אל-רסאלה, ביטאון תנועת ה'חמאס, היוצא לאור בעזה, מפרסם מכתב "לאמריקה", פרי עטו של ד"ר עטאללה אבו אל-סבח, בעקבות הפיגועים בניו יורק ובוושינגטון: "אני בטוח שאת תעמדי מול המראה של ההיסטוריה שלך עוד זמן רב!! כך תוכלי לראות עד כמה היית עושקת, עד כמה מושחתת, עד כמה חטאת!! כמה ישויות השמדת. כמה ממלכות הרסת!  האם את זוכרת כיצד הפכת את הירושימה ונגסאקי לערמות של פחם רדיואקטיבי..."

על רקע ועידת דרבן, מלאה העיתונות הערבית באלפי מאמרים בגנות ישראל וארה"ב ובזכות התעקשותן של המשלחות הערביות להתעמת עם המערב ולהתנגד לכל הצעות הפשרה שהועלו. ואולם, עוד בטרם התקבלה הצעת הפשרה להודעת הסיכום של הועידה, מתחו כמה בעלי טורים בעיתוני לונדון בשפה הערבית, מתחו ביקורת על התפקוד הערבי בועידת דרבן על אופן הצגת הסוגיה הפלסטינית בוועידה

בעקבות הוטו שהטילה ארה"ב בהצבעה במועצת הביטחון בנושא שיגור משקיפים לגדה המערבית ולרצועת עזה, גברו ההתבטאויות האנטי-אמריקאיות בעיתונות המצרית הממסדית. נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, הוא המושא העיקרי להתקפות, גם  בשל קריאותיו החוזרות ונשנות לערפאת לשים קץ לאלימות

ביטאון חד"ש, אל-אתחאד, פרסם מאמר תחת הכותרת "יותר גרוע מהזנות של בעלך, יא סנטורית הילרי ציון". המאמר חתום בשם העט, שאהד עבד אל-חק ["עד עבד האמת"], והוא מתייחס למסיבת העתונאים שקיימה הסנטורית קלינטון בניו יורק עם הורי האזרחית האמריקאית שנהרגה בפיגוע במסעדת "סבארו"

 היומון הלונדוני, אל-חיאת, מפרסם מאמר מאת אדוארד ווקר, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל, מצרים, מאע"מ והאו"ם, וכיום ראש "מכון המזרח התיכון" בוושינגטון בו הוא מותח ביקורת על מדיניות ממשל בוש בנוגע לחיסולים שמבצעת ישראל בקרב פעילי טרור פלסטינים

הגרסה הפלסטינית לגבי מה שהתרחש בפסגת קמפ-דיוויד, ההצעות שהועלו, והסיבות לדחייתן, עברה לאחרונה שינוי תדמיתי-הסברתי. התביעות המדיניות הפלסטיניות שהוצגו בפסגת קמפ-דיוויד, ראוי לציין, נותרו בעינן, אולם ההנהגה הפלסטינית החלה לאחרונה להתמודד עם האשמה שדבקה בה כמי שאחראית לכישלון הפסגה

השגריר הסעודי בלונדון, ע'אזי אל-קוסיבי כותב מדי פעם טורים ביומון הלונדוני בשפה הערבית, אל-חיאת ולאחרונה, פרסם מאמר בו קרא למשטרים הערביים שלא לפסול את האפשרות של פתיחה במלחמה נגד ישראל. כעת, הוא מפרסם מאמר בו הוא תוקף בחריפות את נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש

אבו מאזן: בקמפ-דיוויד חשנו כאילו אנו בכלא. האמריקאים והישראלים הפעילו עלינו כל הזמן לחציים אישיים וקולקטיביים כדי שנסכים וכדי שלא נבזבז זמן, כדי שלא נתחרט. הם הציגו בפנינו תמונה שחורה במקרה שנסרב, אבל הסוגיה היתה סוגיה של אחריות היסטורית ואחריות גורלית בנוגע לעמנו, ולכן לא היינו יכולים להסכים, יהיו הלחצים אשר יהיו

העיתונות המצרית הממסדית התעלמה כמעט לחלוטין ממאמרו של הסנטור מיץ' מק'קונל בוושינגטון פוסט בו מתח ביקורת על הסיוע האמריקאי למצרים. העיתון הממסדי היחידי, שהתייחס למאמר, היה אח'באר אל-יום, שסקר את עקרי מאמרו של מקקונל במאמר המערכת שלו והוסיף: "...ברור שהסנטור מקבל את כל המידע שלו ממקורות ישראלים ומן הלובי הישראלי החזק בארה"ב.."

ב-21 ביוני הודיעה ארה"ב על החלטתה להגיש כתבי אישום נגד החשודים בפיצוץ מגדלי ח'ובאר ב-1996, בדהראן, ערב - הסעודית, בו נהרגו 19 חיילים אמריקאיים וארבע מאות איש בקירוב נפצעו. ההודעה עוררה זעם רב באיראן ובערב הסעודית

השבועון המצרי אל-אהראם אל-ערבי דיווח על משבר בחקירה האמריקאית-תימנית המשותפת של הפיצוץ במשחתת האמריקאית "קול" בנמל עדן. בכתבה בנושא זה, נטען כי בכיר במנגנון הביטחון התימני, אמר לעיתון כי קיימות עדויות לכך שארה"ב עצמה אחראית לפיצוץ, כחלק ממזימה שמטרתה להשתלט על נמל עדן

 השבועון הפלסטיני, אל-מנאר, שיצא לאור עוד לפני ההתנקשות הישראלית במזכ"ל 'החזית העממית לשחרור פלסטין', אבו עלי מוצטפא, מפרסם שני מאמרים, הכוללים איומים בפגיעה בשגרירויות אמריקאיות ובאינטרסים אמריקאים נוספים באזור

ארגון אמנסטי מתח ביקורת על המשטר המצרי בשל מעצר ההומוסקסואלים והתייחס לכך כאל פגיעה בזכויות אדם. והתקשורת המצרית התגייסה להגיב לדו"ח אמנסטי וקבעה כי נושא ההומוסקסואליות, המכונה בתקשורת המצרית "הפרוורסיה", אינו נוגע לזכויות הפרט אלא לזכויות הכלל

בראיון ליומון הלונדוני אל-חיאת התייחס חבר 'המועצה לשמירת האינטרס של החוקה', ונשיא איראן לשעבר איתאללה האשמי רפסנג'אני, לנושאים פנים-איראניים, אזוריים ובינלאומיים. רפסנג'אני מקורב ל'מנהיג העליון', עלי ח'אמנאי, ומשקף את דעת הממסד השמרני באיראן. לדבריו, איראן אינה מבחינה בין ממשל רפובליקני לדמוקרטי בארה"ב וקבע כי "חידוש היחסים מותנה בשינוי מדיניותה כלפי איראן"

בלילה של השנים עשר ביוני 2001 הסכים יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, באופן "מותנה" להצעתו של ראש ה-CIA, ג'ורג' טנט, ל"תוכנית עבודה" לביסוס הפסקת האש. האמריקאים נמנעו עד כה מלחשוף באופן רשמי פרטים על תוכן המסמך, אך היומונים הפלסטינים שפעו אינפורמציה אודות פרטי המסמך והמו"מ שקדם לו

מאז פרצה האינתיפאדה הפלסטינית השניה, בסוף ספטמבר 2000, הובילו מצרים וסעודיה את הזרם המתון בעולם הערבי. ואולם לאחרונה, הוחרפו ההתבטאויות מצד אישים רשמיים גם במחנה המתון בעולם הערבי. בולט במיוחד היה מאמר שפרסם לאחרונה השגריר הסעודי בבריטניה, ע'אזי אל-קוציבי, ביומון הלונדוני, אל-חיאת, שקרא לערבים שלא להוריד מהפרק את האפשרות של מלחמה נגד ישראל

ראש המחלקה המדינית של אש"פ, פארוק אל-קדומי קרא לפגוע באינטרסים אמריקאיים ואירופיים במזה"ת. לדבריו, אין מנוס מכך שהמדינות המערביות תרגשנה שנגרם נזק לאינטרסים שלהן בין אם הם קשורים בנפט ובין אם אינם קשורים בו. מדינות אירופה וארה"ב הן האחראיות באופן ישיר ללחוץ על ישראל כדי [להשיג] שלום באזור לאחר שנים ארוכות של כיבוש ושיחות סרק...

בקהיר נערך כינוס תמיכה בשיח' עמר עבד אל-רחמן, הכלוא בארה"ב בשל מעורבותו בפיגוע הטרור ב'מרכז הסחר העולמי' בניו יורק, ובו איימו הדוברים בפיגועים נוספים נגד מטרות אמריקאיות, אם לא ישוחרר מנהיגם. עורך דינו של השיח', מנתצר אל-זיאת, אמר: "כשארגון "הג'יהאד" גילה כי ה-CIA היה מעורב בהסגרת שלושה מאנשיו מאלבניה למצרים, הוא השתתף בפיצוץ שגרירויות ארה"ב בניירובי ובדאר א-סלאם

תוכנית האירוח השבועית של ד"ר פיצל אל-קאסם בערוץ הטלוויזיה של קטר, אל-ג'זירה, עסקה בשאלה: "האם הציונות גרועה מן הנאציזם?" ברקע התוכנית עמדו הצהרותיו האנטישמיות של נשיא סוריה, בשאר אסד וגילוי הדעת עליו חתמו 14 אינטלקטואלים ערביים שגינה את הכוונה לכנס ועידה בינלאומית של מכחישי שואה בביירות

כתב היומון המצרי אל-אהראם בבירת לוב, טריפולי, חסין פתח אללה, מדווח: האח הקולונל, מעמר קד'אפי, חשף כי ילדים לובים בעיר בנגאזי סבלו לפני שנתיים מן הפשע המתועב ביותר בהיסטוריה של האנושות, כאשר אחיות זרות הזריקו להם וירוסים של איידס, בעת שחיסנו אותם. קד'אפי אמר שלוב תניח את כל המידע בנוגע לפשע שפל זה על שולחנו של ארגון הבריאות העולמי

במאמר בשם "האחריות על ההזדמנויות האבודות" אשר פורסם ביומון הירדני "אל-ראי" שב בעל הטור, ד"ר פהד אל-פאנכ, למתוח ביקורת על ערפאת ומדיניותו: הצד הפלסטיני החמיץ הזדמנות נדירה שאולי לא תשוב. כעת הוא החל לתבוע, ללא הועיל, לחזור לשולחן המו"מ על יסוד הצעותיהם של קלינטון וברק שאותן ערפאת דחה בזמנו

עמודי המכתבים למערכת של שלושת היומונים הלונדונים החשובים בשפה הערבית - אל-חיאת, אל-שרק אל-אוסט, ואל-קדס אל-ערבי - מתפתחים לעתים קרובות דיונים שהצנזורה בארצות המוצא מונעת את פרסומם בעיתונות המקומית. פולמוס שכזה התנהל לאחרונה במדור המכתבים למערכת של היומון אל-קדס אל-ערבי, בנוגע לאופי שלטונו של בשאר אסד בסוריה

הביקורת שספגה העיתונות המצרית הממסדית בעקבות הערות גזעניות בגנותו של מזכיר המדינה האמריקאי, קולין פאול, כמו גם על רקע פרסומי התועבה האנטישמיים והאנטי-ישראליים הבלתי פוסקים, השפיעה באופן חלקי בלבד. בעוד שהביקורת נגד פאול מותנה באופן דראסטי, הטון האנטישמי ממשיך לאפיין את מאמריהם של כמה מבעלי הטורים בעיתונות הממסדית

שר התקשורת ברש"פ, עמאד פאלוג'י, נשא דברים במחנה הפליטים הפלסטיני עין אל-חלוה בלבנון, ואמר: שוגה מי שחושב שהאינתיפאדה פרצה בשל ביקורו של שרון הבזוי במסגד אל-אקצא, גם אם ביקור זה היה הקש ששבר את גבו של העם הפלסטיני; האינתיפאדה הזו הייתה מתוכננת מאז חזרתו של הנשיא ערפאת מהמו"מ בקמפ-דיוויד, שם הוא הפך את השולחן בפניו של הנשיא שהסתלק, קלינטון

היומון המצרי הממסדי, אל-אח'באר, פתח במתקפה חריפה נגד מזכיר המדינה האמריקאי, קולין פאול, בעקבות ביקורו באזור. במאמר המערכת של היומון נכתב תחת הכותרת "האיש שאיבד את צבעו": "שה"ח האמריקאי השיל את עורו, עקר את עצמו משורשיו וכיום הוא מייצג רק את עצמו ואין לו כל קשר לקהילה האמריקאית השחורה שהובילה את מהפכת הדמוקרטיה, השוויון וזכויות האדם בעולם

השאם דג'אני, סופר ואינטלקטואל סורי, המרבה לנקוט גישה ריאליסטית בניתוחיו המדיניים, פרסם ביומון הלונדוני אל-חיאת מאמר בשם "ההשפעה ה'ציונית' בארה"ב: האמת בנוגע לאינטרסים המשותפים והמיתוסים בדבר ההגמוניה הכלכלית והפוליטית"

במסגרת תוכניתו השבועית "הכיוון הנגדי" עסק ערוץ הלווין "אל-ג'זירה" ב-23.1.2001 בסיוע הערבי לאינתיפאדה לנוכח העיכוב המתמשך בהעברת הכספים שהובטחו לרש"פ. המנחה ד"ר פיצל אל-קאסם: "על מי ניתן להטיל את האשמה?.. אין ספק כי ישראל פועלת להרעבת הפלסטינים, להחמרת הסגר המוטל עליהם וכיוצא בזה [אך] היכן האחריות הערבית?"

יועצו של ערפאת ועורכו הראשי של היומון הפלסטיני "אל-איאם", אכרם הניה, פרסם מאמר מערכת לרגל השבעתו של הנשיא בוש: "...מדיניות אמריקאית המרסנת את הקיצוניות וההתפשטות הישראלית, משרתת את יציבות המערכת הערבית, שלמרבית המדינות הנכללות בה יש קשרים טובים עם וושינגטון.."

המופתי של הרשות הפלסטינית, עכרמה צברי, התראיין ל-Die Welt הגרמני בנושאי ירושלים, היהודים והסכסוך הישראלי-ערבי: "...עבור היהודים שחיו פה בעבר יהיה, כמובן, מקום. אבל כל היהודים האלה שבאו לכאן מכל קצוות העולם צריכים לחזור למקומות מהם באו. היהודים מגרמניה צריכים לחזור לגרמניה..."

נושא הפליטים הפלסטינים היה אחת הסיבות המרכזיות לכישלון המו"מ  בקמפ-דיוויד ולהתנגדותם של הפלסטינים להצעות הגישור של הנשיא קלינטון. בעוד שהמו"מ בקמפ-דיוויד והצעותיו של קלינטון התמקדו באפשרות שלפליטים תהיה זכות לשוב למדינה הפלסטינית העתידית, תבעו הפלסטינים הכרה בזכותם של הפלסטינים לשוב "לבתיהם", כפי שנקבע בהחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם

יומון הלונדוני "אל-חיאת" פרסם מסמך שגיבשה היחידה המשפטית במחלקת המו"מ הפלסטינית בנוגע להצעות הגישור של הנשיא קלינטון. המסמך הוגש לרש"פ ומרביתו תואמת את התשובה הפלסטינית המפורטת להצעותיו של קלינטון. נראה, אם כן, כי מסמך זה היווה בסיס לאותה תשובה. בחלקים מסוימים, מרחיב מסמך זה מעבר לעמדה שהוצגה לקלינטון ולעתים מייעץ לרש"פ אילו ניסוחים עליה לתבוע

הפרסום השבועי של תנועת הפת"ח, "עמדתנו", כלל רשימה של "44 סיבות לדחיית הצעותיו של הנשיא קלינטון". "מתוך קבלה של מקור הסמכות וההסכמים, וזאת על אף העוולות הרבות הנכללות בהם", נכתב, "וללא קשר לקריטריון של הזכויות ההיסטוריות והטבעיות המבוטאות בעקרונותיה, מטרותיה, ונקודות המוצא של תנועת הפת"ח, איננו רואים אפילו סיבה בודדת לקבל ולו באופן עקרוני את ההצעות האלה

לאחר שובו מפגישה עם הנשיא מבארכ הבהיר יאסר ערפאת כי "ישנם מכשולים רבים בנוגע להסכם הקבע הפלסטיני-ישראלי" והדגיש: "איננו רוצים הסכם [בכל מחיר] אלא הסכם שיתאים לעקרונות שהצבנו ושעל פיהם אנו נוהגים". לדברי ערפאת, "לא ניתן לקנות או למכור את מאבקנו"

היומון הפלסטיני "אל-איאם" פרסם את המכתב ששיגר ערפאת לנשיא קלינטון ובו הוא פורש את הסתייגויותיו מהצעותיו של הנשיא האמריקאי ותובע הבהרות לפני שיתן את תשובתו. לפרסום המסמך בפומבי דווקא ביום בו נוסע ערפאת להיפגש עם הנשיא האמריקאי יש חשיבות מיוחדת, כך נראה

מזכירת המדינה האמריקאית, מדליין אולברייט, הפכה, מאז מונתה לתפקידה, לאחת הדמויות השנואות בעולם הערבי. מדיניות ארה"ב כלפי עיראק, כמו גם הפצצות התגובה בסודאן ובאפגניסטן בעקבות הפיגועים בשגרירויות ארה"ב באפריקה, השניאו את אולברייט על בעלי הטורים בעיתונות הערבית

יועצו של ערפאת ועורך היומון הפלסטיני "אל-איאם", אכרם הניה, שהיה חבר צוות המו"מ הפלסטיני בשיחות קמפ-דיוויד, מקדיש לאחרונה את מאמרי המערכת להצגת העמדה הפלסטינית ביחס להצעות קלינטון. מאמרו "מזון מהיר אמריקאי" (27/12) היה הביטוי הראשון להתנגדות הפלסטינית להצעות אלה. במאמר נוסף, שכותרתו "אודות אמנות השיווק האמריקאית", הוא הבהיר התנגדות זאת

בעל הטור ביומון "אל-איאם", האני אל-מצרי, דוחה מכל וכל את ההצעות האמריקניות, אך מסביר את יתרונותיה של המדיניות  הנוקטת בגישה של קבלה ודחייה של ההצעות בו זמנית:  ... ההנהגה הפלסטינית ראתה לנכון שלא לקבל הצעות אלו ו[גם] לא לדחות אותן בצורה נחרצת והיא נקטה עמדה המחברת בין דחייה לבין קבלה, כדי לא להתנגש עם הממשל

יועצו של ערפאת ועורך היומון הפלסטיני "אל-איאם", אכרם הניה, אשר גם השתתף בועידת קמפ-דייוויד, פרסם מאמר מערכת תחת הכותרת "מזון מהיר אמריקאי", שבו הוא דוחה, למעשה, את הצעות קלינטון

במאמר ביומון אל-חיאת, חשף מזכיר הועד הפועל של אש"ף, מחמוד עבאס, "אבו מאזן", פרטים על המו"מ שהתנהל בקמפ-דיוויד בנושאי ירושלים והפליטים:  "...בקמפ-דיוויד... החלו הישראלים והאמריקאים להפריח בלוני ניסוי ביחס לירושלים.בכל ההצעות הם דיברו על סיפוח יותר מרובע אחד בתוך החומות [לישראל],

פואד ג'רג'ס, פרופסור ליחסים דיפלומטיים ובינלאומיים באוניברסיטת סארה לורנס בניו יורק, פרסם ביומון הלונדוני "אל-חיאת" מכתב פומבי ל"נשיא הנבחר", ג'ורג' וו. בוש, ובו הוא תובע מבוש להתחשב בהצבעת הערבים האמריקאים בעדו בשעה שהוא מעצב את הרכב ומדיניות הממשל הבא של ארה"ב

בעל הטור, צלאח מנתצר, כתב באל-אהראם: יתכן וביקור סאדאת בירושלים והתערבותה של ארה"ב בשנת 77 נראו כקפיצה לוליינית ראוותנית, אך היום כל פרשן יכול להבין כי מה שעשה סאדאת ב77- היה מהלך מדיני מובהק שנשען על מספר עובדות שסאדאת צדק לגביהן

העיתון "אל-קדס אל-ערבי" דיווח כי בפגישה שנערכה בתחילת ספטמבר בין יו"ר הרש"פ, ערפאת, לבין שרת החוץ האמריקאית, מדלן אולברייט, בניו יורק, ערפאת קטע את דבריה, כאשר אולברייט השתמשה במינוח "הר הבית" (Temple Mount) כדי לתאר את "אל-חרם אל-קדסי", הוא המתחם הכולל את המקומות הקדושים למוסלמים

ראע'דה דוע'ראם, הכתבת והפרשנית הבכירה של היומון הבין-ערבי "אל-חיאת" היושבת בניו יורק (והידועה בקשריה הטובים עם יורש העצר הסעודי, עבד אללה), כותבת תחת הכותרת "יוזמת שלום מפתיעה של ערפאת עשויה למוטט את ההסלמה הישראלית" ... ולקבל את מה שדחה לפני ה- 28.9 במסגרת המו"מ

מקור סורי בכיר הכחיש כי בפגישה שהתקיימה בין אולברייט לבשאר אסד ב-18 באוקטובר, 2000 בריאד דנו בנושא הישראלים המוחזקים בידי חזבאללה. לדברי המקור, אולברייט הסתפקה בהצגת שאלה בנוגע לקשרים בין סוריה לחזבאללה מבלי להציג לסוריה דרישה כלשהי להפעלת לחץ על חזבאללה

העיתונאי עדלי צאדק כותב: כאשר פרסם העיתונאי מייקל דובס ב"וושינגטון פוסט מגזין" מאמר שטען כי מדלן אולברייט אינה נוצריה קתולית אלא יהודיה, אמרה שרת החוץ האמריקאית כי מסקנות המאמר בנוגע למוצאה הפתיעו אותה. מאוחר יותר פרסם דובס ספר, בו הוא טוען כי אולברייט שקרנית, כי היא יודעת על מוצאה היהודי לפחות משנת 1976

סגן יו"ר 'אגודת הצדקה למען האדמות הקדושות' בארה"ב ומזכיר 'מרכז בית אל-מקדס' (ירושלים) בניו יורק, עצאם מעלא, התראיין ליומון הרש"פ "אל-חיאת אל-ג'דידה" בנוגע לפזורה הפלסטינית בארה"ב. הפזורה הפלסטינית נחשבת לאחת מן הפזורות הערביות הגדולות ביותר בארה"ב. היא מונה כ-350,000

בחירתו של אל גור בסנטור ג'וזף ליברמן  כמועמד לסגן הנשיא עוררה הדים שונים בעולם הערבי. אמנם ברמה הפורמלית קבעו אישים רשמיים בעולם הערבי כי מדובר ב"עניין אמריקני פנימי",  אולם בעלי טורים ופרשנים רבים התקשו להתייחס אל המינוי בשוויון נפש ואף נחלקו בתגובות עליו

עמדת ערפאת שלא להסכים להסכמי הפשרה שהציעה ארה"ב בפסגת קמפ דיוויד, ובמיוחד סירובו העיקש לכל וויתור בירושלים שהרי "עדיין לא נולד המנהיג הערבי אשר יוותר על ירושלים" - כדבריו לנשיא ארה"ב – התקבלו בברכה ובהקלה בקרב הציבור הפלסטיני הרואה בתוצאות הפסגה הצלחה פלסטינית

לקראת ועידת הפסגה הישראלית-פלסטינית שנפתחה השבוע בקמפ דיויד, חזרו בכירים פלסטינים והדגישו את עקרונות היסוד המדיניים שלהם: נסיגה ישראלית לגבולות הארבעה ביוני 1967, כולל מזרח ירושלים --  והחלטת העצרת הכללית של האו"ם 194 - המחייבת, לטענתם, שיבה של פליטי 1948 לבתיהם בישראל ופִצּויָם

יחסי מצרים-ארה"ב נקלעו בתקופה האחרונה למשבר. הרקע: מורת הרוח האמריקאית מהתפקיד שמלאה מצרים בפסגת קמפ-דיוויד; הכעס המצרי על הכרזתו של הנשיא קלינטון כי בכוונתו לבחון מחדש את העברת שגרירות ארה"ב בישראל לירושלים, ופרשת מעצרו של פעיל זכויות האדם המצרי, פרופ' סעד אל-דין אבראהים