כללי

אל-ספיר הלבנוני לרגל יום השנה לנסיגת ישראל מלבנון:

פעילי חזבאללה חופרים מנהרות על גבול ישראל

 

היומון הלבנוני אל-ספיר, הידוע בתמיכתו בארגון חזבאללה, פרסם ב-25 במאי 2016 מאמר בעמוד הראשי לרגל יום השנה ה-16 לנסיגת ישראל מדרום לבנון, בו התייחס למצבו הנוכחי של ארגון חזבאללה אותו הוא מכנה "ההתנגדות" וכן לפעולות הלחימה שלו הן בסוריה והן מול ישראל.

 

במאמר, שלא היה חתום, נטען כי חגיגות יום השנה לשחרור דרום לבנון מלוות בשברון לב בקרב ציבור תומכי חזבאללה עקב מספרם הרב של הרוגי חזבאללה בסוריה. המאמר ציין כי בלחימתו בסוריה ניצב כיום ארגון חזבאללה בפני האתגר הקשה ביותר שלו מאז הקמתו, אתגר, שלדבריו, גדול יותר מהעימות שלו מול ישראל. זאת מאחר שהמחיר ששילם חזבאללה עד כה במלחמתו בסוריה - ביכולותיו ובאבדות שספג - הוא חסר תקדים בעוד שאין באופק כל הסדר בסוריה.

 

המאמר טען כי יתכן וחזבאללה אף ירחיב את חזית הלחימה שלו בעתיד בהתאם לאתגרים העתידיים, מה שעתיד להפוך אותו ל"כוח אזורי" המייצר משוואות חדשות באזור

 

המאמר הדגיש כי לצד הלחימה בסוריה ממשיך הארגון בפעילותו נגד ישראל ודיווח כי פעילי ההתנגדות עושים לילות כימים לאורך קו הגבול עם ישראל "מתצפתים, עושים הכנות וחופרים מנהרות המדירות שינה מעיני המתנחלים וחיילי האויב."

 

עוד בנושא המנהרות, צוין כי בלחימתו נגד כוחות המורדים בסוריה נאלץ חזבאללה להתמודד עם אויב שגם חופר מנהרות בעוד שהוא התרגל להיות הארגון היחיד שחופר מנהרות ואף זה שהעביר את תורת המנהרות לשאר אנשי ההתנגדות, במיוחד לפלסטינים ברצועת עזה[1]. 

 

להלן קטעים נבחרים מהמאמר:

 

"[מאז הקמתה] ההתנגדות [קרי חזבאללה] לא מצאה את עצמה פרוסה בכמה חזיתות ובעימות מול יותר מאתגר אחד וסכנה אחת בה בעת [כפי שנעשה כיום]. זהו הנסיון הקשה ביותר שנמשך מזה ארבע שנים, מאז התערב חזבאללה במלחמה המתנהלת על אדמת סוריה... ההתנגדות לא שילמה [מעולם] בבשרה, בדמה וביכולותיה [מאז הקמתה] כפי שהיא שילמה עד עתה [במלחמה בסוריה], וכפי שהיא עוד עלולה להמשיך לשלם בעתיד בעימות הפתוח מול התכפירים [הכוונה לארגונים הנלחמים בסוריה נגד שלטונו של אסד[2]]: יותר מאלף הרוגים ואלפי פצועים ונכים, ועוד [אחרים] כמותם ממתינים [לגורלם, במסגרת]  העימות ההולך ומתרחב והופך לתוקפני וקשה יותר יום אחר יום. [וזאת] בפרט לאור חסימת אופקי ההסדר המדיני בטווח הנראה לעין.

 

חג [יום השנה] הששה עשר לשחרור [דרום לבנון שהגיע עתה], מבליט את האלמנט שקיים במודעות הישראלית והוא ביסוס משוואת הביטחון והיציבות לאורך שני צדי הגבול הפלסטיני-לבנוני, זאת בזכות מערך ההרתעה, או מה שנכון יותר לקרוא בשם מאזן האימה, שהיא משוואה שהופכת את דרום לבנון לאזור הבטוח ביותר בכל המזה"ת. זאת מבלי להתעלם מכך שיש גורמים נוספים לא פחות חשובים [התורמים למצב זה] בהם החלטה 1701  יוניפי"ל וצבא לבנון.

 

חג השחרור בא בשברון לב מעורב בשמחה. שברון לב [למראה] שיירות השהידים העוברות באופן יומיומי את הקו העובר מדרום לליטאני[3], ושמחה נוכח השיירות השמחות על [נצחון חזבאללה] בבחירות [בחלק] מהרשויות המקומיות [המתקיימות בשבועות האחרונים בלבנון]...

 

שברון הלב נוכח השהידים הוא בבחינת מס הכרחי שיש לשלם במערכה אשר נתפסת כקיומית בעיני הלבנונים, על כל מרכיביהם. זאת למרות שהם חלוקים ביניהם בנוגע לצדקת מלחמת המנע נגד הטרור מחוץ לגבולות המולדת. 

שברון לב זה קיים בכל בית בדרום [לבנון]...

 

וכאשר מזכ"ל חזבאללה חסן נאסרללה ינאם [היום] בפני הציבור שישתתף בטקסי חג השחרור בעיירה אל-נבי שית בבוקאע, הוא ידבר אל ציבור שתרם להתנגדות [בתמיכתו בפעילות חזבאללה בסוריה] כפי שתרמו תושבי דרום [לבנון בלחימתם נגד ישראל] ואולי אף יותר מהם, שכן [תושבי הבוקאע] ניצבים היום בגבולם המזרחי בפני סכנה שאינה נופלת מן הסכנה הישראלית...

 

נכון לומר כי אנשי ההתנגדות בגבולות המזרחיים משלימים את משימת אנשי ההתנגדות הראשונים [שפועלים נגד ישראל], הפועלים לילות כימים עד נקודת הגבול האחרונה באל-נאקורה ובכפר שובא. [הם] מתצפתים, עושים הכנות וחופרים מנהרות המדירות שינה מעיני המתנחלים וחיילי האויב. [כל זאת], בלי להזניח את המטלות של התנגדות הנמצאת במצב כוננות בגלוי ובסתר בכל רחבי בלבנון ובייחוד בדאחיה הדרומית, כדי למנוע כל פיגוע טרור מצד התכפירים וזאת בתיאום מלא עם צבא לבנון ועם שאר מוסדות הביטחון בלבנון. ייתכן ותהיה התרחבות נוספת בחזית בה לוחם חזבאללה, בהתאם לאתגרים העתידיים, והתרחבות זו הופכת קבוצה לבנונית [זו], שקמה לפני 34 שנים בבסיס של השיח' עבדאללה בבעלבכ [הכוונה לחזבאללה], לכוח אזורי השותף ביצירת משוואות חדשות באזור ...

 

בכל סבבי הלחימה שלה מול האויב הישראלי, ההתנגדות לא התנסתה במה שהיא מתנסה כבר שנים מול [גורמים] חשוכים החמושים בקוראן ובסונה של הנביא מוחמד, המקבלים מימון ממשטרים דיקטטורים וממנגנוני מודיעין רבים מספור ושבידיהם מאגר [נשק] צבאי שיש רק בידי צבאות.

 

ההתנגדות גם מעולם לא התנסתה במלחמה הנמשכת ארבע שנים רצופות בשטח הגדול פי כמה משטח לבנון. היא לא התנסתה [בקרבות] מול קבוצות המחקות את שיטות ודרכי לחימתה, אך במקום להתפוצץ נגד שיירה ישראלית, הם מטילים אימה על חפים מפשע בעריהם ובכפריהם מבלי להניד עפעף, כפי שקרה בדאחיה הדרומית, או אתמול בטרטוס ובג'בלה. ההתנגדות [מעולם] לא התנסתה במלחמות מול קבוצות הנלחמות במערות, תלים, הרים, וואדיות ואפילו מדבריות, כפי שקורה בתדמור, ובאזור הכפרי של חומס וחלב...

 

כמו כן, ההתנגדות [מעולם] לא הסתערה על ערים ולא נלחמה בצבאות במעלה ההרים. לפני כן איש לא ארב לה                                                                                                                                                                                                                                                                                                                         במנהרות הדומות לאלו שהיא התרגלה להיות היחידה שחופרת אותן ו[אף] הפיצה את [התורה] לשאר אנשי ההתנגדות, במיוחד הפלסטינים ברצועת עזה.

 

כל אלה הם המאפיינים הייחודיים של ההתנגדות במשך 16 שנים מאז ה-25.5.2000. כל אלה ודברים נוספים הם שיגרמו לחסן נאסרללה להכריז כי ההגנה על הישגי השחרור תסתיים רק בתבוסת הטרוריסטים..." [4]