היחסים העכורים בין סוריה לבין סעודיה החריפו לאחרונה לנוכח התקפות בעיתונות הסורית נגד סעודיה, על רקע שיח הדתות שיזם המלך הסעודי עבדאללה בהשתתפות ישראל ועל רקע העלאתה מחדש של היוזמה הערבית [הסעודית] לפתרון הסכסוך באזור. ההתקפות בתקשורת הסורית אף כללו פרסום מאמר חריף נגד עבדאללה מלווה בתמונה לעגנית

על רקע כינון היחסים הדיפלומטיים בין סוריה ללבנון, פורסמו ידיעות לפיהן החליטה לבנון להכביד את ידה כלפי האופוזיציונרים הסורים הפועלים בתחומה, כדרישת סוריה.היומון הלבנוני, "אל-אח'באר", דיווח כי מנגנוני הביטחון הלבנוניים העמידו את פעילי האופוזיציה הסורים בפני הברירה בין הישארות בלבנון מבלי לפעול נגד המשטר הסורי לבין עזיבה

בעקבות ההכרזה הסורית-לבנונית (15.10.08) על כינון יחסים דיפלומטיים בין סוריה ללבנון, פרסם נקולא נאציף, בעל טור קבוע ביומון הלבנוני הפרו-סורי, אל-אח'באר, מאמר, בו טען כי השינוי שחל במאזן הכוחות הפוליטי בלבנון בעקבות הפגנת הכוח של חזבאללה במאי 2007 וקבלת הסכם דוחה, הביאו לירידה משמעותית במחיר המדיני שעל סוריה לשלם עבור כינון היחסים הדיפלומטיים, ועשו אותו לאפשרי עבורה

רמ"מ סוריה, מוחמד נאג'י עטרי מתח ביקורת קשה על מצרים, שפורסמה ב"אל-ראי" הכוויתי (13.10.08) בטענה כי מצרים איבדה את תפקידה כמובילת העולם הערבי והיא פועלת בשירות האינטרסים האמריקאיים. בתגובה, פרסם חבר הפרלמנט המצרי ועורך עיתון אל-גומהוריה, מוחמד עלי אבראהים, מאמר בו הציג את סוריה כנתינה של איראן ושל קטר כאחראית למשבר בלבנון

שה"ח הספרדי, מיגל מורטינוס, ביקר ב-16 וב-17 בספטמבר 2008 בלבנון ובסוריה. בהתבטאויות לכלי התקשורת בשתי המדינות, שיבח מורטינוס את "התפקיד החיובי והמועיל שמילאה סוריה בלבנון" וקרא לאיחוד האירופי להדק את קשריו עם סוריה. עוד אמר כי נשק חזבאללה הוא עניין לבנוני פנימי, וכי ישראל הפרה את החלטה 1701

כתבת תחקיר ביומון הלונדוני, "אל-חיאת", חושפת את השתתפותם של ילדים לבנונים חמושים באירועים אלימים. לפי הכתבה, תופעה זו קיימת עוד מימי מלחמת האזרחים האחרונה במדינה בין השנים 1975-1990, והיא ממשיכה להתקיים גם כיום. התחקיר מסיק כי תופעת הילדים החמושים מהווה "פצצה מתקתקת"

לאחרונה פרסם אתר ממרי קליפ על החגיגות שערך ערוץ אל-ג'זירה לשחרורו של האסיר הלבנוני סמיר אל-קונטאר. הפרסום עורר ביקורת ישראלית ואף ערבית נגד הערוץ. היומון הישראלי "הארץ" דיווח כי מנכ"ל הערוץ, ודאח ח'נפר, התנצל על התוכנית לרגל שחרור אל-קונטאר באומרו כי היתה בכך "הפרה של הקוד האתי של אל-ג'זירה"

ב-12 ביולי 2008, לאחר פתיחת "ועידת מדינות הים התיכון" בפריז, הכריז נשיא צרפת סרקוזי במסיבת עיתונאים על רצונו של נשיא סוריה לכונן יחסים דיפלומטיים עם לבנון. ואולם, הנשיא הסורי ומקורביו מיהרו להבהיר כי לא חל כל שינוי במדיניותה הקודמת של סוריה כלפי לבנון

ב-29.12.2007 פרסם סעד אל-דין אבראהים, מהרפורמיסטים הבולטים בעולם הערבי, ביומון המצרי אל-מצרי אל-יום, מאמר תגובה למבקריו העיראקים, בעקבות ויכוח שלו עימם, שכותרתו "הנזיפה מהאחים העירקאים". במאמרו טען אבראהים שההבדל בין טרוריסט ללוחם שחרור אינו חד וברור, ושניתוח מדעי של המצב בעיראק מלמד שאכן אין הבדל מהותי בינו לבין המלחמות בוויטנאם ואלג'יריה

הזמנת אסד לועידת האיחוד למען הים התיכון עוררה ביקורת בתקשורת הערבית. בעלי טורים טענו כי ההזמנה באה למרות שלא חל שום שינוי במדיניות הסורית ולפיכך היא תגרום להקשחת מדיניותה. מאמר ביומון הסורי, "אל-וטן" אף אישר את הטענה לפיה סוריה לא שינתה את עמדותיה וטען כי סרקוזי הבין כי התקרבות לסוריה ואי כניעה למדיניות האמריקאית היא אינטרס צרפתי

ב-12 בפברואר 2008 חתמו כל שרי ההסברה של מדינות הליגה הערבית על "אמנת העקרונות להסדרת השידור והקליטה בלווין באזור הערבי", למעט קטר ולבנון. מצרים וסעודיה היו הכוח המניע מאחורי גיבוש האמנה והביאו לכינוס שרי ההסברה הערביים כדי לאשרה, במטרה להגביל את שידורי ערוצי הטלוויזיה בלוויין שעוררו את זעמם של משטריהן לאחרונה

עורכו הראשי של היומון הקטרי, "אל-וטן", אחמד עלי, פרסם ב-27 באפריל 2008 ראיון מקיף שערך עם נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. בראיון חשף הנשיא הסורי לראשונה את מאמצי התיווך התורכיים בין סוריה לישראל, וסיפר כי כעת נעשה ניסיון לגבש בסיס משותף להמשך המו"מ

כניעתם המיידית של ממשלת לבנון ומנהיגי ה-14 במרץ, שהופתעו ככל הנראה מעוצמתה ונחרצותה של התגובה האלימה מצד אמל וחזבאללה, לא הרגיעה את המשבר בלבנון. אדרבא, נראה כי נוכח נצחונם - המוצג על ידי איראן כניצחון אזורי שלה על ארה"ב - יגבר הלחץ לשינוי השלטון בלבנון

 עיתוני המשטר באיראן העניקו גיבוי מוחלט לחזבאללה ועמדו מאחורי דרישותיו לבטל את החלטות ממשלת סניורה לפרק את רשת התקשורת של הארגון ולפטר את אחראי הביטחון בשדה התעופה בירות. העיתונים טענו כי נצחון חזבאללה, "אחת מזרועותיה האזוריות של איראן במזרח התיכון", מהווה למעשה ניצחון איראני במאבק הכוח במזרח התיכון מול ארה"ב

גילויי אנטישמיות בעולם הערבי לא עוררו בעבר ביקורת פנימית משמעותית. יתר על כן, ביקורת שנמתחה במערב על תופעות אנטישמיות רק הגבירה את ההתבטאויות האנטישמיות בתקשורת הערבית ולא עוררה חשיבה חדשה בנושא. ואולם, בשנתיים האחרונות מתפרסמות בתקשורת הערבית תגובות של ביקורת והסתייגות משמעותיות נוכח גילויים אנטישמיים

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד התראיין ב-9.6.2003 לערוץ הלווין הערבי "אל-ערביה". בין השאר דיבר על פסגת שארם אליה סוריה לא הוזמנה, על הקריאה לרפורמות פנימיות בסוריה ועל האינתיפאדה הפלסטינית. לדבריו, "הצענו במועצת הביטחון לפרז את אזור המזרח התיכון מנשק ההשמדה ההמוני, והאמריקאים התנגדו לכך.."

יו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית, אחמד קריע "אבו עלאא", העניק ראיון ליומון הלבנוני"אל-נהאר" בעת ביקור פרטי בצרפת לצורך טיפול רפואי. בין דבריו: הצהרתו של הנשיא בוש על זהותה היהודית של מדינת ישראל מעוררת דאגה ביחס לזכות השיבה; אוסלו היה הישג מפני שלא נתנו דבר בתמורה

עורכו הראשי של היומון הלבנוני הנוצרי "אל-נהאר", ג'בראן תויני, תוקף במאמר מערכת את מזכ"ל החזבאללה, חסן נצראללה, על רקע קריאתו להמשך המאבק המזוין בישראל דרך הגבול הדרומי ובאמצעות האינתיפאדה הפלסטינית: "מה רוצה החזבאללה? לגרור את לבנון ואת האזור [כולו] למלחמת התאבדות כוללת? לגרום ללבנון להתאבד או להביא לשחיטתה...?"

שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, דיבר בפני עיתונאים סורים ותקף בחריפות את הממשל האמריקאי – "הממשל האמריקאי האלים והטיפש ביותר אי פעם" – לדבריו. הדברים החריפים פורסמו בעיתונות הבין ערבית היוצאת לאור בלונדון, אך רובם הושמטו מדפיה של העיתונות הסורית הרשמית והממלכתית

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, העניק ראיון נרחב לעיתון הכוויתי "אל-אנבאא'", שבו התייחס בין השאר, להשלכות המלחמה בעיראק, לתהליך השלום המתחדש, לטרור העולמי ולרפורמות בסוריה. לדבריו, מאז הסכם אוסלו אין כל תיאום בין סוריה לבין הפלסטינים ולא נראה כי ישנו רצון בתיאום מצדם של גורמים ברש"פ

על רקע החרפת הקרבות במחנה הפליטים הפלסטיני בעין אל-חלוה שבדרום לבנון, שוב עולים בתקשורת הלבנונית קולות הקוראים להביא לפתרון הבעיה הפלסטינית בלבנון. עלי חמאדה, בעל טור ביומון הנוצרי "אל-נהאר", עיתון המתנגד באופן מסורתי להימנעותה של ממשלת לבנון מלהתערב במתרחש בתוך המחנות, קורא לפרק את הפלסטינים מנשקם ולשבת אתם למו"מ

שר ההגנה הסורי, מצטפא טלאס, ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט: "[עלילת] 'המצה של ציון' התרחשה בדמשק, לא המצאתי אותה, והיא מגובה במסמכים. היא מציגה כמה טקסים יהודיים. כיצד הציונים יכולים להכחיש את המציאות הזו? הם לא רוצים שמישהו יידע על המוסר העוין שלהם, וכך הם מפנים את עוינותם כלפי כל מי שחושף את פעילותם

ג'בראן תויני, עורכו של היומון הלבנוני הנוצרי "אל-נהאר”, תוקף במאמר מערכת את הפעילות הצבאית המתחדשת של החזבאללה בדרום לבנון וכן את חוסר יכולתה של ממשלת לבנון להכפיף את סמכותה הצבאית בדרום: "...  "מי מחליט על הפעולות הצבאיות בדרום [לבנון]? זכותנו, כלבנונים, לדעת כיצד מתקבלות החלטות כאלה ...האם חזבאללה לבדו מקבל החלטות אלו ועל סמך מה..."

מזכ"ל החזבאללה, חסן נצראללה, נשא דברים בטקס שנערך ב-10.10.2003 ליד בירות, ואמר בין היתר, כי ישראל רוצה לכפות משוואה חדשה, לפיה כל פעולה איכותית המתרחשת בפלסטין תזכה לתשובה בסוריה, אך הבריחה קדימה בלבנון ובסוריה היא בריחה לעבר התהום... אם שרון ימשיך להתקדם עם האופציה הזו, נמצא את עצמנו מול אתגר והתפתחות חדשים

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, העניק ראיון נרחב ליומון הלונדוני אל-חיאת, בו עסק ביחסי סוריה-ארה"ב, בהתחממות הגזרה בדרום לבנון, במצב בעיראק ובהסדר אפשרי עם ישראל. לדבריו איש אינו מאמין כי השלום אפשרי לנוכח הממשלה הישראלית הזו... זוהי השקפה בינלאומית ולא רק סורית

צבחי אל-טופיילי, לשעבר המזכ"ל הראשון של חזבאללה,  התראיין ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט לאחר תקופת שתיקה ארוכה ותקף את ארגונו לשעבר, ממנו סילקה אותו איראן בשנת 1991, את איראן עצמה, ואת שלטונות לבנון, ומאשימם בשיתוף פעולה עם ישראל ועם ארה"ב

נאום ראש ממשלת מלזיה, מחאתיר מוחמד, בוועידת ארגון המדינות האסלאמיות (7.10.2003)  זכה לגינויים במערב בשל אמירות אנטישמיות. בעולם הערבי, מרבית המגיבים חיזקו את טענות מחאתיר אך היו מאמרי ביקורת עליו. כמה מהכותבים קבלו על התגובות הרפות כלפי התבטאויות אנטי אסלאמיות של  גורמים  אמריקאים למול המתקפה על מחאתיר מוחמד

 חודש הרמדאן המצוין עתה, לצד היותו חודש המתייחד ביתר אדיקות דתית, נחשב עפ"י המסורת המוסלמית גם לחודש הניצחונות והג'יהאד, שכן בחודש זה הרשמו המוסלמים ניצחונות רבים כדוגמת קרב בדר בשנת 624, כיבוש מכה ב-630, כיבוש אנדלוסיה ב-711, קרב אל-זלאקה ב-1086, קרב עין ג'אלות בשנת 1260 ובמלחמת יום כיפור ב-1973, המכונה "מלחמת רמדאן"

מדברים שאמר נשיא סוריה, בשאר אסד, באזני עיתונאים ערבים לקראת תום ביקורו בלונדון: "לא נשתתף בכל מלחמה נגד עיראק, זהו קו שלא נחצה אותו לעולם; ... הדרך לשלום [ישראלי פלסטיני] אינה בועידה, אלא דרך החלטות הלגיטימיות הבינ"ל, עקרונות של 'שטחים תמורת שלום' וועידת מדריד... פעולותיה של ישראל נכללות בהגדרה של [מעשי טרור]..."

שה"ח הסורי, פארוק אל-שרע, העניק ראיון לסנאא אל-סעיד, כתבת שבועון האופוזיציה המצרי, "אל-אסבוע". בין דבריו: "אנו מקווים שארה"ב תפעיל לחץ על ישראל כדי שהפלסטינים ישובו למולדתם ולבתיהם, בהתאם להחלטה 194...; איננו יכולים לקבל הגיון אמריקאי האומר שכאשר עיראק מתנגדת למטוסים האמריקאים באזורים האסורים בטיס, היא מפרה את החלטה 1441..."

תחת הכותרת "'הייל בוש' – אמריקה מעל הכל" כותב עבד אל-חמיד פאח'ורי ביומון הלבנוני הפרו-סורי "אל-ספיר": "הו שליט כדור הארץ, כמו קודמיך פרעה, נבוכדנצר, אלכסנדר [מוקדון], נירון, ג'ינ'גס ח'אן והיטלר, אנו, שליטי העולם, מגישים לך את כניעתנו ואת נאמנותנו המוחלטת ... כהכנה לקראת מלחמתך נגד עיראק

במאמר, שקטעים מתוכו מתורגמים להלן, ושהתפרסם באתר השמאל  www.ahewar.org, קרא עארף עלואן, סופר ומחזאי ערבי מפורסם ממוצא עיראקי, המתגורר כיום בלונדון, לכל העולם הערבי להכיר בזכותם החוקית של היהודים' על מולדתם על בסיס הקשר ההיסטורי של העם היהודי אליה, קשר שהיה קיים עוד לפני הכיבוש הערבי ונמשך גם לאחריו

ג'בראן תויני, עורך היומון הלבנוני "אל-נהאר", תוקף במאמר מערכת את חימום הגזרה הדרום לבנונית ע"י החזבאללה ואת כניעתה של הממשלה לארגון. לדבריו, העם דורש מהשלטון לפרוש את הצבא הלבנוני לאורך הגבול עם ישראל, כדי להגן על כבודה של לבנון ועל ריבונותה, שכן ריבונות העם מתחילה באכיפת הריבונות של המדינה

מנהיגי האיגודים המקצועיים בירדן ערכו מסע בן 8 ימים לעיראק, סוריה, ולבנון תחת הכותרת "מסע האחדות הערבית", אליהם נלווה בסאם אל-בדארין מהיומון אל-קדס אל-ערבי.. יו"ר 'הועדה לתמיכה בעיראק' בהתאחדות המהנדסים הערביים, ריאד אבו הזים, סיכם את המסע באומרו: אני מבין כעת מדוע אין אחדות ערבית וספק אם ניתן להגשימה עם המנהיגים שפגשה המשלחת

בפעם השנייה תוך זמן קצר תוקף היומון הלבנוני "אל-נהאר" את ממשלת לבנון בשל הימנעותה מלממש את ריבונותה במחנה הפליטים הפלסטיני עין אל-חלוה שבצידוןו מלתערב בהתנגשויות האלימות שפרצו בו בין פלגים פלסטינים יריבים

נשיא סוריה, בשאר אסד, העניק ראיון לטלאל סלמן, עורך יומון הלבנוני הפרו-סורי, "אל-ספיר". בין דבריו של אסד:  יש ליישם את הסכם ההגנה הערבי המשותף ביחס לעיראק כל עוד ישראל קיימת, היא מהווה איום; ישראל לא תהפוך למדינה לגיטימית, גם אחרי השלום

העיתונות הסורית מרבה לתקוף את ההכנות האמריקאיות לקראת המלחמה בעיראק. העיתונים הסורים, המבטאים את דעת השלטון בדמשק, מייחסים לארה"ב כוונות להשתלט על הנפט העיראקי, לחלק מחדש את המזרח התיכון ולחזק בכך את ישראל; העיתונות  הלבנונית נמנעת מלתקוף את ארה"ב והאמרים בה מתמקדים בקריאות למנוע את המלחמה

ג'בראן תויני, מנכ"ל היומון הלבנוני "אל-נהאר", המנהל בעיתונו מלחמת חורמה נגד הנוכחות הצבאית הסורית ונגד הפעילות הפרה-מיליטרית הפלסטינית בלבנון, תוקף במאמר מערכת שכותרתו "הפארסה נמשכת" את אזלת ידה של ממשלת לבנון באכיפת החוק הלבנוני במחנות הפליטים הפלסטיניים

המנהיג הדרוזי, וליד ג'ונבלט, שהוא חבר הפרלמנט הלבנוני וראש המפלגה הסוציאליסטית –פרוגרסיבית, תקף בחריפות את מנהיגי העולם המערבי ואת היהודים, תוך שהוא מביע שמחה על אסון המעברות קולומביה. הוא אמר: "... הייתי רוצה לחוש צער על מעבורת החלל שנהרסה, אבל שמחתי היתה רבה משום שאחד מההרוגים היה אסטרונאוט ישראלי.."

לפחות חמישה עשר חברים במועצת האומה [הפרלמנט] בכווית חתמו על עצומה הקוראת להחזיר את השגריר הכוויתי בבירות להתייעצות, וכן להקפיא את פעילות הקרן הכוויתית לפיתוח כלכלי ערבי, אשר משקיעה במימון פרויקטים בלבנון. הסיבה: הסיבה: קריאת שה"ח הלבנוני בפסגת שה"ח הערביים, להימנע מלסייע לפעילות כלשהי נגד עיראק

מסעו של מזכיר המדינה האמריקאי, קולין פאול, במזה"ת, שזכה לסיקור נרחב בעיתוני האזור, התאפיין בקשיים רבים. פאול לא הביא לנסיגה ישראלית מלאה מן הערים הפלסטיניות, להתחייבות פלסטינית להפסקת אש, או לגינוי מצד מדינות ערב של פיגועי ההתאבדות והטרור – שלוש התביעות אותן הזכיר הנשיא בוש בנאומו לאחרונה

היומון הלבנוני "אל-נהאר" פרסם בתוך ימים ספורים כמה תגובות של כותבים לבנונים המתבטאים נגד גל פיגועי ההתאבדות. עם זאת, היומון ממשיך לתקוף את ישראל ואת מדיניותה כלפי הפלסטינים, לעתים תוך שימוש בביטויים קשים

היומון הלבנוני 'אל-מוסתקבל', שבבעלות ראש ממשלת לבנון, רפיק אל-חרירי, פרסם דיווח בלעדי מהפגנה שקיימו 'האחים המוסלמים' באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר ובה הציגו לראווה את "ארגון מוסרי הנפש" [בערבית: "תנט'ים אל-אסתשהאדיין"], אשר הדגישו כי הם מתכוננים 'למאבק בישראל'

החלטת האו"ם 1559 כללה ארבע דרישות: נסיגת כל הכוחות הזרים מלבנון, פירוק כל המיליציות הלבנוניות והלא לבנוניות מנשקן, השלטת הריבונות הלבנונית על כל שטח לבנון ותמיכה בעריכת בחירות חופשיות. סוריה הוציאה את כוחותיה הצבאיים מלבנון, אך ניסיונה של ממשלת לבנון לאכוף דרישה זו על המיליצות החמושות גרר תגובה חריפה מצד ארגונים אלה ומצד החזבאללה

ב-8 בדצמבר 2005 פורסם ביומון "אל-נהאר" הלבנוני מאמרו האחרון של חבר הפרלמנט הלבנוני ומנכ"ל היומון ג'ובראן תויני בו הטיח האשמות קשות נגד המשטר הסורי בכלל ונגד שר החוץ הסורי פארוק אל-שרע בפרט וקרא לבחור בנאמנות ללבנון, לא לסוריה

בתגובה לדו"ח הביניים שהגיש דטלב מהליס, יו"ר ועדת החקירה הבינ"ל לרצח רפיק אל-חרירי, למועבי"ט,  הקובע כי "יש ראיות למעורבות סורית ולבנונית ברצח", ולקראת הגשת דו"ח נוסף בנושא, החלו כלי התקשורת הממסדיים הסוריים להאשים ברצח גורמים שונים וביניהם - סעד אל-חרירי - בנו של רפיק אל-חרירי, ישראל ואף גוף המכונה "ממשלת לבנון החופשית"

לאחרונה התפרסמו בעיתונים הסוריים כמה מאמרים המעלים את האפשרות כי מקורביו של רפיק אל-חרירי, וביניהם בנו סעד אל-חרירי, היה  מעורבים ברציחתו מתוך מניעים כלכליים ופוליטיים. השבועון הסורי "אל-אקתצאדיה" אף האשים את סעד אל-חרירי ואת המנהיג הדרוזי, וליד ג'ונבלאט כמי שעומדים מאחורי מספר ניסיונות התנקשות נוספים שאירעו בלבנון בחודשים האחרונים

ב-18 בפברואר 2008 הגיש התובע הכללי הלבנוני, השופט סעיד מירזא, דו"ח על תוצאות החקירה שהוא ניהל  אודות הפיגוע שהתרחש בעיירה הנוצרית עין עלק בלבנון, בפברואר 2007.  תוצאות החקירה הצביעו על ארגון "פתח אל-אסלאם" כמי שעומד מאחורי הפיגוע, אך  רומז גם על קיום קשר בין הארגון לבין המשטר הסורי

בתקופה האחרונה ניכרת מתיחות רבה ביחסים בין סוריה ולבנון. נראה כי סוריה חוששת משינוי משמעותי במדיניותה של ממשלת לבנון החדשה. חשש זה התעורר בעקבות זכייתם של הגורמים האנטי-סורים בלבנון ברוב המושבים בבחירות לפרלמנט הלבנוני, ובעקבות הקמתה של ממשלה לבנונית חדשה הכוללת בין היתר גורמים אלו

ג'בראן תויני, חבר פרלמנט לבנוני ומנכ"ל העיתון הלבנוני "אל-נהאר", פרסם בעיתונו התקפה חריפה על ארגון חזבאללה המיישם, לדבריו, מדיניות המשרתת את סוריה ואיראן ופועל כמדינה עצמאית תוך התעלמות ממדיניות ממשלת לבנון ומרצון העם הלבנוני. הוא קרא לפרוס את צבא לבנון בגבול עם ישראל וטען כי סוריה היא זו שדחפה את לבנון לסרב לכך

עתידו של ארגון חזבאללה בדרום לבנון ופירוקו מנשקו עלו לדיון ציבורי בחודשים האחרונים בזירה הערבית והבינ"ל בכלל ובלבנון בפרט, בעקבות החלטת מועצת הביטחון  1559 שקראה ל"פירוק כל המיליציות הלבנוניות והלא-לבנוניות מנשקן".חזבאללה, הזוכה לתמיכה מצד ממשלת לבנון, דחה את הקריאה לפירוק נשקו בטענה כי הוא "תנועת התנגדות" ולא מיליציה חמושה

ב-2 ביוני 2005 נרצח העיתונאי הלבנוני סמיר קציר בפיצוץ מכוניתו. קציר, שנולד בשנת 1960, היה בעל אזרחות לבנונית וצרפתית ובעל תואר דוקטור בתחום ההיסטוריה מודרנית והחדשה במזרח התיכון באוניברסיטת סורבון שבפריז. הוא היה ממייסדי "תנועת השמאל הדמוקרטית" בלבנון וחבר במועצה המבצעת שלה. כמו כן, עבד קציר כמרצה למדעי המדינה באוניברסיטת סנט ג'וזף בבירות

עימות תקשורתי בין העיתונות הסורית לירדנית ביחס להחלטת האו"ם 1559 הקוראת לנסיגת סוריה מלבנון: היומון הממסדי הסורי "תשרין"  (12.3.05) תקף את מדיניות ירדן לגבי החלטה 1559 בכלל, ואת דברי שר החוץ הירדני האני אל-מולקי, כי על סוריה ליישם החלטה זו.  מאמר ביומון הירדני הממסדי "אל-ראי" טען כי ביומון תישרין עדיין חיים בימי הביניים ולא ערים לתמורות המתחוללות

הצהרתו של הנשיא הסורי בשאר אל-אסד מה-5 במרץ 2005, כי סוריה תסיג את כוחותיה אל אזור אל-בקאע "במסגרת הסכם טאיף שעולה בקנה אחד עם החלטה 1559", התקבלה בחיוב בעיתונות הסורית. כותבי המאמרים בה הסבירו כי החלטה 1559 לא גובשה כדי שסוריה תצא מלבנון אלא כדי שיהיה ניתן לממש תוכניות מערביות לסדר חדש באזור

רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, עורר תגובות שונות בעולם הערבי. רבים הגיבו בביטול לנטילת האחריות של ארגון בלתי מוכר "ארגון העזרה והג'יהאד בסוריה". גורמי האופוזיציה בלבנון, שזכו לתמיכתו של אל-חרירי לפני מותו, הטילו את האחריות לרצח על סוריה וממשלת לבנון, קראו להקמת ועדת חקירה בינ"ל, לנסיגה סורית מלבנון ולעריכת בחירות בלבנון באביב הקרוב

ב-1 בדצמבר 2006 הזהיר היומון הלבנוני "אל-מוסתקבל" כי היציאה לרחובות שארגנה האופוזיציה הלבנונית בראשות חזבאללה היא למעשה ניסיון הפיכה המתבצע לפי הוראותיהן של סוריה ואיראן. המאמר הצביע על הדמיון בין המצב בלבנון למצב בשטחים הפלסטיניים וטען כי הסיבה לדמיון היא מעורבותם של המשטר הסורי והמשטר האיראני בשתי הזירות האלה

בימים האחרונים יש קריאות באופוזיציה הלבנונית, להסלמת המחאה ולמעבר ל"שלב השני" של הפעילות להפלת הממשלה, תוך שתומכי חזבאללה והאופוזיציה ממשיכים בשביתת השבת בלב בירות עליה הכריז מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, ב-30.11. בימים האחרונים התפתחו עימותים בין תומכי האופוזיציה לתומכי "כוחות 14 במרץ", בהן נהרג צעיר שיעי

מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, הודיע היום [30 בנובמבר 2006] כי הפעילות העממית ברחובות להפלת ממשלת אל-סניורה תחל ביום שישי [ה-1 בדצמבר 2006] בשעה שלוש אחר הצהריים. נצראללה קרא לכינוס המוני ושביתת שבת ללא הגבלת זמן בלב בירות. גם שאר כוחות האופוזיציה קראו ללבנונים להשתתף בשביתת השבת

ביומיים האחרונים מדווחים בלבנון כי קרובה הכרזתו של חזבאללה על היציאה לרחובות וכי בליל ה-27 בנובמבר 2006 התקיימה התייעצות רחבה בקרב גורמי האופוזיציה ובסופה נקבעה "שעת האפס". במקביל דווח כי פעילים של חזבאללה, 'אמל' ומפלגתו של מישל עון קיבלו באותו לילה הוראות להיות בכוננות לקראת היציאה לרחובות

על רקע החרפת המשבר בלבנון נרצח אתמול [21 בנובמבר 2006] שר התעשייה הלבנוני, פייר אל-ג'ומיל, בנו של נשיא לבנון לשעבר אמין אל-ג'ומיל, נציג מפלגת הפלנגות בממשלת אל-סניורה ובכיר באיגוד הפוליטי  "כוחות 14 במרץ". ארגון  המכנה עצמו "הלוחמים למען אחדות ארץ אל-שאם [סוריה הגדולה] וחירותה" נטל אחריות לרצח

מחריף המשבר בלבנון: מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, קבע את ה-13 בנובמבר כמועד היצאה לרחובות, מועד שנדחה בעקבות שיחות בינו לבין "כוחות 14 במרץ". משנכשלו השיחות התפטרו חמשת השרים השיעים מטעם הסיעות של חזבאללה ואמל. נשיא לבנון, אמיל לחוד הכריז על ממשלת אל-סניורה "ממשלה לא חוקית" וכך עשו גם חזבאללה ובעלי בריתו הפוליטיים

לרגל 'יום ירושלים' שצוין השנה באיראן, ב-20 באוקטובר 2006, פרסמו כמה עיתונים שמרנים איראניים מאמרים שעסקו בשבח ההתנגדות לישראל והשמדתה. כך, ביומונים  רסאלת וכיהאן נכתב כי המלחמה האחרונה בין ישראל לפלסטין בלבנון היתה רק המערכה הראשונה בדרך לחיסול ישראל. התבטאה בהם השאיפה למנף את המלחמה כדי להביא להתקוממות אסלאמית נרחבת במזה"ת נגד ישראל

העימות הפוליטי בין חזבאללה לבין "כוחות 14 במרץ" החריף בעקבות המלחמה. עוד במהלכה הצהיר סעד אל-חרירי, ראש סיעת "אל-מסתקבל", כי "יש לבוא חשבון עם חזבאללה". הפטריארך המרוני, נצראללה בוטרוס צפיר, מתח ביקורת על כך שחזבאללה ממשיך להחזיק בנשקו. חזבאללה הגיב במתקפה נגד ממשלת אל-סניורה ובמיוחד נגד כוחות 14 במרץ

באיראן התייחסו גורמים שונים לזיקתה של איראן למלחמה בלבנון ןמזכיר "המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר", מוחסין רזאי, קרא להגביר את מעורבותה במלחמה. חוג'ת אל-אסלאם עלי אכבר מוחתשמי-פור, ממקימי החזבאללה בלבנון, אמר כי חזבאללה רכש חלק מהכשרתו באיראן. היומונים הממסדיים הסורים מתחו ביקורת חריפה על עמדתם של השליטים הערבים

בטקס שיעי מסורתי לציון יום הולדתו של עלי, בן-דודו של הנביא מוחמד וחתנו, אמר מנהיג איראן, ח'אמנאי, כי "כיום, זוהי חובתה של כל החברה האסלאמית להגן על חזבאללה. ארה"ב יחד עם הציונים וכמה מעצמות אירופאיות מרושעות כמו בריטניה, שואפים לשרש את האסלאם מן האזור מכיוון שהאסלאם חסם את שאיפותיהם החמדניות

בעקבות המלחמה בלבנון מזהיר הליברל הירדני-אמריקאי, ד"ר שאכר אל-נאבולסי, מפני כוונת החזבאללה להקים רפובליקה אסלאמית בלבנון כדוגמת הרפובליקה האסלאמית השיעית באיראן. הוא כתב במאמרו: "הפחד אינו מפני ניצחון חזבאללה כ[תנועת] התנגדות [הפועלת] נגד ישראל, אלא מפני ניצחון האידיאולוגיה של חזבאללה בעולם הערבי

ראע'דה דורע'אם, נציגת העיתון "אל-חיאת" בניו יורק פרסמה ב-6 בינואר 2006 מאמר ניתוחי תחת הכותרת "תסריטים ל'הזמנת' מתקפה ישראלית על לבנון וישראל" בו העלתה את התסריט כי סוריה ואיראן ינסו לגרור את ישראל למלחמה באמצעות שימוש בחזבאללה ובפלגים הפלסטינים כדי להפיג את הלחץ הבינלאומי המופעל על שתי המדינות

המופתי של מצרים, השיח' ד"ר עלי גומעה, פרסם מאמר ביומון המצרי הממסדי "אל-אהראם" התומך בהתנגדות בלבנון וטוען כי השקרים של "הישות העברית" חושפים את "פרצופם המכוער והאמיתי של מוצצי הדם... המכינים מצה מדמם של בני אדם"

סגן נשיא סוריה לשעבר, עבד אל-חלים ח'דאם, וכיום מראשי האופוזיציה הסורית בחו"ל, לעג בריאיון לערוץ הלבנוני "אל-מוסתקבל"  לתירוציהם של בכירי המשטר הסורי שבאו להצדיק את אי התערבותה של סוריה במלחמה וטען כי סירובו של המשטר הסורי לסמן את הגבולות עם לבנון הוא תירוץ שנועד להמשיך את ההתנגדות בדרומה, שכן "ניתן לסמנם תוך שעה על גבי המפה"

השבועון המצרי "רוז אל-יוסף", פרסם תחקיר פרי עטו של מרפת אל-חכים תחת הכותרת "מיליציות הילדים של חזבאללה".  התחקיר חשף כי חזבאללה הקים מיליציות חמושות המונות למעלה מאלפיים ילדים שהידים בגילאי 15-10 וכי אגודת "צופי המהדי", הקשורה לארגון חזבאללה, היא שמכשירה את הילדים למסור את נפשם

בסדרה של מאמרים שפרסם ד"ר מחמד עבד אל-מוטלב אל-הוני, אינטלקטואל לובי המתגורר באיטליה (ומקורב לבנו של קדאפי), הוא תוקף את ארגון החזבאללה ואת חסן נצראללה ומאשימם בשירות אינטרסים זרים - סוריים ואיראניים - במקום את האינטרסים של לבנון

אחת ההאשמות שהופנו כנגד חזבאללה בהקשר של המלחמה עם ישראל, היתה כי הארגון כלל אינו פועל בשירות העם הלבנוני אלא בשירות סוריה ואיראן ומסכן בכך את האינטרסים הערביים וכי סוריה ואיראן יצרו משבר אזורי מלאכותי במטרה להסיט את דעת הקהל העולמית מסוגיית הגרעין האיראני ומתוצאות חקירת רצח ראש ממשלת לבנון, רפיק אל-חרירי

 במאמר הנושא את הכותרת "לא להפסקת האש!" לועג הליברל המצרי המתגורר בלונדון, מאמון פנדי, לגישה הפופוליסטית לפיה אל לערבים להסכים להפסקת אש בין ישראל לחזבאללה משום שהם מנצחים

במהלך המלחמה בלבנון הביעו שלושה אינטלקטואלים מצריים בולטים, הידועים בעמדותיהם הרפורמיסטיות, תמיכה בחזבאללה והתנגדות חריפה לעמדת ארה"ב, ישראל והמנהיגים הערבים. הם אימצו את גרסת החזבאללה לגבי מניעי המלחמה והתנהלותה וטענו כי ישראל הובסה

בעקבות נאומו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ב-15 באוגוסט 2006, בו חזר והדגיש כי ההתנגדות היא הדרך לשלום וכי הגולן "ישוחרר בידיים סוריות", מתפרסמים בימים האחרונים בעיתונות הסורית הממסדית מאמרים ברוח דומה

בראיון ליומון הלבנוני "אל-נהאר" דרש המופתי של צור ומחוז ג'בל עאמל, סייד עלי אל-אמין, מממשלת לבנון לשאת באחריותה ולפרוס את צבאה בדרום המדינה, שכן היא האחראית לביטחון הדרום ולא שום קבוצה נפרדת. לדבריו, "העדה השיעית לא נתנה לאיש ייפוי כוח להכריז מלחמה בשמה", אדרבה היא התנגדה למלחמה והיא נאמנה למדינה כמו שאר העדות בלבנון"

בימים האחרונים ניכרת החרפה בהצהרותיהם של בכירים איראנים וסורים, כולל נשיא סוריה אסד, בנוגע למלחמה. סוכנות הידיעות השמרנית האיראנית 'פארס' דיווחה כי מפקד 'משמרות המהפכה' האיראניים, יחיא רחים צפוי, נשא נאום בפני כוחות 'משמרות המהפכה' והבסיג' ב-30.07.2006, בו דרש מהם להיות מוכנים לתגובה נגד ישראל וארה"ב

המלחמה בין ישראל וחזבאללה חשפה מחלוקות עמוקות בעולם הערבי בדבר הלגיטימיות של פעולות חזבאללה נגד ישראל. בעולם הערבי התגבשו שני מחנות עיקריים: המחנה הראשון בראשו עמדה סעודיה התנגד לפעולות חזבאללה והגדיר אותן כ"הרפתקאות בלתי מחושבות", ולא "התנגדות" ואילו המחנה השני, בראשו עמדה סוריה, תמך בחזבאללה כארגון התנגדות מובהק

היומון הכוויתי "אל-ראי אל-עאם" דיווח על ארגון חדש לשחרור הגולן בסוריה המאמץ את דרכו של חזבאללה. דיווח זה בא לאחר שבמשך מספר שבועות פרסמה העיתונות הסורית הממסדית מאמרים רבים בשבח ההתנגדות ואף מאמרים המאיימים כי סוריה תאמץ את דרך ההתנגדות בגולן

במאמר שפורסם ב- 7.8.2006 בעיתון החמאס "אל-רסאלה", מעודד הכותב אבראהים אלהיג'אא את החמאס להפוך את מה שהוא רואה כניצחון החזבאללה לקרש קפיצה לאינתיפאדה פלסטינית שלישית.כמו כן, מופיעה באותו גיליון של "אל-רסאלה" קריקטורה בה נראה חסן נצראללה כגנרל שעל חזהו תלויים אותות הצטיינות בדמות חיילים ישראלים הרוגים

עיתון "אל-נהאר" הלבנוני פרסם ב- 7.8.2006 מאמר מאת ד"ר מונא פיאד – שיעית, מרצה וראש המחלקה לפסיכולוגיה  באוניברסיטה הלבנונית – בו  מתארת הכותבת מה משמעות הדבר להיות שיעי בלבנון כיום, תחת ההגמוניה של חזבאללה על כלל העדה השיעית. המאמר עורר הדים רבים בתקשורת הערבית וגרר פרסום מאמרי תגובה והתייחסויות, בעד ונגד

בעקבות הביקורת על החזבאללה מצד סעודיה ומצרים, תקף היומון השמרני האיראני, ג'ומהורי-י אסלאמי, המקורב לאיתוללות ולסמינרים הדתיים של קום, את ראשי המשטרים הסונים של סעודיה ומצרים, ובמיוחד את המופתים הראשיים של חצרות המלוכה והאשימם בבגידה באסלאם, בכך שהם משרתים את המלכים הסונים הפרו-מערביים ואת הכופרים המערביים

עבד אל-מוחסן אל-עוביכאן, החבר במועצת השורא הסעודית, פרסם מאמר ביקורת על פעולות ארגון חזבאללה בטורו ביומון "אל-שרק אל-אוסט" ובו טען, מלחמות הג'יהאד של הארגון שאין בסמכותו להחליט עליהן, מזיקות יותר מאשר מועילות וכי מאחר ולמוסלמים אין יכולת לנצח את היהודים במערכה, יש צורך להגיע לפתרון זמני של שלום או שביתת נשק עמם

בעקבות המאמצים בעולם להציב בלבנון כוח רב לאומי בחסות האו"ם, פורסמו בעיתונות הסורית הממסדית מאמרים המתנגדים בחריפות להצעה ומאיימים לתקוף את ישראל ואת הכוח הרב לאומי

ראיית האיראנים וחזבאללה את אויביהם:  בנאום מ-1 בפברואר, 2006, כינה נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נז'אד את המעצמות והמדינות המבקשות למנוע מאיראן את זכויותיה כ"מעצמות עשויות מקש". מנהיג חזבאללה, נצראללה, מצידו, נהג לכנות את ישראל "מדינת קורי עכביש" ללא עוצמה אמיתית