המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כיהאן: איראן ניצחה את ארה"ב באזור
21/9/2010

 

כיהאן: איראן ניצחה את ארה"ב באזור

 

במאמר מערכת מה-19 בספטמבר 2010, טען היומון האיראני כיהאן, המקורב למנהיג עלי ח'אמנאי, כי אותות ניצחונה של איראן במאבק הכוח האסטרטגי שלה מול ארה"ב במזה"ת ניכרים. היומון מנה את הישגי המדיניות האיראנית בזירה העיראקית למול הנסיגה האמריקאית, הישגיה בזירה האפגנית וכן בנושא הגרעין.

 

היומון ציין כי בעיית אפגניסטן היא בהולה עבור האמריקאים ולפיכך ארה"ב צפויה לפנות בקרוב לאיראן כדי שזו תסייע לה לפתור את המשבר שם. כיהאן הוסיף כי גם בסוגית הגרעין לא הצליחה ארה"ב לסכל את הפיכתה של איראן למדינת סף גרעין, והוסיף כי הישגיה הגרעיניים של טהראן יביאו אותה לשולחן המו"מ בתנאים נוחים יותר מבחינתה, וכעת, לאחר ששילמה את מחיר הסנקציות, צריך המערב להתפשר ולא איראן.

 

היומון ציין כי עקב מצבה הקשה של ארה"ב בזירות אלה – יחול בקרוב שינוי במערך הגיאו-פוליטי במזה"ת ואיראן תזכה להכרה גלובלית כמעצמה האזורית הבלתי-מעורערת במזה"ת. לעובדה זו, הדגיש כיהאן, תהיינה השלכות ברורות על יחסי איראן עם המערב.

 

להלן עיקרי המאמר:[1]

 

"...במזה"ת, [בו מתנהלת] הזירה החשובה ביותר של הסכסוך בין איראן למערב, מתחילים כעת להתבהר תוצאות המאבק האסטרטגי בין איראן לבין המערב, לאחר תקופה של חוסר ודאות והמתנה להכרעה.

 

בעיראק, התבססה האסטרטגיה האמריקאית על יצירת מבוי סתום בתהליך הפוליטי ועל מניעה בכל מחיר של הפיכתו של נורי אל-מאלכי לראש ממשלה. אולם, למרות זאת, ברור כעת שעל הבית הלבן להסכים בסופו של דבר לאופציה שזכתה לתמיכת איראן [קרי הצבת אל-מאלכי] כראש הממשלה. ההבדל הוא שבמהלך השנה החולפת הבין אל-מאלכי היטב שוב מיהו ידידו ומיהו אויבו... מה שכנראה יחיש את תהליך [מינויו לר"מ] הוא יציאת מרבית יחידות הקרב של הצבא האמריקאי מעיראק, דבר שישפיע באופן רציני על כושר המיקוח של [ארה"ב] על המאזנים הפוליטיים בתוך עיראק.

 

באפגניסטן, מדגישים האמריקאים מזה זמן שהם מסכימים לכך שהאסטרטגיה היחידה שתפעל תהיה אסטרטגיה אזורית, כזו שתציב את איראן במרכזה, כדי לפתור את מצב התוהו ובוהו השורר שם. עם זאת, הסיבה שאמריקה נמנעה עד כה מלהגיש לאיראן בקשת סיוע רשמית [בנושא אפגניסטן] היתה רצונה למנוע את הרושם לפיו היא הורידה מראש סדר העדיפויות שלה את נושא הגרעין האיראני.

 

[לאחרונה נראה כי] האמריקאים מתחילים להכיר בהדרגה בכורח לנוע לכיוון איראן ולהתחיל לבקש ממנה סיוע. דבר זה יקרה בקרוב. נראה שיותר מכל דבר אחר נובעת נטייה זו [לכיוון איראן] מן ההבנה האמריקאית  שנושא אפגניסטן בוער מדי מכדי להחשיבו לנושא שולי בדיון סביב הגרעין האיראני.

 

השאלה כיצד תגיב איראן לבקשה הזו אינה מעניינו של מאמר זה אך ברור כי העובדה שצרכיה של ארה"ב הפכו לקריטיים תגרום בקרוב לשינוי המערך הגיאו-פוליטי במזה"ת. אמריקה תבין היטב ש[למרות] אירועי [הבחירות לנשיאות באיראן] ב-2009, איראן היא הכוח האזורי הראשון [במזה"ת] ודבר לא השתנה בעניין זה.

 

הזירה השלישית בה יש לעיין כדי להשלים את תמונה זו, היא סוגית הגרעין האיראנית. בשנה וחצי האחרונות [של ממשל אובמה], הניחו האמריקאים שהדרך היחידה להסיג את איראן ממצב של [מדינת] סף [גרעין] היא לרוקן את החומרים הגרעיניים ממחסניה, כיוון ששני המרכיבים האחרים של [הגעה] למצב של [מדינת] סף, דהיינו ידע וציוד, אינם ניתנים כלל להגבלה. לכן הם התרכזו בפרויקט הזה. במהלך תקופה זו, ולמרות העליות והמורדות המפותלות הדיפלומטיות והמודיעיניות, המטרה לא הושגה ואיראן אף רשמה התקדמות משמעותית ביותר בתחומי ייצור החומר הגרעיני ומיומנות ההעשרה, אף מעבר לציפיותיה.

 

איראן מגדילה כעת את כמות החומר המועשר בדרגה נמוכה בנטנז, על בסיס התוכנית שהתוותה, והיא בוחנת טכנולוגיות מתקדמות יותר הקשורות לצנטריפוגות. חשוב מכך, בתנאים הנוכחיים איראן השיגה מיומנות מלאה בטכניקות ההעשרה לרמה של 20 אחוז, דבר שהוא בעל ערך רב מבחינה אסטרטגית.

 

כפי שכבר הוצהר רשמית, איראן אינה מתכוונת להעשיר את כל עתודות החומר המועשר שלה ברמה נמוכה לרמה של 20 אחוז. עם זאת, עצם העובדה שהיא פתרה כבר את כל הבעיות ההנדסיות והטכניות הנוגעות להעשרה ברמה של 20 אחוז וכבר צברה 20 ק"ג של החומר הזה, יקשו מאוד על המערב בכל מו"מ עתידי.

 

איראן כבר שילמה את מחיר ההעשרה לרמה של 20 אחוז, קרי, החלטת הסנקציות של מועבי"ט 1929 והסנקציות החד-צדדיות [שהוטלו עליה] לאחר החלטת מועבי"ט וכעת תור [מדינות] המערב למצוא דרך כדי להגיע להבנה בנושא הזה.

 

ככל הנראה, בשל אותם קשיים, [מדינות] המערב אינן מסוגלות לקבל החלטה בנושא 'שיחות וינה' ומדגישות תמיד שהמו"מ הגרעיני צריך להתקיים עם קבוצת ה-6 [הכוונה ל-5+1], כיוון שהן יודעות שבעיני איראן הנושא הזה פתור [לאמור, סגור].

 

אם נשקלל יחד את סך הנושאים האלו, כלומר את הערכות הפנים [איראנית], האזורית והגרעינית, ברור שלמרות כל המאמצים והמזימות שהאמריקאים ביצעו בשנה החולפת, חל שיפור בביטחון הלאומי של איראן... [הדבר] יותיר את רישומו בעתיד ומעתה ואילך [מדינות] המערב ייאלצו להתמודד עם איראן כשידיהם ריקות.

 

אם אמריקה תסכם את האסטרטגיה שלה בשנתיים האחרונות ביחס לאיראן, היא תגיע להערכה הסופית שאיראן עקפה אותה. לבד מהשאלה מה תהיה הבחירה הבאה [של ארה"ב ביחס למגעים עם איראן], להערכה הזו [שאיראן היא המעצמה הראשונה באזור] יהיו השלכות שלא ניתן יהיה להתעלם מהן ביחסים העתידיים של איראן והמערב."

 



[1]  כיהאן (איראן), 19.9.2010