היומון האופוזיציוני המצרי, "אל-ופד", מאשים את "אצבעות הלובי הציוני" במשבר סביב האיסור לעטות רעלה בצרפת במוסדות ציבוריים, וטען כי היהודים והלובי הציוני פועלים לסכסך בין מדינות המערב לבין הערבים, בהתאם לתוכנית שנקבעה ב'פרוטוקולים של זקני ציון' ...

בעל הטור המצרי הידוע, הסופר אניס מנצור, פנה בטורו ביומון המצרי "אל-אהראם" ליו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, וקרא לו לא להחמיץ הזדמנות נוספת ולנהל היום מו"מ עם הישראלים כפי שעשה בשעתו הנשיא סאדאת וכפי שמציע לו כעת הנשיא מובארכ ...

בעל הטור כמאל עבד אל-ראוף כתב בשבועון המצרי הממסדי "אח'באר אל-יום" כי היהודים יושמדו בעתיד על ידי המוסלמים הודות להצהרת בלפור שהביאה לריכוזם בישראל. בין היתר, הסתמך הכותב על סורת אל-אסראא בקוראן בה נאמר: גזרנו על בני ישראל בספר לאמור: השחת תשחיתו על הארץ פעמיים והתנשאתם עד מאוד...

עם מינויו של מוחמד מהדי עת'מאן עאכף למנהיג הרוחני של תנועת האחים המוסלמים, בעקבות מותו של מאמון אל-הדיבי, הוא העניק כמה ראיונות לתקשורת הערבית. לדבריו, "בפלסטין ישנם אחים שלוחמים מלחמת ג'יהאד בנשק וניגשים במרץ להתקומם נגד הכובשים. אנו משתדלים ככל יכולתנו לעורר את המודעות לגבי התמיכה בפלסטין שהיא בעייתנו המרכזית ...

הפיגוע בו הרגה המחבלת המתאבדת, רים צאלח אל-ריאשי, ארבעה ישראלים במעבר ארז ב-14.1.2004 עורר תגובות מנוגדות בתקשורת הערבית. חלק מהכותבים שיבחו את הפעולה בעוד אחרים מתחו עליה ביקורת בשל העובדה שהמתאבדת היתה אם לשני ילדים קטנים

החלטתו של נשיא צרפת ז'אק שיראק לתמוך בחקיקת חוק שיאסור ענידת "סמלים דתיים" - רעלה, כיפה וצלבים גדולים - בבתי הספר הממלכתיים מעוררת ויכוח עז בעולם המוסלמי ובצרפת. דבריו של שיח' אל-אזהר מחמד סייד טנטאוי, לפיהם זכותה של צרפת כמדינה ריבונית לא מוסלמית, לחוקק חוק כזה, התקבלו בהסתייגות רבה בעולם המוסלמי

המחזאי ובעל הטור המצרי הליברל, עלי סאלם, כתב בעקבות מאסרו של סדאם מאמר שכותרתו "שקר גדול מלא בשקרים קטנים", בו טען כי ..סדאם חוסיין לא היה יותר מאשר רוצח שליבו מת. הוא אחד המעטים שגילו שהרעיונות המהפכניים אינם יותר מאשר זר של שקרים. כדי ששקרים אלה יתקבלו על ידי האנשים, לא היה מנוס מלהרוג את חלקם

בעת שהלך להתפלל בהר הבית, בזמן שביקר בישראל, תקפה את שר החוץ המצרי, אחמד מאהר, קבוצה של פלסטינים שקיללוהו, השליכו עליו נעליים וקראו לג'יהאד במצרים. לפי כמה דיווחים, השתייכו התוקפים ל"מפלגת השחרור" האסלאמיסטית. יומיים לאחר התקרית, שטף את עיתוני מצרים גל של תגובות לפרשה

בעקבות פרסום MEMRI בדבר הצבת הספר "הפרוטוקולים של זקני ציון" במוזיאון לכתבי יד של ספריית אלכסנדריה, התפרסמה הודעה מטעם מנהל הספרייה, ד"ר אסמאעיל סראג אל-דין, על סילוק הספרים וקבע כי הצבתם לתצוגה היתה משגה לדבריו, הוויטרינה בה הוצגו את "הפרוטוקולים" הוצגו גם "ספרים פוליטיים שנאסרו וספרים שהוחרמו"

לאחרונה, נפתח מוזיאון כתבי היד בספרית אלכסנדריה החדשה, לאחר ששופץ על ידי ממשלות מצרים ואיטליה באמצעות UNESCO. בשבועון המצרי "אל-אסבוע", דווח כי המוזיאון צירף את "הפרוטוקולים של זקני ציון", המתורגם לערבית, לחלון הראווה של ספרי הקודש של הדתות המונותאיסטיות, לצד התורה

נאומו של הנשיא בוש, שבו קרא לדמוקרטיזציה של העולם הערבי התקבל בעיקר בכעס בעיתונות הערבית. במצרים, שאותה הזכיר בוש במפורש, לצד איראן וסוריה, עוררו הדברים זעם, הן בעיתוני הממסד והן בעיתוני האופוזיציה. העיתונות המצרית ציטטה קטעים מנאומו של בוש ורק השבועון הליברלי "אל-קאהרה", פרסם את הנאום במלואו

המחזאי והסטיריקן הליברלי המצרי הידוע, עלי סאלם, פרסם ביומון "אל-חיאת" (5.11.03),  מאמר בנושא השינוי המנטאלי הדרוש בעת מעבר ממצב מלחמה למצב שלום. סאלם, המסתמך לעתים בטיעוניו על ספרו של פרויד, "טוטם וטאבו",  מצא בהיסטריית אובדן אברי המין בח'ארטום, בירת סודאן, משל למאבקה של האינטיליגנציה הערבית נגד השלום עם ישראל

עם ציון יום השנה השני לאירועי ה-11 בספטמבר חזרה התקשורת הערבית לעסוק בשאלת זהות מבצעי פיגועים אלה. למרות העובדה שארגון אל-קאעדה לקח אחריות על אירועים אלו, נטען בתוכניות ובכתבות שונות כי לא ערבים ומוסלמים הם שביצעו את הפיגועים אלא מדובר בקונספירציה של אמריקאים ויהודים

"המתונים הם הבעיה" קובע האינטלקטואל המצרי הליברלי, מאמון פנדי, החי בארה"ב. במאמר  ביומון הבינערבי "אל-שרק אל-אוסט" הוא מותח ביקורת על הפקרת הזירה הציבורית בידי הקיצוניים: "רבים חושבים כי הקיצוניים הם הבעיה בעולם הערבי, אך האמת היא כי המתונים העסוקים בהגדלת רווחיהם בהווה ואף לא יוצאים לבחירות, הם הבעיה

השגריר האמריקאי בקהיר, דיוויד וולץ' מתח בעבר כמה פעמים ביקורת על העיתונות המצרית, בין היתר על תאוריות על תיאוריות הקונספירציה הממלאות אותה בהקשר של פיגועי ה-11 בספטמבר. כעת, נקלע השגריר לעימות עם העיתונות המצרית, ובעיקר עם היומון הממסדי, אל-גומהוריה, לאחר שמתח ביקורת על תמיכה שהובעה בעיתון לפיגוע במסעדת מקסים בחיפה

הסופרת המצרייה, נואל אל-סעדאוי, שהיא לאומנית-ערבית ופמיניסטית בעת ובעונה אחת, העניקה ראיון מקיף לאתר האינטרנט הליברלי הערבי www.elaph.com (30.9.03), בו קראה להשמיט מהחוקה המצרית את סעיף הקובע שהאסלאם הוא הדת הרשמית של המדינה, "משום שיש בקרבנו קופטים ומשום שהדת היא עניין שבין האדם לאלוהיו ואיש אינו יכול לכפות את דתו

התקשורת הערבית עסקה באופן אינטנסיבי ביום השנה השלושים למלחמת 1973. בעוד שבעיתונות המצרית והסורית, כתבו עורכי העיתונים ובעלי הטורים בעיקר על פי התבניות הסטנדרטיות בהן הורגלו הקוראים בשלושת העשורים שחלפו, הרי שבעיתונות הכלל ערבית נעשו כמה ניסיונות מעניינים לחשבון נפש

 שיח' דר' עלי גומעה מונה לתפקיד המופתי המצרי, במקומו של שיח' דר' אחמד אל-טייב. בהתבטאותו הראשונה לאחר היבחרו, הוא הסביר כי מות הקדושים בפלסטין מהווה התנגדות לגיטימית בהגנה על הדת, האדמה, הנפש, הכבוד, והרכוש. לדבריו, הטרור האמיתי הוא גזל זכויותיהם של האחרים והניסיונות לכפות בכוח את עמדותיהם של משטרים מסוימים

יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, נשא דברים לזכרו של גמאל עבד אל-נאצר, נשיא מצרים לשעבר, ביום השנה ה-33 למותו: ".. [הוא] קדיש את חייו למען גדולתה של האומה הערבית, אחדותה וכבודה ולמען גירוש את כוחות הקולוניאליזם מרחבי המולדת הערבית. למענה של פלסטין הפצועה קם הקצין המצרי הצעיר מן המצור בפאלוג'ה שבפלסטין כדי לצור על כוחות הקולוניאליזם ולגרשם

עיתוני האופוזיציה במצרים נוהגים למתוח ביקורת חריפה על ממשלת מצרים ומפלגת השלטון, אך נמנעים מלפגוע בנשיא מובארכ עצמו. ואולם, העורך הראשי בפועל של שבועון האופוזיציה הנאצריסטית, "אל-ערבי", עבד אל-חלים קנדיל פרסם בטורו מאמר בו תקף את הנשיא מובארכ וטען כי השינוי צריך להתחיל בראש

במאמר המערכת של היומון המצרי הממסדי, "אל-אהראם", נכתב: העיר העיראקית הקדושה נג'ף שבה שוכן קבר האמאם עלי, היתה עדה לפשע טרוריסטי מזוויע שבו נפלו קרוב למאה ועשרים קורבנות ...המוזר הוא שכוחות הכיבוש האמריקאים – שהם המרוויחים מהאירוע – האשימו, כהרגלם, את הטרוריסטים האסלאמיים

ארגון "אל-גמאעה אל-אסלאמיה" שביצע פיגועים רבים במצרים בשנות השמונים והתשעים, עבר מהפך יוצא דופן בשנים האחרונות. מנהיגיו הכלואים במצרים התחייבו לזנוח את דרך האלימות, התנצלו על פיגועי העבר, והם מפיצים אידיאולוגיה חדשה המבוססת על דו-קיום עם המשטר. מסמך זה סוקר את יוזמת השלום של ה"גמאעה", כפי שהיא משתקפת בתקשורת הערבית (חלק ג)

ארגון "אל-גמאעה אל-אסלאמיה" שביצע פיגועים רבים במצרים בשנות השמונים והתשעים, עבר מהפך יוצא דופן בשנים האחרונות. מנהיגיו הכלואים במצרים התחייבו לזנוח את דרך האלימות, התנצלו על פיגועי העבר, והם מפיצים אידיאולוגיה חדשה המבוססת על דו-קיום עם המשטר. מסמך זה סוקר את יוזמת השלום של ה"גמאעה", כפי שהיא משתקפת בתקשורת הערבית (חלק ב)

ארגון "אל-גמאעה אל-אסלאמיה" שביצע פיגועים רבים במצרים בשנות השמונים והתשעים, עבר מהפך יוצא דופן בשנים האחרונות. מנהיגיו הכלואים במצרים התחייבו לזנוח את דרך האלימות, התנצלו על פיגועי העבר, והם מפיצים אידיאולוגיה חדשה המבוססת על דו-קיום עם המשטר. מסמך זה סוקר את יוזמת השלום של הארגון, כפי שהיא משתקפת בתקשורת הערבית (חלק א')

ממשלת מצרים יצאה לאחורנה במערכה תקשורתית, נגד מילת נשים. מערכה תקשורתית זו עוררה את הפולמוס הישן-חדש בסוגיה זו,  אשר בא לידי ביטוי בין השאר, בכתבות עיתונאיות ובפעילויות ציבוריות, כמו הכנס שנערך בקהיר ביוני השנה מטעם המועצה הלאומית המצרית לאם ולילד בהשתתפותה של רעיית הנשיא המצרי, סוזאן מבארכ

בראיון לשבועון המצרי, אל-אהראם אל-ערבי, אמר דיקןן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת אל-זקאזיק, אמר ד"ר נביל חילמי, שיחד עם קבוצה של מצרים החיים בשוויץ מגבש תביעת ענק נגד היהודים. לדבריו, "...קבוצה של מצרים בשוויץ פתחה את התיק של מה שמכונה 'היציאה הגדולה של היהודים ממצרים. אז הם גנבו מהמצרים הפרעונים זהב, תכשיטים, תכשיטי כסף, בגדים ועוד..."

בעל הטור, אחמד מחמד ערפה, פרסם מאמר שפרסם בשבועון המצרי "אל-קאהרה", בו ערער על האמונה האסלאמית לפיה קיים הנביא מחמד מסע לילי ממסגד "אל-חראם" שבמכה למסגד 'אל-אקצא' שבירושלים וטען כי הפסוק הראשון ב"סורת אל-אסראא" – הידועה גם בשם "סורת בני ישראל" – מתייחס להיג'רה של הנביא לאל-מדינה ולא לירושלים

המועצה האירופאית למתן חוות דעת הלכתיות ולמחקר בראשות ד"ר יוסף אל-קרדאוי פרסמה ביולי 2003 חוות דעת הלכתית המתירה להפסיק הנשמה באמצעים מלאכותיים של אדם שמת מוות קליני. חוות הדעת עוררה ויכוח חריף בקרב רופאים ואנשי דת בעולם המוסלמי, אשר חלוקים בדעותיהם לגבי אבחנת המוות

סגן העורך הראשי של השבועון העצמאי המצרי, "רוז אל-יוסף", ואיל אל-אבראשי, המתמחה בתנועות הטרור הסוניות, כתב לאחרונה כמה מאמרים בנוגע לוהאביזם הסעודי והתפתחות הטרור הפונדמנטליסטי האסלאמי. לדבריו,סעודיה הפכה היום לזירה הגדולה ביותר של האידיאולוגיה הקיצונית ולכן המשטר החל בפעם הראשונה לעצור את 'המסיתים לאלימות' מקרב השיח'ים הוהאבים

הסופר והעיתונאי המצרי, גמאל אל-בנא, נולד ב-15 בדצמבר, 1920. אחיו הבכור, שיח' חסן אל-בנא, ייסד את "האחים המוסלמים" ואחיו האחרים, כמו גם אביו, היו אף הם אינטלקטואלים אסלאמיים. ל-בנא, שמגיל צעיר גילה נטיות סוציאליסטיות במקביל לנטיותיו האסלאמיות, ייסד מפלגת פועלים בשם "מפלגת העבודה הלאומית החברתית"

ערב הגעתו של נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, לפגישות הפסגה שיתקיימו בירדן ובמצרים, חידשו עיתוני הממסד במצרים את ההתקפה החריפה על ארה"ב ועל בוש עצמו. כך, מאמר המערכת של היומון הממסדי הראשי, "אל-אהראם", קבע כי "לא נותרה ברירה" לעיראקים אלא להיאבק לסילוק הכוחות האמריקאים וכי אין לפסול את הבעת' ממאבק זה

התגובות לנפילת בגדאד בעיתונות הערבית בלונדון תאמו את המגמות המדיניות האידיאולוגיות שהעיתונים השונים מייצגים.  עורך היומון הסעודי-לונדוני, אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, בעל העמדות הליברליות, כתב: "סדאם חוסיין לא נפל אתמול; התמוטטו השקרים הגדולים שליוו אותו, נפלו המוחות שהתעקשו לזייף את עובדות ההווה וההיסטוריה ..."

מדי כמה ימים, מכריז שיח' אל-אזהר, מחמד סייד טנטאוי, על עמדה שלעתים נראית כסותרת את העמדה עליה הצהיר קודם לכן. ואולם, מהצהרותיו בשבועות האחרונים ניתן להסיק כי שיח' אל-אזהר תומך בהכרזת הג'יהאד נגד כוחות הקואליציה ובפיגועי התאבדות ובמקביל הוא תומך בקריאה להתפטרותו של סדאם חוסיין

גילויי אנטישמיות בעולם הערבי לא עוררו בעבר ביקורת פנימית משמעותית. יתר על כן, ביקורת שנמתחה במערב על תופעות אנטישמיות רק הגבירה את ההתבטאויות האנטישמיות בתקשורת הערבית ולא עוררה חשיבה חדשה בנושא. ואולם, בשנתיים האחרונות מתפרסמות בתקשורת הערבית תגובות של ביקורת והסתייגות משמעותיות נוכח גילויים אנטישמיים

בהדרגה משנים עיתוני הממסד במצרים את הטון כלפי המלחמה בעיראק. טרם תחילת המלחמה, קראו עיתונים אלה לסדאם חוסיין להתפטר כדי לחסוך לעם העיראקי את המלחמה. בימיה הראשונים של המלחמה, הם הסתפקו בקביעה שהמלחמה "איננה לגיטימית". ואולם, בימים האחרונים, החלו עיתוני הממסד במצרים לצאת נגד ארה"ב במובהק

  אתר האינטרנט בערבית ובאנגלית "אל-בואבה" דיווח ב-6.3.2003 כי המכון למחקרים אסלאמיים השייך לאל-אזהר פרסם פסק הלכה האוסר לתאר את היהודים בני ימינו כ'קופים וחזירים'. על פי הדיווח ניהל את ישיבת המכון שיח' אל-אזהר, מחמד סייד טנטאוי, הנושא במשרה הדתית החשובה ביותר בעולם המוסלמי הסוני

שיח' אל-אזהר, מחמד סיד טנטאוי, פרסם בעבר פסקי הלכה סותרים תוך פרקי זמן קצרים בסוגיות שונות, למשל שאלת התקינות ההלכתית של פיגועי ההתאבדות של פלסטינים נגד ישראלים. כעת, שוב נתגלעו סתירות בפסיקות השונות הנוגעות לג'יהאד נגד ארה"ב במידה שתפתח מלחמה בעיראק

בפסגת המנהיגים הערביים שהתכנסה בשארם אל-שיח', העלתה מדינת האמירויות הערביות [מאע"מ] את ההצעה לפתור את משבר עיראק בכך שסדאם חוסיין יוותר על השלטון ויגלה מעיראק, בתמורה לערבויות בינלאומיות לביטחונו. ההצעה עוררה סערה ולא זכתה לגיבוי רשמי מצד המדינות האחרות

עורך היומון המצרי הממסדי, "אל-אהראם", אבראהים נאפע, פתח במתקפה חזיתית נגד נשיא עיראק, סדאם חוסיין, ומשטרו והאשים אותו באחריות למשבר. במאמרו, חזר נאפע פעמים רבות על קביעתו שעיראק לא שיתפה פעולה עם האו"ם והשמיט את התביעה להימנע מהחלפת המשטר העיראקי, מרשימת התביעות הערביות שהציג למקרה של מלחמה

בניגוד להתנהגותם בעקבות פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר, 2001, הקפידו בעלי הטורים בעיתוני הממסד במצרים להימנע מכל הבעת שמחה על אסון המעבורת קולומביה. אחמד רגב, בעל טור ב"אל-אח'באר" המצרי הממסדי, שלעג לארה"ב אחרי ה-11 בספטמבר ואף הביע תמיכה בהיטלר בכמה מאמריו, הביע צער על אסון המעבורת ומות האסטרונאוטים

בת'ינה שעבאן, מנהלת מחלקת הסברת החוץ במשרד החוץ הסורי חאפט' אל-אסד, כותבת בטורה האישי ביומון הסורי הרשמי תשרין: "...בשעה בה הורסים כוחות הכיבוש הגזלנים בתים פלסטינים ומגירים דם מלבנו ... יוצא מנהיג ערבי [מובארכ] לברך את ראש ממשלת הפשע, ההרג והחיסולים {שרון] על נצחונו בבחירות מגוחכות... ובכיר ערבי אחר [ערפאת] רוצה לפגשו..."

בנאום באוניברסיטת אל-אזהר - בסימפוזיון שנשא את הכותרת "האסלאם והעולם – שת"פ ולא התנגשות", מתח יועצו המדיני של הנשיא מבארכ, אסאמה אל-באז, ביקורת על אלה התוקפים את האסלאם במערב, וקרא לפתוח את האסלאם לפסיקה הלכתית המבוססת על שיקול דעת אנושי – "אג'תהאד"

בשטף ההצהרות על המחויבות המצרית להימנע מפיתוח יכולות גרעין אסטרטגיות, נשמעו מדי פעם הצהרות המעידות כי מצרים לא סוגרת את הדלת לחלוטין בפני האופציה האטומית. הנשיא מבארכ אמר ליומון אל-חיאת באוקטובר 1998: "יש לנו כור גרעיני באינשאץ ויש לנו מומחים בעלי יכולות גבוהות. אם יגיע הרגע בו נזדקק לנשק הגרעיני – לא נהסס..."

נאומו של שר החוץ האמריקאי, קולין פאוול, בדצמבר 2002, בו הכריז על "שותפות בין אמריקה והמזרח התיכון" להעמקת הדמוקרטיה ולכינון רפורמות פוליטיות, כלכליות וחינוכיות באזור עורר תגובות רבות בעולם הערבי, בעיקר חשדניות, שטענו כי את ארה"ב מעניינים  האינטרסים שלה בלבד ואף שמדובר ב"מזימה של הלובי הציוני". כותבים מעטים בלבד הגיבו בחיוב לתוכנית

כמנהגם, המשיכו עורכי עיתוני הממסד במצרים לברך על פיגועי ההתאבדות, גם כאשר אלו מבוצעים בתוך תחומי הקו הירוק, וזאת על אף שבקהיר הסתיים לאחרונה מו"מ בין ה'פתח' ל'חמאס' שעל פי דיווחי התקשורת, גורמים מצריים בכירים יחד עם נציגי ה'פתח' ניסו במהלכו לשכנע את נציגי ה'חמאס' להימנע מפיגועים בתחומי הקו הירוק

בגילוי דעת שפרסם הארגון המצרי לזכויות אדם, הוא  גינה את שידור הסדרה "פרש בלי סוס" העוסקת ב"פרוטוקולים של זקני ציון" וטען כי "הארגון מאמין שאין להשתמש לרעה בצורות ביטוי [שונות] כדי להפיץ שנאה על בסיס דת, גזע, צבע, או מין." מזכ"ל הארגון, חאפז אבו סעדה, אמר כי התמיכה בנושא הפלסטיני אינה זקוקה לפרוטוקולים המזויפים

ראש משרד האינטרסים האיראני בקהיר, השגריר סיד האדי חסרושאהי, כתב מכתב למערכת היומון "אל-קדס אל-ערבי", בתגובה למכתב למערכת של קוראת ממרוקו שטענה כי איראן תתיר לארה"ב להשתמש בשטחה במתקפה נגד עיראק, כי אמריקה תמשיך להיות בעיני האיראנים, השטן הגדול עד שתחדל ממדיניות ההתפשטות והתוקפנות שלה

שידור 41 פרקי סדרת הטלוויזיה המצרית, "פרש בלי סוס" נמשך בערוצי הטלוויזיה המצריים ובערוצים נוספים ברחבי העולם הערבי והוויכוח סביבה הולך ומחריף. מדי יום מתפרסמים מאמרים על הסדרה, המחאה הישראלית-אמריקאית על שידור הסדרה, סוגיית האנטישמיות, ושאלת האוטנטיות של הפרוטוקולים של זקני ציון

 בחודש הרמדאן יתחיל שידורה של סדרת הטלוויזיה המצרית "פרש בלי סוס" המבוססת על "הפרוטוקולים של זקני ציון", שהפיק מוחמד צבחי, שהוא גם השחקן הראשי בה, והיתה אמורה להיות משודרת בשנה שעברה, אך הפקתה לא הושלמה בזמן. הסדרה עוררה מחאה בישראל ובעולם ומחלקת המדינה האמריקאית אף קראה לממשלת מצרים למנוע את שידורה, אך הבקשה נדחתה

ראש האגודה המצרית לבריאות האם והילד, שהוא גם ראש האגודה האפריקאית-הבינ"ל בתחום זה, ד"ר מחמד פיאץ', פרסם בשבועון המצרי "רוז אל-יוסף" קריאה להפסקת מילת נשים. ד"ר פיאץ', שפרסם בשנת 1998 את הספר "כריתת אברי המין הנשיים: מילת הבנות", כתב תחת הכותרת "בשם אמהות מצרים: עצרו את הפשע המתבצע לקול יללות שמחה ותרועות צהלה!"