כללי

עיתונאים לבנונים: יש להכיר בקשר בין הפיגועים לאסלאם

 

בעקבות גל הפיגועים האחרון בצרפת, בתוניסיה ובכווית, פרסם העיתונאי הלבנוני, איאד אבו שקרא, מאמר ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט בו יצא נגד שתיקתם ואדישותם של המוסלמים לנוכח הפשעים המתבצעים שוב ושוב על ידי מוסלמים, וטען כי גם כאשר המוסלמים מוקיעים את הקיצוניות והפגיעה בחפים מפשע, הם מתעלמים מן העובדה שהקיצוניות קיימת בתוכם. לדבריו, מאבק אמיתי בטרור מחייב את המוסלמים להכיר בבעיה ולמצוא לה פתרונות שורשיים, במקום לחפש תירוצים להצדקתה.

 

אבו שקרא ציטט קטעים ממאמרו של העיתונאי הלבנוני השיעי המתנגד לחזבאללה, נדים קוטיש בינואר 2015 תחת הכותרת "כולנו דאעש", בעקבות הפיגוע נגד מערכת המגזין הצרפתי שארלי הבדו. בדומה לאבו  שקרא, קוטיש תקף את אלה המתרצים את פיגועי דאעש ואת אלה הטוענים כי מבצעיהם אינם מייצגים את האסלאם הנכון. קוטיש טען במאמרו כי על המוסלמים להכיר בכך שהקיצונים המבצעים פיגועים רצחניים, מתבססים על הטקסטים הקדושים לאסלאם.

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו של אבו שקרא וכן ממאמרו של קוטיש:[1]

 

איאד אבו שקרא: מזה שנים מתבצעים פשעים בשם האסלאם והמוסלמים עומדים מנגד

"יום שישי האחרון היה יום מצער ועצוב בחודש רמדאן. אלא שאין זה מקובל עוד להסתפק בהבעת צער, בגינויים ובהצהרות הקוראות לשמור על האחדות הלאומית. כל זה אינו מועיל ואין לו שום משמעות כששוב ושוב תוקפים מסגדים ו[גורמים אלה] מרשים לעצמם לרצוח חפים מפשע. חלקנו עשוי להסביר את הסיבה לפיצוץ במסגד אל-אמאם ג'עפר אל-צאדק בכווית בהחרפת המתיחות העדתית באזור המפרץ, לאחר שהמהפכה הח'ומינית זרעה את רוח הקיצוניות, ולכן כולנו קוצרים [כיום] את האידיאולוגיה של אל-קאעדה את הזוועות של דאעש. את מה שקרה בתוניסיה ניתן לייחס למרירות מוגזמת המצטברת בקרב חוגים תוניסאים אדוקים בתגובה על תקופת החילוניות של בורגיבה... אשר לפעולה הנפשעת החדשה בצרפת, אלה שמגנים לשווא [על המבצעים] יתעקשו לומר שזוהי תוצאה טבעית של הזרות התרבותית [שחשים המוסלמים בצרפת] והאפליה הדתית והגזעית [כלפיהם]...

איאד אבו שקרא

 

אין ספק שלכל אחד משלושת הפשעים שאירעו ביום אחד בשלוש יבשות [שונות] יש מאפיינים ייחודיים מקומיים. אך המכנה המשותף להם גדול וחמור יותר, והוא למעשה שורש העניין, כשכל היתר הם דברים משניים. למוסלמים, ובמיוחד לערבים מבניהם, יש כעת אפשרות לבחור:  או שיתעלמו מהאמת המרה ויאפשרו למחלה להשתרש עד שתהרוג, או שיבחרו להודות בקיומה כהכנה לקראת טיפול שורש בה. שלושת הפשעים הם חלק מדבר אחד כולל: הם חלק מקבוצה של מעשים נפשעים הנעשים בשם 'האסלאם הנכון' בכל רחבי העולם מזה כמה שנים. יחד עם זאת עד כה הם לא נתקלו בתגובה נחרצת למרות שהם מסבכים את המוסלמים במלחמה ממשית עם העולם כולו...

 

הרג החפים מפשע בכווית, בחופי תוניסיה ובצרפת..., כלל אינו שונה [מהפשעים] שביצעו ועדיין מבצעים ארגונים כמו דאעש, אל-קאעדה, [ג'בהת] אל-נוצרה, בוכו חראם, אל-חשד אל-שעבי [המיליציות השיעיות בעיראק], חזבאללה, גדודי אבו אל-פדל אל-עבאס, תנועת אל-שבאב בסומליה, טאליבן וכל סוגי התנועות האסלאמיות החמושות, בין אם הן סוניות או שיעיות, בשם 'האסלאם הנכון'. 

 

זה מזכיר לי שבינואר האחרון, לאחר המתקפה הרצחנית על המגזין הצרפתי הסאטירי 'שארלי הבדו', ושטף הגינויים למתקפה מצד ערבים ומוסלמים בתירוץ שהיא 'אינה מייצגת את האסלאם הנכון', כתב עמיתי, [העיתונאי הלבנוני] נדים קוטיש פרשנות שקלעה למטרה באופן מדויק...  

 

הוא כתב בעודו שואל: 'מהו 'האסלאם הנכון'? [אולי] כדאי שאלה אשר מגנים את הפשעים המבוצעים בשם האסלאם יעניקו לנו את האסלאם הנכון [כדי שנדע מהו]...' לאחר שקוטיש מנה דוגמאות רבות לפשעים שביצעו הקיצונים מקרב הסונים והשיעים, הוא אמר כי כל אלה אשר ביצעו אותם "משתייכים ל'אסלאם הנכון' הזה..'.  [הוא הוסיף]: 'כאן זירת המערכה [שלנו כמוסלמים] -  הטקסט האסלאמי עצמו, בין אם הוא טקסט קוראני, הלכתי או מסורת מפי הנביא מוחמד. הרי הרוצחים אינם רוצחים לשווא, אלא הם רוצחים בשם ספרים, פסקי הלכה ומורשת ארוכה, אשר מהווים חלק בלתי נפרד מ'האסלאם הנכון', והם [הטרוריסטים] מוסלמים כל עוד הם אומרים את השהאדה וכל עוד הממסד הדתי לא אזר עוז לחדש את הקריטריונים להשתייכות לאסלאם.

 

הרוצחים האלה הם אנחנו. הם הדת שלנו בצורתה הקיצונית ביותר. הם 'האסלאם הנכון שלנו' אשר נלקח אל הקצה. הם אינם מחוץ לטקסט הקדוש.' [סוף ציטוט מאמרו של קוטיש].

 

ישנו משבר אמיתי במהות החשיבה שלנו, שהוא הסיבה למעשינו הרעים ולכך שאנו עוברים מתבוסה אחת לתבוסה אחרת וממנה לחורבן. משבר זה תרם בצורה כזו או אחרת ליחס הבינ"ל השלילי כלפי בעיותינו, שהרי הקהילה הבינלאומית אינה מוכרחה לקבל את תפיסותינו אם אלה סותרות את תפיסותיה שלה.

 

כיוון שכך, כיצד אנו יכולים לדרוש מהקהילה הבינלאומית לעמוד לצדנו בשם כיבוד זכויות האדם והגנה על אזרחים, כאשר מקרבנו יוצאים אנשים וקבוצות ה[טוענים] למונופול על האמונה, הדת, המידות הטובות, הלגיטימיות והלאומיות? באיזו זכות אנו קוראים למדינות העולם להתערב למען האינטרסים שלנו ולהקל על סבלנו, אם אנו לא רק פועלים נגדן, אלא יתרה מכך, אנו פועלים נגד העמים שלנו... כשאנו הורגים זה את זה, מאשימים בכפירה אחד את השני ומאשימים בבגידה איש את רעהו[?] לפי איזה היגיון אנו סבורים שהקיצוניות שלנו אטרקטיבית בעיני אחרים וכי נטייתנו להדיר ולשלול את האחר יכולה להשאיר את [האחרים] ניטראליים?

 

אני דוחה את הגישה שמנסה להבין את 'הסיבתיות', קרי, את המעשה והתגובה לו [כלומר שהפיגועים הם תגובה למעשה מסוים]... 

 

עת התירוצים וההתנצלויות תמה. הגיעה העת לפתרון שורשי."    

 

נדים קוטיש: הרוצחים מדאעש משתייכים לאסלאם ומסתמכים על הטקסטים הקדושים שלו

"These killers are us. They are our religion at its most extreme. Condemnations are no longer sufficient. They were never enough in the first place, and they never bore any weight except as an entry point to more advanced steps.

 

"They are not enough, especially when what follows them amounts to no more than idiotic expressions suggesting that a crime like the Charlie Hebdo massacre is not an expression of 'the true Islam.' In an effort to divorce Islam from responsibility for other crimes, some have said that the Islamic State (ISIS), Jabhat al-Nusra, Asa'ib Ahl Al-Haqq, Hizbullah, Boko Haram, Somalia's Al-Shabab, the Taliban, and hundreds of other armed groups also do not represent true Islam.

"So what is this true Islam that those who condemn crimes committed in the name of Islam are supposed to be bestowing upon us? Beyond condemnation, what confrontation with the criminals have the proponents of true Islam been engaged in since the defeat of the Mu'tazila – the defeat of rationality in Islam 1,100 years ago?

"Condemnation alone is not enough. The people from the Sunni camp of contemporary Islam who carried out the Charlie Hebdo massacre, the Pakistani school massacre before it, the massacres by ISIS in Syria and Iraq, the 9/11 attacks, and other atrocities all belong to the true Islam. The same applies to the people in the Shiite camp of contemporary Islam who kidnapped and killed foreign journalists in Beirut, and issued and renewed the fatwa that said the blood of British writer Salman Rushdie could be spilled. They are a central part of the true Islam and its many schools of jurisprudence.

 

"It doesn't matter which Islamic text, whether it is Koranic or jurisprudential, or a text recounting the sayings of the Prophet Muhammad; the killers do not kill for nothing, they kill in the name of books, fatwas, ayahs, and age-old tradition. All of these things are inseparable parts of true Islam. They will remain Muslims as long as they pronounce the shahada and as long as the religious institution doesn't dare to modernize the criteria for being a Muslim.

 

"These killers are us. They are our religion at its most extreme. They are our true Islam taken to its furthest extent, and they are not beyond the scripture. If the West says in one united voice 'we are Charlie' we should say 'we are ISIS.'

"As Muslims, what should we do with Ayat as-Sayf, the fifth verse of Surat at-Tawbah, one of the last Koranic chapters delivered to the Prophet in the city of Medina, and thus of central importance with regard to the structure of Islamic rulings and the system for the relationship with the other? The ayah says: 'Then, when the sacred months have passed, slay the idolaters wherever ye find them, and take them (captive), and besiege them, and prepare for them each ambush. But if they repent and establish worship and pay the poor-due, then leave their way free. Lo! God is Forgiving, Merciful.'

 

"With this in mind, was the ayah not instrumental in building Islam's military glory? Didn't Islam become a vast empire of might, dominion, high renown, money and power? Was this ayah not the central compass that directed the wars of the Muslims, from the preparations for the conquest of Mecca to jihadist pamphlet 'The Neglected Duty,' by Muhammad abd-al-Salam Faraj, one of the clearest and most dangerous pieces of jihadist literature ever written? For those who are unfamiliar with Faraj, he was the emir of the Al-Jihad group that assassinated Anwar Sadat in the name of the very same true Islam.

 

 "What kind of ruling can there be against 'idolaters' in the 21st century and what should we make of the ruling to slay them 'wherever [we] find them' now that we have international law and the nation state? Where do today's Muslims draw the line between Islamic jurisprudence and law?

 

 "As Muslims, what should we do with the 20th verse of Surat at-Tawbah, which is dedicated to our relationship with Christians and Jews? The text is as follows: 'Fight those who do not believe in God or in the Last Day and who do not consider unlawful what God and His Messenger have made unlawful and who do not adopt the religion of truth from those who were given the Scripture - [fight] until they give the jizyah willingly while they are humbled.'

 

"Do these ayahs belong to the so-called ayahs of forgiveness that Muslims praise as evidence of Islam's kindheartedness in conferences of flattery and social deception? Are they really all we have left of Islam in its latest incarnation?

"What is the verdict on the fatwas of Sheikh ul-Islam Ibn Taymiyyah who still presides over the jurisprudence of jihad, eight centuries after his death, from the Muslim Brotherhood to ISIS? What is his position, in the view of who he is in the history of Islamic jihadist jurisprudence, in today's Muslim world? Who will draw the borders between the jurisprudence of jihad as one of the Islamic sciences and the criminal jurisprudence that was practiced in Paris, especially as both of them are derived from the same original texts?

 

"It was very telling that straight after the announcement of the Charlie Hebdo massacre people's thoughts turned to Islamist extremists, despite the fact that the French magazine's satire did not spare Judaism, Christianity, or the French political establishment. This is because Islam's relationship with the present is in crisis, and any group going through such a crisis is always the first suspect. In fact, Islam as a whole stands accused in advance, and not only its extremist fringe.

"The original texts that form an inseparable part of the true Islam and that inspire the ongoing crimes committed in its name are also guilty. This will be true as long as there is no central authority to reorganize the relationship between the Islamic text, as a piece of history, and the necessities of the present day – in the same way that the Koranic text itself acclimatized as the ayahs were gradually sent down, with some new rulings replacing older ones...

 

"Nothing can [harm] Islam and Muslims as much as such crimes, and yet we still make do with saying that they do not represent the true Islam, without providing a clear description of what true Islam is – beginning with our religious schools, some of which are factories for crime, to our constitutions, which are rigged with the mines of Islamic jurisprudence and Sharia law.

"Nothing [harms] Islam more than the Charlie Hebdo massacre, which says, from the belly of the true Islam itself: Those of us who love the Prophet most are our greatest criminals."

נדים קוטיש