בעלי טורים סעודים מסבירים מדוע הם שונאים את היהודים
ד"ר עבד אל-עזיז מחמד אל-נהארי כותב תחת הכותרת "אללה, השמד את היהודים!":
"מאז ששמעתי על ישראל ועל אמריקה וקראתי על הצהרת בלפור, ומאז שנחשפתי לידיעות על המצב בפלסטין, וקראתי את שקראתי בבית הספר על הבעיה הפלסטינית, מאז שהבנתי את כל זה – אני מפנה מדי יום שישי את תחנוני הכנים ביותר לאללה... שישמיד את היהודים שהפיצו שחיתות על פני הארץ, שישמיד את היהודים ואת כל מי שתמך בהם – וכמובן, אמריקה היא התומכת הראשונה במעלה של היהודים.
מאז שהחלה הסכסכנות על אדמת האסלאם, אנו קוראים לאללה לתמוך באחינו המוסלמים בכל מקום – בפלסטין, באפגניסטן, בצ'צ'ניה, ובבלקאן. לפני כן, קראנו לאללה לתמוך במוסלמים בסומליה, ובבוסניה-הרצגובינה...
בכל הזדמנות התפללנו לאללה כדי שישיב את מסגד אל-אקצא למוסלמים... וירעיד את האדמה מתחת לרגליהם של היהודים הגזלנים שהרגו זקנים, ילדים ונשים... התפללנו והתפללנו במשך מחצית המאה, אבל בכל פעם עריצותם של היהודים גוברת והם משמידים ללא רחמים... לא משום שהם "ישראל", אלא משום שאמריקה קיימת – אותה חד-קרן מקרב העושקים והשחצנים, המניפים סיסמאות בדבר זכויות האדם ובה בשעה מספקים לישראל נשק, תחמושת, וכסף כדי שתהרוג פלסטינים...
שאלתי את עצמי מדוע מה שקורה זה ההפך [ממה שאנו מתפללים אליו]? מדוע אללה אינו נענה לתפילותינו מאז הצהרת בלפור ועד היום?... [הסיבה היא] שאנו חוטאים בבגידה והרג [של מוסלמים] אותם אסר אללה בצדק. אנו רוקמים מזימות זה נגד זה ומשתפים פעולה עם אויבי האסלאם כדי לפגוע במוסלמים ובארצותיהם..."
ביומון הסעודי "אל-וטן", התפרסם מאמרו של עבדאללה אל-כעיד, "תרבות השנאה", ובו הוא כותב:
"כאשר חברה מסוימת מתאפיינת בתכונות שליליות, כגון תוקפנות, פירטיות, גזענות, או כל תואר מאוס אחר, היא מוכרחה להיות שנואה על ידי יתר החברות, פרט לאותן חברות החולקות עמה את אותן תכונות. זוהי תגובה טבעית... לעומת זאת, כאשר השנאה משתרשת אצל חברה מסוימת כלפי חברה או אומה אחרת [הכוונה ל"שנאה" המערבית לאומה האסלאמית], בשל אמונתה, בשל דרך החיים שלה, או משום שהיא איננה משלימה עם מסורות והרגלים מסוימים בהם תומכים האחרים – דבר זה איננו מקובל!!!
אין להתפלא, למשל, על שנאתם של מרבית עמי העולם ל"ישות הציונית", בשל ההיסטוריה שלה המלאה לא בהישגים אנושיים אלא במעשי טבח ברבריים של בני אדם, הונאה, ומצפון מרושע. השנאה כלפיהם גוברת בקרב הערבים בעיקר, בשל מה שנגרם להם עם כיבוש מדינת פלסטין הערבית, האסונות, האכזבות, והעוול המוכרים לכל. משום כך, ינקו התינוקות הערביים – לפני עידן ההשפלה העצמית והכניעה – את שנאת האויב הציוני עם חלב אמהותיהם ולא ניתן לעקור את השנאה הזו, למרות כל הדיבורים על הסכמי שלום מזויפים. תהינה חמימותן של הנשיקות, ועוצמתן של לחיצות היד אש תהינה – הלבבות מלאים בשנאה, הנפשות בזעם, והעיניים מוסטות בסלידה למראה דגלה של הישות הציונית המתנוסס בלבן של (כמה מ)בירות ערב. אנשי הכבוד רוצים לקרוע את הדגל הזה וללכלכו באדמה. הם רוצים לסלק את הזרים האלה שבאו אל ארצנו, כדי שאחינו הפלסטינים יחיו על אדמתם בשלום ובביטחון, כפי שחיים יתר העמים. אין להם זכות לכך???
בשום פנים ואופן אינני מטיף לשנאה או משבח אותה כדרך התנהגות אנושית. ואולם, האדם או החברה השנואים, חייבים לעשות בחינה עצמית כדי להבין מדוע הם כאלה, מאחר שלא יתכן שחברה או אדם יהיו שנואים במידה שכזו ללא סיבה. חייבות להיות סיבות לשנאה...
אני אתן דוגמא טובה להשתרשות השנאה בנפשותיהם של הערבים כלפי הישות הציונית – ואיש אינו יכול לבוא אלינו בטענות על כך. השתתפתי פעם בכינוס בינלאומי בנושא תאונות דרכים של אנשי צבא שנערך בפאריס. לצדי היה עמיתי, אחד הקצינים הצעירים הנלהבים, שמצב רוחו השתנה כאשר נודע לו כי אדם שעמד לצדנו בשיחה צדדית בין הישיבות היה אחד מקציני התעבורה בישות הציונית השנואה. עמיתי זעם ונשבע שהוא לא יעמוד לצד הפושע הזה, לא ידבר עמו, ולא יכנס לאולם בו הוא יושב... הוא לא נרגע עד שנשבעתי לו שלא ידעתי מהי אזרחותו של אותו אדם, משום שהוא היה בחברת קצינים מרחבי העולם ואני עצמי לא יכול לעמוד לצד מי שידיהם מגואלות בדמם של ערבים חפים מפשע.
אלו הם אויבינו והשנאה כלפיהם מושרשת בנפשותינו והדבר היחיד שיכול להסירה הוא שהם יסתלקו מארצותינו ושהמקומות הקדושים לנו יטוהרו מטומאתם!!! האם יכול מישהו לבוא אלינו בטענות על שנאתנו לציונים הגזלנים ולמי שתמך בהם?!"
