יועצו של ערפאת ועורכו הראשי של היומון הפלסטיני "אל-איאם", אכרם הניה, פרסם מאמר מערכת לרגל השבעתו של הנשיא בוש: "...מדיניות אמריקאית המרסנת את הקיצוניות וההתפשטות הישראלית, משרתת את יציבות המערכת הערבית, שלמרבית המדינות הנכללות בה יש קשרים טובים עם וושינגטון.."

במאמר ביומון הירושלמי אל-קדס, טוען אמיר טאהרי כי אין צורך לפחד מממשלה ישראלית בראשות אריאל שרון נוכח השינויים המהותיים שחלו בחברה ישראלית ובדעת הקהל הבינלאומית ביחס לסוגייה הפלסטינית

המופתי של הרשות הפלסטינית, עכרמה צברי, התראיין ל-Die Welt הגרמני בנושאי ירושלים, היהודים והסכסוך הישראלי-ערבי: "...עבור היהודים שחיו פה בעבר יהיה, כמובן, מקום. אבל כל היהודים האלה שבאו לכאן מכל קצוות העולם צריכים לחזור למקומות מהם באו. היהודים מגרמניה צריכים לחזור לגרמניה..."

נושא הפליטים הפלסטינים היה אחת הסיבות המרכזיות לכישלון המו"מ  בקמפ-דיוויד ולהתנגדותם של הפלסטינים להצעות הגישור של הנשיא קלינטון. בעוד שהמו"מ בקמפ-דיוויד והצעותיו של קלינטון התמקדו באפשרות שלפליטים תהיה זכות לשוב למדינה הפלסטינית העתידית, תבעו הפלסטינים הכרה בזכותם של הפלסטינים לשוב "לבתיהם", כפי שנקבע בהחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם

"אינתיפאדת אל-אקצא" החריפה את המשבר החמור הפוקד את "אגודת השלום של קאהיר" מאז מות מייסדה, לוטפי אל-ח'ולי, בשנת 1998. זאת בשל חילוקי דעות פנימיים, שינוי המדיניות המצרית כלפי ישראל בעקבות האינתיפאדה וכן "הזעזוע מעמדת כוחות השלום הישראלים" הנתפשת כ"קרובה יותר לעמדות ממשלת ברק מאשר להחלטות הבינלאומיות ולרצון אמיתי להשיג שלום"

בעקבות ההוצאות להורג ברש"פ נתפרסמו ידיעות כאילו הרשות עומדת לגזור דין מוות לעוד כעשרים משתפי פעולה המצויים בידה. הרשות, מצדה, הכריזה על ארכה של ארבעים וחמישה יום, במהלכה יכולים משתפי פעולה עם ישראל להסגיר עצמם ובכך להבטיח ש"החוק הפלסטיני יתייחס אליהם כאל קורבנות של הכיבוש ולא כאל פושעים"

במפגשים עם נשיאה החדש של פקיסטן (לאחר ההפיכה), ברויז משרף, ועם סגן נשיא סין השמיע נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, דברים נגד ישראל והציונות: "אנו, בסוריה, זוכרים בהערכה רבה את עמדתה של פקיסטן כלפי סוריה והאומה הערבית במהלך הסכסוך הערבי - ציוני הנובע מתוקפנותה של ישראל על האדמה הערבית. אנו מעריכים במיוחד את פקיסטן על הימנעותה מהכרה בישראל או מכינון יחסים עמה

יומון הלונדוני "אל-חיאת" פרסם מסמך שגיבשה היחידה המשפטית במחלקת המו"מ הפלסטינית בנוגע להצעות הגישור של הנשיא קלינטון. המסמך הוגש לרש"פ ומרביתו תואמת את התשובה הפלסטינית המפורטת להצעותיו של קלינטון. נראה, אם כן, כי מסמך זה היווה בסיס לאותה תשובה. בחלקים מסוימים, מרחיב מסמך זה מעבר לעמדה שהוצגה לקלינטון ולעתים מייעץ לרש"פ אילו ניסוחים עליה לתבוע

מקורות פלסטינים יודעי דבר מסרו כי בפגישתם ערפאת אמר לקלינטון שהפלסטינים לא יחתמו על הסכם "שיסיים את הסכסוך" לפני הביצוע המעשי של הסכם השלום הסופי. היומון "אל-איאם" מסר כי ערפאת אמר לקלינטון כי "סיום הסכסוך מותנה במימושו של ההסכם"

הפרסום השבועי של תנועת הפת"ח, "עמדתנו", כלל רשימה של "44 סיבות לדחיית הצעותיו של הנשיא קלינטון". "מתוך קבלה של מקור הסמכות וההסכמים, וזאת על אף העוולות הרבות הנכללות בהם", נכתב, "וללא קשר לקריטריון של הזכויות ההיסטוריות והטבעיות המבוטאות בעקרונותיה, מטרותיה, ונקודות המוצא של תנועת הפת"ח, איננו רואים אפילו סיבה בודדת לקבל ולו באופן עקרוני את ההצעות האלה

לאחר שובו מפגישה עם הנשיא מבארכ הבהיר יאסר ערפאת כי "ישנם מכשולים רבים בנוגע להסכם הקבע הפלסטיני-ישראלי" והדגיש: "איננו רוצים הסכם [בכל מחיר] אלא הסכם שיתאים לעקרונות שהצבנו ושעל פיהם אנו נוהגים". לדברי ערפאת, "לא ניתן לקנות או למכור את מאבקנו"

היומון הפלסטיני "אל-איאם" פרסם את המכתב ששיגר ערפאת לנשיא קלינטון ובו הוא פורש את הסתייגויותיו מהצעותיו של הנשיא האמריקאי ותובע הבהרות לפני שיתן את תשובתו. לפרסום המסמך בפומבי דווקא ביום בו נוסע ערפאת להיפגש עם הנשיא האמריקאי יש חשיבות מיוחדת, כך נראה

מזכירת המדינה האמריקאית, מדליין אולברייט, הפכה, מאז מונתה לתפקידה, לאחת הדמויות השנואות בעולם הערבי. מדיניות ארה"ב כלפי עיראק, כמו גם הפצצות התגובה בסודאן ובאפגניסטן בעקבות הפיגועים בשגרירויות ארה"ב באפריקה, השניאו את אולברייט על בעלי הטורים בעיתונות הערבית

ביום השנה לייסודה הודיעה תנועת פת"ח על המשך האינתיפאדה, על הסלמתה ועל הגברת פעילויותיה להשגת מטרותיה. כמו כן הודיעה כי היא לא תניח את נשקה עד שהכיבוש יסתלק מהאדמה הפלסטינית כולה. בחגיגה לרגל יום השנה לייסודה של תנועת פת"ח שנערכה באולם המועצה המחוקקת בעזה, הדגיש זכריה אלאע'א, חבר הוועה"פ של אש"פ, את חשיבות המשך האינתיפאדה כדי לשים קץ לכיבוש הישראלי

יועצו של ערפאת ועורך היומון הפלסטיני "אל-איאם", אכרם הניה, שהיה חבר צוות המו"מ הפלסטיני בשיחות קמפ-דיוויד, מקדיש לאחרונה את מאמרי המערכת להצגת העמדה הפלסטינית ביחס להצעות קלינטון. מאמרו "מזון מהיר אמריקאי" (27/12) היה הביטוי הראשון להתנגדות הפלסטינית להצעות אלה. במאמר נוסף, שכותרתו "אודות אמנות השיווק האמריקאית", הוא הבהיר התנגדות זאת

בעל הטור ביומון "אל-איאם", האני אל-מצרי, דוחה מכל וכל את ההצעות האמריקניות, אך מסביר את יתרונותיה של המדיניות  הנוקטת בגישה של קבלה ודחייה של ההצעות בו זמנית:  ... ההנהגה הפלסטינית ראתה לנכון שלא לקבל הצעות אלו ו[גם] לא לדחות אותן בצורה נחרצת והיא נקטה עמדה המחברת בין דחייה לבין קבלה, כדי לא להתנגש עם הממשל

יועצו של ערפאת ועורך היומון הפלסטיני "אל-איאם", אכרם הניה, אשר גם השתתף בועידת קמפ-דייוויד, פרסם מאמר מערכת תחת הכותרת "מזון מהיר אמריקאי", שבו הוא דוחה, למעשה, את הצעות קלינטון

במאמר בן שני חלקים בנוגע לתביעה הפלסטינית לפיצויים על נזקי הכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטיניים מאז 1967, מדגיש אל-כרד כי תביעה זו היא "נפרדת לחלוטין מן הזכויות והתביעות הקשורות לפליטי 1948: בעוד שהחלטה 194 עסקה בתוצאות המפלה של 1948, הביאה מלחמת 1967 להיווצרותן של זכויות ותביעות פלסטיניות נוספות

על פי הדיווחים בכלי התקשורת הערביים, סכום התרומות של מדינות ערב ושל מבצעי ההתרמה השונים הגיע לכ700- מליון דולר, אולם מתברר כי רק חלק קטן ביותר מן הכספים אכן הגיע לפלסטינים. נציג פלסטין בליגה הערבית, מחמד צביח, אף טען כי בהשוואה לסיוע החומרי שהגישו מדינות האיחוד האירופי - הסיוע הערבי הוא "צנוע ודל ביותר"

חה"כ עזמי בשארה פרסם בירחון המצרי "וג'האת נט'ר" מאמר, בו טען כי: ההיבטים הדתיים של מלחמת שחרור כלשהי אינם צריכים לבטל את אופיו של השחרור הלאומי כשחרור מכיבוש, מקולוניאליזם או מאפרטהייד. המערכה של הפלסטינים היא המערכה של אנשי הקולוניה בקולוניאליסטים.

ראע'דה דרע'אם, הפרשנית המדינית הבכירה של "אל-חיאת" וכתבת היומון בניו-יורק, מותחת ביקורת על המדיניות הפלסטינית והערבית באו"ם בעקבות כשלון יוזמתם להצבת כוח משקיפים בינלאומי בשטחי הרש"פ: "על מקבלי ההחלטות בפורומים הערביים הקולקטיבים ועל הזרוע המבצעת בכל אחת מן המדינות לחדול מ"לפנות לעזרת האו"ם"

ראש מנגנון המודיעין הכללי בגדמ"ע, תופיק טיראוי בטקס סיום קורס למלחמה פסיכולוגית לקצינים ממנגנוני הביטחון הפלסטיניים: "ישראל לא תיתן לנו שום דבר בשל מספרם [הרב] של השהידים שלנו, אלא רק בשל מספר ההרוגים הישראלים. יש לצמצם את מספר השהידים הפלסטינים להגדיל את מספר ההרוגים הישראלים

כתבת בשבועון הסעודי "אל-מג'לה" על בתו של מעמר קד'אפי, עאישה, התחילה כדור שלג שהביא להתדרדרות ביחסי אש"ף עם המנהיג הלובי. הטענה העיקרית בכתבה הייתה שעאישה קד'אפי היא המועמדת המובילה לרשת את שלטונו של אביה. עמוד השער של השבועון, שבו נראתה עאישה בג'ינס ושיער צבוע בלונדיני, עוררה תגובות שונות

מאז התחדשות האלימות הישראלית-פלסטינית, התמעטו הקולות בזכות המו"מ עם ישראל בקרב תנועת השלום המצרית. על רקע ההתבטאויות האנטי-ישראליות שהלכו והחריפו בתקשורת המצרית, בולטים מאמריו והופעותיו בטלוויזיה של איש תנועת השלום המצרית, אמין אל-מהדי, שדבק בעמדותיו בזכות המו"מ עם ישראל

נראה, כי הפרשנים הפלסטינים הגיעו לכלל תמימות דעים שממשלה בראשות ברק איננה עדיפה על ממשלה בראשות נתניהו, ואפילו להפך. הפרשן, בלאל אל-חסן, הזהיר מפני חזרה על "השגיאה" של 1996. "כעת", הוא כתב, "יעלו הקולות האמריקאים והמערביים שיאמרו לנו שעלינום לוותר כדי לאפשר לברק להצליח, משום שהאלטרנטיבה היא אריאל שרון

עוץ' ח'ליל כותב ביומון  "אל-קדס" על הסכנות בשינוי אפיה של האינתיפאדה למאבק צבאי: הצביון המזוין משתלט בהדרגה על האינתיפאדה… בעוד [הפעולות בעלות] הצביון העממי של אינתיפאדה בדרכי שלום פוחתות. נוכח קולו של הנשק ההפגנות, התהלוכות וכל צורות המאבק העממי בדרכי שלום אינם יכולים להשפיע באותה מידה.

במאמר שהתפרסם בביטאון תנועת חד"ש בשפה הערבית, "אל-אתחאד", היוצא לאור בישראל, תחת הכותרת "האינתיפאדה המפוארת והעמדות הבלתי אחראיות", יוצא הממונה על הקשרים הבין ערביים והבינלאומיים באש"ף, ד"ר מרעי עבד אל-רחמן, נגד הקצנת העמדה המדינית הפלסטינית מעבר לתוכנית שהתקבלה באלג'יריה ב-1988

החלטתו של הנשיא מבארכ להחזיר את שגריר מצרים בישראל, מחמד בסיוני, מתל אביב לקהיר היוותה נקודת מפנה במדיניות המצרית. הנשיא המצרי ממשיך אמנם לקבוע באופן חד משמעי כי פניו אינם למלחמה וכי השלום הוא האופציה האסטרטגית מבחינתה של מצרים, אבל במקביל, ההנהגה המצרית הקצינה את יחסה לישראל

במסיבת עיתונאים ברמאללה הציג יו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית, אחמד קריע, 'אבו עלאא'', את תנאי אש"ף לחידוש המו"מ: " ...הקמת ועדת חקירה בינלאומית שתחל בחקירה מידית של התוקפנות ותטיל את האחריות על התוקפן, תשלום פיצויים על כל הנזקים ומציאת מסגרת חדשה [למו"מ] שתבטיח כי תהליך השלום ישיג את מטרותיו"

ערוץ הטלוויזיה של קטר, "אל-ג'זירה", הקדיש לאחרונה את אחת מתוכניות האירוח השבועיות שלו, לנושא היחסים בין פלסטינים נוצרים ומוסלמים על רקע האינתיפאדה. אורח התוכנית, היה האב דר' עטאללה חנא, דובר הכנסייה היוונית-אורתודוכסית בירושלים