המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
פיסל אל-קאסם: נכון לבקש התערבות נגד דיקטטורים ערביים
13/5/2012


בכיר באל-ג'זירה: מוצדק לדרוש התערבות נגד הדיקטטורים הערביים

 

איש התקשורת הבולט, פיסל אל-קאסם, מנחה תוכנית הדיון הידועה " בערוץ אל-ג'זירה, "הכיוון הנגדי" טען במאמר שפרסם ביומון הקטרי "אל-שרק" ב-1 לאפריל, כי האופוזיציה העיראקית שנלחמה בסדאם חוסיין ושיתפה פעולה לצורך כך עם האמריקאים ראויה להתנצלות ערבית משום שהקריאה להתערבות חיצונית, שמשמיעים אופוזיציונרים ערביים הנאבקים בשליטיהם העריצים נחשבת כיום למעשה פטריוטי, בעוד מי שמתנגד לכך נחשב לבוגד.

 

להלן קטעים מן המאמר:

 

"הסיוע הצבאי החיצוני נתפס כיום כלגיטימי אם נעשה בו שימוש לצורך היחלצות מדיקטאטורים. האין זה ראוי שהעמים, המשכילים והאופוזיציונרים הערביים יתנצלו באופן ברור בפני העם והאופוזיציה העיראקיים אשר התנגדו לשלטונו של הנשיא [העיראקי לשעבר], סדאם חוסיין? במשך שנים לא היתה אשמה אחת שהתקשורת הערבית ועמי ערב לא טפלו על האופוזיציונרים הערביים ועל כל מי שפעל יחד עם  האמריקאים בתחילת המאה הנוכחית, במטרה להפיל את המשטר העיראקי הקודם... הרחוב הערבי כולו ראה בפוליטיקאים הערביים שתיאמו עמדות עם האמריקאים לפני פלישתם לעיראק ב-2003 כאילו הם חבורה של בוגדים וסוכנים, זאת רק משום ששיתפו פעולה עם הדוד סם, במטרה להפיל את משטרו של חוסיין, שהם ראו בו משטר דיקטטורי ועושק.

 

מה שמפליא הוא שעדיין יש אנשים רבים המתייחסים לחברי הממשלה הנוכחית כאילו היו אנשיהם של האמריקאיים ששבו על גבי הטנקים האמריקאיים. זאת, ביודעם היטב כי מרבית האופוזיציונרים הערביים כיום קוראים לאמריקאיים שיעזרו להם להפיל חלק מהמשטרים בברכתו המלאה של הרחוב הערבי, גם אם הדבר מחייב התקפה אמריקאית מסיבית על הבירות הערביות הרלוונטיות...

 

בעבר הקרוב כל השלטים הערביים שהונפו [בהפגנות] גינו את ההתערבות החיצונית והזהירו מפני מטרותיה והשלכותיה. ואולם כעת, מגנים את כל מי שלא מתערב ואת כל מי שמזהיר מפני התערבות. שמתי לב כי כמה מהמהפכות הערביות הקדישו ימים שלמים של הפגנות כדי לקרוא להתערבות או כדי לשפוך זעמם על אלה שהיו עצלים מכדי להתערב. האם ראיתם הפגנה ערבית אחת שגינתה את התערבות נאט"ו בלוב? לא.

 

הדרישה לסיוע צבאי חיצוני ולו כנגד תמורה, כבר אינה נחשבת ל'עבודת שטן, שיש להתרחק ממנה'.[1] היא הפכה לגיטימית, קל וחומר, הכרחית לגמרי, שלא לומר מצווה שכל מוסלמי מחויב בה באופן אישי [פרד עין]... פטריוט הפך להיות מי שדורש סיוע זר ומברך עליו, ובוגד מי שמתנגד לבקשת הסיוע. אנשים רבים כבר לא מהססים לומר כי הם מבינים כעת את קריאתו של אחמד צ'לבי לאמריקאיים להכות את המשטר העיראקי, ואף מתנצלים בפניו. כמו כן, הם מסוגלים להבין את דבריו של [המרצה האמריקאי -עיראקי] כנעאן מכיה שאמר: 'קולות התקיפות האמריקאיות נגד צבאו של סדאם הם המנגינה הערבה ביותר לאוזניי'. כמה הופתעתי כאשר שמעתי צעיר ערבי באחד הערוצים שקרא לפני זמן קצר, כאשר התרה בפני צבא ארצו מפני מטוסיו האדירים של אובמה.

 

שמעתי אנשים רבים, כולל סופרים, אנשי תקשורת ופעילים שאמרו שכבר אין הבדל, לפי תפיסתם של מיליוני ערבים, בין העריצים המקומיים המעיקים, המשתמשים בסיסמאות כושלות, לבין אלה שנלחמנו נגדם עד לא מזמן וראינו בהם אויבים, כובשים ופולשים. אחד מהם אמר בבירור: 'אין עוד הבדל בין הפולש האמריקאי והאויב הציוני מחד גיסא לבין האויבים המקומיים המיוצגים על ידי העריצים הערביים מאידך גיסא.' המהפכות הערביות האחרונות הוכיחו לעמים רבים כי הפולשים והאויבים רחמנים יותר מאלה שאותם כינה המשורר התימני הגדול אל-ברדוני 'האימפריאליסט הלאומי' [כלומר, מקומי]. אחד השיח'ים המכובדים אמר לפני זמן מה: 'האימפריאליסט הצרפתי הפגין כלפינו יותר רחמים מהעריצים שלנו היום. לכל הפחות, כאשר נלחמנו בצרפתים וברחנו אל המסגדים כדי להגן על עצמנו מפניהם, החיילים הצרפתים היו מכבדים את קדושת המסגדים והיו נמנעים מלהיכנס לתוכם, להרוג אותנו ולטמא את [המסגדים]. אולם כעת, תקיפת מסגדים והריסתם הפכו להיות קלים יותר משתיית מים עבור העריצים הערביים והכנופיות הפושעות שלהם.  

 

עיתונאי לובי תהה מה היה עושה אל-קד'אפי בעיר בנגאזי אשר התפצלה משלטונו אם [כוחות] חיצוניים לא היו מתערבים? אולי העיר לא הייתה קיימת היום. עיתונאי עיראקי קרא:  אנחנו הראשונים, ואתם באתם בעקבותינו, בעודו לועג לערבים אשר תקפו את העיראקיים על הסתייעותם באמריקאיים למען הפלתו של סדאם חוסיין. אין ספק שהוא צודק בלעג שלו לאחר שהערבים [כיום] מריעים למשמע הבקשה להתערבות בינלאומית במטרה להפיל עריץ כזה או אחר."[2]
 

 



[1] מהקוראן: 5:90.

[2] אל-שרק (קטר), 1.4.2012