בסוף דצמבר 2012, ביקר המופתי של אוסטרליה בעזה, שם נפגש עם ראש ממשל החמאס בעזה, אסמאעיל הניה ועם שר ההקדשים ד"ר אסמאעיל רדואן, והצהיר כי הוא שמח לעמוד כאן בארץ הג'יהאד, בין תושבי עזה, שבה תמיד החולשה הופכת לכוח וההשפלה לכבוד

הדיפלומט האיראני, מוחמד עלי סובחאני, ששירת כשגריר איראן בלבנון ובירדן בתקופת כהונת הנשיא מוחמד ח'אתמי, טען כי התמיכה באסד מסבה לטהראן נזק רב בעולם הערבי והאסלאמי וקרא למשטר ללכת בעקבות תנועת החמאס ולהתנער מהשליט הסורי

מדיניות החוץ של הנשיא מורסי מציבה את מצרים בעמדת ביניים במאזני הכוחות האזוריים והבינ"ל. מורסי מתנהל בזהירות, מנסה לשמור על יחסים תקינים עם כלל השחקנים, כדי לאפשר למצרים מרחב תמרון ויכולת פעולה עפ"י משבי הרוח המשתנים במזה"ת ובעולם

במאמר ביומון הסעודי הממסדי אל-שרק, קרא בעל הטור אבראהים אאל מג'רי לספח את עזה למצרים, כפי שהיתה בין השנים 1948-1967, וטען כי סיפוח זה יגן על תושבי עזה מפני ישראל ויפתור את המתיחות בין מצרים לישראל הקיימת בשל הסכסוך בין ישראל לחמאס

10 וב-11 בנובמבר 2012 נערכה בתוניסיה ועידה למען האסירים הפלסטינים בחסות הנשיא אל-מונצף אל-מרזוקי. בוועידה הביעו מנהיגי תוניסיה את תמיכתם בשחרור פלסטין וראשד אל-ר'נושי, מנהיג תנועת אל-נהדה האסלאמיסטית, אמר כי הוא מוכן למות על מפתנה של ירושלים כשהיד

בעקבות ההכרזה על הפסקת אש בעזה, התעוררה מחלוקת בתוך הסלפיה-ג'יהאדיה על אופן ההתנהלות מול חמאס ובאשר להמשך הג'יהאד נגד ישראל. על-אף מחויבותם האידיאולוגית לג'יהאד תמידי נגד ישראל, נראה שארגוני הג'יהאד העולמי בעזה יכבדו בפועל את הפסקת האש

בעקבות האירועים בעזה, פורסמו בתקשורת הערבית, במיוחד בזו הידועה בהתנגדותה למשטר הסורי, כמה מאמרים שהשוו את המערכה בעזה למתרחש בסוריה. נטען בהם כי תגובת המשטר הסורי על ההתקוממות נגדו חמורה פי כמה מפעולות ישראל בעזה

לצד הגינוי של מדינות ערב לתקיפה הישראלית בעזה, נשמעת, בעיקר במדינות הציר המתון, גם ביקורת נגד החמאס. עיקרה: ירי הטילים אל ישראל לא יעיל ומספק לה עילה להגיב בחריפות; זו מלחמה המשרתת אתאיראן בכך שהיא מסיחה את הדעת מן הגרעין האיראני ומהמצב בסוריה

אנשי החמאס והזרועות הצבאיות של ארגונים בעזה ניסו בימים האחרונים להציג תמונת ניצחון מול ישראל. הם הדגישו את יכולתם לעמוד איתן ולנצח, דיווחו על ירי טילים אינטנסיבי לעבר ישראל, מנו את הישגיהם והבטיחו ניצחונות עתידיים

מאמר המערכת של היומון הקטרי אל-ראיה שיבח את ירי הטילים מעזה לתל אביב אשר הוכיח לטענתו כי ההתנגדות הפלסטינית יכולה להפתיע את האויב ולהעביר את המערכה לעומק הישראלי. המאמר קרא לעמים הערבים ללחוץ על משטריהם לנקוט עמדה תקיפה נגד ישראל

לקראת שנת הלימודים הנוכחית, הכריז משרד החינוך בממשל החמאס על הכנסת תוכנית חדשה בשם "פותווה" לבתיה"ס התיכוניים הממשלתיים לבנים ברצועת עזה, במטרה לטעת בהם ערכים של הקרבה ואהבת הג'יהאד. מבקרי התכנית טענו שהיא תגדל דור מיליטריסטי שיתמוך בחמאס

אף שג'עברי היה פעיל בעיקר במישור הצבאי, הוא סלל דרך גם אל הדרג הפוליטי של התנועה. הוא היה מקורב לראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, ופעל ישירות מולו ללא תיווך הדרג הפוליטי של החמאס בעזה, שם נחשב לאיש החזק ביותר

יו"ר הרש"פ אמר בריאיון לערוץ 2 כי זכותו לבקר בצפת, אך לא לחיות בה וכי פלסטין עבורו היא הגדמ"ע, עזה ומזרח ירושלים. דבריו עוררו סערה משום שנתפסו כוויתור על זכות השיבה. בתגובה לביקורת הבהיר עבאס כי הביע עמדה אישית, אך לא ויתר על זכות השיבה

ניצחונו של ברק אובמה בבחירות לנשיאות ארה"ב עורר בעולם הערבי תגובות צוננות. לצד הברכות הדיפלומטיות של ראשי המדינות, שבירכו את אובמה על ניצחונו והביעו תקווה לשיתוף פעולה רחב, הידוק היחסים ופתרון הבעיות השונות במזה"ת, השתקפה בעיתונות הערבית גם נימה של אכזבה.

התמורות בעולם הערבי אילצו את תנועת החמאס, בהנהגת ח'אלד משעל, לנקוט קו פרגמאטי יותר ביחס לעימות עם ישראל ולסכסוך עם הפת"ח ולהפנות עורף לסוריה ואיראן. משיניות זו נתקלה בהתנגדות בקרב בכירי התנועה, העתידה לבחור יו"ר לשכה מדינית חדש, לאחר שמשעל הודיע על פרישתו

אתר האחים המוסלמים במצרים פרסם את דרשת יום השישי, 11.10.12, של המדריך הכללי של האח"ס, ד"ר מוחמד בדיע, שבה קבע כי המוסלמים – ולא היהודים והנוצרים - הם בניו של אברהם; ירושלים שייכת לכל המוסלמים, וכל מוסלמי חייב לצאת לג'יהאד כדי להחזירה לשליטה מוסלמית

ב-20.10.12 התקיימו הבחירות לרשויות המקומיות בגדה המערבית בלבד, בלא השתתפות החמאס – שנמנעה מקיום הבחירות בעזה - והג'יהאד האסלאמי. הבחירות חשפו יריבויות קשות בתוך הפת"ח, שהתבטאו בהתמודדות ברשימות נפרדות, חרף המחיר של הרחקה מהתנועה

במפגש עם אזרחים פלסטינים בירדן התבטא הנסיך חסן בן טלאל, ששימש יורש העצר בין השנים 1965-1999, באופן יוצא דופן, כשאמר כי שטחי הגדה המערבית הם למעשה חלק מהממלכה הירדנית ההאשמית. בנוסף אמר כי פתרון שתי המדינות אינו רלבנטי בשלב הנוכחי

יועץ ממשל החמאס בעזה לענייני אנרגיה, כנעאן עביד (עד לאחרונה, ראש רשות האנרגיה בעזה), קרא במאמרו בביטאון החמאס אל-רסאלה, להכריז שמטרת החמאס היא לחסל את מדינת ישראל. לדבריו, חמאס צריכה להישמר שלא ללכת בדרכי אש"פ בכל הקשור לוויתורים ולגילויי פרגמאטיות

בנאום בקהיר ב-3.10.12, בעצרת זיכרון לשחרור ירושלים ע"י צלאח אל-דין, שנערכה בחסות שר התרבות המצרי, אמר ח'אלד משעל, כי הציונים הם אויבי אללה והנביאים וקרא להתכונן לשחרור ירושלים ולהחזרת המולדת באמצעות הג'יהאד, הרובה והקרבת הדם

ב-27 באוגוסט 2012 נפגש יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס עם משלחת רבנים מישראל, בבניין הנשיאות ברמאללה. עבאס הביע תקווה שלא תפרוץ מלחמה בין איראן לבין ישראל והוסיף: "ישראל נוצרה כדי להישאר לא כדי להיעלם [אך] הישארותה לא צריכה לבוא ע"ח מדינה פלסטינית חסרה

לאחרונה אנו עדים לפעילות מחאה בשטחי הגדמ"ע, בשל המצוקה הכלכלית וגל ההתייקרויות שפקדו את ישראל ואת הרש"פ. הזרז למהומות אלה היה מותו של צעיר פלסטיני מעזה, איהאב אבו נדא, שהצית את עצמו במחאה על חיי העוני שלו ושל משפחתו וזכה לכינוי "בו עזיז הפלסטיני"

16 חיילים מצריים נהרגו ב-5.8.12 מאש טרוריסטים, חברי ארגוני ג'יהאד קיצוניים, שתקפו את המוצב שלהם בעיר רפיח, בעת סעודת סיום צום הרמדאן. בעוד הנשיא מורסי לא האשים גורם ספציפי ובכירי האח"ס האשימו את ישראל, הצביעה המועצה הצבאית על מעורבות אפשרית של חמאס בפיגוע

כבכל שנה, נערך המשטר באיראן לציון יום ירושלים, כדי לקרוא בו לחיסולה של ישראל. בצל בידודו הגובר, נוכח משבר הגרעין, מנסה המשטר, בראשות עלי ח'אמנאי, להסיט את תשומת הלב מהנושא האיראני ולקרוא למוסלמים להתאחד נגד ישראל ולהביא לחיסולה

עורך יומון הרש"פ, במאמר ליום השנה להקמת אש"ף: המאבק נמשך ומשתנה לפי החידושים, אך הוא אינו משנה את מטרותיו ולכל שלב יש את האמצעי שלו. תנועת הפת"ח – הגוף המרכזי באש"ף – תמשיך לשאת את העניין הפלסטיני עד להגשמתו

יועצו של יו"ר הרש"פ לענייני נוצרים, זיאד אל-בנדק, ביקר ב-27 ביולי במחנה אושוויץ והדליק שם נר לזכר קורבנות השואה.החמאס הגיבה בזעם על הביקור. דובריה טענו כי בכך משרתת הרש"פ את האינטרסים של ישראל, המציגה עצמה קרבן, ע"י טיפוח "שקר השואה"

תנועת האחים המוסלמים, על שלוחותיה במדינות ערב, קיבלה בשמחה גדולה את ניצחון איש התנועה, ד"ר מוחמד מורסי, בבחירות לנשיאות במצרים. ואולם, בקרב חלק ממדינות המפרץ, ובעיקר בסעודיה ובאיחוד האמירויות, אשר להן מחלוקות ופוליטיות עם האח"ס, עורר הניצחון דאגה רבה

בעוד נשיא מצרים הנכנס, ד"ר מוחמד מורסי, הביע את מחויבותו להסכם השלום עם ישראל, תוך שהוא מציב תנאים להמשך קיומו, קרא מוחמד בדיע, המדריך הכללי של האחים המוסלמים במצרים, לשחרור פלסטין ולטיהורה מצפורני הכיבוש, באמצעות ג'יהאד

הגם שהסטאטוס של הרש"פ כישות שאיננה מדינה שונה מזה של מדינות ערב, המחאות שהיו לאחרונה ברמאללה ודוכאו ביד קשה, גרמו לרבים לחשוב עליהן בהקשר של המהפכות בעולם הערבי. לעתים הדברים נאמרו בבירור, לעתים ברמיזה

ד"ר מחמד אל-סמאכ, מזכ"ל הוועדה הלאומית לבנונית לדיאלוג אסלאמי-נוצרי, ובעל טור ביומון המצרי העצמאי אל-שורוק, השווה במאמרו "ישראל [ממדינה] ציונית ל[מדינה] יהודית", את ר"מ ישראל, בנימין נתניהו, לאדולף היטלר וטען כי נתניהו מסוכן כמו המנהיג הנאצי

"הייה שלום גארודי מגן הערבים" - כך נפרד היומון המצרי אל-יום אל-סאבע מהפילוסוף והפוליטיקאי הצרפתי המוסלמי רוז'ה גארודי, שהלך לעולמו ב-13.6.2012. גארודי זכה לפרסומו כ"מכחיש שואה" בעקבות הופעת ספרו "המיתוסים המכוננים של מדיניות ישראל", בשנת 1998

איש הדת ד"ר צלאח אל-ח'אלדי כתב מאמר באתר האח"ס בירדן, שבו הוא העריך כי חייה של ישראל קצרים. לדבריו, ישראל היא "מורסות נגועות ומצחינות בגוף האנושות בתקופתנו ואין הצדקה להמשך קיומה"

כתבה באתר של "פלוגות אל-קודס", הזרוע הצבאית של תנועת הג'יהאד האסלאמי, מתארת כיצד מציגים ילדים, במסיבות הסיום בגנים בעזה, קטעים על לוחמת ג'יהאד וכיצד ילדי עזה "גדלו על אהבת הג'יהאד, ההתנגדות ופלסטין, ועל מעשי הטבח והפשעים הציוניים"

בטורו ביומון הקטרי אל-ראיה, טען הסופר והפובליציסט הלבנוני, ג'יהאד פאדל, כי ביחסם כלפי הפלסטינים ובחיסול תקוותם להקמת מדינה שבירתה ירושלים, כמו גם חתירתם לייהוד ירושלים והגדה המערבית, מביאים היהודים על עצמם שואה שנייה

כמדי שנה ציינו הפלסטינים את יום הנכבה בתהלוכות, בעצרות, בכנסים, בדקות דומיה, בתחרויות ספורט ובקריאות מצד כל גוני הקשת הפוליטית הפלסטינית ליישם את זכות השיבה

עאדל עבד אל-רחמן, בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, טען במאמרו כי מדינת ישראל עושה שימוש ציני בשואה, והיא עצמה ביצעה שואה נגד העם הפלסטיני

העיתונאית, החוקרת ופעילת זכויות האדם הפלסטינית, אחלאם אכרם, המתגוררת בלונדון פרסמה באתר www.elaph.com, מאמר בו היא מצדיקה את הצעדים בהם נוקטות ממשלות ואירופה נגד מוסלמים קיצוניים ותוקפת את המוסלמים המגנים צעדים אלה

ב-16 באפריל 2012 פרסם יומון הרש"פ ריאיון עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, שבו הבהיר עבאס, כי הרש"פ לא תפורק, לא תפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל ותמשיך לתמוך בפתרון שתי המדינות

בראשית חודש אפריל 2012 פרסם יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, מאמר על יהודי עיראק, בו טען כי עלייתם לישראל נעשתה בכפייה תוך איומים ואלימות כלפיהם

בימים האחרונים נדון בתקשורת הפלסטינית נושא פתרון המדינה האחת, כחלופה לפתרון שתי המדינות. מאמר שפרסם הממונה על תיק ירושלים באש"פ, אחמד קריע, הקורא לדון בפתרון של מדינה אחת, נתקל בהתנגדות של בכירים אחרים באש"פ ובפת"ח

דוח ממרי שכותרתו "ספר לימוד סעודי:  האיבה בין המוסלמים ליהודים היא נצחית", דיווח על תוכן אנטישמי בספר הלימוד הסעודי לתלמידי כיתות י"ב  (מהדורה משנת (2006-2007 . במהדורתו החדשה של ספר לימוד זה (שנת2009-2010 ), הושמטו תתי פרקים שעסקו באופי המאבק בין המוסלמים והיהודים

מאמר מערכת של היומון הירדני אל-דוסתור טען כי "רוצחי הנביאים, הנאצים החדשים" תוקפים ומטמאים את ירושלים וכי מדינות ערב והאסלאם מתעלמות מכך בשל האביב הערבי ושאר האירועים באזור. היומון הוסיף כי "האויב הציוני" מייהד את ירושלים ומתכנן להרוס את מסגד אל-אקצא כדי להקים את "בית המקדש השקרי"

לאחרונה הולכות ומתגברות הידיעות בתקשורת הערבית והמערבית על מעורבותם של אל-קאעדה והג'יהאד העולמי בלחימה נגד המשטר בסוריה. יש להתייחס בספקנות לידיעות הללו,  אך ברור כי הן למשטר הסורי והן לתנועת הג'יהאד העולמי, יש אינטרס תעמולתי בהבלטתם. המשטר הסורי חותר להציג את ההתקוממות נגדו כמערכה טרוריסטית נגד סוריה ותו לא

חתימתו של ראש הלשכה המדינית בחמאס, ח'אלד משעל, על הסכם להקמת ממשלת אחדות לאומית בראשות יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, בדוחה, ב-6 בפברואר 2012, גררה בעקבותיה שיגור אזהרות מצד איראן לעבר הנהגת החמאס לבל יזנחו את דרך "ההתנגדות" ולבל ילכו בדרכו של ערפאת

מסע הדילוגים של אסמאעיל הניה בכמה ממדינות האזור, העלה מאוד את קרנו ממעמד של מנהיג העוסק בעיקר בניהול ענייני הרצועה, למעמד של מנהיג פוליטי מרכזי בחמאס המגייס תמיכה פוליטית וכלכלית מהעולם הערבי והאסלאמי. ואכן, ייתכן שהניה יקודם בתנועה, גם מבחינה רשמית.

ההיסטוריונית הלבנונית ממוצא פלסטיני, ביאן נויהד אל-חות, פרסמה ב-27 בדצמבר 2011, ביומון הלבנוני אל-אח'באר, מאמר העוסק, בין היתר, ב"פרוטוקולים של זקני ציון" ובזיקתם לתנועה הציונית ולמדינת ישראל.אל-חות טוענת במאמרה, כי הרעיון הציוני והשקפת היהדות הם העתק מדויק של פרוטוקולים אלה

בטקס פתיחת המשחקים הערביים לשנת 2011 בדוחה (9.12.2011) הוצגה מפה של מדינת פלסטין, הכוללת את הגדה המערבית ורצועת עזה בלבד, משמע, גבולות 1967. מחמוד עבאס נכח בטקס ולא הגיב. הדבר עורר ויכוח ציבורי פלסטיני סביב מפת פלסטין גבולותיה

 נשיא אוניברסיטת אל-קדס, ד"ר סרי נוסיבה, פרסם ב-20 בדצמבר 2011, מאמר בנושא הקונפדרציה בין ישראל לפלסטינים, בו הוא התנער מאחריות לקיום הועידה שנועדה לדון בנושא זה, אך הוא הגן על רעיון הקונפדרציה בהסבירו שהיא יכולה להוביל לסיום הכיבוש ולא לנרמול היחסים עם ישראל, כטענת מתנגדיה

פאח'ר שריתח, בעל טור ביומון "פלסטין", היוצא לאור בעזה ומקורב לחמאס, פרסם מאמר שכותרתו "כולנו מבקשי שהאדה", בו טען כי הצלת העם הפלסטיני תהיה באמצעות שטף דם המרווה את האדמה ובאמצעות אבק השרפה וההתנגדות, וכי מי שאוהב את החיים יותר מהמוות, יפסיד בכל עימות.

בשנים האחרונות נהנתה הרש"פ מצמיחה כלכלית בגדמ"ע, אך התברר שזאת הייתה צמיחה קצרת טווח, שהתבססה על סיוע חוץ  משסיוע זה פחת באופן חד, פרץ ברש"פ משבר כספי שהתבטא בקשיי נזילות ובקושי לשלם שכר לעובדים. משבר זה פגע באמינות הצהרותיו של ראש הממשלה, סלאם פיאד, אודות מוכנותה להקמת מדינה פלסטינית

ספר הלימוד הסעודי לתלמידי כיתות י"ב, "עיונים בעולם האסלאמי", כולל עיסוק נרחב ביהודים ובתכונותיהם, במסגרת הפרק המטפל בסוגיית פלסטין. המאבק על פלסטין מוצג כמאבק דתי בין היהודים למוסלמים והוא כולל ציטוט פסוקי קוראן המציגים את היהודים כשקרנים, נוכלים, מפיצי מזימות ומפרי בריתות

בחודשים האחרונים יש מגעים בין ירדן לבין תנועת החמאס, אשר צפויים להביא לחידוש היחסים הרשמיים בין הצדדים לאחר כ-12 שנות נתק. מה שמביא להתקרבות הנוכחית בין חמאס לירדן הוא הטלטלה העוברת על האזור: חמאס מחפשת מפלט מסוריה – מקום משכנה של לשכתה המדינית ואילו ירדן מנסה להדוף את גל המהפכות המאיים גם עליה

אסעד אל-עזוני, בעל טור ביומון הירדני אל-ערב אל-יום, טען במאמרו, כי היהודים אשמים בכל המלחמות, השחיתויות והמזימות בעולם וכי הם משמרים את גחלת המלחמה, כדי להמשיך ליהנות מסיועו של העולם. לדבריו, תמיכת המערב ביהודים נועדה למנוע את שובם אליו, מחשש שישחיתו אותו, כפי שעשו בעבר.

בעקבות העסקה בין ישראל לחמאס לשחרור החייל הישראלי גלעד שליט בתמורה ל-1027 אסירים פלסטינים, התפרסמו מאמרים רבים באתרים המזוהים עם החמאס שטענו כי העסקה היא ניצחון לדרך ההתנגדות. אתר המקורב לפת"ח פרסם מאמר שטנה נגד גלעד שליט

לאחרונה ניכרת הסלמה בהתבטאויות של בכירים ירדנים ובראשם המלך עבדאללה השני נגד ישראל, עד כדי איומים להשתמש באופציה צבאית נגדה. מה שעורר את ההסלמה הזו היו התבטאויות שנשמעו בישראל לאחרונה, בדבר היותה של ירדן המדינה הפלסטינית החלופית.

ב-23 בספטמבר הגיש יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, למזכ"ל האו"ם בקשה לקבל את פלסטין כמדינה חברה באו"ם. אישים פלסטיניים הציגו שתי חלופות עיקריות, בהנחה שהבקשה תידחה: האחת, פנייה לעצרת הכללית של האו"ם; השניה, פנייה חדשה ומופחתת לעצרת הכללית, להשיג הכרה בפלסטין כמדינה משקיפה שאינה חברה

בעל הטור התימני, עלוי עבדאללה טאהר, פרסם ביומון התימני "ה-14 באוקוטובר" מאמר שבו האשים את היהודים בפרוץ המחאות בעולם הערבי, וטען כי זו מזימה שתועדה ב"פרוטוקולים של זקני ציון"

לאחרונה מדווחת העיתונות הערבית על התקררות היחסים בין ירדן לרשות הפלסטינית. הרקע לכך הוא התנגדותה של ירדן לכוונת הרש"פ לפנות לאו"ם, כדי לקבל הכרה במדינת פלסטין בגבולות 1967. עמדת הירדנים היא שיש להקים מדינה פלסטינית עצמאית, אך רק באמצעות משא ומתן עם ישראל

הפריצה לשגרירות ישראל בקהיר גרמה לאחים המוסלמים בירדן לדרוש לסגור גם את השגרירות הישראלית בעמאן. בכיר האח"ס בירדן אף איים על השליטים לבל יפעלו נגד רצון העמים הערביים המתנגדים לקשרים עם ישראל. השלטונות הירדנים חוששים מפני תסריט דומה בארצם

השבועון המצרי "אוקטובר" פרסם בגיליונו מה-28.8.2011 תחקיר שכותרתו "הנאצים החדשים - התיק השחור של הגנרלים של ישראל", מאת אבראהים  עבד אל-ר'ני, הכולל הסתה חריפה ביותר נגד ישראל ומנהיגיה

לצד הגינויים הרבים הנשמעים במצרים להתקפה על שגרירות ישראל ב-9 בספטמבר 2011, פרסמו גורמים בתנועת האחים המוסלמים הודעות המצדיקות את ההתקפה "הלגיטימית", שבאה, לדבריהם, כתגובה  לרפיסות השלטון המצרי ביחס לישראל, לאחר תקרית הגבול בין שתי המדינות

על רקע מה שנראה כרגעיו האחרונים של שליט לוב, מועמד אל-קד'אפי, בשלטון – פורסמו בעיתון "פלסטין", המזוהה עם החמאס, כמה מאמרים התוקפים את נשיא סוריה בשאר אל-אסד על שלטון העריצות שהוא מנהיג וקראו לאסד לעצור את שפיכות הדמים ולוותר על השלטון, כדי שגורלו לא יהיה כגורל מנהיגים שנפלו

במאמר ביומון הסעודי  אל-שרק אל-אוסט, קראה האקדמאית הסעודית אמל עבד אל-עזיז אל-הזאני, לשליטי ערב, ללמוד מהאופן שבו טיפלה ממשלת ישראל במחאות החברתיות בארץ. לדבריה, בעוד ממשלת ישראל נקטה צעדים מהירים כדי להיענות לדרישות המוחים, נשיא סוריה בשאר אל-אסד הפעיל כוח צבאי נגד עמו

התקשורת הערבית סערה בעקבות תגובתה הצבאית של ישראל לפיגוע סמוך לאילת. יומיים לאחר הפיגוע טענו יומונים ערביים כי ישראל, בתמיכתה של ארה"ב, עומדת מאחורי הפיגוע, וגם אם אין היא האחראית הישירה לו, היא יוצאת נשכרת ממנו

בשורה של הודעות וצעדים רשמיים שברו מדינות ערב את מחסום השתיקה לנוכח המתרחש בסוריה. בגל של הצהרות, שבאו בזו אחר זו, קראו מדינות המפרץ למשטר הסורי לבלום את "מכונת המלחמה" הפוגעת באזרחים חסרי המגן ולהיענות לדרישות העם הסורי באמצעות עריכת רפורמות רציניו

מאמרי מערכת ומאמרים בעיתונות הערבית הצדיקו ותמכו בפעולת הטרור קרוב לעיר אילת.  השלום קשור לצדק אשר עומד בסתירה מוחלטת עם הפעולות הישראליות התוקפניות ועם העמדות הסרבניות והקיצוניות לבלימת יוזמות השלום, דבר אשר פותח פתח נרחב לקיצוניות ואלימות נגדית שאת העדויות שלה אנו רואים באזור

ב-16 באפריל 2011, פרסם ארגון אל-תוחיד ואל-ג'יהאד סרט תעמולה חדש באורך 47 דקות, ושמו "דרך הכבוד ודרך השפלות". בסרט תוקף הארגון את פת"ח, על כריתת ברית עם ישראל, ובעיקר את חמאס, בגין אי-החלת השריעה בתחום שלטונו בעזה

נוכח חולשתה של ההנהגה הפלסטינית מאז מותו של יאסר ערפאת (2004) והמשבר המדיני שבו היא נתונה בשנים האחרונות, חותרת כעת מנהיגותם של ערביי ישראל להחזיר את הציבור הערבי הישראלי לחיק העם הפלסטיני, ובמיוחד לחזור בעצמה אל רמת ההנהגה הלאומית הפלסטינית

במאמר בעיתון "פלסטין", המזוהה עם החמאס, טען בעל הטור מצטפא אל-צואף, כי הכרתו של אש"ף בישראל (במכתב ששלח יאסר ערפאת ליצחק רבין ב-1993) היא חסרת משמעות מאחר שהפלגים המרכיבים אותו, כולל הפת"ח, אינם מכירים בישראל. אל-צואף קרא להקים חזית פלסטינית נגד ההכרה בישראל

היחסים בין מצרים לבין חמאס, שלא התנהלו על מי מנוחות, בעיקר מאז ההפיכה בעזה בשנת 2007, הלכו והחריפו לאחר מלחמת עזה והגיעו לשיאם כאשר חמאס סירבה לחתום על הסכם הפיוס שגיבשה מצרים. המצרים, שעד המלחמה העלימו עין מן הפעילות הענפה במנהרות, הבינו כי הדבר עלול לסכנם והחליטו לפעול לצמצומה

אף שהג'יהאד האסלאמי, בדומה לתנועת החמאס, הוא ארגון דתי והוא היה שותף לה בביצוע פיגועים, הגיעה חמאס לא פעם למסלול התנגשות עמו. חמאס התעמתה גם עם הארגונים הסלפים-ג'יהאדיסטיים בעזה. בתחילה היא העלימה עין מפעילותם, אך כאשר נוכחה לדעת שהם מערערים על שלטונה לא היססו פעילי חמאס לטבוח בהם

אחת מתוצאות ההפיכה של תנועת החמאס בעזה, ב-14 ביוני 2007 היא התגברות האסלאמיזציה ברצועה. בדרך כלל החרישה החמאס נוכח פעילותן של קבוצות אסלאמיסטיות קיצוניות ולעתים כפתה בעצמה אורח חיים אסלאמי על התושבים, אך התנועה מודעת למגבלות יכולתה להקים אמירות אסלאמית נוכח התגובות הקשות הצפויות לכך

נראה כי הפלסטינים מבינים שלא ישיגו הכרה של מועצת הביטחון במדינה הפלסטינית בגבולות 1967החברה באו"ם בשל הווטו האמריקאי הצפוי, אך הם סבורים כי יצליחו לגייס רוב של שני שלישים מקולות העצרת הכללית למען הכרה במדינה פלסטינית.על רקע זה, נשמעה לאחרונה ביקורת פנים-פלסטינית על הפעילות ותוצאותיה בשתי הזירות

החוקר הפלסטיני באוניברסיטת קמברידג', ח'אלד אל-חרוב, טען במאמר שפרסם כי תמיכתן של רוסיה וסין  במשטרים העריצים בעולם הערבי מבטאת עמדה בלתי מוסרית וגם פוגעת באינטרסים שלהן מאחר והציבור הערבי יראה בהן גורם שעיכב או הכשיל את המהפכה ועלול לקרוא לנקמה בהן

החלוקה בין חמאס "פנים" ו"חוץ", איננה חדה, כך למשל, מנהיג הזרוע הצבאית של החמאס, אחמד אל-ג'עברי הנמצא בעזה, כפוף למשעל, מונחה על-ידו ופועל באופן עצמאי [בנפרד] מהדרג הפוליטי של חמאס ברצועה.] המחלוקות העיקריות בארבע השנים האחרונות היו סביב התהדיאה, הפיוס, המו"מ עם ישראל ושחרורו של גלעד שליט

בעקבות המלחמה בעזה (דצמבר 2008) נקטה החמאס טקטיקה של הפסקת ירי הטילים לעבר ישראל והיא כפתה זאת –  לא תמיד בהצלחה מלאה – גם על הפלגים הפלסטיניים האחרים. במקביל הבהירה חמאס כי לא נטשה את ההתנגדות והיא מימשה זאת הלכה למעשה בחודשים מרס-אפריל 2011 כאשר השתתפה בירי עשרות טילים לעבר ישראל

יחסי תנועת החמאס עם הארגונים האחרים בעזה ובייחוד עם הסלפים הג'יהאדיסטים, הג'יהאד האסלאמי, הפת"ח והחז"ע מתוחים וגם בתוך התנועה צצו מחלוקות. צעדי החמאס והתנהלותה בשלטון גרמו לירידה בפופולאריות של התנועה בקרב הציבור, אך לא במידה המסכנת את שלטונה ומנהיגיה מודעים למצב זה

לאחרונה התפרסמו באמצעי התקשורת הכתובה, המזוהה עם החמאס, דברי שבח לתורכיה ולרה"מ התורכי רג'ב טייפ ארדואן. זאת בתגובה לדבריו לאחר ניצחון מפלגתו בבחירות לפרלמנט (יוני 2011), כי ירושלים, עזה ורמאללה הרוויחו מניצחונו. בכירי החמאס בירכו את ארדואן על הניצחון ור"מ החמאס, אסמאעיל הניה, אף הזמינו לבקר בעזה

בראיון לערוץ הלבנוני LBC, ב-20 ביוני 2011, הביע יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, את התנגדותו לאינתיפאדה חמושה וטען כי  גם אם תיכשל יוזמתה של הרש"פ - לפנות לאו"ם בחודש ספטמבר, כדי לקבל הכרה במדינה הפלסטינית ולהתקבל כחברה בארגון - לא ישוב אש"פ למאבק המזוין

השיח' השיח' כמאל אל-ח'טיב, סגן ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, אמר לאתר www.islamonline.net, כי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מתנגד להשתתפות בבחירות לכנסת, כיוון  שנוכחותם של חברי כנסת ערבים "מייפה את פניה המכוערות" של ישראל וכי התנועה האסלאמית אינה מבחינה בין אזרח יהודי לחייל בצה"ל

סיפור הפיוס בין הפלגים הפלסטינים הוא רשומון של גרסאות סותרות ופרשנויות מנוגדות. חודש לאחר טקס החתימה על ההסכם, פרטיו עדיין מעורפלים. הדבר היחיד הידוע לאשורו הוא נוסח מסמך ההבנות שנלווה להסכם, ופורסם בעיתונות הערבית והפלסטינית בליווי חתימות הצדדים בראשי תיבות

חבר הוועד המרכזי של הפת"ח, נביל שעת', אמר בשני ראיונות, לשבועון הערבי-ישראלי כל אל-ערב ליומון אל-קדס היו"ל בירושלים, כי במסגרת פתרון "שתי מדינות לשני עמים" הפלסטינים לא יסכימו להגדרת ישראל כמדינת העם היהודי, אלא רק כמדינת העם הישראלי הכוללת יהודים, נוצרים ומוסלמים

בעל טור ביומון "פלסטין" המזוהה עם החמאס, מצטפא אל-צואף, פרסם שני מאמרים הדנים בסכסוך הישראלי-פלסטיני. במאמרו ב-4.6.2011, טען אל-צואף כי המשא ומתן היחיד שיכול להתנהל בין חמאס לישראל, הוא על סידורי יציאתם של "היהודים הישראלים" מכל פלסטין, והקמת מדינתם במקום אחר

מאמר המערכת של היומון הירדני "אל-דוסתור", שפורסם ביום השנה ה-44 למלחמת 1967, טען כי לאחר  ארבעה עשורים מתחזקת עוד יותר העובדה שהסכסוך עם ישראל הוא סכסוך קיומי ולא טריטוריאלי. המאמר קרא לאומה הערבית לאחד כוחות כדי להתמודד עם פרויקט ההשמדה הציוני המאיים עליה

 ב-3.6.2011 פרסם היומון המצרי אל-מצרי אל-יום ראיון עם אדם שהזדהה כפעיל מרכזי בזרם הסלפי-ג'יהאדי בעזה, שכינה עצמו בשם אבו אל-בראא. בראיון הוא ביקש להפריך את טיעוניהם של ראשי חמאס לפיהם כמות הפעילים הסלפים-ג'יהאדים בעזה אינו עולה על מאות, ואמר שמספר החברים בארגונים אלה מגיע ל-11,000

ב-15 במאי 2011 חתם יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, על החלטה נשיאותית הקובעת כי ישונו סעיפים בחוק העונשין בנוגע לרצח על רקע חילול כבוד המשפחה כך שמעתה ואילך ייחשב רצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה כפשע לכל דבר, ורוצחי נשים לא יזכו בהקלה בעונש

ב-19.1.11פרסם אתר האינטרנט palestine-info.info, המקורב לחמאס, מאמר אנטישמי פני עטו של בעל הטור עבד אל-עזיז כחיל. למחרת, ב-20.1.11, פרסם עיתון החמאס פלסטין, מאמר אנטישמי מאת הכותבת הודא בארוד. במאמרים נטען כי היהודים עושים שימוש ציני בשואה כדי לזרוע רגשי אשמה במערב, וכדרך להשגת מטרותיהם הלאומיות והכלכליות

ראש ממשלת ירדן, מערוף אל-בח'ית, הצהיר ב- 3.5.2011 כי ירדן לא תסכים להקמת מדינה פלסטינית מבלי שתובטח זכות השיבה, היא  תפעל כדי להכשיל כל "מזימה" או ניסיון של ישראל להסיר את העניין הפלסטיני מסדר היום ולא תרשה שיעשו ויתורים שיהיו על חשבון האינטרסים העליוניים שלה

במאמר שפורסם ב-23.5.2011 בסו"h של הרשות הפלסטינית "ופא", טען יועצו של יו"ר הרש"פ לענייני טכנולוגיית מידע והכשרה מקצועית', צברי צידם, כי הצעדות לעבר הגבול עם ישראל ביום הנכבה חשפו את "הנשק הגרעיני הפלסטיני" החדש

בכיר בגמאעה האסלאמיה במצרים, ד"ר נאגח אבראהים, פרסם באתר של הארגון מאמר הטוען כי חלק מהקבוצות המוסלמיות מזניחות את ההלכות החשובות ומעניקות עדיפות לעניינים שוליים ומזהיר כי התהלוכות לעבר הגבול עם ישראל עלולות להצית מלחמה

ב-23 באפריל 2011, בכינוס של ועדת המעקב לענייני האסירים בנצרת, אמר השיח' ראא'ד צלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, כי "מדינת ישראל לא תתקיים לאחר שנת 2020 לספירה." אימן עודה, מזכיר (חד"ש), מתח ביקורת על הדברים במאמר בעיתון הערבי ישראלי "כל אל-ערב"

במאמר שכותרתו "ישראל ללא ספק בת חלוף", שפרסם ביומון הקטרי אל-שרק, בתאריך 17.5.11, ולמחרת, בגרסה שונה במקצת, ביומון הירדני אל-ראי, טען בעל הטור הפלסטיני, סמיר אל-חג'אוי, עיתונאי ומפיק בערוץ אל-ג'זירה – כי לישראל אין ברירה אלא להיעלם, מאחר והמשטרים המגנים על ישות מלאכותית זאת נופלים בזה אחר זה

המועמד האסלאמי לנשיאות מצרים, ד"ר מוחמד מורו, פרסם מאמר בשם "סופה של ישראל קרב", בו טען כי חיסול ישראל, חוד החנית של האימפריאליזם העולמי, הוא הדרך לחירות העולם כולו. מורו קרא לצאת בתהלוכות בלתי אלימות של מיליוני פלסטינים, ערבים, מוסלמים ושוחרי חופש מכל העולם לעבר גבולות ישראל

ההתייחסות באיראן לציון יום הנכבה הפלסטיני (14-15.5) ה-63, באה לביטוי בהצהרות של הנשיא אחמדי-נז'אד, בכנס נגד הטרור העולמי, כאשר ישראל משמשת כתובת לגינוי, ובמיזמים תקשורתיים.

התגובות בעולם הערבי לתהלוכות לעבר הגבול עם ישראל שהתקיימו ביום הנכבה ה-63 נעו בין תמיכה גורפת לפקפוק בתועלת שיש בתהלוכות. בכירים ובעלי טורים בסוריה, ברשות הפלסטינית, בחמאס ובירדן תמכו בתהלוכות וטענו כי המסר העיקרי שלהן הוא שלא יהיה ויתור על זכות השיבה

הביקורת הבינ"ל על אופן הטיפול במהומות על ידי משטרו של אסד, נשמעה גם מצד גורמים במחנה ההתנגדות, דוגמת ערוץ אל-ג'זירה וכלי תקשורת אחרים בקטר. ביקורת השמיעו גם גורמים באיראן, שבעצמה מפעילה שיטות דומות. גם היומון אל-קדס אל-ערבי שעורכו, עבד אל-בארי עטואן, תומך בעקביות בהתנגדות, פרסם מאמרים רבים בגנות משטרו של אסד

הודעתו של נשיא ארה"ב, ברק  אובמה, כי כוחות קומנדו אמריקאים הרגו את מנהיג ארגון אל-קאעדה, אסאמה בן לאדן, ב-2.5.2011, התקבלה ברגשות מעורבים בעולם הערבי. מחד, נשמעו אנחות רווחה ופורסמו מאמרים רבים בשבח הפעולה. מנגד נשמעו גינויים, איומים וכן הטלת ספק במותו של בן לאדן

בתגובה לדיווחים לפיהם הנשיא אובמה, צפוי להציג בקרוב תכנית חדשה לפתרון הסכסוך הישראלי- פלסטיני, הכוללת הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67 וויתור על זכות השיבה, פרסם ד"ר פהד אל-פאנכ, לשעבר יו"ר מועצת המנהלים של היומון הירדני אל-ראי, מאמר בו טען כי על הרש"פ לקבל תכנית זו ולהבין שיישום זכות השיבה אינו דבר ריאלי

ביום רביעי (27.4.2011) חתמו בקהיר פת"ח וחמאס על הסכם בראשי תיבות, המהווה מסמך הכנה לקראת הסכם "ההסכמה הלאומית הפלסטינית", עליו אמורים לחתום כל הפלגים הפלסטיניים בקהיר, ב-4.5.2011. יצוין כי אף כלי תקשורת לא הציג את המסמך שעליו חתמו הצדדים, ולכן אין לדעת מה הוא כולל

במאמר ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, שפורסם בעקבות תקרית הירי ברחבת קבר יוסף בשכם (24.4.11) שבה נהרג בן יוסף לבנת, תהה בעל הטור אוסאמה אל-פרא, האם לבנת נהרג מירי של השוטר הפלסטיני או מאש צה"לית שנורתה ממוצב קרוב. לדבריו, כך או כך, השוטר הפלסטיני שירה מילא את חובתו כנדרש