במהלך שנות התשעים התפתח במצרים מערך רחב של קבוצות, אישים ומוסדות פעילים במגמות של פתיחות כלפי המערב ואימוץ ערכיו המסורתיים והמודרניים. גורמים אלה עומדים תחת לחצים כבדים בתקשורת מצד החוגים האינטלקטואליים הלאומנים והאסלאמיסטיים המסורתיים המייצגים את התפיסות הנאצריסטיות והמתנגדים לישראל ולנורמליזציה עמה

ב-2באפריל 2000 הותקף השר הפלסטיני לאיכות הסביבה, יוסף אבו ספייה, במשרדו, על ידי מנכ"ל המשרד, חמדי אבו ר'רבייה, ומקורביו – כולם חברים מרכזיים בתנועת הפת"ח. הרקע לתקרית – מאבק כוח על מעמד וסמכויות. בחלוף יום, הוכה יו"ר ועדת הפיקוח על זכויות האדם במועצה המחוקקת, חבר המועצה קדורה פארס

 הויכוח הפנימי בקרב האינטיליגנציה הסורית בנוגע לתהליך השלום זוכה רק לעתים רחוקות לביטוי תקשורתי.  דיון פומבי נדיר בין אנשי רוח סורים התנהל לאחרונה מעל דפי היומון הערבי אל-חיאת והתמקד ביחסה של האינטיליגנציה הסורית לתהליך השלום עם ישראל ובקושי להביע עמדות בנושא זה בתקשורת הסורית הפנימית

תחת הכותרת "קריאה לאינתיפאדה פלסטינית פנימית נגד השחיתות" כותב מחמד כרישאן: במקביל לפריחה מעוררת הפליאה של התשתית, ניתן לראות את האדם, שלמענו מוקמים כל השירותים האלו, כשהוא מובס ברבות מאמונותיו בתקופת המאבק. אדם זה אובד עצות נוכח השגיאות הרבות הקופצות מול עיניו מדי יום באופן בולט ופרובוקטיבי

בטורו השבועי ביומון "אל-איאם" מותח הפובליציסט חסן ח'צ'ר, פעם נוספת,  ביקורת על הדמוקרטיה הערבית: "... הממשלות הערביות עשויות להפליג בדיבורן על הדמוקרטיה השוררת בארצותיהן מעבר למה שאומרות הדמוקרטיות המערביות הותיקות...  אולם, למרות זאת – אין דמוקרטיה בעולם הערבי

תחת הכותרת "ההתנהגות הדמוקרטית" מנתח ד"ר מאזן אבו בכר, רופא במקצועו, את נושא הדמוקרטיה בחברה הערבית: הסיבה לכישלונה של הדמוקרטיה ברוב המדינות המתפתחות נעוצה בכך שהיא מקוצצת ומצטמצמת לעניינים פורמליים בלבד הרחוקים מן המהות...

תחת הכותרת "מורשת העבר היפה" כותב הפובליציסט חסן ח'צ'ר ביומון אל-איאם: "... איננו יכולים לחיות ללא רעיון מאחד. מקור קלוננו ואובדן ביטחוננו בחמש השנים האחרונות מתבטא בהעדר רעיון זה, אשר ילכד את הפלסטינים בכל מקומות המצאם וילהיב אותם בלהט המתוק הזה שחווה כל מי שחי בראשית שנות השבעים

בגיליון אוגוסט 99' של הירחון 'חקוק אל-נאס' [זכויות האדם] התפרסם מאמר ביקורת חריף של ד"ר איאד אל-סראג' הידוע בפעילותו למען זכויות האדם' בו טען כי הרש"פ "גמרה אומר לנפץ את החברה האזרחית ואת הארגונים הבלתי ממשלתיים ולהרוס - במיוחד - את הארגונים הפועלים להגנת זכויות האדם"

השמחה לאיד שאחזה בתקשורת הפלסטינית בעקבות הפסדו של נתניהו בבחירות בישראל פינתה את מקומה במהירות לדיון בדמותו של ראש הממשלה הנבחר אהוד ברק ובעתיד המשא ומתן. 'ארבעת הלאווים' עליהם הכריז ברק לאחר היבחרו, גרמו מורת רוח ודאגה ברשות הפלסטינית

מאז פרסום תוצאות הבחירות מתמקדת התקשורת הפלסטינית בהשלכותיו הצפויות של השינוי הפוליטי שחל בישראל על הפלסטינים ועל תהליך השלום. אולם, בשולי הדיון הפוליטי מתייחסים הכותבים גם למהותן של בחירות במדינה דמוקרטית. כותבים אלו משבחים את הדמוקרטיה בישראל ואף מביעים את קנאתם בה

הקדמת הבחירות לכנסת ה-15 התקבלה במגזר הערבי בתחושה מעורבת; מצד אחד שמחו כל המפלגות הערביות על קיצור ימיה של ממשלת נתניהו. מצד שני, אין המגזר הערבי מאוחד דיו על מנת להפיק את מלוא כוחו האלקטורלי

הפלסטינים מבהירים כי משמעות הכרזת המדינה במאי 1999 היא בראש ובראשונה הכרזה על פרישת הריבונות הפלסטינית הלכה למעשה במדינת פלסטין שבגבולות הארבעה ביוני 1967, כולל ירושלים המזרחית כעיר הבירה. מעת לעת ישנן התייחסויות לגבי אופייה של המדינה העתידית