסים הדוקים בין סוריה ואיראן..."[17]

מאמר ביומון "אל-וטן" תיאר, בעקבות ביקור גול,  את יחסי סוריה - תורכיה כ"מודל לחיקוי" וקרא "להרחיב בסיס זה אל מדינות נוספות באזור, כמו עיראק ואיראן, כדי ליצור חוליה כלכלית ומדינית בעלת משקל אסטרטגי ומימד אסלאמי, שתהווה מוקד משיכה למדינות אחרות, במיוחד המדינות הערביות. [חוליה זו] תבטיח שבעיות האזור תיפתרנה בהתאם לאג'נדות של מדינות האזור ולא עפ"י תוכניות [של גורמים] חיצוניים ושבטחון האזור יהיה בידי תושביו...". עוד נכתב כי "הצטרפות איראן והגורמים הערבים [לברית הסורית-תורכית] תהפוך אותה לגורם אסטרטגי שיחולל שינוי איכותי במאזן הכוחות במזה"ת..." לדברי המאמר, יצירתה של ברית זו התאפשרה עקב השיוני שחוללה בתורכיה עליית מפלגת הצדק [האסלאמית] לשלטון.[18]           

 

תמיכה בהתנגדות – חובה אנושית

אחמדי-נז'אד ואסד הדגישו כי "המשך התמיכה בהתנגדות הפלסטינית ובממשלה העממית של עיראק, עד ליציאת הכובשים, הם מבין הנושאים הנמצאים בסדר העדיפויות של איראן ושל סוריה."[19]  אחמדי-נז'אד תאר את התמיכה בהתנגדות הפלסטינית כחובה אנושית ועממית המוטלת על איראן וסוריה. לדבריו, "בז'נבה הצבנו מראה מול פני [המערבים] וראינו כיצד הם פוחדים אפילו להביט בהם... כאשר אנו מציבים מראה זו מולם מתברר מיהו ציר הרשע..."

הוא הוסיף: "היום עקומת הקיום של שוחרי הרוע ושל המדברים באלימות היא בירידה מוחלטת, וצעקותיו של המשטר הציוני, הנמצא במבוי סתום מוחלט, נובעות מחולשתו של מי שצועק מפחד בחושך. אבל העקומה של סוריה ושל איראן מטפסת, וזאת כתוצאה מעמידתן האיתנה ומתבונתן של שתי המדינות."

"... רבים נהגו לתאר את המשטר הציוני כמשטר בלתי ניתן לתבוסה, אך היום אפילו ילדינו אינם פוחדים מהם עוד... אין היום אף אדם בר דעת המכיר רשמית במשטר הציוני." [20]

היומון הסורי תשרין התייחס אף הוא למאבק באויב המשותף, ישראל, וטען כי "קיומה של עמדה משותפת בנוגע לעניין הפלסטיני וירושלים, המאבק עם האויב הציוני והתמיכה בכוחות ההתנגדות מוכיח [ששתי המדינות] מבינות באותו אופן את אופיו של האויב הזה, תוכניותיו ומטרותיו וכי הן מגיעות לאותה מסקנה לגבי החשיבות של העימות עם האויב הזה."[21] 



[1]  למשל, "סדר עולמי חדש" ו"פתיחת דלתות חדשות באמצעות מפתחות המנעולים הישנים"

[2]  פארס (איראן), 5.5.2009.

[3]  איסנא (איראן), 6.5.2009.

[4]  פארס (איראן), 5.5.2009.

[5] תשרין (סוריה), 5.5.2009.

[6]  איסנא (איראן), 6.5.2009.

 [7] תשרין (סוריה), 10.5.09.

[8]  איסנא (איראן), 6.5.2009.

[9]  פארס (איראן), 5.5.2009.

[10]  www.sana.sy  (סוריה), 6.5.09.

[11] אל-וטן (סוריה), 11.5.2009

[12]  איסנא (איראן), 6.5.2009.

[13]  פארס (איראן), 5.5.2009.

[14]  www.sana.sy  (סוריה), 6.5.09.

[15] אל-ת'ורה (סוריה), 6.5.2009

[16] אל-וטן (סוריה), 6.5.2009

[17]  אל-ת'ורה (סוריה) 17.5.2009

[18] אל-וטן (סוריה), 19.5.2009

[19]  איסנא (איראן), 6.5.2009.

[20] פארס (איראן), 5.5.2009. אחמדי-נז'אד נפגש בדמשק גם עם בכיר חמאס, ח'אלד משעל, ואמר לו כי ההתנגדות הפלסטינית חיונית להשגת הניצחון הסופי ועם מזכ"ל הג'האד האסאלמי רמדאן שלח. איסנא (איראן), 6.5.2009.

[21] תשרין (סוריה), 5.5.2009.