תגובות להחמרת הבידוק הביטחוני מצד ארה"ב בנמלי התעופה

ב-25 בדצמבר 2009 סוכל ניסיון פיגוע בטיסה של חברת בת של "דלתא" מאמסטרדם לדטרויט על-ידי מחבל ניגרי החבר בארגון אל-קאעדה. כעבור כמה ימים הודיע הממשל האמריקאי על החלטתו להחמיר את אמצעי הבידוק הביטחוני של נוסעים המגיעים לארה"ב מ-14 מדינות שונות, ביניהן סעודיה ולבנון. מאמר מערכת של היומון הסעודי אל-ריאד הצדיק את ההחלטה; טלאל סלמאן, בעל טור ביומון הלבנוני אל-מסתקבל תקף אותה, ואילו בעל טור באל-ריאד קרא להגיב למהלך האמריקאי במהלך דומה. להלן קטעים משלושת המאמרים:

עורך יומון סעודי: לסייע לארה"ב במאבקה בטרור

עורך היומון הסעודי הממסדי אל-ריאד, תורכי אל-סודירי, פרסם מאמר בשם "במי יש לנזוף - במוסלמי או באמריקאי?", המביע תמיכה בצעדה של ארה"ב[1]:

"אמריקה [החליטה] לנקוט אמצעי בידוק קפדניים בעת המעבר בנמלי התעופה שלה או בעת עצירה באחת מעריה. האם היא החליטה כך כדי להצר [צעדיו] של מוסלמי כלשהו באופן כללי או של ערבי באופן מיוחד, וכדי להפלות בין אחד לאחר? מה קדם להחלטה זו לפני כמה ימים? ומה קדם לה לפני תשע שנים? איזה טרור אירע במהלך תקופה זו? אילו אמריקאי התנדב לפוצץ מטוס של מדינה מוסלמית או ערבית ולרצוח חפים מפשע שאין להם קשר לדיפלומטיה – האם התנדבות זו היתה נחשבת לגבורה? ומה קרה למטוס לוקרבי?

אינני נוזף במי שאישר [את ההחלטה האמריקאית]... משום שאצל האזרחים הסעודיים בכל הרמות - סטודנטים, אנשי עסקים ותיירים – נמצאת אמריקה בראש סדר העדיפויות. לפני שאנו דורשים מאמריקה למתן [את החלטתה], עלינו לדרוש תמיכה במאמציהן של הממשלות [הערביות] ובפרט של ממשלת סעודיה למזער את הקיצוניות – האם האמיתית של הטרור.

מנגנוני הביטחון בסעודיה הצליחו לגרש את הטרור באופן שזכה לכבוד מצד כולם וכיום [הוא] עבר לתימן ולמערות אפגניסטן ופקיסטן. עם זאת, יש משימות רבות המוטלות על המדינה [בתחום זה] ומאחריותה של החברה לתקן אידיאולוגיות [קיצוניות]. האם יש באמריקה כומר שמידי שבוע קורא בכנסייה לעשות ג'יהאד נגד האסלאם ומדינותיו? כיצד הם [האמריקאים] מקבלים את מה שקורה בעולם המוסלמי והערבי שלנו?

הבעיה הערבית והמוסלמית אינה טמונה בקיומו של הטרוריסט – אותה ישות אנושית תמוהה שאיש לפניה לא שילם בחייו כדי לרצוח אדם אחר – פרט ל'מדינת החשאשין' שלפני מאות שנים עשתה תעמולה לאסלאם ונקטה אותו סגנון של רצח.[2] צמצום מספר הטרוריסטים או מספר פעילי ארגון אל-קאעדה לא יתחולל על-ידי גירוש וענישה בלבד, כל עוד יש להם המשכיות בקרב קבוצות של קיצוניות דתית העוינת לכל דבר חדש ומודרני. אמריקה נמצאת על הכוונת משום היא חלוצה של כל דבר חדש ומודרני".[3]

בעל טור סעודי: להקשיח הבידוק לנוסעים אמריקאיים

פארס בן חזאם, בעל טור ביומון אל-ריאד, קרא לסעודיה להגיב בהקשחת הבידוק הביטחוני לאזרחים אמריקאיים וטען שמדיניותו של הנשיא אובמה בנושא הטרור זהה לשל קודמו, בוש: "כפי שאזרחי סעודיה הוצבו ברשימה אחת עם אזרחי [מדינות] אחרות שארצותיהם יודעות זעזועים ביטחוניים, אין מניעה מלהציב את אזרחי ארה"ב ברשימה דומה, המיוחדת לנוסעים שארצותיהם חשודות בסכנת סמים או כל סכנה אחרת.

הפעולה על-פי העיקרון של מידה כנגד מידה היא חלופה שעדיפה על-פני בירורים או מחאות. ישנן מדינות ערביות רבות המפעילות שיטה זו בנושא כגון אשרות כניסה ושהייה. כמה מהן אינן מבטלות את הצורך באשרה אלא לאחר הסכם עם המדינה האחרת, והסיבה לכך ברורה : ההתנהלות באותה מידה.

אין בכך קריאת הסתה נגד אזרחי ארה"ב, אך זו השפה המדינית היחידה המובנת בעולמנו. [העיקרון] של מידה כנגד מידה מניע את מי שביצע מהלכים בלתי רצויים לשקול מחדש את מדיניותו ואת החלטותיו.

ארה"ב החליטה לפתע לשים את סעודיה ברשימה לא-מאוזנת. היחסים האסטרטגיים בין שתי המדינות אינם סובלים התנהגות כזאת. חשוב מכך, מנגנוני הביטחון האמריקאיים יודעים היטב את מה שסעודיה עושה כדי להילחם בטרור ושהיא המובילה בתחום זה. זאת בעוד ארה"ב הייתה בשיא סובלנותה כלפי הטרור, ובעודה מתעלמת לחלוטין מקריאות ההזהרה הסעודיות, ובהן [ההתרעות מפני] אירועי האחד עשר בספטמבר.

מה שבטוח כעת הוא שהנשיא האמריקאי ברק אובמה נראה בעיני האנשים כקודמו ג'ורג' בוש. הוא התנגד להרבה מהחלטותיו ועמדותיו בנושא הטרור, והציג את עצמו לעולם כמתקן קלקוליה של המדיניות הקודמת.  היום לא נמצא הבדל בתגובה... המסר אותו מסר, הביטויים אותם ביטויים, ואין שוני [בין בוש לאובמה] אלא בשם ובצבע העור."[4]

בעל טור לבנוני: החמרת הבידוק מגבירה את עוינות הערבים

בעל הטור הלבנוני טלאל סלמאן כתב ביומון אל-מסתקבל מאמר השולל את החמרת הבידוק: "לאחרונה קראנו שהנשיא האמריקאי ברק אובמה דיבר גלויות וחשף את חוסר שביעות רצונו ממנגנוני הביטחון שלו נוכח אוזלת ידם המחפירה וחוסר יכולתם להדוף את סכנות הטרור מעל ארה"ב בטרם התרחשותן. בעקבות הנזיפה נהגו מנגנוני הביטחון [האמריקאים] בשרירות וכפו אמצעי [בידוק] עושקים ונתעבים בשדות התעופה על נוסעים המגיעים לארה"ב מ-14 מדינות, בהן לבנון. [ההחלטה] התקבלה לאחר שסוכל ניסיון לפוצץ מטוס שהיה אמור לנחות באחד משדות התעופה של ארה"ב. ה'גיבור' של [פעולה זו] היה צעיר ניגרי החבר בארגון אל-קאעדה.

איננו מתווכחים לגבי זכותה של כל מדינה להגן על אזרחיה, אולם אנו תוהים האם ברור לוושינגטון שבמעשיה אלה היא רק מגבירה את העוינות של עמי [מדינות] העולם השלישי כלפיה[?] מאז מלחמת עיראק הראשונה עבור במתרחש [כיום] בעיראק, בתימן ובסומליה וכלה במתרחש כעת בפקיסטן ואפגניסטן - השנאה של העמים כלפי ארה"ב הכפילה את עצמה פי כמה וכמה...

מדוע ארה"ב הגיעה לכדי הענשת עם שלם רק בגלל שאדם אחד החליט לפוצץ מטוס? מאות אלפי צעירים חולמים לנסוע לארה"ב ולחיות בה, אולם כל אחד ואחד מהם נחשב שם טרוריסט. אחר כך אתם [האמריקאים] תוהים: "מדוע הם [הערבים] שונאים אותנו?". איננו שונאים אתכם, ליתר דיוק, אתם רוצים שאנו נשנא אתכם כפי שאתם שונאים אותנו".[5]

המאבטח לנוסע הערבי: "עליך לחלוץ גם את הנעליים!"

אל-חיאת (לונדון), 10.1.10 / חביב חדאד