המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אינטלקטואל סעודי: בהחרימם את הסדנא בבחריין, הפלסטינים מחמיצים הזדמנות חשובה
3/7/2019

 

אינטלקטואל סעודי: בהחרימם את הסדנא בבחריין, הפלסטינים מחמיצים הזדמנות חשובה

 

העיתונאי והסופר הסעודי הליברלי תורכי אל-חמד, פרסם בחשבון הטויטר שלו סדרת ציוצים המותחים ביקורת חריפה על הפלסטינים. זאת על רקע החרמתם את הסדנה הכלכלית שנערכה לאחרונה בבחריין ובה הוצג החלק הכלכלי של יוזמת נשיא ארה"ב טראמפ לשלום במזה"ת, המוכרת כ"עסקת המאה".

 

בציוציו טען אל-חמד כי הסירוב הפלסטיני להגיע לסדנה הכלכלית בבחריין הוא החמצה של הזדמנות משמעותית לפתרון הנושא הפלסטיני. לדבריו, הסיסמאות שנשמעו אודות הנושא הפלסטיני בשבעים השנים האחרונות לא השיגו דבר ולפיכך יש למצוא דרך פתרון אחרת לענין הפלסטיני, כדוגמת המתווה הכלכלי שעלה בוועידת בחריין. אל-חמד רמז כי ישנם גורמי כוח המפיקים רווחים משימור המצב הקיים שבלא נטרולם, קטן הסיכוי להביא לפתרון הנושא הפלסטיני.

 

יצוין, כי אין זו הפעם הראשונה שאל-חמד מביע ביקורת על המדיניות הפלסטינית. בנובמבר 2017 הוא פרסם סדרת ציוצים בהם מתח ביקורת קשה על הפלסטינים ועורר עליו את זעמם של גולשים רבים בטוויטר. באחד הציוצים כתב אל-חמד כי העניין הפלסטיני כבר לא מעניין אותו:" סליחה חבר, העניין [הפלסטיני] לא מעניין אותי. הוא הפך למשהו חסר עניין. [רק] מקור לפרנסה של חלק מהאנשים ומתן לגיטימציה מזויפת לפעילויות של חלק אחר[1]. בפוסט אחר ממאי 2018 כתב: " יאמרו [עליי שאני] פרו-ציוני, שיהיה. אבל עדיפה הציונות עבור ארצי מהלאומיות הערבית, שהביאה לנו אובדן."[2]


הפלסטינים הכניסו עצמם למבוי סתום ומחמיצים עוד הזדמנות משמעותית

בציוצו מיום 26.6.2019 כתב אל-חמד: "אני חושב שהפלסטינים מחמיצים הזדמנות משמעותית [כשהם] מסרבים ליוזמת ועידת מנאמה, כך שזו תהפוך לעוד חולייה בשרשרת ההזדמנויות שהוחמצו זה למעלה משבעים שנה. באופן טבעי, יבוא מי שידבר על מזימות ועל מכירת הנושא הפלסטיני, [אולם] זה [בדיוק] מה שגרם לנו לחוג במעגל אידיאולוגי סגור. הגיע הזמן לצאת ממנו..."[3]

 

ציוצו של אל-חמד

 

על הפלסטינים לנטוש את סיסמאותיהם הישנות. לסדנה בבחריין יש פוטנציאל גדול עבורם

בסדרת ציוצים נוספת שפרסם ב-29.6.2019, כתב אל-חמד: "לאמת יש זוויות [ראייה] שונות שבאמצעותן רואים חלק מהאמת, ואיש לא יכול לראות את כל האמת מזווית אחת בלבד. אולם מה שחשוב הוא שכל אחד מאתנו יקבל ויעריך את זווית [הראיה] ממנה מסתכל האחר. למשל, היום יש להתמודד עם הנושא הפלסטיני בצורה שונה ומזווית אחרת, הרחק מסיסמאות שבעים השנים [האחרונות] ... שלא השיגו ולו תוצאה חלקית. היום יש תכנית המבטיחה להמריץ את כלכלת הגדה המערבית ורצועת [עזה]. יש מי שדוחים אותה, וזה עניין שלהם, אולם אני סבור שהיא מתאימה מבחינה מעשית. אחרת, מה החלופה? שמא המשך הסיסמאות לעוד 70 שנה?

 

כלכלה חזקה היא בסיס לדרישת יעדים נוספים, שכן בעולם היום הכלכלה קודמת לפוליטיקה. בסופו של דבר, המשמעות של סירוב מוחלט לתכנית הזו היא התפשטות ישראלית בגדה [המערבית], וצמצום [טווח] הדרישות הפוליטיות הפלסטיניות, לצד המשך הסיסמאות, ואז הפלסטינים לא ישיגו דבר וחצי דבר.

 

סין השיגה באמצעות הכלכלה את מה שלא השיגה באמצעות פוליטיקה וצבא... בתקופת [תור הזהב של] האידיאולוגיות, וכך גם יפן וגרמניה. דרום קוריאה עלתה במעלות הקדמה באמצעות הכלכלה, לאחר שהייתה בתחתית [סולם] האומות. ועידות ה-G20 הן מסר לכל העולם לפיו הכלכלה כיום היא מרכיב הכוח החשוב ביותר של כל מדינה.

 

הטרגדיה של הערבים... היא שהם מקנים קדושה לכל דבר – במורשת ובפוליטיקה – ואינם מבדילים בין הקבוע למשתנה. למשל, כדי להתמודד עם הנושא הפלסטיני, דרושה פרדיגמה אחרת, לאור המשתנים כיום, וזאת אם [אכן] מעוניינים בפתרון. אולם אם [הנושא הפלסטיני] הוא בבחינת אווזה המטילה ביצי זהב עבור אי אלו [גורמים], [אפשר] לשכוח מפתרון וממי שדורש אותו."[4]

 

תורכי אל-חמד[5]