שר ההגנה הסורי, מצטפא טלאס, הוציא לאור ב-1983 את ספרו "המצה של ציון" בו הוא מתאר את עלילת הדם של דמשק (1840). הקהילה היהודית של דמשק הואשמה באותה שנה כי ראשיה רצחו את הכומר תומא ואת משרתו כדי להשתמש בדמם לאפיית מצות של פסח. טלאס טען כיכי ספרו הוא "מחקר היסטורי... המבוסס על מסמכים מצרפת, וינה, והאוניברסיטה האמריקאית בביירות"

האינטלקטואל המצרי, אניס מנצור, כתב בערבית בטורו ביומון  אל-אהראם: אין דבר הממרר את החיים של יהודי העולם כמו הגידול במספר ההרוגים בישראל מדי יום ביומו, שאם לא כן, יתקשו יהודי ארה"ב לתרץ לאמריקאים ולעולם את הברבריות היהודית בישראל. כמו כן, [ללא הרוגים ישראלים], יתברר לעולם כולו שהיו סיבות המצדיקות את מה שקרה ליהודי גרמניה, פולין, ורוסיה

ירחון תנועת החמאס, "פלסטין אל-מסלמה", פרסם בגיליונות מרץ ואפריל 2000 מאמר בשני חלקים פרי עטו של ד"ר נואף אל-תכרורי השולל כל לגיטימציה להסכמי שלום עם ישראל, בהדגישו כי הסכם אל-חודיביה, שנחתם בין הנביא מחמד לבין הכופרים מתוך שבט קוריש, אינו יכול להעניק לגיטימציה לשליטים הערבים בדורנו לחתום על הסכמי שלום עם ישראל

: להלן קטעים מדרשת יום השישי (13.10.2000) ששודרה בטלוויזיה הרשמית של הרשות הפלסטינית בשידור ישיר ממסגד בעזה: "…היהודים, כולם כאחד, אינם פוסחים על הזדמנות כלשהי לעשות מעשה נבלה. אם מפלגת העבודה עושה את הפשע והנבלה, מפלגת הליכוד מתייצבת מאחוריה ..."

באפריל 2000 התקיים בניקוסיה שבקפריסין סימפוזיון בהשתתפות נציגים מישראל ומן הרש"פ תחת הכותרת "ביסוס השלום באמצעות החינוך". ראש המשלחת הפלסטינית, תת שר התכנון ושתה"פ הבינלאומי ברש"פ, אניס אל-קאק הצהיר כי הוא "מעוניין ללמד את ההיסטוריה של השואה בבתיה"ס הערביים והפלסטינים

תחת הכותרת "דברים אל בני הדוד", מפנה בעל הטור דר' מצטפא מחמוד ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם פנייה ליהודים לשנות את דרכיהם, כדי לחסוך מעצמם את הסבל הצפוי להם בגיהנום."הכנופיה הציונית שהשתלטה על העניינים ברוסיה לאחר סילוקו של ילצין החולה, הפכה את המולדת הסובייטית למאורת זנות, ולביצת רעב, עוני, וסמים

חסין חמוי כותב ב"אל-אסבוע אל-אדבי", ביטאון התאחדות הסופרים הערבים בדמשק: אינני חושב, שאני מפריז ביכולתה של הציונות להשפיע על השינויים וההחלטות בכוכב הלכת הזה, ואינני רואה את התנועה הזאת, בעלת האצבעות החודרות לכל מקום בעולם, דרך מראה מעוותת. כוחה השפעתה וסכנותיה אינן פוגעות רק בערבים אלא בעולם כולו

יומון הרש"פ "אל-חיאת אל-ג'דידה" פרסם ב-12 בפברואר, 2000, כתבה על חישובי קץ שעורכים הוגי דיעות אסלאמיים בנוגע לעתיד מדינת ישראל ועל ההתנגדות שמביעים אנשי רוח לחישובי קץ אלו. כך, הוגה הדיעות האסלאמי, בסאם ג'ראר, פרסם לפני 3 שנים ספר בשם "העלמות ישראל בשנת 2022 – נבואה קוראנית או צרוף מקרים מספרי"

ביטויים אנטישמיים אינם זרים לתקשורת הסורית. בסוף נובמבר 1999, התפרסם בבטאון 'התאחדות הסופרים הערביים' בסוריה מאמרו של ג'בארה ברע'ות'י, "שיילוק הניו יורקי ותעשיית המוות". במאמר זה חזר המחבר לעלילת הדם הידועה לפיה היהודים משתמשים בדם של נוצרים ומוסלמים לאפיית מצות של פסח והעלה טענות אנטישמיות נוספות

בלא להכחיש באופן ישיר את היקף השואה, מתייחסים הכותבים הערבים לנושא זה כאל עניין הנתון בויכוח בין הטענה הציונית-יהודית לפיה מספר הקורבנות נאמד בשישה מליון, לבין הנתונים המופחתים שמציגים מכחישי השואה. הם מוסיפים וטוענים כי כל הויכוח בנושא זה 'אינו חשוב' ו'מוטב שלא להביע בו עמדה

הוגה הדיעות הצרפתי שהתאסלם, רוז'ה גארודי, אשר הואשם באנטישמיות ובהכחשת השואה, היה אורח הכבוד של יריד הספרים הבינלאומי בקאהיר (26.1-3.6.2000). היומון המצרי הממסדי "אל-אהראם" ראיין את גארודי וביקש את התייחסותו לוועידה הבינלאומית בנושא השואה בשטוקהולם

עורך היומון הסורי הממסדי "תשרין", מחמד ח'יר אל-ואדי, כתב מאמר (31.1.2000) המכחיש את השואה ומאשים את הציונות בנאציזם. המאמר, שכותרתו "המגיפה של האלף השלישי", התפרסם על רקע משפטו של מכחיש השואה, דיוויד אירוינג המתנהל בבריטניה, והכינוס הבינלאומי בנושא השואה שנערך בשטקהולם

בביטאון החמאס, "אל-רסאלה", כותב בעל הטור, הידוע במאמריו הקיצוניים, ד"ר עטא אללה אבו אל-סבח, מכתב גלוי "אל עדת היהודים": "אין זה חדש עבורכם, עדת היהודים, לעסוק בגניבה, לאכול מאכלות אסורים ולבגוד. גנבתם את ארצנו ואת מיטב שנותינו, ואותנו הנחתם  בגלות

להלן קטעים ממאמרו של ג'בארה אל-ברע'ות'י, "שיילוק הניו-יורקי ותעשיית המוות", שהתפרסם ב"אל-אסבוע אל-אדבי [27.11.1999]", בטאון "התאחדות הסופרים הערביים" בדמשק: "הוראות התלמוד הרוויות בשנאה ואיבה כלפי האנושות [טבועות] בנפש היהודית. לאורך ההיסטוריה ידע העולם יותר משיילוק אחד ..."

מזכ"ל 'חזית השחרור הפלסטינית', מחמד עבאס (המכונה 'אבו אל-עבאס'), התייחס לתפקיד הצבאי של 'חזית השחרור הפלסטינית' ואמר: "'החזית' דבקה מזה חמש שנים [בהחלטה] להקפיא את הפעילות הצבאית, על מנת להעניק להנהגה הפלסטינית הזדמנות להשיג תוצאות מדיניות למאבק הפלסטיני

תחת הכותרת "פשע שחיטתם של הכומר תומא ומשרתו" מפרסם מניר עדואן את עלילת הדם של דמשק בביטאון ה'חמאס: "ביום רביעי החמישה בפברואר 1840, כומר נוצרי ששמו אל-באדרי תומא, נפל קורבן לכנופיה של רבנים ונכבדים יהודים. פשע זה מעיד על השנאה המושרשת בלבותיהם של היהודים כלפי הנוצרים

במאמר בלתי חתום בעיתון אל-שעב (28.9.1998), סוקר הכותב את "פועלם" של היהודים במדינות העולם. לטענתו היהודים הם האחראים למשבר הכלכלי החמור אשר פוקד את רוסיה, להפצת פורנוגרפיה בתקשורת התורכית, לפגיעה במוסדות כלכליים ביוון ולניצול הגרמנים על רקע השואה

האינטלקטואל הפלסטיני מהזרם האסלאמי, ד"ר סלים אל-עוא: "חובת המוסלמים להשיג נשק להשמדה המונית, החל בנשק גרעיני וכלה בנשק כימי וביולוגי. אנו רוצים שהשלום הזה [עם ישראל] יסתיים ויחוסל ושמדינת ישראל תפסיק להתקיים