היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון דיווח ב-29 במאי 2016 על ניסיון של ממשלת לבנון לעקוף את הסנקציות האמריקאיות על חזבאללה. היומון ציטט מקורות לבנונים ואף מקורות פרלמנטרים מטעם מפלגת חזבאללה, לפיהם משרד האוצר הלבנוני החל מזה חודשיים לשלם את משכורותיהם של חברי הפרלמנט ושרי חזבאללה במזומן כדי להימנע מהסנקציות האמריקאיות האפשריות, זאת בשונה מאופן התשלום לשאר חברי הפרלמנט והשרים במדינה.[1] יצוין כי חשבונות של כמה חברי פרלמנט ושרים המשתייכים לחזבאללה נסגרו על ידי הבנקים עם תחילת יישום הסנקציות.

למעשה כבר בדצמבר 2015 אישר הקונגרס האמריקאי את "חוק איסור המימון הבינ"ל של חזבאללה" שנועד לעצור את פעילות הרשת הפיננסית והלוגיסטית של חזבאללה ובכך למנוע ממנו לממן את פעילותו בלבנון ומחוץ לה, ולעצור את פעילותו הפלילית - הכוללת הלבנת כספים וסחר בסמים ובבני אדם- שבאמצעותה הוא מממן את פעילות הטרור שלו ברחבי העולם.[2]  החוק אוסר על "כל גוף פיננסי זר", המקיים קשרים עם אישים וגופים השייכים לחזבאללה, מספק להם שירותים פיננסיים או מלבין עבורם כספים, לקיים קשרים פיננסים עם המערכת הבנקאית האמריקאית. משמעות הדבר היא שבנקים ברחבי העולם, ובכללם גם הבנקים בלבנון, אשר יספקו לחזבאללה שירותים פיננסיים כלשהם ינותקו מהמערכת הפיננסית האמריקאית ובכך גם מהמערכת הפיננסית העולמית, צעד שהשלכותיו הפיננסיות והכלכליות עצומות, ועלול להוביל לקריסתם של בנקים אלה. החוק קובע גם קנסות כספיים ועונשי מאסר למי שיפרו אותו. החוק נכנס לתוקף ב-15.4.16 לאחר שמשרד האוצר האמריקאי פרסם את תקנות יישומו, הכוללות פירוט לגבי אופן ביצוע החוק, ולצד זאת גם רשימה של כמאה אישים ומוסדות הקשורים לחזבאללה ואשר חל איסור לקיים עימם קשרים ולספק להם שירותים פיננסיים.[3]

ב-17 במאי 2016 פרסם מכון ממרי מסמך על הכעס שעוררו סנקציות אלה בקרב חזבאללה ועל הניסיון שלו להיאבק בהן דרך הבנות שונות עם נגיד בנק לבנון ועל איומיו לערער את היציבות במדינה: חזבאללה תוקף בחריפות את המגזר הבנקאי בלבנון שהחל ביישום הסנקציות האמריקאיות נגדו; מאיים לחולל כאוס בתוך לבנון ולפגוע בתכניות של ארה"ב באזור.[4]

סגן שר האוצר האמריקאי: החוק אינו מבחין בין חברי חזבאללה ועשוי לכלול גם שרים וחברי פרלמנט

בימים האחרונים הגיעה לבירות משלחת מטעם משרד האוצר האמריקאי בראשות עוזר שר האוצר, דניאל גליזר, לביקור בן יומיים שבמהלכו נפגשה בין היתר עם ראש הממשלה תמאם סלאם, יו"ר זרם אל-מסתקבל ור"מ לבנון לשעבר סעד אל-חרירי, שר האוצר עלי חסן ח'ליל, יו"ר הפרלמנט נביה ברי, וכן עם איגוד הבנקים ועם נגיד בנק לבנון ריאד סלאמה. כמו כן נפגש גליזר עם מזכ"ל הביטחון הכללי עבאס אבראהים הידוע בקרבתו לחזבאללה. בהודעה שפרסמה השגרירות האמריקאית בבירות בסיום הביקור נאמר כי גליזר עודד את שלטונות לבנון ואת הבנקים להמשיך במאמציהם להיאבק במימון הטרור ובניסיונות להתחמק מהסנקציות האמריקאיות.[5]

בראיון שהעניק לרשת הלבנונית LBC במהלך ביקורו, הביע גליזר את אמונו בנגיד בנק לבנון ריאד סלאמה וציין כי הוא מבין את החוק, מכיר את המערכת הבנקאית, וכי סלאמה שותף טוב, אחראי ומהימן. גליזר הצהיר כי  מטרת ביקורו היא להציג הבהרות לגבי החוק כדי שניתן יהיה ליישמו בדרך הטובה ביותר, וכי החוק לא נועד לפגוע בעדה השיעית או כל קבוצה אחרת בלבנון, אלא רק בחזבאללה. בתשובה לשאלה האם הסנקציות יחולו גם על שרים וחברי פרלמנט של חזבאללה ענה גליזר, כי במסגרת הסנקציות אין חסינות לחברי הפרלמנט ושרי חזבאללה וארה"ב "אינה עושה הבחנה בין החברים [השונים] בחזבאללה. החוק ברור מאוד, אם אתה שותף במתכוון בהעברה משמעותית של כספים עם חזבאללה אזי חוק זה נוגע אליך".[6] בהקשר לכך פרסם היומון אל-שרק אל-אוסט את הידיעה בדבר תשלום משכורות חברי הפרלמנט והשרים מטעם חזבאללה במזומן כמנגנון העשוי לעקוף כל סנקציה אמריקאית נגדם.

חזבאללה כועס על נגיד בנק לבנון שהתעלם מבקשותיו

יצוין כי בין נגיד בנק לבנון, ריאד סלאמה, לבין חזבאללה עדיין שוררת מתיחות בשל מחלוקת באשר לאופן יישום החוק האמריקאי על ידי הבנקים בלבנון והבנק המרכזי שלה. היומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחזבאללה דיווח ב-27.5.16 כי חזבאללה כועס על נגיד בנק לבנון בשל הנחיות חדשות שנתן לבנקים בשבוע שעבר (26.5.16) באשר לאופן יישום הסנקציות. הנחיות אלה מבטלות את הסמכות שסלאמה נתן לבנקים בתחילת החודש לסגור מידית על פי שיקול דעתם כל חשבון חשוד, ומחייבות את הבנקים ליידע את הבנק המרכזי על כוונה לסגור חשבון, ולא לסגור את החשבון במשך 30 יום שבמהלכם יכול בנק לבנון להביע התנגדותו לסגירת החשבון.

לכאורה, חזבאללה היה אמור להיות מרוצה מהנחיות אלה,  שכן יש בכך הענות לדרישותיו למנוע יישום שרירותי של החוק, כטענתו. אלא שהדיווח באל-אח'באר  מצביע על חוסר שביעות רצון ואף כעס מצד חזבאללה כלפי ההנחיות החדשות של סלאמה, בשל "התעלמותו משתי דרישות עיקריות שחזבאללה העביר לסלאמה". הדרישה הראשונה של חזבאללה היתה שיצוין במפורש בהנחיות כי לבנק המרכזי יהיו 30 יום להחזיר תשובה לבנקים  על בקשה לסגירת חשבון, אך עם אפשרות להארכה לעוד 30 יום. הדרישה השניה של חזבאללה היתה החלת ההוראה למפרע על כל החשבונות של אנשי חזבאללה שנסגרו מאז אפריל 2016, כלומר שבנק לבנון ישקול מחדש אם נכון היה לסגור אותם. כאמור, סלאמה לא נענה לדרישות אלה, למורת רוחו של חזבאללה.[7]

הסנקציות מכבידות על הסוחרים השיעים; יתכן וחזבאללה יורה לציבור שלו להחרים בנקים לבנונים

היומונים אל-א'חבאר ואל-ספיר המקורבים לחזבאללה דיווחו לאחרונה כי אחת האופציות העומדות בפני חזבאללה היא להורות לציבור שלו למשוך את כל כספיהם מהבנקים, שלטעמו, מגזימים ביישום הסנקציות נגד חזבאללה, ולהחרימם. בדיווח ביומון אל-ספיר נטען כי חשבונות אלה מהווים בין 30 ל-40 אחוז מהנתח הכלכלי במדינה.[8]

בינתיים ניכר כי הסוחרים השיעים, ובמיוחד אלה שבדאחיה הדרומית, מעוזו של חזבאללה, החלו לסבול מכובד הסנקציות, כפי שמדווח היומון אל-שרק אל-אוסט. על פי הדיווח, סוחרים אלה עוברים תשאול על כל סכום כסף המועבר מחוץ ללבנון אל חשבונם, וכי פעמים רבות לא מאפשרים להם לקבל את הכספים לחשבונותיהם ולכן הם נאלצים להיעזר בעניין זה בשותפיהם ובפרט בנוצרים שביניהם.[9]