המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
התפתחויות בתכנית הגרעין האיראנית – ההונאה הכפולה
11/2/2010

 

התפתחויות בתכנית הגרעין האיראנית – ההונאה הכפולה

 

הקדמה

בשבוע האחרון חלו כמה התפתחויות הקשורות לתכנית הגרעין האיראני. בריאיון טלוויזיה ב-31.1.10 הודיע נשיא איראן אחמדי-נז'אד במפתיע על הסכמת איראן לעסקת חילופי האורניום שאותה דחתה מאז אוקטובר 2009. ההצהרה הזו הגיעה כמה ימים לאחר ההודעה על פריסת מערכות טילים אמריקאיים במדינות המפרץ. לעומת זאת ב-7.2.10 הודיע אחמדי-נז'אד כי איראן מתחילה להעשיר אורניום בעצמה ברמה של 20% וכי השיגה טכנולוגית העשרת אורניום בלייזר. היומון האיראני כיהאן, המקורב למנהיג איראן עלי ח'אמנאי, אף הגדיל וטען כי ברגע שאיראן תעשיר אורניום לרמה של 20%, לא תהיה לו שום אפשרות לעצור אותה ברמת העשרה זו והמערב ייאלץ לנהל עימה מו"מ על העשרה ברמה גבוהה יותר.[1]

 

התפתחויות אלה חושפות את ההונאה שנוקטים שני הצדדים, איראן והמערב, ביחס לתכנית הגרעין האיראנית. בעוד איראן מתקדמת צעד צעד, בחסות ה-NPT, להשיג מעמד גרעיני צבאי תוך הסתרת כוונותיה, מציג המערב את מדיניותו כמכוונת לסייע לאיראן, בעוד מהלכיו הדפלומטיים ובמיוחד "עסקת ההעשרה" שהציע לאיראן כסיוע, נועדו באמת רק לעכב אותה.

במסמך זה ייבחנו ההתפתחויות בתכנית הגרעין האיראנית:

 

הסורב של איראן למסור 1200 ק"ג אורניום להעשרה נוספת במערב

איראן סירבה נחרצות בחודשים האחרונים להצעה שהוצגה על-ידי המערב כמיועדת לסייע לה ולספק לה אורניום מועשר ברמה של 20% לכור המחקר בטהראן.[2] הסיבה לסירוב היא כוונת המערב לפעול כך שבתהליך ההעשרה שיבצעו באורניום האיראני, הם יחזירו אמנם אורניום מועשר ברמה גבוהה יותר אך יעקרו ממנו את האפשרות לשימוש צבאי. לעסקה כזו איראן לא הסכימה. בהצהרותיהם הפומביות אין הדוברים האיראניים חושפים את החשש הזה, אבל הם חוזרים וטוענים כי אין להם אמון בסיסי במערב, כפי שהזהיר, למשל, יו"ר המג'לס, עלי לאריג'אני, בכנס בטהראן ב- 6.2.10 כשאמר למערב:  "האמת היא שאתם [המערביים] מבצעים סוג של רמאות פוליטית כדי לקחת מאיראן את האורניום המועשר [שלה]... אך עליהם לדעת ... שהאיראנים אינם תמימים".[3]

 

יצוין עוד כי איראן אינה זקוקה לכמות של 1200 ק"ג ברמת העשרה של 20%, כמות אותה קבע המערב באופן שרירותי לצורך העסקה. כור המחקר בטהראן זקוק להפעלתו לכמות של 30 ק"ג אורניום מועשר ברמה של 20% בלבד (כמות שוות ערך ל-400 ק"ג אורניום מועשר ברמה של 5%)  וכמות זו תספיק עד לתום חייו של הכור שאמור ממילא לפעול ביעילות רק עוד כעשור.

 

העמדה האיראנית היא שאם אמנם המערב רוצה רק לסייע לאיראן כפי שהוא מציג את העסקה הרי שטהראן איננה זקוקה להעשרה של יותר מ-400 ק"ג, בעוד המערב דורש שאיראן תמסור לו 1200 ק"ג המהווים 75% ממלאי האורניום המועשר שברשותה. דרישה זו מעידה שכל רצונו של המערב הוא לשמר את ההגמוניה הגרעינית הצבאית שלו ולמנוע מאיראן מעמד של מעצמה גרעינית צבאית. משום כך איראן נחרצת בעמדתה לא למסור את עתודותיה האסטרטגיות למערב.

 

העמדה ששר החוץ האיראני, מנוצ'הר מותכי, מציג בימים האחרונים מתייחסת לוויכוח בין איראן למעצמות בדבר הכמות שתמסור איראן להעשרה כזו. בהשתתפותו בוועידת מינכן הציג מותכי, רושם חיובי באשר לסיכויי עיסקת הגרעין, ואמר כי איראן וסבא"א כבר סכמו לקיים את עיסקת הגרעין במדינה שלישית וכעת נותר לקבוע את הזמן, המקום וכמות האורניום שתעביר איראן. עם זאת, הוא הדגיש, כי "הצד האיראני הוא שיקבע את היקף [עיסקת] חילופי [האורניום] וזאת בשים לב לצרכיו" וש"כמות הדלק הגרעיני [המועשר ברמה של 3.5% שתסכים איראן להוציא משטחה] תהיה בהתאם לצרכיה וברגע שאיראן תודיע מהי כמות זו העיסקה תוכל לצאת לדרך."[4] עם זאת, בכיר איראני מסר לסו"י פארס כי לא חל כל שינוי בעמדה האיראנית ביחס לעמדתה בוועידת וינה (19-21.10.09), למרות הדיווחים בימים האחרונים אודות "עמדה רכה יותר" שאימצה ביחס לעיסקת הגרעין.[5] גם הנשיא אחמדי-נז'אד הודיע, בריאיון לטלוויזיה האיראנית, כי טהראן אינה מתנגדת לקיים את עיסקת חילופי האורניום מחוץ לאדמתה, וטען כי חוגים בתוך איראן עוררו מהומה מיותרת בנושא, אך התעלם מהשאלה הנתונה במחלוקת עם המערב בדבר כמות האורניום המועשר שטהראן מוכנה למסור.[6]

 

אחמדי-נז'אד: הוריתי להעשיר לרמה של 20%; יש לנו טכנולוגית לייזר

במקביל, בצעד האופייני למדיניות האיראנית בנושא הגרעין, קבע הנשיא אחמדי-נז'אד שלב חדש במאבק של טהראן מול המעצמות, כשהצהיר בהתרסה כי הורה כבר להתחיל בהעשרת אורניום ברמה של 20%, בכך ייתר את הצורך בדיאלוג עם המערב או בהיענות לעסקה שהציע המערב.

 

באותו אירוע בכנס בנושא 'הישגי איראן בתחום טכנולוגית הלייזר' ב-7 בפברואר 2010, אמר אחמדי-נז'אד: "הוריתי לראש הארגון האיראני לאנרגיה אטומית [עלי אכבר צאלחי] להתחיל בהעשרת אורניום ברמה של 20%, אך הדרך להידברות עודנה פתוחה," והוסיף: "איראן השיגה טכנולוגית העשרת אורניום באמצעות לייזר, ובשיטה הזו אפשר לבצע את ההעשרה בדיוק ובמהירות גבוהים יותר ולכל דרגת [העשרה], אך למעשה איננו מתכוונים להסתייע בשיטה הזו."[7] הוא הוסיף כי "כמובן שאם המדינות האלו [הכוונה למדינות ה-5+1] יבואו אלינו ללא תנאים מוקדמים, הדרך לעיסקת החילופים פתוחה."[8]

 

יום לאחר מכן, הודיע ראש הארגון האיראני לאנרגיה גרעינית, עלי אכבר צאלחי, כי ב-9.2.2010, תחל איראן להעשיר אורניום ברמת 20% במתקן בנטנז, וציין כי למרות שביכולתה להעשיר אורניום לכל רמה שתרצה, העדיפה איראן את האפשרות לרכוש את הדלק הגרעיני ממדינה זרה. בנוסף, הצהיר שאיראן תבנה בתוך שנה (מרץ 2011- מרץ 2012) עשרה מרכזים להעשרת אורניום.[9]

 

היומון השמרני כיהאן, המקורב למנהיג איראן ח'אמנאי, אף הגדיל וטען במאמר המערכת מה-9.2.2010, כי המערב איבד את ההזדמנות להשאיר את איראן ברמת העשרה של 5% וברגע שהיא תעשיר אורניום לרמה של 20%, לא תהיה לו שום אפשרות לעצור אותה ברמת העשרה זו. המערב, לדברי היומון, ייאלץ לנהל עם איראן שוב מו"מ, אלא שהפעם איראן לא תסתפק בהעשרה של 20%, אותה כבר השיגה, אלא, המו"מ יתמקד בהעשרה ברמה גבוהה יותר.[10]

 

ראוי לציין כי הגם שבידי איראן מלאי של 1600 ק"ג אורניום מועשר ברמה של עד 5% (הרמה שתקנות סבא"א מתירות לצורך הפקת חשמל בהודעה ובאישור מראש), היא ממשיכה בשקידה להעשיר אורניום, למרות שאין לה שום מתקן קצה – כלומר מפעל או כור גרעיני שלצורך הפעלתו נדרש אורניום מועשר בכמות זו. גם לצורכי הכור בבושהר (שאינו פעיל עדיין) איראן אינה זקוקה לאורניום מועשר משום שחתמה הסכם עם מוסקבה ב- 2005 להעברת מוטות דלק לצורך הפעלתו, ואותם היא מקבלת מאז 2007.

 

על רקע עובדות אלה תמוהה מאוד ההצהרה של ראש הארגון האיראני לאנרגיה גרעינית, צאלחי, בדבר בניית עשרה מרכזים נוספים להעשרת אורניום, והיא מחשידה את איראן בהעשרה לשימושים צבאיים.

 

חולשת העמדה המערבית

מדיניות המערב, הקוראת שוב ושוב לאיראן להיענות לאולטימטום, שטהראן יודעת שאין מאחוריו דבר, חושפת את חוסר יכולתו של המערב, במיוחד של ארה"ב ואירופה, להתמודד עם איראן בשאלות מהותיות הנוגעות לבטחון העולם ויציבותו. חוסר הנכונות של המערב להודות בפומבי "שהעסקה" שהציע לא נועדה באמת לסייע לאיראן אלא נועדה דווקא לשלול מאיראן אפשרות שימוש צבאי באורניום המועשר שברשותה – חושפת אותו בחוסר אמינותו מול טהראן, הטוענת כי אין לה כלל צורך בהעשרה של 1200 ק"ג.



[1]  כיהאן (איראן), 9.2.10.

[2]  בשיחות וינה (אוקטובר 2009) לא הושגה מעולם שום עסקה ודבריו של מזכ"ל סבא"א היוצא אל-בראדעי, בתום הדיונים כי איראן נדרשת לענות תוך יומיים להצעה – התייחסו להצעה שאיראן לא היתה שותפה לה בשום צורה. זו היתה הצעה שגובשה על ידי המערב וע"י אל-בראדעי. על-פי הגירסה האיראנית, הדיונים אף לא עסקו בעתיד תכנית הגרעין של איראן אלא בבקשתה לקנות אורניום מועשר ברמה של 20% לכור המחקר בטהראן.

[3]  אל-עאלם (איראן), 7.2.10

[4]  אילנא (איראן), 6.2.2010.

[5]  פארס (איראן), 6.2.2010.

[6]  פארס (איראן), 6.2.2010.

[7]  אילנא (איראן), 7.2.2010. אתר הנשיאות של איראן ציטט את אחמדי-נז'אד כאומר: "היום אפשר להודיע בגאווה שהמדענים והמומחים של מדינתנו נעים בגבולות הידע בתחום הלייזר ואולי יש רק מדינה אחת בעולם שמקדימה אותנו [בתחום] ועלינו לצמצם את הפער הזה במהירות באמצעות השאיפות והמאמצים המוכפלים [שלנו]. באמצעות השימוש בלייזר אפשר להעשיר אורניום ברמות שונות, בדיוק ובמהירות גבוהים ובאיכות הולמת. כמובן שלאיראן אין כוונה למעשה להסתייע בלייזר בתחום הזה ובחסדי האל נתחיל להעשיר אורניום ברמת 20% באמצעות אותן הצנטריפוגות הקיימות ונסיר את הצורך שלנו [בסיוע חיצוני]." אתר הנשיאות (איראן), 7.2.2010

[8]  פארס (איראן), 7.2.2010.

[9]  איסנא (איראן), 8.2.2010. סו"י האיראנית אילנא דיווחה מערוץ אל-ג'זירה כי סבא"א קיבלו הודעה מאיראן על התחלת העשרה אורניום ברמת 20% בנטנז. אילנא (איראן), 8.2.10.

[10]  כיהאן (איראן), 9.2.10.